שר המשפטים יריב לוין / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת
למרות התנגדות היועצת המשפטית לממשלה והשב"כ: שר המשפטים יריב לוין יעלה לאישור הממשלה ביום ראשון הקרוב את הקמת ועדת הבדיקה בעניין השימוש ברוגלות במשטרת ישראל. לוין מבקש שהממשלה תאשר מתן סמכויות חקירה לוועדת הבדיקה הממשלתית.
● עימות בין שר המשפטים ליועמ"שית על סמכויות ועדת הבדיקה לרוגלות
● "פער בעמדות": יריב לוין ייוצג באופן פרטי בעתירות לביטול עילת הסבירות
היועמ"שית מתנגדת למתן הסמכויות שמבקש לוין לתת לוועדה, הכוללת אפשרות לבדוק תיקים המתנהלים בבית המשפט או בזמן חקירת משטרה. כמו כן, השב"כ והמועצה לביטחון לאומי התנגדו להקמת ועדת הבדיקה. במקביל, מבקר המדינה צפוי לפרסם דוח בקרוב, לאחר ביקורת שנמשכה כשנתיים.
שלשום (ג') הודיעה היועמ"שית גלי בהרב־מיארה ללוין כי אין לוועדה סמכות לפי החוק לבחון תיקים פליליים המתנהלים בבית המשפט. זאת, לאחר שההצעה כוללת אפשרות לדון בתיקים אלה, גם אם פרקליט המדינה והיועמ"שית יתריעו כי הבדיקה תפגע בהליך מתנהל.
היועמ"שית נימקה זאת בכך שוועדת בדיקה ממשלתית יונקת את כוחה מתחומי האחריות של השר המבקש להקימה. במקרה זה - שר המשפטים. חקירות פליליות ותיקים מתנהלים בבית משפט אינם בגדר סמכויותיו, ולכן הממשלה לא תוכל להעניק לוועדה סמכויות אלה. "על־פי הדין הקיים במדינת ישראל, ניהולו של הליך פלילי מופקד בידי בית המשפט, וקיימת הפרדה מוסדית ברורה בין אחריותו המיניסטריאלית של שר המשפטים לבין גופי החקירה והתביעה", כתבה בהרב־מיארה.
בהקשר לתיקי נתניהו, הבהירה היועמ"שית כי אם יאושרו סמכויות החקירה, "קיים חשש לניגוד עניינים של ראש הממשלה בשל השפעתה האפשרית של עבודת הוועדה על התיק הפלילי המתנהל נגדו". הדבר גם מעורר, לעמדתה, "חשש לשיבוש מהלכי משפט ופוגע בעצמאות עבודתם של גופי אכיפת החוק".
לוין: "ניגוד העניינים של הייעוץ המשפטי זועק לשמיים"
בתגובה, לוין תקף בחריפות את עמדתה: "הניסיון של גוף ושל העומדת בראשו להכתיב את גבולות הגזרה של בדיקה, אשר נוגעת לפרשה שהוא עצמו מעורב בה, ושהתנהלותו עתידה להיבדק במסגרתה, הוא דבר שלא יעלה על הדעת".
לוין הוסיף כי "ניגוד העניינים בו הייעוץ המשפטי לממשלה מצוי זועק לשמיים. הניסיון לטרפד את עבודת הוועדה, ולהגבילה בדרך שתמנע ממנה להגיע לחקר האמת, הוא מקומם וחמור במיוחד כשהוא נעשה על־ידי מי שאמונה על אכיפת החוק. זאת בשעה שמדובר בסוגיה שאין חשובה ממנה לתקינות שלטון החוק, זכויות האדם והמינהל התקין".
באוגוסט 2022 הגיש צוות הבדיקה בראשות המשנה ליועמ"שית לשעבר, עו"ד עמית מררי, שכלל בכירים בשב"כ לשעבר, את מסקנותיו בעניין השימוש בתוכנות פגסוס וסייפן במשטרה, בעקבות תחקיר "כלכליסט". לפי ממצאי הדוח, בהפעלת המערכות היה כשל, כך שנשאב מידע באופן אוטומטי שחרג מצווי בית המשפט, אך לא נעשה שימוש במידע, הוא לא הועבר לגוף החוקר ולא הפך לחומר חקירה. לפי הממצאים, אין כל אינדיקציות כי המשטרה הדביקה באמצעות רוגלות ללא צו שיפוטי מכשירי טלפון.
הצוות המליץ לאפשר למשטרה להפעיל את הרוגלות, לאחר ניטרול היכולות הטכנולוגיות העודפות שלה שהובילו לשאיבת מידע שלא הותר.
השר לוין ביקר את הצוות טטען כי הוא בלתי תלוי, חסר בסמכויות חקירה וערך בדיקות מדגמיות בלבד. לוין הודיע כי לוועדה ימונו משה דרורי, סגן נשיא בית המשפט המחוזי בירושלים בדימוס; עו"ד ענבל רובינשטיין, הסנגורית הציבורית הארצית לשעבר; ושלום בן חנן, ראש אגף בדימוס בשב"כ.
8 עורכי דין פנו לראש הממשלה ולשר לוין בדרישה להימנע מלדון באישור ועדת הבדיקה במתכונת המוצעת הכוללת סמכות לבדוק הליכים משפטיים המתנהלים. בפנייה צוין כי בכוונתם לפנות לבג"ץ אם לא יעתרו לבקשתם.
לטענתם, הגבלת הבדיקה לשנים 2017-2022, העובדה שגורמי הביטחון מתנגדים, ובדיקה הנערכת על ידי מבקר המדינה מזה שנתיים מלמדים כי בכוונת הוועדה להתמקד בהליך הפלילי נגד ראש הממשלה.
בין עורכי הדין שפנו נדב ויסמן, נגה רובינשטיין ותמי פירון המיוצגים על ידי עוה"ד יוסי בנקל, שמואל גלינקא ואלי כהן משבלת.