גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

המרוויחים, המפסידים והמניעים מאחורי חוק השידורים החדש של קרעי

בשבוע שעבר פורסם תזכיר חוק השידורים החדש להערות הציבור, וזו הזדמנות לבחון מדוע הצעות שר התקשורת מעוררות זעם בשוק ● סמכויות הרגולטור החדש לא ברורות, ערוצי הברודקאסט הם הנפגעים העיקריים, והתאגיד יאבד הכנסות - אך יש מי שנהנה משימור המצב

שר התקשורת שלמה קרעי / צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת
שר התקשורת שלמה קרעי / צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת

זמן קצר לאחר ששר התקשורת שלמה קרעי הציג בשבוע שעבר את עיקרי התוכנית שלו לחוק שידורים חדש, השוק החל לגעוש. מרבית השחקנים בזירה מיהרו להסביר מדוע הם הנפגעים הגדולים מהמהלכים של השר, והיו אף כאלה שדיברו על כך שמדובר ב"תוכנית לחסל את התקשורת ואת היצירה הישראלית".

כל מה שרציתם לדעת על החוק שמטלטל את המדינה | המשרוקית של גלובס
"אתם לא שווים": האם למותגים משתלם לאמץ מסרים שחצניים?
קשת 12 הקפיצה את עמית סגל ובן כספית. איך זה השפיע על הרייטינג?

נזכיר כי עיקרי החוק עוסקים בסגירת הרשות השנייה ומועצת הכבלים והלוויין, והקמת רגולטור רזה יותר עם פחות סמכויות; ביטול יכולת התאגיד למכור פרסומות; ביטול הרישיון לחדשות; מתן אפשרות לפלטפורמות כמו yes והוט למכור פרסומות ועוד.

כפי שאמר קרעי במסיבת העיתונאים שערך בנושא, חוק השידורים החדש למעשה מבטל את כל מה שהיה נהוג עד כה. עם זאת, דבר אחד נותר כמעט ללא שינוי - ההקלות לשחקנים זעירים. לפי קרעי, הדבר נועד להיטיב עם השחקנים החדשים בטווח הארוך, אולם בטווח הקצר הסיוע הוא בעיקר לערוץ 14 שגם לפי ההגדרות החדשות נותר ערוץ זעיר. ככזה ובשילוב הצעדים הנוספים של קרעי, הערוץ אינו מחויב בהשקעה בתוכן מקומי ופטור מדמי הפצה, ובנוסף הוסרו חסמים.

השבוע פורסם תזכיר החוק להערות הציבור. גם אם קרעי "ייכנס לאירוע" בכל הכוח, השלב הכי מוקדם שבו יוכל החוק להיחקק הוא בסוף השנה (דצמבר). מי ירוויח ומי יפסיד מכל אחד מהסעיפים, אם אלה אכן ייכנסו לחוק, ומה המניעים מאחוריהם? צללנו פנימה.

הקמת רגולטור רזה

הסכנה: התערבות פוליטית בוטה בתכני השידור

לאורך השנים דובר לא פעם על סגירת הרשות השנייה ומועצת הכבלים והלוויין, ופתיחת רגולטור חדש, רזה יותר ובעל סמכויות פחותות. לגוף שמציע קרעי יקראו "הרשות והמועצה לתקשורת משודרת", והוא יוגדר כיחידת סמך (גוף הפועל במסגרת משרד ממשלתי), שתורכב מתשעה חברים: שלושה עובדי מדינה בהמלצת שרי התקשורת, האוצר והכלכלה, שני נציגים של שר התקשורת, שלושה נציגים מוועדת איתור ויושב ראש.

"ברמה הקונספטואלית, החוקתית, זה אולי המהלך הכי משמעותי. זה ניסיון להשתלט על התקשורת הישראלית בזכות מינויים פוליטיים", טוען גורם בכיר בשוק.

נקודה נוספת נוגעת לאחריות של הרגולטור החדש: מצד אחד, קרעי מדבר על תקשורת חופשית ועל פתיחת השוק, ומצד שני זו לא תהיה רשות סטטוטורית. כלומר, לרגולטור החדש לא יהיו סמכויות חקיקתיות, משפטיות ושיפוטיות, בלי קשר למשרד התקשורת.

הסיבה לכך היא שקרעי לא מעוניין שהרגולטור יעסוק בתוכן בערוצים, יכתיב את סדרי השוק או יתערב במודל העסקי ובלוח השידורים של החברות. מצד שני, לא ברור מה הוא כן יעשה, מה יהיו הסמכויות שלו, ועד כמה יאכוף נושאים הקשורים בתחרות.

לכך גם מצטרפת הגישה של קרעי למדידת רייטינג - הקמת ועדת מדרוג חדשה, שתתבסס על נתונים נוספים, ולא רק על מדגם השלטים של פיפל מיטר. נזכיר כי הרייטינג משמש מטבע מוסכם בין ערוצי הברודקאסט לבין משרדי הפרסום, לפיו נקבע תמחור הפרסומות לכלל השוק. אחת הטענות בשוק היא שהמדינה אינה צריכה להתערב בכך. בנוסף, גם אם תוקם ועדה חדשה ותמדוד רייטינג, אין הבטחה שהשיטה שלה תהיה מוסכמת על הערוצים והמפרסמים - וייתכן שהם יחליטו ביניהם על שיטת תמחור אחרת. בשורה התחתונה, המהלך מוביל להתערבות בתחום שאף אחד מהצדדים לא ביקש אותה.

רישיון לשידור חדשות

המרוויחות: הפלטפורמות ו-i24News
המפסידים: ערוצים 12,13,14

תחת הכותרת של שוק חופשי ותקשורת שלא מנוהלת, קרעי מעוניין לבטל את הצורך במתן רישיון לחדשות, ואת הפקדת הערבויות על סך 3 מיליון שקל. המטרה: עידוד השוק והקמת גופי תקשורת חדשים.

כל שעל הערוצים לעשות הוא להירשם במרשם של משרד התקשורת, ללא חובה להקים חברת חדשות נפרדת. כיום יש חובה לחברה כזו, כיוון שהיא מהווה חוצץ חשוב לצמצום זליגת האינטרסים המסחריים לתוכן החדשותי, ונועד לשמור על תוכן נקי המגיע לצופה.

מהלך כזה כמובן מסייע לשחקנים כמו פטריק דרהי, בעל מניות בחברת HOT והבעלים של ערוץ i24news, שעד כה לא היה יכול להקים ערוץ בעברית. עבור שאר השוק מדובר בתחרות נוספת, והדבר רלוונטי בעיקר לערוץ 14, מאחר שדרהי מעוניין להקים ערוץ ימני מתחרה.

''הפטריוטים'' של ערוץ 14 / צילום: צילום מסך

פרסומות כמעט לכולם

המרוויחות: yes והוט
המפסידים: הערוצים 12,13,14

כבר בשלב ראשון הבהיר קרעי כי אינו מעוניין שמשרד התקשורת יתערב במודל העסקי של החברות, ולכן הוא מבטל את האיסור לשדר פרסומות בכל פלטפורמה.

נציין כי רוב החברות, למעט הוט, כבר העבירו את רוב המשתמשים שלהן ל-OTT ושם אין איסור לשדר פרסומות. עם זאת המהלך משלים סופית את הסרת המכשול. התוצאה: ערוצי הברודקאסט, שכבר כעת נאבקים על תקציבי הפרסום, יצטרכו להתמודד מול שורת מתחרים נוספים.

''בעלת החלומות'' של הוט / צילום: צילום מסך

תאגיד ללא פרסומות

המפסיד: התאגיד
המרוויחים: כל השאר

תקציב התאגיד מעוגן על פי חוק, ועומד על 700 מיליון שקל, ולכך מתווספים עוד 100 מיליון שקל המגיעים מהכנסות מפרסום ומתוכן. לפי קרעי, מאחר שהתאגיד מתוקצב על ידי המדינה, אין סיבה שהוא יתחרה בשוק הפרסום מול השחקנים המתחרים.

בתאגיד מעריכים שמהלך כזה יפגע בהם אנושות, שכן הסכום הנוסף מושקע בתוכן ברדיו, תשלום תגמולים לאומנים ויוצרים, והפקות חדשות. בלי זה, עשרות עובדים יפוטרו, הפקות יבוטלו וזכויות לא ישולמו. הערכה חמורה יותר מדובר על כך שהדבר יכול להוביל לסגירת תחנת רדיו.

השקעה ביצירה מקורית

המרוויחות: הערוצים והפלטפורמות
הנפגעים: היצירה הישראלית

כיום, חברות טלוויזיה עם רישיון חייבות להשקיע 40% בהפקות מקור (כולל סוגה עלית). הוט ו-yes מחויבות להשקיע בכך 8% מהכנסותיהן מדמי מנוי.

קרעי מבקש להוריד את היקף החובה, אבל לחייב יותר שחקניות: על פלטפורמות עם מחזור הכנסות של עד 300 מיליון שקל בשנה לא תחול חובת הפקות מקור; עד 600 מיליון שקל - הפקות מקור בגובה 2% מההכנסות; מעל ל-600 מיליון שקל - 4% מההכנסות.

כך, ערוץ ישראלי בינוני יהיה חייב ב-6%, וערוץ ישראלי גדול יהיה חייב ב-12%. למעשה מדובר בהפחתת הסכומים לכל השחקנים, אבל יש כאלו שייהנו יותר: פרטנר וסלקום לא יהיו מחויבים בהשקעה, כי מחזור ההכנסות שלהן קטן מהסכומים הללו. כך גם ערוץ 14, בגלל היותו שחקן זעיר. קרעי מדבר על כך שגם שחקניות בינלאומיות כמו נטפליקס יחויבו, אך הן כבר הביעו את ספקותיהן בנושא.

בשורה התחתונה, מדובר בעיקר בפגיעה ביצירה הישראלית, שכן השחקניות הקיימות יוכלו להוריד את היקף ההשקעה, ואין שחקנים נוספים שנכנסים לקטגוריה הנדרשת. גורם בשוק אומר לגלובס כי "אנחנו שנות אור מאחורי הרגולטורים ברחבי העולם. לא יהיה זכר להפקות מקור בישראל. כל מה שנראה על המסך, יהיו הפקות אמריקאיות ומשאר המדינות".

''קופה ראשית'' של התאגיד / צילום: צילום מסך

מכירת תכנים

הנפגעים: התאגיד והיוצרים
המרוויחות: הפלטפורמות

לפגיעה ביצירה הישראלית מצטרף איסור נוסף - על התאגיד ייאסר למכור את תכני ה-VOD שלו (כמו טהרן, מפקדת, קופה ראשית ועוד) לפלטפורמות השונות. קרעי מנמק זאת בכך שהמדינה כבר השקיעה את התקציבים, ואין סיבה שיקבלו על כך תשלום נוסף.

התזה הזו נתקלת בשתי טענות: ראשית, מי שמעוניין לצפות בתכנים יוכל לעשות זאת בפלטפורמות של התאגיד בחינם. התשלום שהתאגיד דורש נוגע רק לשחקנית מסחרית שרוצה להשתמש בתכני התאגיד ולגזור על כך רווח (בעבר פורסם כי בהוט דרשו מהתאגיד לקבל את תכניו בחינם, מהלך שאליו התנגד המנכ"ל גולן יוכפז).

שנית, מדובר בפגיעה ביצירה המקומית. כשתוכן של התאגיד נמכר לצד שלישי, חצי מהסכום עובר לתאגיד (שמשקיע אותו בתוכן נוסף), וחצי ליוצרים ולמפיקים. איסור על מהלך כזה מהווה פגיעה כפולה.

כפתורי קיצור בשלט

הנפגעים: ערוצים 12 ו-13
המרוויחים: הערוצים הזעירים

קרעי קבע כי כל פלטפורמה תוכל להחליט היכן יהיו האפיקים של ערוצי הטלוויזיה, כל עוד מדובר במיקומים עוקבים. לצד זאת, הוא מעוניין להתערב בהסכמים מסחריים שיש בין החברות, כדי לאסור עליהן לשים כפתורי קיצור לערוצים ספציפיים, בשל הטענה לפגיעה במגוון.

מהדורת החדשות המרכזית של קשת 12 / צילום: צילום מסך

הביקורת על כך היא שמדובר בנכסים לגיטימיים של הפלטפורמות, ושהן רשאיות לעשות בהם שימוש במסגרת המשא ומתן עם הערוצים. לדוגמה, פלטפורמה יכולה לשלם פחות לברודקאסטר, תמורת אפיק אטרקטיבי. לא ברור מדוע קרעי בוחר להתערב, אם הוא מדבר על שוק שפועל בצורה עצמאית.

עוד כתבות

קלוד / צילום: Shutterstock

יתרונות ה-AI: הציוץ שהפתיע את פירמות עורכי הדין הגדולות בעולם

עו"ד ז'אק שפירו, המנהל משרד עורכי דין אמריקאי שמעסיק שני עובדים, הדגים בציוץ ברשת X איך באמצעות בינה מלאכותית גם משרד קטן יכול להתחרות בהצלחה במשרדים גדולים ● "פירמה קטנה שבנתה את עצמה סביב AI תצליח לא רק להתחרות בפירמות ענק - אלא גם לעקוף אותן בסיבוב"

ההרס מהפגיעה של טיל איראני בתל אביב / צילום: אלה לוי וינרייב

יש שיפור, אבל לא מספיק: הערים שמובילות במספר הדירות ללא ממ"דים

למרות שיפור קל במספר הדירות הממוגנות, כשני שלישים מהדירות בערים הגדולות עדיין ללא ממ"ד ● בבת ים ובבני ברק יותר מ־80% מהדירות אינן ממוגנות

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

נעילה מעורבת בוול סטריט; פלנטיר זינקה בכ-6%, אנבידיה בכ-3%

הנאסד"ק התאושש מירידה חדה ועולה בכ-0.3% ● משמרות המהפכה הודיעו כי מיצרי הורמוז סגורים וכי ספינות שינסו לחצות באזור יותקפו, מחירי הנפט זינקו ● הביטקוין התאושש גם הוא והתקרב לרף ה-70 אלף דולר ● תשואות האג"ח הממשלתיות האמריקאיות קפצו ● מדד הפחד בוול סטריט עלה לרמתו הגבוהה מאז נובמבר 2025 ● מחיר הזהב עלה, מחיר הכסף צנח ● הדולר התחזק בעולם

ג'יימי דיימון, מנכ''ל ג'יי.פי מורגן / צילום: ap, Seth Wenig

הוא בדרך כלל נביא זעם, אבל דווקא ביחס להשלכות המלחמה הוא אופטימי

מנכ"ל ג'יי. פי. מורגן, בנק ההשקעות הגדול בעולם, אמר בראיון ל-CNBC כי הוא אופטימי לגבי האפשרות שהמבצע הצבאי נגד איראן יוביל לשלום במזרח התיכון ● לצד זאת, ג'יימי דיימון הזהיר כי "ישנה אדישות רבה בשווקים" וסימן התפרצות מחודשת של האינפלציה בארה"ב כסיכון מרכזי

טראמפ בבית הלבן, השבוע / צילום: Reuters, Kyle Mazza

טראמפ פתח במלחמה עם איראן. עכשיו הוא חושב איך לסיים אותה

בין הקדנציה הראשונה לשניה, טראמפ עבר ממדיניות אי התערבות ללכידת מדורו בוונצואלה והפצצה באיראן ● מומחים מסבירים על הלך הרוח בארה"ב לתקיפה, הצורך של טראמפ להוכיח אמינות וגם: תאריך הסיום שהגדיר טראמפ כדי להרגיע את הביקורת

בניין שנפגע מטיל איראני בתל אביב / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

מי זכאי לפיצויים ואילו מסלולים כבר נפתחו? עשינו סדר

בשלושת הימים הראשונים של המבצע הוגש מספר נמוך יחסית של תביעות לרשות המסים ● מי זכאי לפיצוי, מהו ה"מסלול המהיר" ומה אם הדירה השכורה נפגעה? ● גלובס עושה סדר

מטה s&p בניו יורק / צילום: valeriy eydlin

חברת הדירוג S&P: "התרחיש מול איראן חמור, אבל ישראל הוכיחה חוסן היסטורי"

סוכנות הדירוג היא הראשונה שמתייחסת למלחמה עם איראן ● ישראל מקבלת הערכה טובה באופן יחסי לנקודת המוצא של המלחמה: "הכלכלה הישראלית הוכיחה חוסן היסטורי בזכות מגזר הטכנולוגיה העילית שלה"

נתב''ג / צילום: Shutterstock

מנכ״ל רשות שדות התעופה: תוך שבוע עד עשרה ימים נוכל להחזיר את כל הישראלים שתקועים בחו"ל

לאחר הערכת מצב עם גורמי מקצוע, המרחב האווירי יפתח בלילה שבין רביעי לחמישי, כך אמרה מירי רגב במסיבת עיתונאים הערב ● יותר מ־100 אלף ישראלים ממתינים בחו״ל, והחברות נערכות למבצע השבה רחב, אך בקצב מוגבל ותחת מגבלות ביטחוניות

מיצרי הורמז / צילום: ap, Kamran Jebreili

מי הכי יפסיד מסגירת הורמוז, ולמה ישראל דווקא תפסיד פחות

האזור שיושפע בצורה הקיצונית ביותר מסגירת מצרי הורמוז הוא מזרח אסיה: מתוך 19.2 מיליון חביות נפט שיוצאות מהורמוז בכל יום, 16 מיליון מגיעות לאסיה ● מבחינת סין, הנפט שעובר דרך הורמוז הוא כחצי מכלל הנפט שהיא מייבאת

עליות בבורסת תל אביב / צילום: Shutterstock

האם החגיגה בבורסת ת"א תימשך גם מחר?

האם המשקיעים בת"א הגיבו באופטימיות יתר? תשובה לשאלה הזו צפויה להתקבל עם שובו של המסחר בבורסה מחר ● "ת"א נסחרה אמש בבועת אופטימיות, כשהמשקיעים מתמחרים את ההישג האסטרטגי ואת אשרור מעמדה של ישראל כמעצמה אזורית" ● "העליות המקומיות יצרו פער ארביטראז' משמעותי מול המגמה השלילית בעולם"

יגאל דמרי, יצחק תשובה, יאיר המבורגר / צילום: אייל פישר, גדעון לוין, גבע טלמור

הקבלן המוכר והטייקון שהסתבך: האנשים שהרוויחו מאות מיליונים ביום אחד

הזינוק החד בבורסה בת"א בעקבות המבצע באיראן, הקפיץ את שווי החזקותיהם של בעלי שליטה בשורת חברות בעשרות ובמאות מיליוני שקלים ● בין המרוויחים: יצחק תשובה, אהרון פרנקל, יעקב אטרקצ'י ושלמה אליהו ● וגם: האם הקפיצה של דמרי תשאיר אותה במדד הדגל?

יונית לוי-חדשות 12, מגי טביבי-חדשות 14, דוריה למפל-חדשות 13 / צילום: מתוך אתרי הערוצים

גם באמצע מלחמה: עם רייטינג מצרפי של מעל 50%, הקמפיינים נשארו על המסך

בניגוד לסבבים קודמים, במבצע "שאגת הארי" שיעור הרייטינג הגבוה של הערוצים המסחריים תורגם גם לנוכחות בהפסקת הפרסומות ● מי רשם את הזינוק הגדול ביותר בשיעור הצפייה, מי עלה ראשון בקמפיין מלחמה, ומה יקרה עם העונה החדשה של "האח הגדול" במוצ"ש

פטריק דרהי / צילום: Studio Alterego

לאחר התנגדות הרגולטורים: פטריק דרהי מודיע על שני משקיעים בינלאומיים שיצטרפו לעסקת רשת 13

הבעלים של HOT ו-i24News, פטריק דרהי, מודיע על שני משקיעים בינלאומיים בכירים שיצטרפו לעסקה של רשת 13 ● "מדובר בשילוב כוחות עוצמתי של שחקני מפתח בזירה העסקית הבינלאומית", ציין בדבריו ● במקביל להצעת דרהי, קבוצת ההייטקיסטים בראשות אסף רפפורט עדיין בתמונה

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

טראמפ מרגיע את השווקים. מרכזי הנתונים של אמזון ספגו פגיעות כטב"מים

נאסד"ק יורד ב-1% ● הדולר מתחזק, מחיר הזהב יורד ● תעודת הסל על מניות השבבים נופלת בכ-4%, מניות התוכנה עולות זה היום השני ברציפות ● תשואות האג"ח הממשלתיות בארה"ב עולות, בעוד המשקיעים מעריכים כי הורדת ריבית נוספת מתרחקת ● הביטקוין מוחק את מרבית העליות שלו מאתמול ונסחר סביב 66 אלף דולר

אנשים רצים לחניון תת קרקעי בעת אזעקה בתל אביב / צילום: ap, Leo Correa

נתוני האזעקות מגלים: מה השעה הכי גרועה להיכנס למקלחת?

סטטיסטיקת ההתראות מגלה: השיגורים לישראל מתנקזים ברובם לחלון זמנים של שמונה שעות ● והמקומות השקטים ביותר הם בדרום, למעט אזור אחד מפתיע ● שאלת השעה, מדור חדש

דוכן של אחת החברות הישראליות בביתן הישראלי ב-MWC / צילום: תמונה פרטית

עם מתנדבים ותחת אבטחה: כך מציגים הישראלים בתערוכת הסלולר בברצלונה

על רקע הלחימה, רק 15 מתוך 25 החברות שתכננו להשתתף הגיעו לביתן הישראלי בתערוכת MSC בברצלונה, שפועל תחת אבטחה מתוגברת ● במקביל, נוצר גל יוזמות תמיכה: סיוע למשפחות מילואימניקים, פרויקט משותף של בנק לאומי ומלון פתאל למען האוכלוסיה המבוגרת והטבות חריגות מחברות הסלולר בארץ ובחו”ל ● אירועים ומינויים

משרד האוצר בירושלים / צילום: Shutterstock

שר האוצר: מתווה פיצוי לעסקים יפורסם בימים הקרובים

בתום פגישה עם בכירי רשות המסים ונשיאות המגזר העסקי, הודיע שר האוצר בצלאל סמוטריץ' כי מתווה הפיצויים לעסקים שנפגעו במבצע "שאגת הארי" יתבסס על המודל שיושם ב"עם כלביא" ● באוצר העריכו תחילה כי לא יהיה צורך בפיצוי אם הלחימה תהיה קצרה, אך במגזר העסקי דרשו ודאות

המוצרים החדשים של אפל / צילום: אפל

אפל חושפת את הדור הבא של המקבוקים לצד מעבדים חדשים – ויש חיבור לישראל

במוצרים החדשים שהשיקה אפל היום ישנם כמה רכיבים מרכזיים בהם השבבים M5 Pro, M5 Max ו-N1, שפותחו על ידי צוותי הסיליקון בישראל ● כל מה שצריך לדעת על המקבוקים והמעבדים החדשים של אפל

נוחי דנקנר / צילום: תמר מצפי

ביהמ"ש ידון בהתנגדות להסדר החוב החדש של נוחי דנקנר עם הבנקים

אחרי שבעל השליטה לשעבר באי.די.בי סיכם עם שישה בנקים כי יעביר להם 5 מיליון שקל, התובע הייצוגי בפרשת "הנפקת החברים" טוען כי היה על דנקנר להעביר 7% מהסכום לטובת התובעים ● דנקנר: "טענות מופרכות שיגרמו לי נזקים עצומים"

עשן מיתמר מעל אזור תעשיית הנפט בפוג'יירה שבאיחוד האמירויות / צילום: Reuters, REUTERS

מדינות המפרץ פועלות נגד הזמן במאמץ להדוף את המתקפות של איראן

יש בידי מדינות המפרץ מספר מוגבל של מיירטים להגנה אווירית, לעומת מספר כמעט בלתי מוגבל של כטב"מים איראניים ● המלחמה בין רוסיה לאוקראינה הוכיחה שכטב"מים מסוגלים לגרום נזק קטסטרופלי למתקני אנרגיה דליקים כמו בתי זיקוק, תחנות שאיבה ומסופי נפט