העברת עושר בין־דורי / אילוסטרציה: Shutterstock
אין זה סוד שעבור רבים, הגעה להון העצמי המינימלי הנדרש כדי לרכוש דירה - אינה אפשרית ללא סיוע מההורים. לאור זאת נוצר פער גדול בין אלה שיכולים לקבל את הסיוע הזה, לבין אלה שאינם יכולים. פרופ' רוית חננאל ודניאל לביא מהחוג למדיניות ציבורית באוניברסיטת תל אביב ערכו מחקר, שטרם פורסם, שמטרתו לבחון האם וכיצד תוכנית מחיר למשתכן התמודדה עם תופעת העברת העושר הבין־דורי המייצרת יתרון מובנה בנגישות לדיור בבעלות בקרב משקי בית המקבלים סיוע משפחתי.
● מחקר חדש בדק: מה ההשפעה האמיתית של מחיר למשתכן על המוביליות החברתית
● הזוכים הראשונים של מחיר למשתכן יכולים למכור את הדירה. כמה הם ירוויחו?
● למעלה ממאה אלף איש זכו עד כה בתוכנית מחיר למשתכן. אלה הערים המובילות ומה קרה למחירים?
לצורך המחקר, נבדקו שני פרויקטים של מחיר למשתכן שנמצאים בקצוות: הרצליה ולוד. על פי הסקר, שנערך בקרב 132 משקי בית שרכשו דירות בלוד ובהרצליה, שיעור מקבלי הסיוע המשפחתי הגיע ל־64.7% במחיר למשתכן לוד, ל־69.8% במחיר למשתכן הרצליה ול־75% ממי שרכשו דירות בשוק החופשי בהרצליה.
הנתונים האלה גבוהים בהרבה מהממוצע הארצי. לפי נתוני הלמ"ס, נכון ל־2019, 37.9% מאלה שרכשו דירות בשוק החופשי בין 2009 ל־2019 הסתייעו בהורים. מכיוון שבין השנים הללו מחירי הדירות הוכפלו, ניתן להבין כי שיעורי הסיוע ההורי לרוכשי הדירות גם בפרויקט בהרצליה וגם בפרויקט בלוד היה גבוה מאוד.
ואולם נתון משלים מורה כי בעוד שבמסגרת מחיר למשתכן בלוד הסיוע הממוצע שלו זכו רוכשי הדירות מההורים הגיע לכ־83 אלף שקל, בהרצליה הוא כבר עמד על 321 אלף שקל ובדירות שנרכשו במחירי שוק הסיוע כבר הגיע ל־677 אלף שקל.
קיבלו הטבה שלא היו זקוקים לה
אחד מהנתונים המשמעותיים במחקר מגולם במשפט הבא: "נתון מעניין מאוד במחיר למשתכן הרצליה - כ־48.9% מהזוכים טענו שהיו מסוגלים לרכוש דירה בשוק החופשי גם ללא זכייה בהגרלת התוכנית. ורוב מוחלט (כ־73.3% מהזוכים) העריכו כי בטווח של 10 שנים היו מסוגלים לרכוש את הדירה גם ללא זכייה בתוכנית". במילים אחרות, נראה כי התוכנית היטיבה עם אוכלוסייה שלא נזקקה להטבה.
"כל מדיניות או תוכנית סיוע ממשלתית נועדה לענות על צורך או לפתור בעיה של אוכלוסייה מסוימת. לאחר שהוגדרה אוכלוסיית הזכאים, קובעי המדיניות נדרשים לנסח את קריטריונים של זכאות לסיוע באופן המדויק ביותר, כך שיכללו את כל אוכלוסיית היעד אך יחסמו אוכלוסיות אחרות משימוש במשאבים שהתוכנית מציעה. עם זאת, ניסוח קריטריונים מדויקים אינו מבטיח שאוכלוסיית היעד הזכאית תוכל לממש את זכאותה. לעיתים, עולים חסמים כמו מחסור במידע, בירוקרטיה, חסמי שפה וכו' שמונעים את הזכאות בפועל", כותבים החוקרים.
"כאשר מדובר בתוכניות שנועדו לסייע בדיור בבעלות, לעיתים קיים חסם כניסה נוסף שאינו מאפשר לאוכלוסיית היעד לקחת חלק. לרוב ברכישת דירה, גם דרך תוכניות סיוע, נדרשים הרוכשים לשלם סכום ראשוני ו/או לקחת משכנתא שתדרוש החזר חודשי לאורך שנים. וכך מוצאים עצמם זכאים מאוכלוסיות היעד שאין ביכולתם לעמוד בתשלומים אלה, ללא יכולת לממש את זכאותם".
לביא מוסיף כי "הקריטריון להשתתפות בתוכנית רחב מאוד וכולל אוכלוסיות מוחלשות וחזקות, אולם החסמים של התוכנית חוסמים בעיקר אוכלוסיות מוחלשות. בנוסף, גובה ההנחה בשקלים עולה ככל שמחיר הדירה עולה. כלומר, באופן מובנה התוכנית מייצרת הקצאה לא שוויונית, ובעלי היכולת נהנים מההטבה הגבוהה ביותר".
חננאל מסכמת: "עם מחירי הדיור של היום כמעט כולם צריכים עזרה, אבל יש כאלה שיכולים להגיע לדירה בטווח הגיוני ויש כאלה שלעולם לא. ולאלה שלעולם לא יגיעו, התוכנית כנראה לא עזרה".