בנק ההשקעות רוטשילד בשווייץ / צילום: Reuters, DENIS BALIBOUSE
בנק ההשקעות אדמונד דה רוטשילד ועובד בכיר שעבד בבנק שברחוב רוטשילד בתל אביב, נתבעים על-ידי לקוח הבנק - פרופ' אלפרד טאובר - על סכום של 110 מיליון שקל.
טאובר, לקוח של בנק ההשקעות, טוען כי עודד צוקר, שהיה עובד בכיר בבנק, המליץ לו להשקיע ב-HFZ, חברת נדל"ן בניו יורק, כ- 26 מיליון דולר, בזמן שקיבל עמלה מהחברה עבור השקעות שנעשו. טאובר השקיע בעקבות ההמלצה והפסיד את מלוא סכום ההשקעה. צוקר פוטר מהבנק.
● עסקת הנדל"ן שסיבכה את עורך הדין בגדול
● המנכ"ל שהביא לעולם את נטוויז'ן עושה קאמבק בתחום מפתיע
בתביעה שהוגשה היום (א') לבית המשפט המחוזי בתל אביב נגד בנק ההשקעות, חברות בנות שלו בהן "פרובידנט שווקים פיננסיים" והעובד צוקר, טוען טאובר, באמצעות עורכי הדין בנימין ברץ וטל רון ממשרד פרל כהן צדק לצר ברץ, כי הבנק וצוקר המליצו על ההשקעה מבלי למסור את מלוא המידע ומבלי לערוך את הבדיקות הנדרשות ולברר את הסיכון הגלום בהשקעה העצומה.
פרופ' טאובר הוא פרופסור לרפואה בעל שם עולמי שכיהן כיו"ר חבר הנאמנים של אוניברסיטת חיפה, כדירקטור באוניברסיטת בוסטון וכמרצה בחוג לפילוסופיה והיסטוריה של המדע. הוא ניהל את כספיו בבנק ההשקעות משנת 2011. הבנק משמש כחברת השקעות המוחזקת על-ידי קבוצת אדמונד דה רוטשילד בשווייץ. לפי אתר הקבוצה, היא מעניקה שירוצים פיננסים בהיקף של כ-167 מיליארד דולר ב-33 סניפים הממוקמים ב-16 מדינות. הקבוצה פועלת בישראל באמצעות מספר חברות בהן פרובידנט שווקים פיננסים.
בין הטענות: ליועץ היה אינטרס כלכלי אישי בהשקעה
איש הקשר העיקרי מטעם הבנק היה צוקר, שייעץ לו בהשקעות והמליץ על מוצרים ושירותים פיננסיים. טאובר הסתמך על עצותיו והמלצותיו במגוון השקעות. בשנת 2018 המליץ צוקר לטאובר לבצע את ההשקעות ב- HFZ, בראשה עמד איש העסקים ז'יל פלדמן, המתמחה ברכישה ופיתוח נדל"ן בניו יורק וערך היכרות בינו לבין ניר מאיר, מנהל בחברה. בין אוגוסט 2018 ועד לפברואר 2020 השקיע טאובר כ-26 מיליון דולר. כל השקעותיו ירדו לטמיון.
אחת הטענות המרכזיות של טאובר היא כי לצוקר היה אינטרס כלכלי אישי בהשקעה מאחר וקיבל עמלות מחברת הנדל"ן ולכן פעל בניגוד עניינים כאשר המליץ לו על ההשקעה. טאובר טוען כי, ככל הנראה, צוקר התקשר עם החברה כדי לקבל עמלות בגין ההשקעות. לתביעה צורפו שלוש חשבוניות מהן עולה כי HFZ העבירה כספים לצוקר בסכום של 150 אלף דולר והתכתבות במייל בין מנכ"ל החברה לצוקר, שנשלח מהמייל של אשתו של האחרון אודות תשלום עמלות.
בתביעה נטען כי "ככל הנראה, חתם מר צוקר על הסכם עם HFZ לפיו, יהיה זכאי לקבל עמלת הפנייה בגין הפניית משקיעים פוטנציאליים", וכי "צוקר קיבל מ-HFZ עמלה של מאות אלפי דולרים עבור השקעותיו של פרופ' טאובר, זאת כאמור, ללא ידיעתו של פרופ' טאובר, בניגוד לדין ולהסכם עם פרובידנט ותוך ניגוד עניינים מובהק כעובד ושלוח של הבנק, האמור לדאוג לאינטרס של לקוחו". צוקר הכחיש כי קיבל תמורה עבור ההשקעות.
חברת הנדל"ן הגיעה לחדלות פירעון
טאובר טוען כי הבנק התרשל ולא ערך את הבדיקות הנדרשות לפני שהמליץ לו על ההשקעה. לטענתו, הבנק וצוקר היו צריכים לדעת כי מדובר בהשקעות שנועדו לכישלון והתרשלו בהמלצתם.
במהלך 2020 גילה טאובר בפרסומים בתקשורת כי HFZ נקלעה לקשיים פיננסים והגיעה למצב של חדלות פירעון. טאובר טוען כי הבנק היה צריך לערוך את הבדיקות הדרושות ביתר שאת כאשר כבר בשנת 2011 היה ידוע שפלדמן מעורב בהליכי פשיטת רגל ופרשות המעידות על חוסר איתנות פיננסית היתה פומבית.
נטען כי הבנק וצוקר הפרו חובות גילוי, אמון וזהירות, מכוח ההסכם ביניהם, הפרו את חוק הייעוץ, הבנקאות, דיני נזיקין, חוזים ודיני עשיית עושר שלא במשפט. "הפרות אלו מתבטאות, בין היתר, בהימנעות מקיום נהלי בדיקות נאותות בהשקעות ו/או הימנעות מקיום בדיקות נאותות מתאימות לעניין ההשקעה ב-HFZ ו/או חברות קשורות אליה ו/או התנהלות רשלנית בכל הנוגע לקיום בדיקות הנאותות (אם במעשה ו/או אם במחדל) ו/או ביצוע פעולות ייעוץ, שיווק וניהול השקעות תוך כדי הטעיה, ניגוד עניינים וקבלת טובות הנאה מHFZ". הצדדים פנו לגישור בפני השופטת בדימוס דניה קרת מאיר אבל הגישור לא צלח ועל כן טאובר פנה לבית המשפט.
ממשרד עורכי הדין ג. מור ושות' המייצגים את עודד צוקר נמסר: "מדובר בתביעה משוללת כל יסוד וחסרת שחר, כפי שעלה בשיחות קודמות בין הצדדים. כל הטענות יופרכו במסגרת ההליך המשפטי".
קבוצת אדמונד דה רוטשילד מיוצגת על-ידי עורכי הדין גיורא ארדינסט ותומר ויסמן מארדינסט בן נתן טולידאנו.
ממשרד עו״ד ארדינסט, בן נתן, טולידאנו ושות' נמסר: "אנו מכחישים מכל וכל את הטענות נגד קבוצת אדמונד דה רוטשילד (ישראל), משוכנעים שהתביעה הינה משוללת כל יסוד, ונתייחס אל הדברים כנדרש במסגרת ההליך המשפטי שיתנהל לגופם של דברים. אנו מוצאים לנכון לציין, כי בניגוד לנטען בתביעה, בשום שלב לא הומלץ לתובע לבצע את ההשקעה נשוא התביעה. קבוצת אדמונד דה רוטשילד (ישראל) מעולם לא עמדה בקשר עם הקרן בה נעשתה ההשקעה ומעולם לא התבקשה או נדרשה לבחון את כדאיות ההשקעה האמורה, שנעשתה על-ידי התובע באופן פרטי".