שלמה פילבר / צילום: יונתן זינדל, פלאש 90
אי-אפשר להתייחס ליום השני לחקירתו הנגדית של עד המדינה שלמה פילבר על-ידי עו''ד בעז בן-צור בשוויון-נפש. לאורך החודשים הארוכים שמתנהל הליך ההוכחות במשפט האלפים, מנהלים התביעה וההגנה מלחמת התשה. כל צד זוכה בנקודות מסוימות, וההליך ממשיך.
עדותו של פילבר, מנכ"ל משרד התקשורת לשעבר, היא כבר עולם אחר. פילבר הוא עד המפתח, עליו מתבססת במידה רבה היכולת להרשיע את ראש האופוזיציה בנימין נתניהו. עדותו היא ריסוק ומסמוס עדותו במשטרה לאחר שחתם על הסכם עד המדינה.
בעדותו במשטרה, קבע פילבר כי נפגש עם ראש הממשלה ושר התקשורת בנימין נתניהו בלשכתו שבירושלים לפגישה מסודרת שנקבעה מראש ב-8 או ב-9 ביוני, 2015. בסיומה של פגישה זו, לטענת פילבר, הנחה אותו נתניהו, לבקשת שאול אלוביץ' (אז בעל השליטה בבזק), לטפל בכמה עניינים רגולטוריים של בזק. כתב האישום אומנם לא מציין תאריך מסוים, אך קובע כי הפגישה התקיימה "זמן קצר מאד לאחר אישור מינויו של פילבר".
עוד מתאר כתב האישום כי "במסגרת פגישת ההנחיה הורה הנאשם נתניהו לפילבר באופן ספציפי להביא לאישורה של עסקת בזק-yes בהקדם. כן הנחה אותו למתן את ירידת המחירים במסגרת רפורמת השוק הסיטונאי. כלומר, לגרום לכך שעל אף שהרפורמה התחרותית תישמר, המחירים שתוכל בזק לגבות עבור מתן גישה לתשתיות שלה במסגרת רפורמת השוק הסיטונאי, יהיו מחירים גבוהים מאלה שגובשו בעבר במשרד התקשורת, באופן שייטיב עם קבוצת בזק".
בחקירה הנגדית, פגישת ההנחיה ספגה מכה אנושה. לראשונה, פילבר מיוזמתו מיתן את טענתו כי נתניהו הנחה אותו להיטיב עם בזק ולמתן את הורדת המחירים. ראשית, הוא הבהיר כי מדובר בפרשנות שלו בדיעבד. מלכתחילה, בחקירת רשות ניירות ערך, טען פילבר כי נתניהו לא הנחה אותו למתן את הירידה, ואף אמר לו שיעשה כהבנתו, ורק שלא יעלה את המחירים. בעדותו במשטרה לאחר החתימה על ההסכם, טען פילבר, כפי שנכתב באישום, כי ההנחיה למעשה הפוכה.
השופטים התקשו להבין את ניסיונו של פילבר ליישב את שתי הגרסאות. פילבר יישב בדוחק רב כי אחרי שנפתחה החקירה במשטרה והראו לו מצגים לפיה קיימת עסקת שוחד בין נתניהו לבין אלוביץ', אזי יש לפרש אחרת את אמירתו של נתניהו. לדבריו, מלכתחילה הוא הבין שנתניהו אמר לו "תוריד ממני את אלוביץ'", אולם בחקירתו במשטרה וכיום, הוא מבין בדיוק הפוך את אותה אמירה ואת אותה תנועת יד מפורסמת.
זכר פגישות שלא התקיימו
זו תשובה כמובן דחוקה ביותר, ובסופו של דבר קובעת שלא מדובר רק בטענה של עד מדינה אלא פרשנות של עד מדינה. ואם נדייק, פרשנות בדיעבד שסותרת את פרשנותו הראשונית. לא בדיוק סחורה שיש לתביעה מה להתגאות בה.
פילבר נגס מעדותו המקורית לאחר החתימה על הסכם עד המדינה ועדותו בחקירה הראשית בבית המשפט. מטרת הסנגורים תהיה לקבוע כי לא ניתן לסמוך על אף אחת מגרסאותיו. ריבוי הגוונים לגרסאות פילבר מסייע למטרה זו.
עו"ד בן-צור, סנגורו של נתניהו, הראה באמצעות ראיות רבות שלא התקיימה פגישה ב-8 ליוני ואף לא ב-9 ביוני עם נתניהו. אף אחת מן הראיות לא הוצגה לפילבר בחקירתו במשטרה לפני שהוגש כתב האישום.
מן הצד השני, פילבר בחקירתו לא זכר פגישות אחרות שקיים עם נתניהו ב-15 ביוני וב-17 ביוני. כך נוצר מצב מביך בו פילבר זוכר פגישה שלא התקיימה (לכל הפחות במועד שחשב), ובנוסף לא זוכר שתי פגישות שכן התקיימו.
לאור העובדה שמלכתחילה פילבר שלל בחקירתו שהתקיימה פגישת הנחיה, התועלת הראייתית בעדותו נמוכה מאוד כשלעצמה. התביעה לא אחראית לדברים שמעיד עד תביעה או עד מדינה בעדותו בבית המשפט, אך היא ודאי אחראית גם אחראית להציג בפניו את מלוא התמונה הראייתית כאשר הוא נחקר.
אין ספק כי מדובר בכשל משמעותי של מערכת אכיפת החוק בתיק כל-כך דרמטי. מבחינת התביעה, מדובר בלב-ליבו של כתב האישום, בין היתר לאור העובדה שבכתב האישום מצוין כי ב-13 ביוני 2015 נפגש פילבר עם אלי קמיר, ששימש כיועץ לקבוצת בזק, בנוגע לענייניה של בזק, ולמחרת קיים פגישה עם שאול אלוביץ', בעל השליטהבבזק.
על-פי תזת הפרקליטות, הפגישה עם קמיר, ופעולות פילבר בעקבותיה, נעשו בעקבות פגישת ההנחיה שהתקיימה קודם לכן. על-פי הראיות של הסנגורים, לא התקיימה כל פגישה בין נתניהו לבין פילבר ממועד אישור מינויו עד 15 ביוני, כלומר לאחר פגישתו עם קמיר ולאחר פגישתו עם אלוביץ'.
קיימת אפשרות נוספת: שפילבר נפגש עם נתניהו עוד לפני מינויו בפועל לתפקיד מנכ"ל משרד התקשורת. אולם פילבר שלל אפשרות זאת בחקירתו במשטרה, וגם כתב האישום, שלא נוקב בתאריך מדויק, כן מציין כי הפגישה התקיימה לאחר אישור מינויו של פילבר. נתניהו אכן נפגש עמו לפני מינויו בפועל לתפקיד.
התביעה תוכל לבקש לתקן כעת את כתב האישום ולטעון כי הפגישה המדוברת התקיימה בתאריך אחר מזה שנטען בכתב האישום, אולם תהיה לכך משמעות כבדה, וספק אם תהיה לפעולה כזו, שנעשית לאחר חקירה ראשית ונגדית, אוזן קשבת אצל הרכב השופטים.
החקירה הנגדית של פילבר, על-ידי עו"ד בן-צור, סנגורו של נתניהו, היא המשך לחקירתו על-ידי עו"ד ז'ק חן, סנגורו של אלוביץ'. חקירתו של עו"ד חן התמקדה ברגולציה ובקבלת תשובות מפילבר שהוא פעל באופן מקצועי, ולטענתו לא הטיב עם בזק ברמת המהות גם כשהיה יכול. מטרתו של עו"ד חן איננה רק לחזק את הטענה שנתניהו לא נתן שום דבר לאלוביץ', אלא לעורר ספק על ליבת כתב האישום: האם אכן הייתה הנחיה או לא? הרי אם אכן הייתה הנחיה, מדוע פילבר לא התמסר בכל מאודו לסייע לבזק?
בכל זאת - עסקת טיעון?
כאמור, התביעה ספגה מכה קשה למדי. עם זאת, צריך לשים את הדברים בפרופורציה ולא לשכוח כי קיימות ראיות נוספות, במיוחד נגד שאול אלוביץ'. כך לדוגמה, אלוביץ' אמר ביולי 2015 לאילן ישועה, אז מנכ"ל וואלה, אודות נתניהו: "מה שמרגיז הוא שהגדול יוצא מעורו כדי לעזור, ואנחנו לא יכולים לגמול לו בגלל חבורת אפסים".
בל נשכח שבני הזוג אלוביץ' וניר חפץ גם שיבשו את החקירה והעלימו את הטלפונים שלהם כשחששו שתיכף תיפתח חקירה. לא בדיוק התנהלות נורמטיבית של אנשים שאין להם מה להסתיר. גם גרסאות אלוביץ' ונתניהו במשטרה סובלות מקשיים מרובים.
השאלה היא האם המכה הקשה שספגה הפרקליטות תזרז חתימה על הסדר טיעון בין נתניהו ליועצת המשפטית לממשלה, או שסנגורי נתניהו ירגישו שהם בתנופה, ושההצעה מבחינתם כבר לא רלוונטית. כמובן יש לזכור כי נגד נתניהו עומדים על הפרק שני אישומים נוספים בשתי פרשיות נוספות. נראה כי עוד נכונו לנו עלילות בתיקים שלא מפסיקים לייצר דרמות וכותרות.
ומילה אחת על שלמה פילבר: לא היה קשה לשים לב כמה המעמד קשה לו. אינני נביא או בוחן כליות ולב כדי לדעת איזו מן הגרסאות היא הנכונה והמדויקת. אולם כחוכמה שבדיעבד נראה כי היה נכון לפילבר לחתום על הסכם טיעון עוד ב-2018 ולקבל עונש של חודשי עבודות שירות (מן הסתם), מאשר להמשיך להיות קשור לתיק הזה בטבורו באמצע 2022.
אומנם פילבר יצא ללא עונש מעשי, אך מבחינתו אין שום ספק שהעונש בהליך הבלתי נגמר הזה ובהפללת נתניהו קשה הרבה יותר מכמה חודשי עבודות שירות. או כמו שאמר המשורר: "אין מתנות חינם". זה נכון גם בנוגע להסכמי עד מדינה.
*** חזקת החפות: יודגש כי בנימין נתניהו ושאול ואיריס אלוביץ' הם בגדר נאשמים בלבד, לא הורשעו בביצוע עבירה, ועומדת להם חזקת החפות.