שי באב''ד / צילום: איל יצהר
בלתי מספיק: שטראוס היא אולי עץ גבוה מדי לבאב"ד
מה לשי באב"ד ולחברת המזון שטראוס, אותה קיבל לנהל בימים האחרונים? רק ליו"ר עופרה שטראוס וליתר חברי דירקטוריון שטראוס - שקבעו כי הוא "המתאים והראוי ביותר לכהונה כמנכ"ל" - התשובה. אין חולק על כשרונו של האיש, אבל הוא מתיישב על הכסא הכי גבוה ומאתגר בענף התעשייה המקומי, כשכלכלת העולם סוערת וכשהייבוא כובש נתחים עצומים בסל המזון של כל ישראלי, לפני שאי פעם אייש משרה שאפילו מתקרבת לעוצמת התפקיד הנוכחי. עם כל הכבוד לניהול הרשות השנייה לרדיו ולטלוויזיה, לניהול משרד האוצר של השר משה כחלון (בעיקר לאחר שלא הצליח להיכנס לכנסת), ולניסיון לנהל את חברת אלון רבוע כחול, רומן שהסתיים לאחר חצי שנה. שיהיה בהצלחה.
מצוין: בלי נפוטיזם באסם: המסר האמיץ של פרופר
המורשת המפוארת שמשאיר דן פרופר, שפרש השבוע אחרי 6 עשורים מאסם, כוללת כמובן את ניהול ענקית המזון, שהפכה לאימפריה ישראלית שפרנסה עשרות אלפי ישראלים והאכילה מיליונים אחרים, אבל היא גם כוללת החלטה מכוננת ואמיצה שקיבל כבר בתחילת הדרך, שלא לשלב בחברה את ילדיו ואת ילדי הבעלים האחרים. אם הם מוכשרים, אמר לי פעם, שיפרחו במקומות אחרים ללא הצל של אבא מלמעלה. ואם הם לא מוכשרים, הוסיף בחצי חיוך, למה אני צריך אותם אצלי? אפשר להתווכח עם התזה הזו, בסוף יש כמובן משמעות גם ללויאליות ולנאמנות של בני משפחה, אבל צריך להוריד את הכובע למי שקיבל החלטה כל כך לא טריוויאלית, עוד בימים שבהם אסם ופרופר היו מילים נרדפות.