מתקן סינון, אשכול / צילום: חץ הצפון
הכתבה בשיתוף מקורות
פי התחזית הפסימית של ארגון המטאורולוגיה העולמי, עד סוף המאה תגדל הטמפרטורה הממוצעת על פני כדור הארץ ב-4.4 מעלות, שיעור בני האדם שיסבלו מתנאי חום קשים ברחבי העולם יעלה מ-30% כיום ל-48% לפחות, ב-68% מימות השנה לא ניתן יהיה לעבוד תחת השמיים בשל חום קיצוני, ולפחות 4 מיליארד בני אדם יחוו מחסור כרוני במים עקב בצורת.
בישראל קיבלנו טעימה קטנה מהשפעות ההתחממות הגלובלית ומשבר האקלים העולמי רק לפני שבועות אחדים, כאשר גל חום שפקד אותנו בסוף השבוע הראשון של יוני השנה גרם לניתוק חשמל יזום של רבים ממשקי הבית בארץ. בחברת מקורות, לעומת זאת, המשיכו לספק מים לכל המדינה, למרות שמדובר בצרכנית החשמל הגדולה ביותר בישראל (3% מסך הצריכה) ועל אף ההשבתה הזמנית של שלושה מתוך חמשת מתקני ההתפלה באותו יום על ידי חברת החשמל. "מה שעומד לנגד עינינו זו חובתנו לספק מוצר חיוני ומקיים חיים", מדגישה ריקי מור, מנהלת יחידת קשרי לקוחות ואחריות תאגידית של מקורות, "במקרה הזה נערכנו מראש באופן מיוחד לגל החום, מילאנו את המאגרים וסייענו לתאגידי המים העירוניים בבקרה, ייעוץ והנחיות נקודתיות כיצד להתנהל על מנת שאף בית בישראל לא יחווה מחסור במים".
הפחתת פליטות ומעבר לאנרגיות מתחדשות
משימה בסדר גודל לאומי, כמו הזרמת המים לכל בית בישראל, מצריכה מצד מקורות חשיבה הוליסטית ובת־קיימא לכל אורך שרשרת האספקה, שמתבטאת בין היתר בציון הגבוה ביותר במדד האחריות התאגידית של דירוג 'מעלה' (פלטינה פלוס) שהוענק לחברה בשנתיים האחרונות. "אחריות תאגידית היא למעשה דרך ניהולית להסתכל על דרכי הפעולה של ארגון בתוך המרקם החברתי, המארג הסביבתי והממשל התאגידי", מסבירה מור. "כדי להשתפר בתחום הזה, במיוחד בתור חברה ממשלתית, אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו להסתפק בהתנהלות היומיומית, אלא דורשים מאיתנו להתחדש, ליצור סינרגיה בין כלל החטיבות בחברה ולהגדיר יעדים מדידים קצרי וארוכי טווח - ורק כך אפשר להשיג את פריצת הדרך".
לצד מחויבות סביבתית, שכוללת עריכת סקר סיכוני אקלים במטרה לבחון את השפעת ההתחממות הגלובלית על צריכת המים ובניית תוכנית עבודה מפורטת ליישום הלקחים, הציבה לעצמה מקורות יעדים שאושרו בדירקטוריון וכוללים בין היתר החלטות כדוגמת: צמצום צריכת כימיקלים, הפחתת פליטות פחמן, מעבר לאנרגיות מתחדשות באמצעות טורבינות הידרואלקטריות ופאנלים סולאריים ושמירת פחת המים. "כבר כיום פחת המים של ישראל הוא בין הנמוכים בעולם ועומד על כ-3% - לעומת בריטניה, למשל, שבה עומד הפחת על כ-25%", מציינת מור, "ובכל זאת, אחד האתגרים שלנו הוא להמשיך ולייצר שיטות טכנולוגיות כדי לשמר ואף לשפר את הנתון הזה".
השקעה בחברות סטארט־אפ ופתרונות חדשניים
מקורות, כחלק ממדיניות ה-ESG שלה, משקיעה משאבים רבים בחדשנות ובמחקר, לרבות תמיכה בשווי מליארדי שקלים בשמונה חברות סטארט־אפ שמפתחות פתרונות חדשניים וברי-קיימא בתחום המים.
חברת CQM, למשל, מייצרת חומר חיטוי מים טבעי, ירוק ויעיל, ובכך נחסכים תהליכי ייבוא, שינוע וייצור כימיקלים ונוצרת כלכלה מעגלית בהסתכלות הוליסטית.
דוגמה נוספת היא חברת אוליב, שהחלה את דרכה בתור חברת פארמה שזיהתה ממצאים שעלולים לגרום לתחלואות קשות כמו סוכרת ואלצהיימר באמצעות שבב שהותקן באסלה, ובתמיכת מקורות עשתה הסבה לתחום זיהוי בעיות מיקרובולוגיות וכימיות במים. "השיטה נעשית מרחוק, ללא מעורבות יד אדם, בעזרת פיזור חיישנים", מסבירה מור, "וכך אנחנו גם מצמצמים פגיעה בסביבה וגם מקבלים שליטה מהימנה ומדויקת. בנוסף, הטכנולוגיות החדשניות מגדילות את מהירות התגובה שלנו אל מול סכנות אפשריות - וזה משמעותי מאוד במדינה כמו ישראל שחשופה לאיומים חיצוניים".
שיתופי פעולה על בסיס הסכמי אברהם
מקורות מספקת מים ל-14 מיליון בני אדם, כולל תושבי הרשות הפלסטינית, עזה וירדן. למעשה, מדובר בחברה הממשלתית היחידה שפועלת גם מחוץ לגבולות ישראל. פעילותה הבינלאומית של מקורות מתפרסת על פני מדינות דרום אמריקאיות כמו ארגנטינה, שבה נחתמו חוזים עם כשליש מהמחוזות, וכן צ'ילה ואורוגוואי; הודו וקפריסין; מעצמות אירופאיות כמו איטליה וצרפת; וגולת הכותרת - שיתוף פעולה עם מדינות מוסלמיות כמו אזרבייג'אן, ירדן כאמור, ובעקבות הסכמי אברהם גם בחריין ומרוקו. במסגרת שיתופי הפעולה הבינלאומיים, יוזמת מקורות תוכניות אב לניהול, ניתוח ובקרת משאבי הטבע, ומעניקה מהידע והיכולות שלה בתחום המים והחקלאות למדינות השונות.
"משבר האקלים לא מכיר גבולות ומגבלות", מסכמת מור, "ואנחנו יודעים לתת פתרון למדינות מתקדמות או מתפתחות בזכות יכולת תכנון משק מים יעיל וחדשני. הסכמי אברהם לימדו אותנו בין השאר שכאשר יש מטרה משותפת - המים יכולים להיות אפילו גשר לשלום".