מירי רגב, שרת התחבורה / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת
שרת התחבורה מירי רגב הציגה היום (ג') את כוונתה לערוך רפורמה נוספת בתעריפים בתחבורה הציבורית. הרפורמה המוצגת נמדדת בכ-740 מיליון שקל, והיא לא תואמה מול האוצר ו-ועדת המחירים לתחבורה הציבורית, כך הסיכוייה לעבור במלואה נמוכים וכרגע היא בגדר הצהרת כוונות של השרה.
● אחרי עיכובים ממושכים: נחשף תאריך פתיחת הקו האדום של הרכבת הקלה
● התוכנית של רגב נחשפת: "לסלול כבישים של 5־6 נתיבים, כמו בדובאי" | בלעדי
● פחות נוסעים בכל רכב: ההחלטה של רגב צפויה להגביר את העומסים | אסף זגריזק, פרשנות
הרפורמה מגיעה כחלק מדרישותיה של רגב במסגרת דיוני התקציב. בין היתר דורשת רגב לתגבר את שירות האוטובוסים, להעלות את שכר הנהגים ולהציב אבטחה באוטובוסים המועדים לאלימות כלפי נהגים בעלות כוללת של 2 מיליארד שקל. אך השרה לא פירטה בשלב זה את העלות הכלכלית של כל אחד ממרכיבים אלו או את מקורם התקציבי.
במקום לנקוב במקור התקציבי למימוש התוכנית, רגב נתלית בכך שהנזק הכלכלי של הגודש בכבישים נאמד בכ-35 מיליארד שקל בשנה. לטענתה, התוכנית תפחית את אותו הנזק המשקי. ואולם, לצד אלו רגב גם צפויה לדרוש את הקמת הרכבת לאילת ולקרית שמונה בעלות של עשרות מיליארדי שקלים, מהלך שכאמור לא נידון עדיין מול משרד האוצר, שאנשיו למדו על תוכניות השרה לאחר פרסומן בתקשורת. בוועדת המחירים של התחבורה הציבורית למשרד האוצר יש זכות ווטו וללא הסכמתו, המחירים ישארו כפי שהם כיום.
יחד עם רגב נכחו גם אנשי המקצוע ממשרד התחבורה במסיבת העיתונאים, אותם אנשי מקצוע שנכחו גם בעת השקת הרפורמה הקודמת - בהובלת מרב מיכאלי.
בתוכנית: העמקת הסבסוד וההנחות בתחבורה הציבורית
רפורמת התעריפים של רגב כוללת את העמקת הסבסוד וההנחות בתחבורה הציבורית. נוסף על ההנחות הקיימות לסטודנטים, רגב מבקשת ליצור הנחה בגובה 33% לצעירים בני 18-26 מהלך בו תמומש גם דרישתה הקואליציונית של יהדות התורה למתן הנחות לאברכים בתחבורה הציבורית. בנוסף, על פי התוכנית ינתנו הנחות בשיעור של 50 אחוזים בפריפריה הגיאוגרפית שתקבע על פי מדד הפריפריאליות של הלמ"ס (אשכול 1-5) ופריפריה חברתית שתקבע לפי המדד הסוציו-אקנומי של הלמ"ס (אשכול 1-5), ומנוי החופשי חודשי הארצי והמשולב יופחת מ-610 שקלים ל-500 שקלים. כמו כן ינתנו נסיעות חינם לחיילים משוחררים למשך שנה, ולאזרחים מגיל פרישה במקום מגיל 75 כפי שחל היום.
תוכנית התעריפים המתוכננת של רגב נאמדת בכ-740 מיליון שקלים בשנה, ומגיעה לאחר שרק באוגוסט האחרון נכנסה לתוקפה הרפורמה בתעריפים שיזמו השרים לשעבר מיכאלי וליברמן. לרפורמה לא היתה עלות תקציבית שכן היא איחדה את התעריפים בכל הארץ וקבעה אותם על פי מרחק, כך שחלק מהתעריפים עלו - בעיקר בערים שקיבלו בעבר הנחות מפליגות - בריכוזים חרדיים ובחלק מערי הפריפריה, וחלק מהתעריפים ירדו משמעותית, חלקם גם כן בערי פריפריה.
הרפורמה שנמצאת היום בתוקף קיזזה עלייה של כ-9% בתעריפי התחבורה הציבורית בעקבות התייקרות התשומות, העניקה נסיעות בחינם מגיל 75, והנהיגה חופשי חודשי בעלות נמוכה של כ-99 שקלים בפריפריה. יחד עם זאת היא ויתרה על הנחות הערך הצבור בסך 20% ובכך ייקרה את הנסיעה לנוסעים המזדמנים והוזילה את הנסיעה לנוסעים קבועים שרוכשים מנוי חופשי חודשי בפריפריה. בנוסף, במסגרת אותה רפורמה הנסיעה ברכבת התייקרה.
בכללותה, הרפורמה פינתה כ-200 מיליון שקלים בעבור תוספות שירות דוגמת תגבור קווי תחבורה ציבורית, ולכן ההערכה היא שמשרד האוצר ידרוש ויתור על תוספות שירות אלה כדי לממן את העמקת ההנחות שדורשת רגב.
הרפורמה שהנהיגו מיכאלי וליברמן עשתה סדר בתעריפים אך גם ספגה ביקורת ציבורית נרחבת. הממשלה הקודמת תקצבה בהיקף חסר תקדים את תוספות שירות האוטובוסים, כתוצאה מההסכמה להחיל אגרות גודש ומימון חלק מהתוספות מכספי האגרה. ואולם, חלק מאותן תוספות לא יצאו לפועל, בין היתר בשל מחסור חמור בכ-6,000 נהגים ובהעדר נתיבי תחבורה ציבורית. חשיבות הנת"צים היא שהם מעלים את מהירות האוטובוסים ובכך מאפשרים הפעלת יותר מחזורי פעילות בתשומות הקיימות.
סבסוד התחבורה הציבורית בישראל עומד על כ-75%, ונחשב גבוה יחסית למדינות ה-OECD. יחד עם זאת, ההשקעה בתשתיות בתחבורה ובהיקפי שירות התחבורה הציבורית נמוכים ובפער עצום בהשוואה למדינות אלו, כך שהשוואה זו מעט מלאכותית.
בעולם ישנם ממצאים סותרים ביחס להגברת השימוש בתחבורה הציבורית כתוצאה מהורדת המחיר בה, אך ברור שהמהלך יסייע למי שתלוי בה כבר היום. יחד עם זאת, ניתן לראות קשר ברור בין שיפור השירות בתחבורה הציבורית באמצעות העלאת המהירות של האוטובוסים על ידי הקמת נת"צים ותגבור קווים - ובין העלייה בשיעור הנוסעים בה.