הפקולטה לניהול. האם השליטה על איסוף המידע צריכה להישאר בידי ווייז וגוגל? / צילום: Shutterstock
אחת התופעות המעניינות והמתסכלות בזמן משבר הקורונה הייתה הירידה הדרסטית ברמת הדיוק של אפליקציית ווייז. בראיון לאתר החדשות ynet+ באוגוסט 2021 אמר גיא ברקוביץ', מנכ"ל ווייז ישראל: "האלגוריתמים שלנו חטפו מכה במגפה".
● אפילו בבנקים כבר אין כסף: אירופה מתנתקת מהמזומן
● הבריטי שחיפש פיזיקה חדשה במנזר שאולין והקים חברת ביומד בישראל | ראיון
הסיבה לכך פשוטה - האלגוריתמים של ווייז בנויים על מידע שהאפליקציה אוספת על המשתמשים. כלומר, ככל שיותר משתמשים משתפים מידע עם ווייז, האלגוריתם יותר מדויק. לכן בתקופה שבה רבים נשארו לעבוד מהבית, האלגוריתם סבל מחוסר מידע.
במקביל, לאחרונה השיקה גוגל את Bard, כלי בינה מלאכותית שאמור להתחרות בצ'ט GPT. גם בינה מלאכותית מדויקת יותר ככל שיותר משתמשים משתפים את "השיחות" שלהם. לכן אם כל המשתמשים יבחרו לא לשתף את השיחות שלהם, הפלטפורמה תיתן ערך נמוך למשתמשים.
הדוגמאות האלה משקפות את החשיבות של שיתוף מידע לאיכות השירותים שאנו מקבלים מפלטפורמות ואפליקציות שונות. כשמשתמש מסכים לשתף מידע עם הפלטפורמה (למשל, את מיקומו בזמן נהיגה בשעת עומס), משתמשים אחרים נהנים. כלומר, למידע אישי יש ערך ציבורי שרבים לא מביאים בחשבון כשהם בוחרים אם לשתף אותו עם אפליקציות שונות.
הערך נוצר משילוב המידע ממקורות שונים
רבים מבקרים את הזכות שיש לפלטפורמות כמו פייסבוק, אינסטגרם, גוגל או ווייז לאסוף מידע על המשתמשים שלהן ולהשתמש בו למטרות רווח. ואכן, בארצות שונות בעולם ממשלות דנות ברגולציה שתגביל את זכויות הפלטפורמות על המידע של המשתמשים. האיחוד האירופי, לדוגמה, בחר להגביל את היכולת הזאת. החקיקה הזאת מאפשרת למשתמשי פלטפורמות כאלה לבחור אם לשתף את המידע שלהם או לא, מבלי לפגוע ביכולת שלהם להשתמש בהן.
השאלה מאחורי ההחלטה של המחוקקים השונים היא למי שייך המידע: למי מוקנית הזכות להחליט איזה מידע לאסוף ממשתמשים והאם למסחר אותו? מצד אחד, המידע הוא אישי ושייך למשתמשים. מצד שני, אין למידע כשעצמו הרבה ערך. יצירת הערך נעשית באמצעות שילוב מידע ממקורות שונים וניתוחו - תהליך שמתבצע על ידי הפלטפורמות עצמן.
מחקר שערכו פרופ' ירון יחזקאל ופרופ' שרית מרקוביץ, חוקרים בתחום כלכלת רשת, בחן לאיזה צד - לפלטפורמה או למשתמשים - כדאי לתת את השליטה על איסוף המידע במטרה למקסם את התועלת החברתית. המחקר מביא בחשבון את הערך הפרטי והציבורי שהמידע הנאסף מייצר. זה הצד החיובי של המידע. אבל יש לכך גם מחיר עבור המשתמשים, שהמידע שלהם ממוסחר. לדוגמה, אם בעקבות זה הם מקבלים הרבה פרסומות או רק מהידיעה שהמידע האישי שלהם נחשף לאחרים.
כשהשליטה בידי המשתמשים,יש פחות מידע
החוקרים מצאו שיש יתרונות במתן הזכות לשלוט על המידע לפלטפורמות, מכיוון שהן אוספות יותר מידע שיכול לשמש לטובת הכלל. למשל, אם ווייז אוספת מידע לגבי מיקומו של נהג, היא יכולה להשתמש בו לטובת נהגים אחרים.
אבל יש גם חסרונות: משתמשים החוששים לפרטיותם יימנעו מלהצטרף לפלטפורמה, והמידע שלהם, שהוא בעל ערך לכלל המשתמשים, פשוט לא ייאסף. כשהשליטה במידע היא בידי המשתמשים הפלטפורמה משרתת יותר משתמשים אבל אוספת פחות מידע, שכן רבים מהם יבחרו לא לחלוק אותו.
המחקר של יחזקאל ומרקוביץ' מצא שכאשר למידע יש ערך ציבורי גבוה, השאלה אם להעניק את השליטה על איסופו למשתמשים או לפלטפורמות תלויה בפערים ביניהם באשר לנזק שהם חווים ממסחור המידע. ישנן פלטפורמות שבהן ככל הנראה רגישות המשתמשים לפרטיותם די דומה, כמו טיקטוק, וישנן פלטפורמות שבהן יש פערים גדולים, כמו ווייז.
נניח שהפערים הם אכן משמעותיים. במקרה כזה כדאי לתת לפלטפורמה לשלוט על איסוף המידע. הפלטפורמה תשתמש בערך הציבורי הגבוה של המידע בעיקר כדי לשכנע משתמשים להצטרף אליה ולחלוק את המידע לטובת הכלל. לעומת זאת, אם הפערים לגבי מסחור המידע הם זניחים בין המשתמשים, כדאי לתת להם לשלוט על איסוף המידע. במקרה כזה, אם ניתן לפלטפורמה לשלוט על המידע, היא עשויה לנצל לרעה את הערך הציבורי שלו כדי לאלץ את המשתמשים להסכים למסחורו באופן שעשוי לפעול לרעתם.
בעולם שבו פלטפורמות מבוססות מידע הופכות לחלק יותר ויותר מרכזי בחיינו, תוצאות המחקר יכולות לתת לקובעי מדיניות כלים לבחינת הפיקוח המתאים על פלטפורמות ומדיניות איסוף המידע שלהן.
