יואב גלנט, הליכוד שבע תשע, 103FM, 4.7.22 / צילום: איל יצהר
שאיפתו של שר הביטחון בני גנץ למנות רמטכ"ל אף שהממשלה הפכה לממשלת מעבר, מעוררת כעס גדול בליכוד וגם לא מעט השוואות לעבר. חבר הכנסת יואב גלנט עסק בכך במהלך ראיון לרדיו 103FM וטען כי אין לאשר לגנץ מהלך מן הסוג הזה, על סמך השוואה למה שאירע במהלך ממשלות המעבר שבראשן עמד בנימין נתניהו. "היינו לפני שנתיים במציאות שבה באנו למנות מפכ"ל… והיה איסור על המינוי בתקופה של בחירות… ישבתי בדיונים שנתיים עם ממלא-מקום מפכ"ל, כי לא אישרו למנות מפכ"ל".
גלנט צודק בכך שהמשטרה פעלה במשך שנתיים עם מפכ"ל זמני, אבל האם הסיבה לכך היא שהיועמ"ש לא אישר מינוי מפכ"ל קבוע במהלך כל התקופה הזאת? בדקנו. בסוף 2018 סיים רוני אלשיך את תפקידו כמפכ"ל. השר לביטחון פנים, גלעד ארדן, ביקש למנות במקומו את משה (צ'יקו) אדרי, אך מינויו נפסל על-ידי הוועדה למינוי בכירים בשירות המדינה.
זמן קצר לאחר מכן התפזרה הכנסת, וארדן האריך את כהונתו של המפכ"ל הזמני, מוטי כהן, מתוך הנחה שניתן יהיה להעביר מינוי קבע לאחר בחירות אפריל 2019, שאיש לא ידע אז שהן יהיו רק הראשונות בסדרה ארוכה של מערכות בחירות. הכנסת פוזרה שוב, במאי 2019, בחירות התקיימו שוב בספטמבר אותה שנה, ולאחר ששוב לא הורכבה ממשלה, הכנסת פוזרה בדצמבר.
בנקודת הזמן הזאת כבר סגרה המשטרה שנה שלמה מבלי שבראשה עומד מפקד קבוע. לאור זאת, פנה השר ארדן ליועמ"ש אביחי מנדלבליט והסביר כי עד כה הוא לא ביקש למנות מפכ"ל מכיוון שהמתין לכינון ממשלה חדשה, אך על רקע הפלונטר הפוליטי המתמשך, כעת הוא מבקש בכל זאת לעשות זאת (אגב, פנייתו של ארדן עסקה גם במינוי נציב שב"ס קבוע, שם שרר מצב דומה). ארדן לא המתין סתם.
הנחיות היועמ"ש בנוגע למינויים בשירות הציבורי בתקופת בחירות (1.1501) אכן קובעות כי בתקופת ממשלת מעבר יש לנהוג ב"איפוק רב" בכל מה שנוגע למינויים. עם זאת, גם לפי ההנחיות לא קיימת מניעה מוחלטת לבצע מינויים כאלה.
ואכן, בניגוד למה שעולה מדבריו של גלנט, היועמ"ש דאז, אביחי מנדלבליט, השיב לארדן בתוך שבוע כי אין מניעה משפטית למינוי מפכ"ל (ונציב שב"ס), וכי הדבר אף הכרחי לצורך תפקודם התקין של הגופים הללו. "בנסיבות הנוכחיות גובר משקלם של הטעמים המצדיקים קידום מינוי מפכ"ל ונציב שב"ס קבועים, על משקל טעמי הריסון והאיפוק בתקופת בחירות", כתב.
במילים אחרות, אם במשך שנה, בין דצמבר 2018 לדצמבר 2019, לא היה למשטרה מפכ"ל קבוע על רקע הפלונטר הפוליטי שמנע הקמת ממשלת קבע (ארדן לא ניסה לקבל אישור למינוי במהלך התקופה הזאת, אך ייתכן שלא היה מקבל גם לו ביקש), החל מדצמבר 2019 כבר היה מצוי בידי השר אישור לבצע את המינוי. אלא שגם לאחר האישור, ואולי כאן המקור לבלבול של גלנט, ארדן החליט מסיבותיו לא להביא החלטה בנידון לממשלה.
למעשה, גם כשכבר הוקמה סוף-סוף ממשלת הקבע, במאי 2020, המינוי המשיך להתעכב, בשל השיתוק שאפיין את ממשלת החילופין של נתניהו וגנץ. רק בדצמבר 2020, לאחר הוראה של בג"ץ והנחיה של היועמ"ש לזרז את התהליך, הכריז השר אז אמיר אוחנה על קובי שבתאי כמועמדו לתפקיד המפכ"ל. הממשלה אישרה את המינוי, ובכך הסתיימו כשנתיים בהן כיהן בתפקיד המפכ"ל מינוי זמני. אגב, שבוע לאחר מכן התפזרה הכנסת שוב, וכך אישורו הרשמי של שבתאי לתפקיד כבר התרחש גם הוא בתקופת ממשלת מעבר.
בשורה התחתונה: דבריו של גלנט לא נכונים ברובם. היועמ"ש אישר לממשלת המעבר שבראשה עמד נתניהו למנות מפכ"ל קבוע בסמוך לפנייה שהוגשה לו בנושא, ולאחר שנה שבה עמד בראש המשטרה מפכ"ל זמני. גם לפני כן היועמ"ש לא מנע באופן ישיר מינוי כזה, אם כי לפי ההנחיות הכלליות בנושא יש לנהוג "באיפוק רב" במינויים כאלה, וייתכן כי לו היה נעשה ניסיון מוקדם יותר למינוי, הדבר לא היה מאושר.
תחקיר: אורי כהן