ספ בלאטר, נשיא פיפ''א לשעבר, מכריז על קיום אליפות העולם בקטאר / צילום: Reuters, imago sportfotodienst
12 שנים עברו מאז שנשיא פיפ"א ספ בלאטר פתח מעטפה והציג לעיני העולם כולו דף מלבני קטן שעליו נכתב "קטאר 2022". מדינה מזרח תיכונית ללא שום תשתית רלוונטית, שתארח מונדיאל - במונחים של כדורגל האירוע משול לחזרה מפיגור 0־5 בתוספת הזמן, לניצחון. סנסציה שאינה יכולה להתרחש.
האירוע ההוא התברר מהר מאוד בבתי משפט - 11 מאותם 22 חברי פיפ"א שהיו שותפים לבחירה נקנסו, הורשעו והורחקו לצמיתות בשל שחיתות שהובילה לאותה הצבעה.
רחוק מאוד מההבטחות
אבל קטאר 2022, טורניר המונדיאל שעוד לפני שהחל סומן בכתם גדול, ייצא בסופו של דבר לדרך בתחילת השבוע באצטדיון אל־באית שבדוחא. הוא יהיה רחוק מאוד מהפרויקט המדוגם שהבטיחו הקטארים בספר בן 700 עמודים שהוצג לאנשי פיפ"א ב־2010: במקום 12 אצטדיונים שהובטחו, יתקיים המונדיאל ב־8 אצטדיונים בלבד - כולל אצטדיון אחד שהורכב ממכולות ויפורק מיד בתום הטורניר. האם קטאר הייתה זוכה באירוח אם הייתה מציגה 8 אצטדיונים? מי יודע.
הפיקוח ההומניטרי הצמוד שהובטח לבניית האצטדיונים - קרס. כ־6,750 פועלים נהרגו בתאונות עבודה ובשל תנאי מחיה ירודים, נכון לבדיקה שנחשפה על ידי "הגרדיאן" בשלהי 2021, ממוצע של 12 פועלים הרוגים מדי יום. התחקיר התבסס על מידע רשמי של 5 ממשלות בלבד - הודו, פקיסטן, נפאל, בנגלדש וסרי לנקה - ולא כולל את הקורבנות ממדינות אחרות כמו קניה והפיליפינים, ששלחו אלפים רבים של עובדים לקטאר וסירבו לחשוף את נתוני התמותה.
וכמובן, המונדיאל שהובטח להיות משוחק בהתאם למסורת בחופשת הקיץ כדי לא לפגוע בלוז השנתי הרגיל של הכדורגל - הוזז כשהתברר שאי אפשר למזג את קטאר.
לנציגי ועדת הבחירה של פיפ"א הוצגה מצגת שמבטיחה איך כל האצטדיונים יהיו ממוזגים לטמפרטורה מקפיאה, במקום שבו ממוצע הטמפרטורה בקיץ עומד על קרוב ל־40 מעלות. בדיעבד התברר כי גם ההבטחות הללו היו לשווא: ב־2010 כאשר קטאר הבטיחה את מיזם ה"איירקונדישנינג הגדול בהיסטוריה האנושית", אפילו לא הייתה טכנולוגיה כזאת. ב־2015 הודו הקטארים שזה לא ייצא לפועל - ופיפ"א הודיעה כי היא מעבירה את הטורניר לחורף.
החוקים הבעייתיים
בהמשך, התברר שיש בעיית הנפקת ויזות לאוהדים, ושאין תשתית בתי מלון מספקת לתיירים. לאור זאת, החגיגה תפוצל, כאשר חלק גדול מהאוהדים בכלל לא ילונו בקטאר אלא יישהו באיחוד האמירויות ובבחריין.
בחודשים שלפני המונדיאל הוחלט להניח ספינת קרוזים אחת בנמל של דוחא, שתשמש כמלון ימי בשל חוסר בחדרי מלון במדינה. אחרי כמה שבועות הוחלט להגדיל את כמות המלונות הימיים לשלושה והובאו עוד שתי ספינות ענק (אחת מהן עם תכולה של 6,700 אוהדים בו זמנית). אלפי אוהדים יתחלפו מדי יומיים־שלושה ויפנו מקום לאוהדי כדורגל אחרים שיגיעו לראות את נבחרתם.
אם כל זה לא מספיק, גם החוקים במדינה מייצרים בעיות. הלהט"בים בקטאר כפופים לרדיפה תמידית, כאשר הומוסקסואליות מוגדרת כעבירה פלילית ונושאת עונש מאסר של שלוש שנים. הדבר גרר בשנה האחרונה מחאות ברחבי העולם. בנוסף, בקטאר אי אפשר לשתות אלכוהול באופן חופשי, כך שהאוהדים שיגיעו ייאלצו לשים לב שהם עושים זאת במקומות המותרים.
הכסף קונה הכל?
איך קטאר הצליחה לשכנע את פיפ"א שהיא תעמוד ביעדים למרות שלא היה לכך סיכוי? בעיקר כי כולם רצו להאמין שהכסף יקנה הכל. שאפשר למזג מדינה שלמה, שאפשר לצפות אצטדיונים בזהב.
אף אחד לא שאל באמת איך יגיעו מיליון תיירים למקום שאין בו תשתית לאכלס אפילו מחצית מהם. "החזון שאתה מציג חשוב יותר מרשימת ההבטחות", הסביר מאוחר יותר ג'ון זרפה, יועץ אסטרטגי אנגלי שנשכר על ידי הקטארים לשכנע את פיפ"א.
הם האמינו שהכסף יכול לקנות הכל, ושפיפ"א תוכל לשנות סדרי עולם ולהוביל מדינות אל עבר המיינסטרים. הגישה שנועדה להלבין את הבחירה בקטאר הייתה, כך לפי אותו יועץ אסטרטגי, שהכדורגל שייך לכולם: "מדוע הטורניר הגדול ביותר של הכדורגל יתקיים רק באירופה, צפון אמריקה, דרום אמריקה וקומץ מדינות באסיה? האם זה הוגן שאזור כמו המזרח התיכון לא יארח אף פעם את גביע העולם?"
ואיך מגנים על ההבטחות מול מה שקרה בפועל? "נדיר מאוד לקיים כל הבטחה בתהליך הגשת ההצעות. אם אני חושב על אולימפיאדת 2012 בלונדון, ההערכה המקורית לתקציב הייתה 3 מיליארד ליש"ט. זה הסתיים קרוב יותר ל־9 מיליארד ליש"ט. לכלכלה ולפוליטיקה יש הרגל לכפות שינוי בתוכניות". אגב, קטאר 2022 הסתיימה עם תקציב של 220 מיליארד דולר - גבוה בהרבה מהמונדיאל היקר בהיסטוריה, רוסיה 2018, שהסתכם בכ־14 מיליארד דולר.
מאט מילר, דובר משרד המשפטים האמריקאי לשעבר, שנשלח מטעם ארה"ב להציג את ההצעה האמריקאית לאירוח משחקי 2022 (הצעה שלא זכתה בסוף), אמר בראיון ש"כל הרעיון של הקטארים לערך טורניר במדבר, בקיץ, באצטדיונים חיצוניים שיקוררו - היה כל כך פנטסטי שקשה לי להאמין שמישהו אי פעם קנה את זה".
פיפ"א לא יכלה להתחרט
האם כל זה היה שווה? יותר מדי כסף קיבלה פיפ"א כך שהיא לא ממש יכלה לחזור בה. לקראת הבחירה בה, קטאר נכנסה עמוק מאוד לתחום הספורט, דרך הסכמי חסות בסכומים שלא נראו אז ודרך רכישה של קבוצות ספורט.
ברצלונה הגדולה נפלה שדודה מול הכסף, כשלראשונה בהיסטוריה הסכימה לשים על החולצה חסות מסחרית - Qatar Foundation, גוף שנחשף מאוחר יותר שמעביר כספים לארגוני טרור. ברצלונה, שהייתה אז בשיא גדולתה עזרה להלבין את הקטארים, וכמובן - הרכישה ההיסטורית של הקטארים את פריז סן ז'רמן והפיכתה לאחד מהכוחות הגדולים בכדורגל.
הכלכלה העולמית הייתה אז רגע אחרי המשבר הפיננסי של 2008, וכל דולר חדש היה ברכה. אל־ג'זירה השלימה את פריסת קורי העכביש, עם רכישת זכויות שידורי ספורט בסכומים מופרכים שהצליחו לנשל זכייני שידור גדולים ועשירים. מכאן והלאה הדרך של הקטארים למעגל מקבלי ההחלטות הייתה קצרה.
ובכל זאת, חגיגה. דה בריינה, אמבפה, הארי קיין, ויניסיוס, מסי ורונאלדו. שריקת הפתיחה תשכיח הכל. את הפועלים שמתו, את ההבטחות שלא יצאו לפועל, את השחיתות. במשך חודש רק הכדורגל יהיה חשוב.
וכשפיפ"א תסיים את הפרק הקטארי, היא תתכונן לפרק הבא - מונדיאל מורחב של 48 נבחרות שיתפרס לראשונה בהיסטוריה על פני שלוש מדינות: ארה"ב, מקסיקו וקנדה.