גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

ראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

שופטת בית המשפט העליון רות רונן הורתה היום על קיום דיון בפני הרכב בעתירה שהגישו שורה של אישי ציבור בטענה כי ראש הממשלה בנימין נתניהו הפר את הסדר ניגוד העניינים שנכרת עמו, באופן שמונע ממנו להוסיף ולכהן בתפקידו.

● סמוטריץ': "מבטל את המכס על חלב מיובא למשך 3 חודשים"
● הפרשן הבכיר המקורב לביידן: ארה"ב מעריכה מחדש את היחסים עם ישראל
● ההסכם להעלאת השכר במגזר הציבורי צפוי להיחתם בשבוע הבא | בלעדי

העתירה הופנתה כלפי היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה, ראש הממשלה נתניהו, ממשלת ישראל ותנועת הליכוד, שהתבקשו בה בעיקרו של דבר להצהיר שמכתבה של היועצת המשפטית לממשלה בעניין ההגבלות שחלות על נתניהו בקשר לענייניו המשפטיים מחייב אותו, וכי הוא הפר את ההגבלות הללו ופועל בניגוד עניינים באופן שמונע ממנו לכהן בתפקידו.

בעתירה נטען בין היתר כי פסק דינו של בית המשפט העליון שלא התערב בשאלת כשירותו של נתניהו לשמש ראש ממשלה, התבסס על עריכתו של הסדר ניגוד עניינים עמו בקשר לאישומים התלויים ועומדים נגדו. בעתירה נטען כי נתניהו מפר את הסדר ניגוד העניינים האמור ולכן הוא אינו יכול להוסיף ולשמש בתפקידו. בעתירה התבקש גם צו ביניים שיורה לנתניהו שלא לעסוק בשינויים המקודמים במערכת המשפט עד למתן פסק דין סופי בעתירה.

היועמ"שית: "העתירה לא מבססת תשתית עובדתית"

בתגובתה המקדמית לעתירה שהוגשה מטעם היועצת המשפטית לממשלה נטען כי על בית המשפט לדחותה על הסף. זאת, בנימוק שהעתירה לא מבססת כל תשתית עובדתית.

בנוסף, לעמדת היועמ"שית, בסוגיית ניגוד העניינים המטופלת על-ידי הייעוץ המשפטי באופן שוטף אין מקום להתערבות של בית המשפט העליון, שכן מדובר בסעד מרחיק לכת.

בתגובתה צוין כי חוות הדעת למניעת ניגוד עניינים שנערכה בעניינו של נתניהו מחייבת אותו, אלא אם בית המשפט יקבע אחרת, בדיוק כפי שהובהר על-ידי בית המשפט העליון בפסק דינו במאי האחרון בעניין זה.

עוד כתבה בהרב-מיארה כי חוות הדעת בעניינו של נתניהו נגעה לחמישה מישורים: החלטות שנוגעות למערכת אכיפת החוק, קרי לייעוץ המשפטי לממשלה, לפרקליטות, לפעילות הוועדה לבחירת שופטים בקשר לבחירתם של שופטים לבית המשפט העליון ולבית המשפט המחוזי בירושלים, להחלטות שנוגעות לעדים ולנאשמים במשפטו, לחקיקה בעלת השפעה על ההליך הפלילי בעניינו ולהחלטות חריגות בתחומי פעילותו של משרד התקשורת.

היא הדגישה בתגובתה כי עם כניסתו של נתניהו לתפקידו בחודש ינואר האחרון נשלח אליו מכתב שהבהיר כי ההגבלות החלות עליו בקשר לענייניו המשפטיים חלות גם בכהונתו הנוכחית, וכי מעורבותו ברפורמה במערכת המשפט מעוררת חשש סביר לניגוד עניינים.

תגובת נתניהו: "העותרים לא ביססו כל הפרה כביכול של ההסדר"

בתגובה המקדמית שהוגשה מטעמו של נתניהו, על-ידי עוה"ד מיכאל ראבילו, רועי שכטר ואופק ברוק, אישר נתניהו כי ישנם פערים בתפיסה ביחס ליישום הסדר ניגוד העניינים בינו לבין היועצת המשפטית לממשלה, כפי שכבר הובהר במסגרת עתירות קודמות שהוגשו בעניין.

יחד עם זאת לטענתו אין זה משנה כלל לצורך דחיית העתירה שהוגשה, שהיא לטענתו "עתירה חריגה וקיצונית, המבקשת מבית המשפט הנכבד, ללא כל מקור חוקי, לחתור תחת יסודות משטרנו החוקתי, להיכנס לתוך המגרש הפוליטי, ולהוציא צווים המורים דה פקטו על הפסקת כהונת ראש הממשלה וממילא הפסקת כהונת הממשלה".

בתגובה נטען כי נתניהו ממלא אחר הסדר ניגוד העניינים בעניינו, וכי העותרים לא ביססו כל הפרה כביכול של ההסדר. יחד עם זאת שב נתניהו על העמדה כי אין כל ניגוד עניניים בעצם העיסוק ברפורמה המשפטית, המסורה לחברי הכנסת ולא לראש הממשלה לבדו.

עוד נטען כי על בית המשפט לדחות את העתירה לכל הפחות על הסף, וזאת מטעמים של חוסר סמכות ושפיטות. נטען כי משמעותם של הסעדים שהתבקשו היא התערבות בשיקול דעת חברי הכנסת בהבעת האמון בממשלה בראשותו של נתניהו, וכי על בית המשפט העליון להמנע מלהתערב בסוגיות פוליטיות מובהקות. כן נטען כי לעותרים אין כלל זכות עמידה בעניין זה מאחר שאין להם נגיעה אישית לעניין, וכי דינה של העתירה להידחות גם בשל כך שלא צירפו לעתירה את כלל סיעות הקואליציה, אשר יכולות להיפגע גם הן ממתן סעד כלפי נתניהו.

טרם נקבע מועד לדיון

בהחלטה, שניתנה לאחר שהוגשו עמדות מטעם הצדדים, קבעה השופטת רונן כי הדיון יתקיים בהקדם, ומשמעותה בשלב זה כי טיעוני הצדדים יובאו בפני שופטי בית המשפט בעל פה.

יצוין כי טרם נקבע מועד לדיון, ולא ידוע אם יתקיים במהלך פגרת הקיץ שחלה בבתי המשפט. כמו כן, טרם נקבע איזה הרכב ידון בעתירה.

העתירה הוגשה על-ידי 39 עותרים, בהם נמנים בין היתר על-ידי הרמטכ"ל לשעבר דן חלוץ, הסופר אילן שיינפלד והיזמית יהודית (דיתה) ברוניצקי. את העותרים מייצגת עו"ד דפנה הולץ-לכנר.

עו״ד דפנה הולץ לכנר שהגישה את העתירה בשם חברים ב״מבצר הדמוקרטיה״: ״אנו מביעים סיפוק רב מן העובדה שבית המשפט העליון מצא לנכון לדון בשאלה כבדת המשקל האם נוכח ההפרות החמורות שמבצע נתניהו בכך שאינו מקיים את האיסורים שהוטלו עליו, בשל ניגוד העניינים החמור והעוצמתי בו הוא מצוי כנאשם בעבירות חמורות שיש עמן קלון, נדרש להורות על פסילת כהונתו בתפקיד ראש ממשלה. אנו סבורים כי זו התוצאה המתחייבת, שכן אחרת אין כל משמעות לאיסור הימצאותו של נבחר ציבור בניגוד עניינים בתפקידו״ .