ח"כ עמית הלוי, הליכוד (החדשות עם יניר קוזין, ערוץ כנסת, 17.4.23) / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת
למרות השיחות בבית הנשיא, הרפורמה המשפטית רחוקה מלרדת מהפרק. ולמרות שהפוקוס הוא על הוועדה לבחירת שופטים, יש עוד סעיפים רבים, ביניהם הפיכת היועמ"שים למשרות אמון. בראיון לערוץ כנסת, ח"כ עמית הלוי (ליכוד) הגן על הסעיף באמצעות דוגמה לכוחם הלא פרופורציונלי של היועמ"שים: "יש במסמך הנחיות היועמ"ש, ינואר 2016, הוציא את זה ד"ר מנדלבליט: ישב… אחד מהיועצים המשפטיים [של המשרד] עם השר, וראה שהשר הגיע לא בלב פתוח ונפש חפצה לדיון… הוא יכול להעביר את זה לדרגת מניעה משפטית ולמנוע את הפעולה".
האומנם יש הנחיית יועמ"ש שנותנת כוח כה רב ליועצים המשפטיים במשרדי הממשלה? אם נתחיל בזוטות, הרי שאביחי מנדלבליט מונה לתפקיד היועמ"ש רק בפברואר 2016, ולכן לא יכול להיות חתום על הנחיות מינואר אותה שנה. אבל כאמור, אלה זוטות. מה אומרת ההנחיה?
לא מצאנו הנחיית יועמ"ש כזו, לא מינואר 2016 ולא בכלל. במשרד המשפטים לא מכירים הנחיה כזו, וגם ד"ר מתן גוטמן, הפרשן המשפטי של אולפן ynet ומומחה למשפט חוקתי ומינהלי מאוניברסיטת רייכמן, לא ידע במה מדובר.
מה כן מצאנו? את הנחיית היועמ"ש 1.10001, שהוצאה ב־1981 ועודכנה ב־2010, הרבה לפני מנדלבליט. עניין ההנחיה הוא "חובת התייעצות מכוח חוק", ומטרתה להנחות כיצד לפעול עם מעשים מינהליים שנעשו ללא התייעצות, למרות שהחוק מחייב באחת.
ההנחיה קובעת כי "התקנת תקנות, מתן רישיון או מינוי למשרה כאמור, ללא התייעצות עם הגוף האחר (זה שאמור לייעץ מכוח חוק) - אין לו תוקף". אך ההנחיה מבארת פסיקה קודמת ולא הייתה פרי גחמה של היועמ"ש. ד"ר גוטמן הסביר לנו: "בהליך התייעצות, הגורם שאמור לקבל את העצה אינו רשאי להגיע מראש להחלטה סופית, באופן שמלכתחילה מרוקן מתוכן את הליך ההתייעצות".
פנינו לח"כ הלוי כדי להבין על מה התבסס. הוא השיב לנו כי "הציטוט האמור מבוסס על הנאמר במדריך הפנימי לעבודת ייעוץ וחקיקה", שאכן אושר על־ידי מנדלבליט (אבל ב־2017), והפנה לסעיפים 55־56. מה זה המדריך הזה? מדובר במדריך לאגף ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים, שבראשו עומד היועמ"ש. כלומר, ההנחיה לא מנחה יועץ משפטי במשרד. ומה אומרים הסעיפים? אם משרד יוזם חקיקה שעולה ממנה קושי משפטי, על הייעוץ המשפטי של המשרד לקיים דיון עם האגף "בלב פתוח ונפש חפצה". אם המשפטן המוביל באגף קובע שלא התקיימו התנאים הנ"ל, ניתן למנוע מהצעת החוק לעלות בפני ועדת השרים עד לקיום דיון עם המשנה ליועמ"ש, שצריך להתקיים תוך 21 יום. כלומר עיכוב, ולא מניעה, וללב הפתוח של השר אין לכך קשר.
"חוצפה מיוחדת"
לאחר פרסום הבדיקה, ח"כ עמית הלוי העביר את התגובה הבאה: "החשיבות הרבה במעקב שלכם היא שיפור רמת השיח הציבורי. כדי שזה יקרה, אני מציע וממליץ לכם להבחין בין טפל ועיקר. לצערי, לא נהגתם כך כלפי הציטוט שלי. עיקר הטענה שלי ליניר קוזין בזמנו, היא החוצפה לתת באופן פורמלי למשפטן לשדרג את מה שהוגדר על־ידו 'קושי משפטי' לדרגה גבוהה יותר, רק בגלל שהוא חש שהמשרד או נציגי השר הרלוונטי לא באו לדעתו לשיח בלב פתוח ונפש חפצה. זאת כמובן על גבי השערורייה הכללית של הסמכות של היועמ"ש למנוע משר להעביר לוועדת שרים לחקיקה, ללא כל מקור חוקי ובניגוד להחלטות הועדות הממשלתיות.
"אבל כאן יש חוצפה מיוחדת, שנועדה 'לחנך' את כל מי שבא במגע עם ייעוץ וחקיקה. לכן אומנם כתבת בצדק ש'סמכות השדרוג' היא לא ל'מניעה משפטית' ממש אלא לדרך ייסורים מסוימת (שאגב יש לה דד־ליין, אחרי 21 יום גם הזכות הזו פוקעת, בניגוד לאופן שהצגתם זאת בכתבה), אבל כל זה ענין טפל מאוד ביחס לאמירה שלי.
"גם האמירה שלכם שזו לא הנחיה רשמית של היועמ"ש היא טפלה. המדריך הפנימי הזה נכתב על־ידי המשנה ליועמ"ש, אושר על־ידי היועמ"ש (גם אם טעיתי בתאריך, שוב זה טפל מאוד) ונקבע בתוך מערכת הייעוץ המשפטי כנוהל עבודה קבוע. מבקש שתתקנו, אבל אל תפסיקו לעקוב ולשרוק".
בשורה התחתונה: דבריו של ח"כ הלוי לא נכונים. אין הנחיית יועמ"ש שמאפשרת ליועץ משפטי של משרד למנוע פעולה אם ראה שהשר לא הגיע לדיון "בלב פתוח ונפש חפצה". יש הנחיה לגבי התייעצות המחויבת בחוק, שמבוססת על הפסיקה. יש הנחיות לאגף ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים, לפיהן אם הייעוץ המשפטי של המשרד לא קיים דיון בלב פתוח ונפש חפצה ניתן לעכב חקיקה ממשלתית ל־21 יום.
תחקיר: יובל אינהורן