השר אלי כהן / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת
שלושה אירועים קשורים זה בזה התרחשו אתמול (ב'). בכנסת עברו בלילה בקריאה ראשונה שני החוקים הראשונים של המהפכה המשפטית. כמה שעות לפני כן, ולא רחוק משם, החליטה הוועדה המוניטרית בבנק ישראל על העלאת ריבית של 0.5%. בין לבין, בטוויטר, צייץ שר החוץ אלי כהן, "ביקשתי מחברי שר האוצר בצלאל סמוטריץ' לגבש מתווה מול נגיד בנק ישראל להפסקת עליות הריבית. על רקע התמתנות האינפלציה, לא הייתה הצדקה להעלאת את הריבית היום, שממשיכה את ההתעמרות בבעלי המשכנתאות".
● כן, אבל: 3 אמירות על הרפורמה המשפטית שעלולות לבלבל או להטעות | המשרוקית של גלובס
● עד להיכן הדולר יזנק? ההערכה הפסימית של כלכלני סיטי
הבוקר, השוק אמר את שלו. במהלך היום, שער הדולר זינק ביותר משני אחוזים, ופרץ אל מעבר ל-3.6 שקלים לדולר. וזאת למרות שלכאורה, העלאת הריבית אמורה הייתה לחזק את האטרקטיביות של השקל. זה לא מה שקרה. שער הדולר היציג נקבע על 3.649 שקלים (ובהמשך ירד מעט) - רמות שלא נראו כבר שלוש שנים.
ההתרחשויות האלה קשורות, מאחר שהדולר מתחזק כבר מזה תקופה, על רקע החששות ואי הוודאות סביב המהפכה המשפטית. והתחזקות של הדולר משמעותה עלייה נוספת באינפלציה - שמחייבת את בנק ישראל להגיב. בהחלטת הוועדה המוניטרית אתמול הייתה גם התייחסות ספציפית לתנודתיות הגבוהה בשער החליפין בתקופה שמאז החלטת הריבית הקודמת. "בתחילתה התחזק השקל ובהמשכה השתנתה המגמה והשקל פוחת בכ-5% בחודש האחרון".
שר האוצר סמוטריץ' חזר גם היום על הקו שלו ולפיו אם תהיה פגיעה 'זמנית' בכלכלה, היא תהיה בגלל "קמפיין חסר אחריות שרוצה לפגוע בכלכלה". הבעיה היא שלא ניתן לשייך לקמפיין הזה את שר החוץ כהן, או את יו"ר ועדת הכלכלה דוד ביטן, שהתבטא באופן דומה. הם הרי חברים בקואליציה.
וכאן טמונה עוד סיבה לחששות אפשריים של המשקיעים. כי אחד הכלים שעומדים לרשות המשקיעים הזרים הוא ניסיון לאתר דפוס שיאפשר להם להתמצא במציאות החדשה שמתגבשת בישראל. לצורך כך, הם פונים בין היתר להשוואות למדינות אחרות שקידמו יוזמות חקיקה דומות לאלה שעברו אתמול בכנסת, כמו הונגריה, פולין או טורקיה. והתבטאויות של פוליטיקאים המאיימים על עצמאות הבנק המרכזי - ויותר מכך, התערבות ממש של הדרג הפוליטי בפעולת הבנק המרכזי - מוכרות היטב גם משם.
סמוטריץ' יצא אתמול נגד ההתבטאות של כהן, וגם כהן עצמו ניסה להבהיר את דבריו, אבל דבריו של שר החוץ כבר הגיעו אל הכותרות בסוכנויות הידיעות הזרות. אחר הצהרים, אולי בתגובה לכותרות, ואולי בתגובה למתחולל בשווקים, גם ראש הממשלה נתניהו צייץ, באנגלית, שחוק בנק ישראל, המבטיח את עצמאותו של הבנק המרכזי, הועבר בתקופתו, "ודבר לא ישנה את זה". צריך לחכות ולראות מה תהיה ההשפעה של ההצהרה הזאת - האם היא תרגיע, או שעצם ההידרשות לנושא מעידה על כך שהעניינים לא כתמול שלשום.
שר האוצר סמוטריץ' הצהיר היום ש"סוגיית יוקר המחיה היא הדבר החשוב ביותר שבה אני מתעסק היום". אבל לא ניתן לנתק כמובן את סוגיית יוקר המחיה מהדולר, האינפלציה והריבית - ואת שלושתם לא ניתן לנתק מהמהפכה המשפטית. אם תימשך המגמה הנוכחית, של חששות משקיעים ואפילו מה שהחל להיראות כמו בריחה אל הדולר, המשמעות היא שקל חלש יותר, שיתורגם לאינפלציה גבוהה יותר - וריבית גבוהה יותר. אלה לא החומרים שמהם מורכבת הורדה ביוקר המחיה.
ולאלה צריך להוסיף מרכיב שלישי: הצורך להפגין אחריות כופה על סמוטריץ' להפגין ריסון תקציבי - ויגביל את יכולת הממשלה לסייע למשקי בית שנפגעו מעליות המחירים והמשכנתאות. זאת כמובן בהנחה שסמוטריץ' אכן ינקוט בריסון תקציבי כפי שהצהיר שיעשה - ואת התשובה נגלה בדיוני התקציב שיחלו השבוע.