מירי רגב, הליכוד (המטה המרכזי, רשת 13, 11.2.23) / צילום: אלכס קולומויסקי, "ידיעות אחרונות"
העתירה שמבקשת להוציא את ראש הממשלה בנימין נתניהו לנבצרות, והחלטת בג"ץ לפיה היועצת המשפטית לממשלה ונתניהו צריכים להשיב לעתירה, החזירו את הנושא לסדר היום וגם עוררו זעם גדול בקרב השרים וחברי הקואליציה.
כשהשרה מירי רגב נשאלה על כך בראיון לרשת 13, היא קבעה כי מדובר ב"רעיון הזוי" המנוגד לחוק, ובהמשך פירטה: "תביני, בחוק כתוב (ש)נבצרות היא אם ראש הממשלה עצמו מבקש להיות נבצר עקב נושא רפואי או עקב נושא משפטי - לא שכופים עליו נבצרות". אז מה כתוב בחוק? בדקנו.
הדבר המעניין הראשון שקופץ לעין הוא שהחוק עצמו לא קובע אפילו את הנוסח המקל שהציעה רגב. כלומר, לא מוגדר בו נושא רפואי או משפטי (או כל נושא אחר) כעילה ליציאה לנבצרות, וגם לא נכתב שראש הממשלה יכול לבקש זאת.
סעיף 16(ב) לחוק יסוד: הממשלה קובע רק כי "נבצר מראש הממשלה זמנית למלא את תפקידו, ימלא את מקומו ממלא־מקום ראש הממשלה". בהמשך גם מוסבר בו מתי הנבצרות הופכת לקבועה ומה יעלה בגורל הממשלה.
אבל מה לגבי העילות ליציאה לנבצרות, ומי מוסמך לקבוע זאת? כמו בעניינים נוספים שאנחנו עוסקים בהם, גם כאן כשהחוק הוא דל ועמום, מי שנכנסים לתמונה הם הפרשנים שלו. ראשית, בחוק היסוד מ־2020, שנוצר כדי להקים את ממשלת החילופים של נתניהו ובני גנץ, נקבע הסדר ספציפי במקרה שבו הנבצרות היא "מסיבות בריאותיות בלבד".
בסקירה שפרסם בעניין זה ד"ר עמיר פוקס מהמכון הישראלי לדמוקרטיה, הוא טוען כי עצם התיקון שעוסק בנבצרות על רקע רפואי, משמעו קבלת העמדה שישנן נסיבות של נבצרות שאינן רפואיות. אבל עוד לפני התיקון הזה, בג"ץ כבר קבע כי תיתכן הוצאה של ראש הממשלה לנבצרות על רקע חקירות פליליות המתנהלות נגדו. בעתירה שהוגשה ב־2008 בדרישה לחייב את היועמ"ש להוציא את ראש הממשלה דאז, אהוד אולמרט, לנבצרות, קבעו השופטים כי "אם יתברר בהמשך כי התנהלותו… אינה מאפשרת את עריכתן של החקירות הפליליות נגדו באופן ראוי, אפשר שיהא מקום להכרזה של היועמ"ש בדבר נבצרותו הזמנית".
הקביעה כי היועמ"ש הוא זה שמוסמך לקבוע אם יש הצדקה להוציא את ראש הממשלה לנבצרות, עולה גם מקביעות אחרות של בג"ץ. ד"ר פוקס מציין כי "בחלק מפסקי הדין שעסקו בשאלה זו לא נקבע חד־משמעית כי היועמ"ש הוא שקובע מצב של נבצרות, אך זו הייתה ההנחה".
מלבד פסק הדין בעניין אולמרט שהזכרנו, האפשרות הזו הוזכרה גם בפסק דין מ־2021 שניתן בתגובה לעתירה שדרשה להוציא את נתניהו לנבצרות. שופטי העליון קבעו אז כי "לא קמה עילה להתערב בקביעת היועמ"ש כי בשלב זה לא התבססה עילה שבגינה נבצר (מנתניהו) למלא את תפקידו". כלומר, מכאן עולה כי הדבר נתון לקביעת היועמ"ש.
בפסק דין אחר, שעסק בעתירה שנגעה ל"ניגוד העניינים של נתניהו", אמר השופט חנן מלצר כאמרת אגב באופן מפורש כי "הכרזה… על נבצרות… מסורה בלעדית בידי היועמ"ש".
בשורה התחתונה: דבריה של רגב לא נכונים. החוק לא קובע כי ראש ממשלה ייצא לנבצרות רק בעקבות בקשה מפורשת שלו, או שלא ניתן לכפות עליו את הנבצרות. אומנם לא נכתב בו בצורה מפורשת מי כן מוסמך לקבוע זאת, אך מפסקי דין שניתנו בעבר משתמע כי ההנחה היא שתפקיד זה מוטל על היועמ"ש.
תחקיר: יובל אינהורן