חוות השרתים של סרבר פארם, בזק בינלאומי וגוגל במושב בני ציון. התושבים התנגדו / צילום: ט. ג. הפקות
מכרז נימבוס, לאספקת שירותי ענן ציבורי לממשלה, הביא להכפלה של פי 2.5 בביקוש לשירותי ענן מקומיים ויצר תנופת בנייה של חוות שרתים שאמורות לענות על ביקוש של מאות מגה־וואט מצד ענקיות הטכנולוגיה: אמזון, גוגל, מיקרוסופט ואורקל, לצד שחקניות שאינן שייכות למכרז כמו יאנדקס, IBM, SAP, ושחקניות הבוחנות כניסה לישראל כמו פייסבוק, עליבאבא ואפילו אפל.
תנופה זו הביאה עמה לבנייתן של כ־30 חוות שרתים גדולות - רק שש מתוכן הושקו, והשאר בבנייה או בשלבי תכנון. כך צפוי הביקוש לשירותים להכפיל עצמו פי ארבעה מכ־80 מגה וואט בשנה שעברה לכ־320 מגה וואט ב־2027, כך על פי חברת המחקר והייעוץ 11סטרים (11Stream). בעקבות הביקוש הגבירו יזמיות חוות השרתים המקומיות - שיינפלד הנדסה, מד וואן, גלובל דאטה סנטר, בינת וסרבר פארם - את פעילותן, ואליהן הצטרפו חברות הבנייה הישראליות שגילו את התחום.
קבוצת עזריאלי נכנסה לשותפות עם קומפס האמריקאית להקמת שלוש חוות השרתים לאמזון. מליסרון מתכננן בנייה של חווה בת 12 מגה־וואט בחיפה בשיתוף עם סלקום שתושק ב־2024. על פי הדוח של החברה, עלות הבנייה תעמוד על כחצי מיליארד שקל; חברת הנדל"ן גב־ים מתכננת בנייתן של שתי חוות שרתים בנות 10.5 מגה־וואט בחיפה ובירושלים. על פי דוחות החברה, עלות הפרויקט בחיפה מוערכת ב־355 מיליון שקל (לפני חצי שנה, אגב, הוערכה בדוחות ב־346 מיליון); אדגר השקעות ופיתוח מתכננת חוות שרתים חדשה בת 10 מגה־וואט בפתח תקווה עד 2024. במצגת החברה לשוק ההון נאמר שההשקעה בפרויקט כולו (שהוא חלק מבניין משרדים), מוערכת ב־750־800 מיליון שקל, וכי היא עדיין בוחנת את כדאיות ההקמה; קרדן־גבע תשיק שתי חוות עד שנת 2024 בשוהם ובכפר סבא, בהשקעה של מאות מיליוני שקלים.
"התעשייה גדלה מהר מדי, ללא גבולות או כיוון"
גם קבוצת הנדל"ן אירופה־ישראל בשותפות פיננסית עם הזמר עומר אדם הכריזה על בניית שתי חוות שרתים בעפולה בהספק של 16 מגה־וואט ועל תוכנית לבנות חווה שלישית בהיקף של 32 מגה־וואט בפארק צרעה שבפאתי בית שמש בהשקעה של כ־350 מיליון שקל, לא רחוק מחוות השרתים הראשונה של אמזון. בקבוצה מקווים להביא ספקיות ענן מסין, מהודו ומארה"ב, אולם נכון לעכשיו טרם הצליחו לגייס לקוח משמעותי שיהפוך את ההשקעה בחוות השרתים לכלכלית. הקמה של חוות שרתים בעפולה סובלת מהיותה רחוקה מאזורי ביקוש.
נהירת חברות הנדל"ן עשויה ליצור עודף היצע של חוות שרתים. על פי חברת 11 סטרים, היצע ההספק החשמלי של כלל חוות השרתים בישראל צפוי להגיע לכ־380 מגה־וואט, עודף של כ־60 מגה וואט ביחס לביקוש הצפוי.
"הנהירה של חברות הנדל"ן צפויה להסתיים בהפיכתם של כמה מתקנים לפילים לבנים", אומרת לגלובס יונית גולדברג, מנכ"לית משותפת של 11 סטרים. "היצע השטחים צפוי להיות גדול מהביקוש בעוד שנה או שנתיים. התעשייה גדלה מהר מדי ללא גבולות או כיוון ברור. חברות נדל"ן נכנסות לענף בלי ידע ובלי יכולת לספק תוצרים, שלא לדבר על לעשות שיעורי בית מינימליים כדי ללמוד את התחום. נדרש להבין כאן שזה משחק של טכנולוגיה כבדה ולא של נדל"ן", היא אומרת. "עירוב שימושים בתחום חוות השרתים מוסיף אלמנטים קריטיים במורכבות ותפעול, כולל עלויות נוספות בהפרדת תשתיות ודרכי גישה. בעולם לא מקובל יותר לבנות חוות שרתים בשילוב עם בניינים משרדים".
החברות הזרות יצאו למסע רכישות בארץ
בעקבות הגידול בביקוש מצד ענקיות הטכנולוגיה, הגיעו גם הרוכשות. בשנתיים האחרונה נמכרו כמעט כל חברות הבנייה וניהול חוות השרתים לחברות זרות: מד וואן של משפחת לבנת מכרה 49% ממניותיה לברקשייר קפיטל לפי שווי של 1.5 מיליארד שקל; גלובל דאטה סנטר של משה לסמן נמכרה לאדג' קונקס תמורת 300 מיליון דולר; חברת מבנה יצרה שותפות עם קרן הריט דיגיטל ריאלטי, ואפילו בינת ביקשה לצאת להנפקה.
לגלובס נודע כי גם חברת חוות השרתים של יוסי שיינפלד, שיינפלד הנדסה, שבאמתחתה חוזי ענק עם מיקרוסופט וגוגל וחמש חוות שרתים בתכנון או בבנייה - קיבלה כמה הצעות רכישה מקרנות זרות בתמורה למיליארדי שקלים, אשר נדחו בזו אחר זו.
חוות השרתים הישראליות צפויות להתחבר לרשת הכבלים התת־ימיים המחברים את ישראל לאירופה, חצי האי ערב ואסיה דרך הכבלים הקיימים - תמרס ומד נאוטילוס. לפחות עוד חמישה כבלים תת־ימיים צפויים לנחות בחופי ישראל. אחד הפרויקטים הגדולים בתחום שיצא לדרך כחלק מהסכמי אברהם נגנז - כאשר משרד האוצר החליט להקפיא ברגע האחרון פריסה של סיבים אופטיים על ידי קצא"א לאורך צינור הנפט בין אילת לאשקלון. בשל התעקשות של האוצר כי גורם פרטי יחליף את קצא"א בפריסתו.
אישורו היה מאפשר לכבלים תת־ימיים נוספים לנחות באשקלון, לספק מהירות גלישה טובה יותר לתושבי הדרום ולהרחיב את אזורי הביקוש לחוות שרתים גם לפריפריה. חיבור בינלאומי כזה עשוי להגדיל ביקוש זר לשימוש בחוות השרתים הישראליות ולמנוע את היווצרותם של אותם "פילים לבנים".
האתגר: מחסור בשבבים ובאתרים מתאימים
חלק מחוות השרתים נתקלות בבעיות במשך הבנייה. החווה של גוגל בבני ציון התפרסמה בזכות סכסוך עם תושבי בני ציון ובצרה השכנה שהתנגדו לבנייתה בסמיכות גבוהה לבתיהם - אולם בסופו של דבר נבנתה בזמן שיא של 10 חודשים. לאחר כמה הליכים משפטיים שהוביל תושב בני ציון, מנכ"ל קסם אבנר חדד, פסק העליון נגד התושבים והדרך להקמת החווה נסללה. האתר נמצא כעת בשלב ההצטיידות, המתנהל לפי ההערכות בעצלתיים בשל העיכוב בשרשראות האספקה ומחסור בשבבים לשרתים. למרות ההפסד של תושבי בני ציון, מאבקם ככל הנראה השפיע על המשך מגמת הבנייה בתחום: ככל שנודע, אף אחת מחוות השרתים המתוכננות בימים אלה אינה מתעתדת לקום באזור מיושב, אלא באזורי תעשייה בלבד.
גוגל אינה מסתפקת בשכירת פעילות בארבעה חוות שרתים - אלא עוסקת בחיפוש נמרץ אחר כמה אתרים, מהם כמה שייבנו במיוחד עבורה ובהתאם לדרישותיה, ובתמורה היא תהיה השוכרת היחידה. חברות כמו סרברפארם ומד וואן שבונות ומנהלות חוות שרתים עשויות להיות שותף פוטנציאלי.
גם שלוש חוות השרתים של אמזון, הנבנות על ידי עזריאלי, החברה הבת קומפס (Compass) וחברת ניהול הפרויקטים אקסייט (Exyte), לא חפות מאתגרים בניהול ספקים וקבלנים וחיכוכים פנימיים בין הזכייניות.
כמו גוגל, אמזון מגששת אחר אתרים נוספים כדי לתמוך בפעילות חישוב מיוחדות על גבי מכשירי קצה (אדג') ולקראת המכרזים הביטחוניים, בהם מכרז צירוס.
להתאושש מאסון: מעל או מתחת לאדמה
חברת אורקל צפויה להשיק מרכז נוסף ברבעון הרביעי של השנה - אתר נוסף בחוות השרתים החדשה של מד וואן, חברת חוות השרתים בשליטת משפחת לבנת, בטירת כרמל. לגלובס נודע כי החברה אף נמצאת בחיפושים אחר אתר שלישי.
מאחר שהאתר של אורקל נמצא עמוק מתחת לאדמה, היא נהנית מעמד שלא קיים אצל זוכות מכרז נימבוס - גוגל ואמזון. אלה צריכות להקים לפחות שלוש חוות שרתים עיליות על מנת לגבות זו את זה במה שנקרא "אזור שירות" ("ריג'ן") ולספק שירות בזמן אמת כחלק מפרוטוקול התאוששות מאסון. עם אתר אחד בלבד מצליחה אורקל לספק ריג'ן שלם, והאתר בטירת כרמל אמור להפוך לריג'ן נפרד לחלוטין. עם זאת, גם חוות תת־קרקעיות אינן חסינות מפגיעה: "גם טיל שיכול לנחות על גג המבנה שנמצא מעל האדמה יכול לגרום לנזק", אומר גורם בכיר בשוק.
מגבלה נוספת וחמורה להצלחתן של חוות השרתים היא זמינות הזרמת חשמל ומחירו. חוות השרתים דורשות קירבה לקווי מתח מתאימים, וכאלה יש בנמצא במידה מועטה. מחיר החשמל - שהוא ההוצאה הגבוהה ביותר בחוות אלה - מזנק בעולם בשנה האחרונה, וזכייניות הזרמת הגז המקומיות טוענות שחיבור מפעלים לתשתית הגז - בהם גם חוות שרתים - איננו כדאי כלכלית עבורן.
פתרון נוסף שנבחן בימים אלה על ידי חוות השרתים הגדולות הוא שימוש בתחנות חשמל סולאריות, אך גם כך הן תלויות בהולכה על ידי תשתית של חברת החשמל.
חברת החשמל, יש לציין, לא נערכה לזינוק בביקוש ולא הציגה תוכנית אסטרטגית, אשר לצד הביקוש הגואה לכלי רכב חשמליים, לא ברור כיצד תספק אותו בשנים הקרובות.
לאחר מכרז הממשלה: השירות של גוגל יושק בתחילת נובמבר
שנה וחצי לאחר החלטת משרד האוצר להקים בארץ חוות שרתים עצמאיות שיספקו שירותים למשרדי הממשלה במסגרת "מכרז נימבוס", לגלובס נודע כי גוגל תהיה הראשונה להשיק שירות שכזה כבר ב־9 לנובמבר. הזוכה השנייה במכרז, אמזון, שהחליטה להשיק את השירות בארץ שנתיים לאחר הזכייה על מנת להספיק ולבנות שלוש חוות שרתים גדולות, צפויה לצאת עם שירות מלא בישראל רק ביוני 2023.
גם המפסידות במכרז - אורקל ומיקרוסופט - לכאורה יצאו מרווחות. הן אמנם הפסידו במכרז הממשלתי, אך חוות השרתים ששכרו כחלק מהמועמדות למכרז העניקו להן יכולות לספק שירות ענן מקומי לחברות ענק בסטנדרטים שלא היו מקובלים בישראל.
מיקרוסופט, שהפסידה לאמזון ולגוגל במכרז הממשלתי, הייתה בטוחה בזכייתה ולכן עוד בשלב המועמדות שכרה כמחצית משטחה של חוות השרתים SDS במודיעין. היא צפויה להשיק את שירות הענן המקומי שלה באיחור, ככל הנראה רק במחצית הראשונה של 2023. החברה חתמה על חוזה עם קופת חולים כללית ובממשלה היא ממשיכה להפעיל את שירות אופיס ומערכת ניהול הלקוחות (CRM) דיינמיקס כמעט ללא הפרעה. יתר על כן, בגלל חוסר המענה שנותן כעת מכרז נימבוס בתחום ה-CRM, האריך החשכ"ל באוצר את ההתקשורת עם מיקרוסופט והוא מאפשר למשרדי הממשלה לחתום על חוזים ארוכי טווח עם מיקרוסופט, כל עוד הדבר נעשה באמצעות שירות ענן מקומי.
אורקל כבר השיקה שירות בסוף 2021 וכיום היא נמצאת כעת בתהליך התרחבות לקומה נוספת בחוות השרתים של בינת בהר חוצבים, נוסף על הקומה הקיימת.
שתי החברות רואות את עצמן כמועמדות בשלבים הנוספים של מכרז נימבוס, ובמשרד האוצר לא פוסלים את חזרתן למשרדי הממשלה, למשל בשלב התוכנות המשלימות לענן - שלב המכונה "מכרז המרקטפלייס", אותן תוכנות משלימות שיירכשו על גבי הענן של גוגל ואמזון כמו מוצרי סייבר, תוכנות ניהול לקוחות ויישומי בינה מלאכותית. המכרז נתקל בקשיים מצד ספקיות התוכנה, בהן למשל סיילספורס, המעוניינות למכור את המוצר ישירות למשרדי הממשלה ולא לעבור דרך אמזון וגוגל - מה שייאלץ אותן לשלם להן עמלה.
נוסף על כך, שתי החברות רואות עצמן גם כמועמדות לזכייה במכרז הביטחוני העתידי המקביל לנימבוס - צירוס, שאמור לשרת את יחידות הצבא ומערכת הביטחון ונמצא בדיונים במשרד הביטחון כבר שנתיים וחצי ללא תוצאות. אבן המחלוקת סביב המכרז הוא בקשת מערכת הביטחון מהספקיות לבנות חוות שרתים המנותקת מכל רשת, אך כזו שאמורה לפעול בסטנדרטים מתקדמים, ובתקציב של מיליארד שקל - בקשה שכרגע אף אחת מהמועמדות איננה מסוגלת לספק.
ישראל כחלק מזירה בינלאומית
גוגל צפויה להשיק את אזור השירות שלה עם שטחים שהושכרו בשתי חוות שרתים לפחות: אתר בחוות השרתים של גלובל דאטה סנטר בפתח תקווה ואתר בחוות השרתים של שיינפלד הנדסה במודיעין. בשונה משאר המפעילות, גוגל היא היחידה שרואה את ישראל כחלק מזירה בינלאומית של רשת תקשורת. זה אחד היתרונות של השירות שלה: רשת הסיבים העולמית שהיא פורסת ממקמת אותה על ציר מקביל לזה של רשת האינטרנט העולמית, דבר שהופך את רשת התקשורת שלה לאחת הבטוחות בעולם.
השירות של גוגל - ושל שותפתה אמזון - כרוך בסיכון פנימי: התנגדות של עובדים למתן שירות לגורמי ממשלה כל אימת שמתקיים מבצע צבאי. לאחר מבצע שומר החומות מחו 90 עובדי גוגל ו־300 עובדי אמזון על מתן שירות "בשבוע שבו צבא ישראלי תקף פלסטינים ברצועת עזה". עם זאת, בבדיקות שערכו במנהלת נימבוס בשיתוף עם החברות נראה שהם אינם מוטרדים מהבעיה וכי החברות יוכלו להכיל אותה בין השאר בגלל הניתוק שבין העובדים לצוותי ההפעלה של המוצר. דובר גוגל מסר: "קבוצת המחאה לא הציגה נכון את החוזה שלנו. השירותים שלנו לא מוכוונים למידע צבאי רגיש במיוחד או מסווג, הרלוונטי בהקשר של כלי נשק או שירותי מודיעין".
בינתיים, ללא קשר למחאות, גוגל, כמו גם IBM, לא עברה לשלב הבא במכרז הביטחוני צירוס, שטרם הושק וכבר נידון זה מספר שנים במשרד הביטחון, והותירה את השטח למתחרות אמזון, מיקרוסופט ואורקל. גוגל מנסה למקסם את אחיזתה במגזר הביטחוני דרך מכרז נימבוס ומקווה לחזור לצירוס אם יחזור לסדר היום.