גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

דמוקרטיה במשבר: מנהיג האופוזיציה בהודו מגורש מהפרלמנט, מתנגדים נרדפים

מנהיג האופוזיציה בהודו, רהול גנדהי נפסל לצמיתות מהפרלמנט לאחר שהורשע במשפט דיבה ● הוא מאשים את הממשלה ברדיפה ובניסיון להשתיק את הביקורת שהשמיע על טיב יחסיה עם הטייקון גוטאם אדאני ●​ אדאני, הבעלים החדשים של נמל חיפה, נחקר בחשד לשחיתות פיננסית

הפגנה של מפלגת הקונגרס בקולקטה, השבוע. האופוזיציה מעמידה את החשדות נגד אדאני במרכז המערכה נגד ממשלת מודי / צילום: Reuters, Sankhadeep Banerjee
הפגנה של מפלגת הקונגרס בקולקטה, השבוע. האופוזיציה מעמידה את החשדות נגד אדאני במרכז המערכה נגד ממשלת מודי / צילום: Reuters, Sankhadeep Banerjee

קצת משונה לנסות ולהשוות את ישראל עם הודו, ארץ של 1.4 מיליארד בני אדם, המחולקת ל־28 מדינות שאחדות מהן משתוות בגודל אוכלוסייתן לברזיל, למקסיקו ולפיליפינים. ההשוואה כמובן אינה נוגעת לנפח או לגודל. היא נוגעת לדינימקות של פוליטיקה. היסטוריונים ומדעני מדינה הבחינו בדמיון זה כבר.

הן קיבלו עצמאות מבריטניה בהפרש של תשעה חודשים. הן הונהגו במשך שנים, עוד הרבה לפני עצמאותן, בידי מפלגת שלטון סוציאליסטית כול־יכולה. הן התלבטו איך לנהוג במיעוט מוסלמי גדול, שנחשד לפעמים באיבה לעצם קיומן. הן פנו ימינה כמעט באותו הזמן. מפלגת השלטון הסוציאליסטית ירדה מנכסיה בחירות אחר בחירות, עד שהפכה לסיעה פרלמנטרית קטנה.

בראש הודו עומדת עכשיו מפלגה לאומנית דתית עצומת־כוח, שמצאה דרך אפקטיבית להידבר עם ההמונים. בראשותה עומד זו השנה התשיעית ראש ממשלה בן 72, מן החזקים ביותר בתולדות הודו. הסימנים מעידים שהוא ייבחר בשנה הבאה ללא קושי לתקופת כהונה שלישית של חמש שנים.

נוסף על כל זה, הודו וישראל הפכו לשותפות אסטרטגיות קרובות ב־30 השנה האחרונות. על יחסי המדינות אפשר להגיד שהם נופלים בחשיבותם רק מאלה עם ארה"ב. ואם זה לא מספיק, הנה הודו עומדת עכשיו בעיצומו של מה שהאופוזיציה מתארת כמאבק על עצם שיורה של הדמוקרטיה ההודית.

״הדמוקרטיה מותקפת״, מכריז עיתון בעיר היידראבאד

הדור החמישי והאחרון?

ואם כל זה עדיין לא מספיק, הודו וישראל נפגשו בינואר בטקס חגיגי בנמל חיפה, שבו ראש הממשלה בנימין נתניהו מסר את מפתחות הנמל לידי הטייקון ההודי גאוטם אדאני, בעצם בשבוע שבו תאגיד הענק של אדאני איבד יותר ממאה מיליארד דולר מערך השוק שלו בעקבות טענות על הונאה גדולת ממדים. את אלה אדאני מכחיש בכל התוקף. בית המשפט העליון של הודו הקים ועדת חקירה לבדיקת הטענות, וביקש מן הרשות ההודית לניירות ערך לפתוח בדיקה דומה.

פרשת אדאני עוררה הדים קלושים בלבד בישראל, אבל היא מהדהדת בהיכלי הפוליטיקה והפיננסים של הודו. בסוף השבוע שעבר גורש המנהיג הבולט ביותר של האופוזיציה בהודו מן הפרלמנט, והוא ומפלגתו טוענים שהסיבה העיקרית היא ביקורתו על יחסי הממשלה עם קבוצת אדאני.

המגורש הוא רהול גנדהי, בן הדור החמישי של שושלת פוליטית מפורסמת, העומדת בראש מפלגת הקונגרס, הלוא היא הסוציאליסטית המתוארת למעלה. סבא רבא שלו היה ראש הממשלה הראשון של הודו העצמאית, במשך 16 שנה; סבתא שלו הייתה ראש הממשלה השלישית, במשך 15 שנה (עם הפסקה אחת); אביו היה ראש הממשלה השישי, במשך חמש שנים. גם סבתו וגם אביו נרצחו על רקע פוליטי. אמו הובילה את מפלגת הקונגרס לשני נצחונות אלקטורליים, אך מהיותה ילידת איטליה היא נמנעה מלתבוע את כהונת ראש הממשלה, והסתפקה בהשפעה ניכרת מאחורי הקלעים.

כוכבה של המפלגה שקע בשמונה השנים האחרונות, ומעמדו של רהול גנדהי התערער בהתאם. בבחירות האחרונות לפרלמנט, ב־2019, הוא לא הצליח אפילו לחזור ולהיבחר במושב היסטורי של משפחתו, במדינה הצפונית הענקית אוטאר פראדש, לבה של זו המכונה 'רצועת ההינדו'. הוא הגיע לפרלמנט באמצעות איזור בחירה במדינה הדרומית קראלה.

בשנים האחרונות חזרו ועלו בתוהו נסיונותיו של רהול, בן 52, להחזיר משהו מעטרת מפלגתו אל יושנה. בשנה שעברה הוא צעד 4,000 ק"מ ברגל, מן הקצה הדרומי של הודו אל קָצֶהָ הצפוני, כדי לעשות נפשות לבשורתו. אבל הוא נאלץ לוותר על כהונת הנשיא של מפלגת הקונגרס.

נצחון הבחירות האחרון של מפלגת הקונגרס היה ב-2009. כותרת מלפני 14 שנה מביאה מראש הממשלה דאז את התחזית שראהול גאנדהי ״יהיה ראש הממשלה בעתיד״. זה לא קרה

כל מודי הוא גנב?

בבחירות של 2019 הוא נשא נאום, שבו נטפל באופן טיפשי למדי לשם משפחתו של ראש הממשלה, נרנדרה מודי, איש נוקם ונוטר. רהול הזכיר שני אנשי עסקים הודיים שגם שמם מודי, שהסתבכו בפלילים. אין להם כל קשר משפחתי עם ראש הממשלה. רהול, שאינו נואם מבריק ואינו ניחן בחושים פוליטיים מפותחים, ניסה לטעון שמודי הוא שמם של גנבים.

פוליטיקאי של מפלגת השלטון, שגם שמו מודי, תבע את רהול למשפט על הוצאת לשון הרע ועל פגיעה בכבודן של ״כתות נמוכות״, שנושאי השם מודי נוטים לבוא משורותיהן.

טחנות הצדק בהודו טוחנות לאט, לאט מאוד. משפטים נמשכים לפעמים שנים ארוכות. המשפט הזה נתקע לפני שנה ויותר. ימים אחדים לאחר שרהול גנדהי נשא נאום בגנות היחסים המיוחדים בין נרנדרה מודי לגאוטם אדאני, המשפט התחדש, זורז והגיע אל סיומו בתוך חמישה שבועות.

ביום ה' שעבר, רהול חויב בדין, ונידון לשנתיים מאסר, עונש יוצא דופן בחומרתו. כללי הפרלמנט מחייבים את הפסקת חברותו של ציר שנידון לשתי שנות מאסר או יותר.

ואמנם, יו"ר הפרלמנט, איש מפלגתו של מודי, גירש אותו למחרת. העונש מונע אותו מלהתמודד על מושב בפרלמנט במשך שמונה שנים. הוא אמנם קיבל ארכה של חודש כדי לערער על העונש, אבל נראה שהוא לא יוכל לחזור ולזכות במושב האבוד, אלא באמצעות בחירות חדשות, ורק אם בית המשפט העליון יקבל את ערעורו.

ממשלה רודפת מתנגדיה

כמעט כל מפלגות האופוזיציה של הודו, 14 במספר, התייצבו על רגליהן האחוריות. הן, ותומכיהן המתמעטים בתקשורת, רואים בגירושו של רהול חלק מדפוס התנהגות המתרחב והולך בשנים האחרונות. חופש הדיבור מתמעט, ומרחב הפעולה של מפלגות אופוזיציה מצטמצם. סכנה מיוחדת אורבת לאנשי אופוזיציה המחזיקים ברסן השלטון במדינות אינדיבידואליות.

מודי ואנשיו רוצים שלטון מלא. הם מדברים על זה בגלוי ולעתים קרובות. הם מאיימים, לפחות במשתמע, על מצביעים עצמאים מדיי, הנוטים לבחור ממשלות מקומיות מן האופוזיציה. הם חותרים תחת ממשלות שנבחרו, ומפתים את תומכיהן לחצות את הקווים ולהפיל אותן. כך הם הצליחו לסלק את ממשלות האופוזיציה בשתיים מחמש המדינות הגדולות ביותר. זרועות של המשטרה הפדרלית עוצרות אנשי אופוזיציה, משליכות אותם לכלא לתקופות ארוכות בלי משפט, או מעמידות אותם למשפט. 95% מכל הפוליטיקאים הנחקרים בידי המשטרה שייכים לאופוזיציה. סגן ראש הממשלה של אזור הבירה דלהי (טריטוריה, כלומר פחות ממדינה), הנמצאת בשליטת מפלגת אופוזיציה מקומית, הושלך באחרונה לכלא באשמת שחיתות.

מודעה של מפלגת הקונגרס מ-2009 מציגה את ראהול גאנדהי כמנהיג העתיד, ״צעירינו - עוצמתה של הודו ועתידה״

לא־פוליטיקאים, המביעים דעות במדיה החברתית, נעצרים, ונשלחים לכלא. רהול גנדהי עצמו נשא נאום בלונדון בחודש שעבר, שבו קרא לעולם החיצון לשים לב להתמעטות הדמוקרטיה בהודו. מפלגת השלטון האשימה אותו בבגידה במולדת.

רק אמצעי הגנה אחד נשאר לדמוקרטיה בהודו: בית המשפט העליון, שאף אותו הממשלה מנסה לעקר בכל מיני אופנים, כולל הבטחה של טובות הנאה לשופטים לאחר סיום הקריירה שלהם. אחד מהם יצא באחרונה מבית המשפט העליון הישר לעמדת המושל של המדינה החמישית בגודלה. הדמוקרטיה הגדולה ביותר בעולם היא עדיין גדולה מאוד, אבל נראה בעליל שמיום ליום היא הרבה פחות דמוקרטית ממה שהייתה. כל זה נשמע, אולי, לא בלתי מוכר.

רשימות קודמות בבלוג וביואב קרני. ציוצים (באנגלית) בטוויטר

עוד כתבות

עשן מיתמר מעל טהרן לאחר התקיפה הישראלית, אתמול / צילום: ap, Vahid Salemi

"עידן של זהב כלכלי": רוצים לדעת למה הבורסה קפצה? תקראו את הכתבה הזו

בעוד שקשה לחזות אם המלחמה באיראן תסמן פרק ביטחוני חדש, בשוק ההון כבר מנסים לשרטט את המפה הכלכלית של היום שאחרי ● לצד העמקת הגירעון והחשש מעיכוב בהורדת הריבית, בבתי ההשקעות מעריכים כי ישראל עשויה לצעוד לקראת "עידן זהב": עם ירידה משמעותית בפרמיית הסיכון, שער שקל־דולר שחותר לקידומת 2 והסתערות של משקיעים זרים ● גלובס צולל לתחזיות המומחים והשאלות הפתוחות

מייסדי חברת גלואט / צילום: gloat

הסטארט-אפ הישראלי שמפטר 20% מעובדיו

חברת ה־HR Tech הישראלית גלואט מבצעת קיצוצים בכוח אדם בחברה ובמקביל מתמקדת בפיתוח כיוון חדש, סביב הטמעת בינה מלאכותית בארגונים ● זאת בין היתר, לאחר שחלק מלקוחות מוצר הדגל לא חידשו חוזים

סקטורים בבורסה שעשויים להרוויח מהלחימה ומה יקרה למניות הנדל''ן / צילום: Shutterstock

המניות שעלו במאות אחוזים בחסות המלחמה, והאם יש להן עוד לאן לעלות?

למרות שתמונת המערכה הצבאית טרם התבהרה, מנהלי ההשקעות מסמנים מרוויחים ומפסידים פוטנציאליים ● בצד החיובי: מניות התעשיות הביטחוניות, רשתות מזון וחברות אנרגיה ● עלולות להיפגע: רשתות מלונות, מרכזי מסחר ומניות התעופה ● ומה התחזית למניות הבנייה?

המומחים מסבירים - כך חיסול חמינאי ישנה את המציאות / צילום: Shutterstock

"תם עידן באיראן": המומחים מעריכים - כך המשטר יקרוס

החיסול ההיסטורי של המנהיג העליון עלי חמינאי דוחף את איראן לצומת של הכרעות ● מי יהיה היורש, איך מדיניות החוץ האיראנית תשתנה - ומה יקרה למנגנון הדיכוי הפנימי? ● המומחים מנתחים את ההתפתחויות ומעריכים: בלי השינויים האלה, המשטר האיראני יקרוס ● גלובס עושה סדר

מעבר הגבול בטאבה / צילום: יוד צילומים

אל על לא תפעיל טיסות חילוץ דרך מצרים - כך תוכלו בכל זאת לחזור לישראל

בחברות התעופה הישראליות נערכים לקראת מבצעי חילוץ ישראלים מחו"ל לנתב"ג ● על פי ההערכות, מדובר בלמעלה מ-100 אלף ישראלים שיזדקקו לחילוץ ● באל על ובישראייר נערכים קודם כל לחילוץ לקוחות החברה ללא עלות ● בארקיע מפרסמים מועדים חדשים לטיסות חילוץ

שרית שטיינר מנהלת תיקים בכירה פעילים / צילום: סיון פרג

מנהלת ההשקעות שטוענת: "שוק המניות בת"א אטרקטיבי מוול סטריט גם להמשך"

שרית שטיינר, מנהלת תיקים בכירה ב"פעילים", מעדיפה את הבורסה בת"א גם לאחר העליות החדות בעקבות המלחמה, בזמן שבוול סטריט "בלי AI הצמיחה מתונה בהרבה" ● מעריכה שהנדל"ן המניב והאנרגיה ייהנו אחרי המלחמה, לצד סקטור מניות הגז שהן "עוגן סולידי" בתיק

אהרון פרנקל, חיים כצמן ויאיר המבורגר / צילום: עידן חסון, אריק סולטן, גבע טלמור

חיים כצמן, אהרן פרנקל ומשפחות האצולה של שוק הביטוח: שלושת המרוויחים הגדולים של היום בת"א

הזינוק במחיר המניות בת"א הקפיץ את שווי החזקותיהם של בעלי השליטה בשורת חברות בעשרות ולעתים אף מאות מיליוני שקלים ● בין המרוויחים: חיים כצמן שחוזר לחייך אחרי תקופה ארוכה של ירידות במניה, אהרון פרנקל שגורף רווחים על ההשקעה המחודשת בתמר פטרוליום, והטייקונים של שוק הביטוח שהחגיגה במניותיהן מסרבת לגווע

התחדשות עירונית בירושלים / צילום: Shutterstock

"יקצר את לוחות הזמנים": מתי פגיעה בבניין יכולה דווקא לזרז פינוי־בינוי

המדינה מפצה על נזקי המלחמה, אך כשבניין שנפגע נמצא בעיצומו של תהליך התחדשות עירונית הסיפור מסתבך ● מי אחראי לשיקום המיידי של המבנה ואיזו הכרעה עשויה לשנות את לוחות הזמנים של הפרויקט?

פרידריך מרץ, קנצלר גרמניה / צילום: Reuters, Nicolas Economou

הנאום המפתיע של הקנצלר הגרמני: "לא הזמן לדבר על החוק הבינ"ל"

בניגוד לדברים הזהירים של ראש ממשלת בריטניה, הקנצלר הגרמני פרידריך מרץ התייצב באופן גורף לצידה של ישראל: "זה לא הזמן להרצות לשותפינו ולבעלי הברית שלנו" ● הוא אף שיבח את ישראל וארה"ב על "שהחליטו לפעול באופן עצמאי למרות הסיכונים" ● עם זאת, שר החוץ הגרמני הבהיר: "לא תהיה כל מעורבות צבאית גרמנית במלחמה"

פלטפורמת ''פולימרקט'' / צילום: Shutterstock

מתי תיגמר המלחמה? זה ההימור המוביל

פלטפורמת ההימורים פולימרקט, שמבוססת על חוכמת ההמונים ולעיתים גם על מידע פנים, מציירת תמונה ברורה: הפסקת אש לפני אפריל - לא סבירה ● נפילת המשטר עד יוני - 42% ● ומה לגבי חסימת מיצרי הורמוז?

קיר סטארמר, רה''מ בריטניה, ועמנואל מקרון, נשיא צרפת / צילום: Kin Cheung, Tschaen Eric/Pool/ABACA

אירופה פוחדת להיכנס למלחמה, ומתרכזת במסרים פייסניים ובחילוץ אזרחים

מדינות אירופה הבליגו על התקפות איראניות על כוחותיהם הפרושים במפרץ ובמזרח התיכון ● הן קראו ל"הרגעת הרוחות" על ידי "כל הצדדים" ואף שיגרו שורת מסרים מתונים המנסים להבהיר לאיראן כי לא יתערבו ● אם לא תשתנה, ההשלכות של מדיניות הפייסנות האירופית עשויות להיות רחבות

כותרות העיתונים בעולם

פרטים חדשים נחשפים: כך גילתה ארה"ב היכן נמצא חמינאי

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: ה-CIA עדכן במיקומו של חמינאי וישראל שינה תזמון ותקפה, המתקפה האיראנית על מדינות המפרץ גורמת לשיבושים באלפי טיסות והמדינה המפתיעה שהתקיימה בה עצרת תמיכה בחמינאי • כותרות העיתונים בעולם

ביג פאשן גלילות / צילום: טלי בוגדנובסקי

קנס מלחמה: קונים ליד הבית ומשלמים עוד 30%. וגם: המוצר שהביקוש אליו זינק

כמו במערכה האיראנית הקודמת, גם הפעם ביג היו הראשונים להודיע על הקלות, מליסרון והכשרת היישוב הצטרפו, אך בעזריאלי טרם התקבלה החלטה ● ברשת הסטוק מדווחים על עלייה ברכישת מוצרים לבית, ובעולם הקולנוע והחשמל על ביקושים למסכי טלוויזיה קטנים

עליות בבורסת תל אביב / צילום: Shutterstock

אופוריה בת"א: הבורסה סיכמה את היום החזק ביותר שלה מזה שש שנים

מדד ת"א 35 זינק בכ-4.6% ● מדד הביטוח הוביל את העליות והתחזק במעל 8% ●  ● המשקיעים ברחו לנכסי חוף מבטחים - מחירי הנפט והזהב מזנקים ● הדולר התחזק בעולם, אך נחלש מול השקל ● מיטב: שוק האג"ח בעולם עבר לתפקד כמגן מפני עלייה בסיכון ● סיגמא-קלאריטי: יש מקום רב לאופטימיות ביום שאחרי ● מחר לא יתקיים מסחר בת"א

תקיפה משותפת לארה''ב וישראל בטהרן, השבוע / צילום: Reuters, Majid Asgaripour

המרוץ נגד השעון: ארה"ב מנסה להכריע את איראן לפני שתיגמר התחמושת

בפנטגון חוששים שקצב השימוש בתחמושת גבוה מיכולת הייצור ● בעוד ארה"ב וישראל מנסות לשתק את מערכי הטילים של טהרן, המחסור במיירטי THAAD וחץ 3 מעמיד את המזה"ת בסיכון ● האם המלאים המיועדים להרתעת סין וצפון קוריאה ייפתחו לטובת המערכה באיראן?

ועדת הכספים בכנסת / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

מבלי להתייחס להוצאות המלחמה באיראן: ועדת הכספים החלה לדון במסגרת התקציב

ועדת הכספים של הכנסת החלה לדון במסגרת התקציב לשנת 2026, אך לא התייחסה להוצאות המלחמה הנוכחית ● לדברי ראש אגף התקציבים באוצר, קיים קושי מהותי לבנות תקציב מאפס בשל אי הוודאות הביטחונית ● ולמרות הכל, תחזיות הצמיחה של בנק ישראל עדיין רלוונטיות

מיכלית בריטית במיצרי הורמוז / צילום: ap, Morteza Akhoondi

תרחיש יום הדין של הכלכלה: מיצרי הורמוז נסגרים, מחיר הנפט מזנק

איום של משמרות המהפכה על חופש השיט בעורק הימי המרכזי של מדינות המפרץ מזניק את מחירי הנפט: ברנט קופץ ב-9% לכ-80 דולר ● אנליסטים מזהירים מתרחיש שידחוף את המחיר מעל 100 דולר לחבית

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

נעילה מעורבת בוול סטריט; פלנטיר זינקה בכ-6%, אנבידיה בכ-3%

הנאסד"ק התאושש מירידה חדה ועולה בכ-0.3% ● משמרות המהפכה הודיעו כי מיצרי הורמוז סגורים וכי ספינות שינסו לחצות באזור יותקפו, מחירי הנפט זינקו ● הביטקוין התאושש גם הוא והתקרב לרף ה-70 אלף דולר ● תשואות האג"ח הממשלתיות האמריקאיות קפצו ● מדד הפחד בוול סטריט עלה לרמתו הגבוהה מאז נובמבר 2025 ● מחיר הזהב עלה, מחיר הכסף צנח ● הדולר התחזק בעולם

עיבוד: טלי בוגדנובסקי

למרות העליות: חלק מהמשקיעים היו מעדיפים לשכוח את היום הזה

הבורסה בת"א זינקו ביותר מ-4%, שיא עליות ליום בודד מאז הקורונה ● הפער מול המשקיעים ב-S&P 500 מגיע היום ל-6.5%, בגלל הזינוק בשקל והירידות בוול סטריט ובאירופה ● מדובר על יותר מ-250 מיליארד שקל שלא יזכו ליהנות מהתשואה הזו

מעבר גבול טאבה / צילום: שלומי יוסף

למה ארקיע מפעילה טיסות לטאבה - ואל על וישראייר לא?

אזהרת המסע של המל"ל מונעת מחברות ישראליות להפעיל קווים למצרים, אך חלקן מצאו דרך לעקוף זאת ● כך ארקיע מנהלת מבצע חילוץ באמצעות רכישת שירותים מחברת תעופה זרה - בזמן שאל על בוחרת להמתין בשלב זה לאפשרות לחלץ נוסעים דרך נתב"ג