בעיית יסוד במשק הישראלי היא בעיית הפריון / צילום: Shutterstock
הכותב הוא נשיא אוניברסיטת רייכמן, היה חבר בוועדה המוניטרית של בנק ישראל
ההערכות מתייחסות לכך שהעולם עלול לגלוש למיתון, אך החסינות המאקרו-כלכלית שפיתחנו בישראל בשנים האחרונות מאפשרת לנו להתמודד עם הסכנות ועם בעיות יסוד הדורשות התייחסות מיוחדת של כל ממשלה. הממשלה היוצאת הורישה מצב מאקרו-כלכלי איתן: משק צומח, תעסוקה מלאה, חשבון שוטף של מאזן התשלומים בעודף גדול, עודף בתקציב המדינה וחוב לאומי במגמת ירידה. מעיבים על כך האינפלציה ובמיוחד מחירי הדיור.
בעיית יסוד של המשק הישראלי היא בעיית הפריון; התפוקה הממוצעת לשעת עבודה בישראל מפגרת בכ-37% ביחס לתפוקה הממוצעת לשעת עבודה במדינות הסמן אליהן אנחנו שואפים להידמות. הפריון הוא פרמטר קריטי לשיפור רמת החיים הכללית; ההכנסה לשעת עבודה קשורה קשר ישיר לפריון. ללא שיפור הפריון לא רק שההכנסה הממוצעת ורמת החיים לא תגדלנה, אלא שאי־השוויון יתרחב עד כדי יצירת סכנה ליציבות החברתית; זה לא חדש אך עדיין מפתיע, בהיותנו ה-Startup Nation.
למרות שרמת הפריון גבוהה מאוד בענפי ההייטק, מתברר כי אין בכוחו של ענף שמעסיק 10% מכוח־האדם במשק, לשנות את הממוצע הכלל-משקי. ענפי המסחר והשירותים מעסיקים כ-60% מכוח־האדם במשק, ובאותם ענפים, שהשפעתם על איכות החיים קריטית, הפריון מפגר. שיפור מצבם הוא יעד לאומי ראשון במעלה. כל מה שנעשה בתחום זה בעבר לא עבד, לטכן יש לנקוט גישה חדשה.
אני מציע להקים רשות לחדשנות לענפי המסחר והשירותים; הרשות תעבוד בכלים דומים לרשות לחדשנות בתעשייה, רק שבמקום להציב כיעד את גידול היצוא, היעד יהיה שיפור הפריון. הרשות תצטרך לפתח מתודולוגיה מקורית להשגת היעדים.
עובדים ללא כישורים
סוגיה הקשורה ישירות לבעיית הפריון היא התפתחות שוק העבודה. בשנים האחרונות, חלק משמעותי מהמצטרפים לכוח העבודה בישראל לא היה בעל כישורים הנדרשים לשיפור הפריון במשק טכנולוגי מודרני, חלקם לא למד אפילו לימודי ליבה בסיסיים. רוב המצטרפים האלה מוצאים תעסוקה בענפי המסחר והשירותים, מנציחים שיטות עבודה מיושנות ומונעים שיפורים טכנולוגיים.
כאן נדרש שיתוף־פעולה של המכללות והאוניברסיטאות עם מעסיקים במשק לארגון הכשרות מקצועיות בעידוד הממשלה, שתצעדנה את כוח־האדם בענפים אלה לסטנדרטים הנדרשים בכלכלה טכנולוגית מפותחת. היעד הוא להעביר שיטות ענפי ההייטק לענפי הלאו-טק.
לא לשיתוק תקציבי
אזכיר במשפט סוגיות החייבות לקבל עדיפות בתוכנית העבודה של הממשלה החדשה:
המטלה הראשונה היא העברת תקציב. אסור שניקלע שוב לתקופה ממושכת בה המדינה מתפקדת ללא תקציב. מדינה ללא תקציב וללא חוק הסדרים היא מדינה משותקת, ללא הכוונה ואופק.
על רקע גידול האוכלוסייה והפיתוח האורבני, בעיית התחבורה הופכת לעקב אכילס של ישראל, הפוגע בפריון ובאיכות החיים שלנו. חיוני לפתח מערכת ארצית להסעת המונים.
יוקר המחיה: חייבים להמשיך את פתיחת המשק ליבוא, להגביר את התחרות ולפקח על מונופולים וקרטלים.
חוק וסדר: מדינה שבא אין דין ואין דיין, שאין הגנה על רכוש הפרטי ושכנופיות שולטות ברחוב, היא מדינה עם בעיה שיכולה לדרדר אותנו למשטר של מיליציות אזרחיות. סוגיה זו אף פוגעת בפריון. המדינה שלנו קטנה וצפופה, ובעיה זו רק תחריף. כחלק מההתמודדות עם אתגרי שינוי האקלים, חייבים לדאוג לשמירה על הסביבה.
בעיית האינפלציה יכולה להיפתר אך ורק על־ידי מדיניות מוניטרית מתאימה. זעזועי ההיצע שדחפו את עליית המחירים הפכו, על רקע משק בתעסוקה מלאה המוצף בנזילות לאחר תקופה ממושכת של ריביות בתחום האפס, לאינפלציה כלל-משקית.
הטיפול באינפלציה הוא בהתאמת שער הריבית לרמה מרסנת, כדי למנוע לחצים אינפלציוניים. בנק ישראל פועל בכיוון, אך מה שנעשה עד כה אינו מספיק, והבנק חייב להמשיך כך עד שהלחצים האינפלציוניים ייעלמו ונחזור ליציבות מחירים.
ולבסוף, מחירי הדיור; אלה יכולים להתייצב ואף לרדת, אם הממשלה תתמיד בשחרור קרקעות לבנייה ותייעל אישורים לתוכניות בנייה. סיוע לתפנית במחירי הדירות יבוא מתחום הריבית, ועליית הריבית לרמה מרסנת תביא לתפנית בביקוש, שתתבטא בבלימת עליית המחירים.