חוף ים ראשון לציון / צילום: אביבה גנצר
בית המשפט המחוזי מרכז דחה את הערעור שהגישו בעלי המסעדות מחוף הים ראשון לציון וקבע שעליהם "לפנות את המקרקעין מכל אדם וחפץ עד ל-31.10".
מדובר על מסעדות, שחלקן פועלות בחוף משנות ה-60 תחת הסכם שהעירייה נתנה ואף בנתה חלק מהמבנים שם. לפי בעלי המסעדות, המפעילים הקיימים נבחרו לפי קריטריונים סוציאליים וחלק מהבעלים הקודמים היו בעצמם ניצולי שואה.
לטענתם, בשנת 1994 נחתם בינם ובין עיריית ראשון לציון הסכם חכירה למשך 25 שנים עם אפשרות לעוד 24 שנים נוספת, אולם לאחרונה החליטה רשות מקרקעי ישראל להגיש תביעת פינוי לבית המשפט במסגרתה ביקשה לפנות את הקרקע.
בית המשפט קיבל את בקשת הפינוי וקבע "שגם אם תתקבל טענת המערערים שהם היו רשאים להחזיק ולהשתמש במקרקעין מכוח הסכם, אין בכך כדי לסייע להם היום שכן ההסכם עם העירייה הסתיים, תקופת החכירה לא הוארכה, ועל כן אין להם כיום כל הגנה כנגד תביעת הפינוי שהגישה רשות מקרקעי ישראל שהיא בעלת המקרקעין".
בערעורם ביקשו המסעדות לדחות את תביעת הפינוי מכוח הסכם החכירה בטענה ש"ההסכם הוארך וקיימת להם זכות במקרקעין מכוח ההסכם ומכוח מצגים שהציגה בפניהם עיריית ראשון לציון".
אולם בית המשפט המחוזי, בהרכב השופטות חנה קיציס, יסכה רוטנברג ומרב בן ארי, דחה את הערעור וקבע כי "לטענת המערערים המבנים נבנו על פי היתר כדין, אלא שאין בהיתר הנטען שום מענה לכך שקיומם כיום עומד בניגוד לתכנית שבתוקף. גם על פי תב"ע שבהכנה, המבנים מיועדים להריסה".
בעלי המסעדות: "העירייה התנהלה כמו ארגון פשע"
"אנחנו נמצאים בחוף מעל 60 שנים בחוף, בזמנו המקום ניתן על ידי העירייה שבנתה את הבניין ואבא שלי פעל כאן ומי שקיבל היה על רקע סוציאלי", אומר דוד שיוביץ' בעלים מסעדת קלדרון - וניס ביץ', בשיחה עם גלובס, "כל מערכת היחסים הייתה עם העירייה כאשר רשות מקרקעי ישראל לא השמיעה את קולה".
לדבריו "לפני 25 שנה, ומתוך רצון לפתח את הטיילת, העירייה כפתה עלינו להרוס את המבנים ההיסטוריים וביקשה לבנות מבנים חדשים. יש כאן 9 מבנים מתוכם 4 השייכים לעירייה והשאר הם בעלים פרטיים. עד אז העירייה אישרה היתרים והכווינה אותנו וגם שילמנו לה דמי שימוש. לנו היה הסכם הפעלה ל-25 שנה ועוד אופציה ל-25 שנים. אלא שביום בהיר אחד רשות מקרקעי ישראל מגיעה ומבקשת לפנות אותנו בטענה שלא אישר לנו להישאר ולא הסדיר איתנו הסכם".
שיוביץ' מוסיף שהעירייה התנהלה כמו ארגון פשע: "גבתה כסף על דבר שלא שייך לה. העיירה נתנה לנו היתרי בנייה וגבתה מיליוני על שימוש בקרקע והיא לא נתבעת בעצמה. אם העירייה פושעת אז היא צריכה להיות נתבעת".
גם רויטל ביטון, מהבעלים של מסעדת 4X4, שנפגעה גם היא מההחלטה מספרת שהעסק הוא עסק משפחתי הקיים בחוף משנות ה-60. לדבריה "ההורים שלי קיבלו את הרשות להפעיל את המסעדה בחוף מאחר ומדובר על משפחה שכולה".
"אני חושבת שההחלטה התעלמה מהטיעונים שלנו. אנחנו נורמטיביים שמנהלים את העסקים כדין ואנחנו מרגישים שבית המשפט מבקש שנשלם מחיר על פשע שהעירייה עשתה. רשות מקרקעי ישראל והמדינה ידעו כל הזמן שאנחנו כאן ואף אחד לא דיבר".
ביטון מוסיפה שכל הזמן יש טענות שבעלי המסעדות הוצגו כפולשים, "אבל אנחנו משרתים ציבור שלם, שמגיע מכל האזור. לא חסמנו את החוף, יש שטחים שלמים שפנויים לציבור אבל החוף מוצף כל הזמן כי אנשים רוצים להגיע לחוף איפה שיש שירות".
"אם עיריית ראשון תרצה להסדיר את העניין לדעתי אפשר לפתור את המשבר" מציינת, "אני לא חושבת על אוקטובר, קשה לחשוב על זה. אבל אני אופטימית שתהיה פשרה להשאיר אותנו בחוף".
תגובת עיריית ראשון לציון
״עיריית ראשון לציון ניהלה ופיתחה במשך שנים רבות את חוף הים, וזאת בידיעתה המלאה של רשות מקרקעי ישראל ובהסכמת ראשיה, כאשר המצב המשפטי היה ידוע לכל. אנו דוחים מכל וכל את הטענות בדבר התנהלות העירייה שלאורך השנים השקיעה משאבים רבים בפיתוח החוף וסביבתו והוא אחד מהחופים היפים בארץ. פסק הדין של בית המשפט המחוזי לא סתר עובדות אלו.
"בימים אלו מקדמת העירייה תכנית אשר תסדיר פעילות של מוקדי חוף בהתאם לפרק החופים בתמ"א 1 ובהתאמה לצרכי הציבור הרחב המגיע לחוף הים, מבלי לפגוע ברצועת החוף, בתיאום עם גורמי התכנון במחוז ובולחוף.
"העירייה אינה אחראית למצב שנוצר וניסתה כל השנים לסייע למפעילי המסעדות בהסדרת הנושא מול רשות מקרקעי ישראל. אנו מצרים על הנזק שעשוי להיגרם הן לבעלי המסעדות והן לציבור התושבים שנהנה מבילוי מונגש ומוסדר בחוף הים ומקווים כי מינהל מקרקעי ישראל ומשרדי הממשלה הנוגעים בדבר ימצאו את המתווה שיאפשר את המשך הפעלתן של המסעדות בחוף הים".