בניין רשות המסים / צילום: איל יצהר
אהוד כדור, תושב הרצליה, נעצר אתמול (א') על-ידי רשות המסים ושוחרר בתנאים מגבילים, בחשד שלא דיווח על חשבון בנק ונכסים בחו"ל, והשמיט הכנסות ממכירת מניות חברת מובילאיי ומהשקעות בחו"ל כדי להתחמק מתשלום מס. אתמול הובא כדור בפני שופט בית משפט השלום בחיפה, אשר שחרר אותו בתנאים מגבילים. חקירתו נמשכת.
● מי גזר את הקופון בפרשת הצוללות? גלובס חושף פרטים חדשים
● זיוף או רשלנות: היכן היו עורכי הדין ורואי החשבון של הסטארט-אפ?
● המחאה נגד המהפכה המשפטית: מה צפוי היום בהפגנות בנתב"ג?
על-פי מידע שהתקבל ברשות המסים, בהתאם לנוהל חילופי מידע בין מדינות החברות באמנת CRS, כדור מחזיק בחשבון בבנק Banca March בספרד, שבו היה מופקד סכום של 20 מיליון אירו נכון לשנת 2017.
מהחקירה שמנהל פקיד שומה חקירות חיפה והצפון ברשות המסים, עולה חשד כי מקור הכספים במכירת מניות של חברת מובילאיי, שכדור רכש בשנת 2001 ומכר מאוחר יותר. על-פי החשד, כדור השמיט מדוחות שהגיש לפקיד השומה את ההכנסות ממכירת המניות ורווחים שנבעו מהשקעותיו בחשבון הבנק בספרד, במזיד ובכוונה להתחמק מתשלום מס.
שמו של אהוד כדור כבר עלה לכותרות בנסיבות פליליות שונות, בשנת 2012, אז הורשע בהריגת שלושה בני משפחה בתאונה קטלנית ונשלח ל-6.5 שנות מאסר בפועל, ו-24 חודשי מאסר על-תנאי. הפרשה הטרגית סבבה סביב תאונת דרכים מיום 7.10.06, במהלכה יצא כדור לעקיפה, התנגש חזיתית ברכבם של בני משפחת חדד מצפת והרג את האב מרדכי, את אשתו מורי ואת בנם אריאל בן ה-18. הבת עינת חדד, שישבה גם היא ברכב, נפצעה קשה.
ביהת המשפט המחוזי בנצרת חייב את כדורי בפיצוי לבת עינת ולשאר ילדי המנוח בסך 80 אלף שקל, פסל את רישיון הנהיגה שלו ל-14 שנים והטיל עליו 15,000 שקל קנס. כדור ערער לעליון הן על הרשעתו והן על עונשו, אך ערעורו נדחה במלואו.
העולם הופך לשקוף פיננסית
על רקע כניסתן לתוקף של תקנות ה-CRS, במסגרתן מקבלת ישראל מידע פיננסי על כספים וחשבונות של ישראלים ברחבי אירופה, מנוהלות בשנים האחרונות חקירות נגד עשרות ישראלים שנחשדו בהסתרת כספים ונכסים פיננסיים בחו"ל, שחלקן אף התגבשו לכתבי אישום. זאת, כחלק מחילופי המידע הבינלאומיים ומהמגמה העולמית של השנים האחרונות, בה העולם הופך לשקוף פיננסית, ומקלטי המס הלא-לגיטימיים נכחדים.
ישראל חתומה על יותר מ-50 אמנות למניעת כפל מס, במסגרתן התחייבו חלק מהמדינות להעביר מידע על הכנסות וכספים של ישראלים בין גבולותיהן. מכוח הסכמים אלה, זורם לאורך השנים מידע לישראל על תושביה.
בנוסף, לרשות המסים מגיע כיום מידע מפורט מכוח הסכם ה-FATCA, במסגרתו החלה רשות המסים בארץ להעביר מידע למקבילתה האמריקאית (IRS) על נכסים פיננסיים של אזרחים בעלי זיקה לארה"ב; ובתמורה - לקבל מידע על ישראלים בעלי חשבונות בארה"ב.
במהלך 2019 עלתה השקיפות מדרגה במסגרת הסכם ה-CRS, הקובע חילופי מידע אוטומטיים בנוגע לחשבונות פיננסיים של תושבים זרים באירופה ובמדינות נוספות. תקן CRS פותח על-ידי הארגון לשיתוף-פעולה כלכלי (OECD) לצורך קיום חילופי מידע אוטומטיים על בסיס שנתי, למטרות סיוע הדדי באכיפת מס בין מדינות. לפי התקן, ייאסף מידע על-ידי המוסדות הפיננסיים אודות חשבונות פיננסיים של תושבי מדינה זרה - יחידים וישויות. המידע יועבר לרשות המוסמכת במדינה (בישראל - רשות המסים), לצורך העברתו למדינת המושב של בעל החשבון.
המוסדות הפיננסים שנדרשים להעביר מידע לרשות המסים כוללים גופים העוסקים בקבלת פיקדונות, בניהול נכסים פיננסיים, בהחזקה של נכסים פיננסים עבור אחרים ובהשקעה בהם - בנקים, חברות ביטוח, קרנות השקעה ועוד. המידע שנמסר כולל פרטים אודות החשבונות הפיננסיים ואת פרטי בעלי החשבונות, היתרות בחשבון והכנסות פיננסיות שהתקבלו בחשבון, והוא מועבר באמצעות מערכת ממוחשבת אותה פיתחה רשות המסים.
בעקבות קבלת המידע, רשות המסים החלה בשלהי 2019 בחקירות ובמעצרים נגד ישראלים שהתברר כי החזיקו חשבונות לא מדווחים בחו"ל.
*** חזקת החפות: כדור לא הורשע בעבירות הנחקרות, ועומדת לו חזקת החפות.