אילוסטרציה: חיילי מודיעין / צילום: דובר צה''ל
גילויי סרבנות בקרב טייסים או אנשי 8200 אינם דבר חדש - אלה התרחשו בעבר סביב נושאי מצפון כאשר חיילים וקצינים סירבו להשתתף במבצעים שהביאו לטענתם להרג חפים מפשע. אך נדמה שלגל הסרבנות החדש אין אח ורע: הוא פרץ כנגד מהלכי חקיקה חסרי תקדים ומצוי במוקד של מחאה ציבורית גדולה. הפעם היו אלה עשרות טייסים ומאות חיילים וקצינים מיחידות כמו 8200 ומערכי המבצעים המיוחדים (מ"מ) שהודיעו כי לא יתנדבו לשירות המילואים וייעדרו מתרגילים שאמורים היו להכין אותם לפעילות מבצעית.
● מפוטרי ההייטק הישראלים נתקעו בלי ויזה בארה״ב. זה הפיתרון שהם מצאו
● סטארט-אפ ראשון הגיע לחדלות פירעון: המשקיע נסוג בשל החשש להשקיע בישראל
● מגיש הפודקאסט שהופך כל סיפור עסקי לסרט הוליוודי - וגם עושה מזה מיליונים
עוצמת הגל והשפעתה על השהיית הליכי החקיקה בכנסת הביאה עמה גם תגובת נגד. "מלבד רפורמה במערכת המשפט, אנחנו צריכים לעשות רפורמה באקדמיה, ב־8200 ובקורס טיס", אמר שר התפוצות עמיחי שיקלי לחדשות 12 יום לאחר פיטורי השר יואב גלנט.
גם ח"כ אלמוג כהן, ממפלגת עוצמה יהודית, מיהר לצייץ בטוויטר: "אלה בדיוק האנשים שסירבו לקבל את נערי הפריפריה ליחידות והביאו את ילדיהם לשם מפני שפחדו שמישהו יטעם להם מהשמנת. טוב למות בעד ארצנו בגולני, גבעתי, מג"ב וכפיר - אבל לא מספיק טובים כדי לטעום מהשמנת של הפריבילגים".
אבל למעשה, תהליך הגיוון החברתי ביחידות הצבא השונות החל כבר לפני שנים, ונמשך בימים אלה ביתר שאת. על פי נתונים שפרסם צה"ל בסוף 2022, בשנים האחרונות חלה עלייה בגיוון הסוציו־אקונומי ביחידות, בין היתר בשל שינויים בתהליכי האיתור, המיון והשיבוץ שנועדו לצמצם את הפערים החברתיים בצה"ל.
היחידות המובחרות עדיין לא מגוונות מספיק
ועדיין, התהליך רחוק מלהיות מושלם. למרות התוכניות הרבות לאיתור מועמדים מהפריפריה ומאשכולות סוציו־אקונומיים נמוכים, היחידות הטכנולוגיות באגף מודיעין או באגף התקשוב מגייסות את יוצאי העשירונים העליונים בשיעור גבוה בהרבה מחלקם באוכלוסייה. נכון לסוף השנה החולפת, 37% מכלל המשרתים ביחידות הטכנולוגיות הגיעו מעשירון 9, למרות שחלקם באוכלוסיה עומד על 22%. עשירית מהמשרתים ביחידות הטכנולוגיות שייכים לעשירון העליון, למרות שחלקם באוכלוסיה עומד על 4% בלבד.
בינתיים, תמונת המראה משתקפת בקרב העשירונים הנמוכים: 3% בלבד מהמשרתים ביחידות אלה מגיעים מאשכול סוציו־אקונומי 4, למרות שחלקם באוכלוסייה עומד על 10%. רק אחוז אחד מהמשרתים שייך לאשכול 3, למרות שחלקם באוכלוסייה עומד על 6%.
גבי פורטנוי, ראש מערך הסייבר הלאומי, מכיר מקרוב את היחידות הטכנולוגיות המובחרות בצה"ל. עד לאחרונה הוא שימש בתפקידים בכירים באגף המודיעין כמפקד יחידה 9900, מערך השטח של אמ"ן, ולאחר מכן כראש חטיבת ההפעלה המבצעית. בשיחה עם גלובס אומר פורטנוי כי הפערים החברתיים שנמצאו בסוף השנה שעברה הולכים ונסגרים במהירות: "תאוריית מגוייסי הסייבר שמגיעים בעיקר מהאזור שבין גדרה ועד חדרה כבר לא רלוונטית היום. לפני עשור 3% מהמתגייסים שהגיעו ל'בריכת הסייבר' (מאגר כח האדם שגויס לתפקידי סייבר בכלל הצבא, ובהמשך ממוין ליחידות המובחרות, א"ג) - הגיעו מהפריפריה הגיאוגרפית והחברתית, הרי שכיום שיעורם מגיע ל־40%".
התוכניות שהפכו למאגר הגדול של מגויסי סייבר
וזה לא קורה סתם כך, בשנים האחרונות נפתחו שורת תוכניות שהפכו לזירת ההכשרה המרכזית שמפעיל אמ"ן בקרב המועמדים לשירות מהפריפריה. תוכנית "מגשימים", למשל, מאתרת תלמידי תיכון בעלי פוטנציאל גבוה לשירות טכנולוגי ומספקת להם שיעורי תגבור. 65% מבוגרי התוכנית מתגייסים לתפקידי סייבר וטכנולוגיה ו־85% מהם ממשיכים לאקדמיה או לתעשיית ההייטק לאחר שחרורם מצה"ל. התלות של הצבא בתוכניות כאלה היא כה גדולה למעשה, עד שפגיעה בהן עלולה להוביל לירידה במספר המאותרים ליחידות הסייבר.
את מגשימים מפעיל כיום צה"ל במימון חלקי של קרן רש"י (20%), בראשה עומד כיום הרמטכ"ל לשעבר גבי אשכנזי. היא נוסדה עוד בתקופתו של נדב צפריר, מי שהיה מפקד 8200 בין השנים 2009־2013, תחת ההנחה שצה"ל יודע לזהות נערים שהצליחו מאוד במדעי המחשב ומתמטיקה, אבל מפספס את בעלי הפוטנציאל להצטיין במקצועות הללו. צפריר שיער (ובדיעבד גם צדק) שתלמידי תיכון מהפריפריה יסכימו להישאר לאחר סיום הלימודים במטרה ללמוד שיעורים בסייבר, המועברים כולם על ידי חיילים מתנדבים מהיחידה. בשנה האחרונה סיימו את התוכנית 1,700 תלמידים, 35% מהם התקבלו ליחידות הסייבר של הצבא.
לאחר עשור של פעילות ובניסיון לפתוח את התוכנית ליותר מועמדים פוטנציאליים, הוקמה תוכנית "גשרים" שפועלת כיום ב־35 רשויות מקומיות בהן טירת כרמל, בית שאן, נהריה, ירכא ושדרות. בצבא, שמממן כמחצית מתקציב התוכנית (החצי השני מגיע מקרן רש"י) מצביעים כיום דווקא על גשרים כעל עתודת כח האדם הגדולה ליחידות הסייבר בשנים הקרובות. בצה"ל צופים שחוק המספרים הגדולים בתוכנית גשרים הוא זה שיביא את השינוי לפריפריה: השנה יסיימו את התוכנית 24 אלף תלמידים ועד 2025 היא צפויה לכלול 50 אלף בוגרים ב־50 רשויות מקומיות.
לכל אלו מצטרפת תוכנית נוספת, "עתידים", שייסד הרמטכ"ל לשעבר אביב כוכבי. מסלול עתודה הפונה לתושבי הפריפריה. 28% מהעתודאים בצה"ל הם בוגרי עתידים, מספר שצפוי לקפוץ בשנה הבאה ל־35%.
פורטנוי צופה כי כל תוכניות ההכשרה הללו, כמו גם תוכניות נוספות שמקדם צה"ל, יכילו בתוך שנתיים־שלוש כ־100 אלף בוגרים בכל שנה. כך, אם ב־2022 רק 18% מחיילי היחידות הטכנולוגיות מתגוררים בפריפריה, גורמים בצבא מעריכים היום שעד סוף השנה הנתון הזה יטפס ל־20%־25% ובשנה הבאה אף עד 30%. אלה נתונים שמתקרבים הרבה יותר לחלקם של תושבי הפריפריה באוכלוסייה - כמעט כמו חלקם היחסי באוכלוסייה.
"8200 והיחידות הטכנולוגיות הן לא הבעיה, אלא הפתרון - כזה שכל העולם לומד אותו", אומר צפריר, שכיום מכהן כשותף מייסד בקרן ההון סיכון Team8. "זו כנראה התוכנית היחידה בעולם שמתקבלים אליה על סמך פוטנציאל למידה ולא על סמך הכשרה קודמת, בפרט עם תוכניות כמו מגשימים וגשרים העוסקות בהגדלת הפוטנציאל הזה בפריפריה. ביחידה מזהים פוטנציאל אצל צעירים מכל הארץ, מכשירים אותם ומציבים אותם במקום שבו עוסקים בטכנולוגיה המתקדמת ביותר לטובת המטרה הראויה ביותר, עד שהם משתחררים והופכים ליזמים וטכנולוגים אשר מובילים את ההייטק הישראלי".
האפליה התחילה בעיקר בגלל בורות
אחד השינויים הדרמטיים שנאלץ צה"ל לבצע כדי לגייס מועמדים רבים יותר מהפריפריה ליחידות הטכנולוגיות כרוך בשינוי נרחב בשיטת איתור המועמדים שלו. שינוי שכלל בראש ובראשונה את ביטול הקב"א - ציון "קבוצות האיכות" שכלל הטייה נרחבת לקבוצות אוכלוסייה חזקות. ד"ר זאב לרר, בכיר לשעבר במערך מדעי ההתנהגות בצה"ל וכיום ראש התוכנית לסוציולוגיה במכון האקדמי פרס, סבור שהקב"א שימש ככלי להבניית זהות תרבותית אליטיסטית בצבא וכי הדרך בה מוינו המועמדים עד אז יצרה אפליה על בסיס עדתי. "כלי מיון בכל העולם מבנים זהויות חברתיות בצבאות - היום מבינים שהם צריכים להיות הוגנים מבחינה תרבותית ולהתאים למאפיינים ולזהויות שמתמיינות אליהם כדי לקבל תוקף", הוא אומר.
יחד עם זאת, לרר קובע כי כבר בשנות השמונים איבד הקב"א את יכולתו להפריד בין מזרחים לאשכנזים בצבא היבשה. "היה אז תהליך מואץ של עלייה בציוני יוצאי עדות המזרח, וכניסה גדולה שלהם לקצונה אחרי מלחמת יום כיפור", הוא מספר. "הצבא הרגיש שהוא תקוע עם ספיטפייר (מטוס מיושן א"ג) משנת 1948, כלי מיון מיושן ובעיקר לא נכון לתקופתו. הייתה הבנה שהכלי לא מדד הצלחה צבאית אלא שיקף מאפיינים תרבותיים - הוא גרם להרבה מועמדים בינוניים להפוך לקצינים ומנע ממועמדים שהיו יכולים להיות קצינים מעולים להגיע לקצונה". ובכל זאת, לדברי לרר המבנה האליטיסטי נשאר: הדומיננטיות האשכנזית, כהגדרתו, עברה מהיחידות המיוחדות ומקורסי הקצינים ליחידות הטכנולוגיות.
"זו לא הייתה אפליה מכוונת והיא לא נבעה מגזענות", טוען לרר, שסיכם את מחקריו בתחום בספרו "הקוד האתני". "זו הייתה בעיקר בורות בירוקרטית שהפקידים באכ"א לא ממש ראו דרך העיניים שלהם, ההגדרות שלהם, השפה והפרקטיקות שהיו נהוגות".
בצבא טוענים שתהליכי המיון שונו מקצה לקצה
היום, טוענים גורמים בכירים בצבא, תהליכי המיון שונו מקצה לקצה ביחס למצב שתיאר לרר בספרו: הקב"א בוטל, מבחני הדפ"ר שוכללו ומשקלם בציון הסופי ירד, בוטל ציון העברית כסף יציאה לקצונה. בנוסף, גם מועמדים לגיוס החלו לעבור את יום המיונים שעברו עד כה רק המועמדות, יום המא"ה המודד גם כישורים בין־אישיים כמו יכולות פיקוד, הדרכה ועבודת צוות, מדדי ביצוע כמו מהירות תגובה, עבודה בחוסר ודאות וחשיבה ביצועית.
גם הנגישות הגיאוגרפית השתפרה: אם בעבר נדרשו המועמדים ליחידות הטכנולוגיות להגיע לתל אביב - הרי שכיום ניתן לערוך אותם בבאר שבע, טבריה, ירושלים והקריות, ובשני שליש מהמקרים ניתן לערוך אותם גם בחיבור מרחוק מהמחשב הביתי. למבחני הדפ"ר ויום המא"ה ניתן להתכונן באמצעות לומדות וקורסים צבאיים מסובסדים, ואף לבקש הזדמנות חוזרת.
למרות הטעויות שעשה צה"ל בעבר במיון המועמדים לשירות, לרר סבור שאסור לפוליטיקאים להתערב בתהליכים הללו: "התהליך צריך להתבצע בתוך הצבא על ידי הצבא - הרי המצב מורכב. הכי קל להגיד שהאשכנזים דפקו את המזרחים, ושיש אליטות, אבל המציאות היא מורכבת יותר, וחשוב להבין כיצד התפתחה פה גזענות מוסדית - לא פסיכולוגית. התהליכים נסגרו בין פקידים בתל השומר והקריה והם לא ראו זהויות חברתיות נדרסות. היום צריך להבין שאי השוויון שנוצר ביחידות הטכנולוגיות - ככל שהוא נוצר - הוא גדול הרבה יותר, כיוון שהמקפצה של בוגרי 8200 באזרחות היא גדולה הרבה יותר מכל מה שהיה אי פעם לחייל".
גם צפריר לא סבור שיש מקום להתערבות ממשלתית בנושא: "אני משוכנע ששר הביטחון מכיר את הנתונים על תוכניות כמו גשרים או מגשימים, ולכן אם כבר יבקש להתערב, יצטרך רק להעצים את אותן תוכניות. על מנת להמשיך לראות תוצאות, צריך גם סבלנות. אי אפשר לקחת תלמידים שלא נחשפו והוכשרו, או כאלו שאינם מתאימים ולשבץ אותם בכח, אבל לאורך זמן יש כאן הזדמנות לשינוי דרמטי. הייתי שמח לראות את שר הביטחון יושב עם שר החינוך, ושניהם יחד מציגים תוכנית להשקעה גדולה יותר כדי להביא את מסלולי הכשרה הקיימים לגילאים מוקדמים יותר ולכיתות קטנות יותר".