גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

אפקט ספטמבר: כך הפכו האיומים בהשבתת הלימודים לשגרה של אוגוסט

עוד שנת לימודים בפתח, ואיתה עוד איומים בשביתה בבתי הספר ● הריטואל הזה מכניס מדיי קיץ את ההורים והתלמידים ללחץ ● הלכנו אחורה, גילינו ששגרת השביתות מלווה אותנו עוד מלפני קום המדינה, וניסינו להבין למה זה קורה ● המשרוקית של גלובס

מירום שיף, יו''ר הנהגת המורים הארצית / צילום: בועז נובלמן
מירום שיף, יו''ר הנהגת המורים הארצית / צילום: בועז נובלמן

שוב משבר בין המורים לממשלה מעמיד בסימן שאלה את פתיחת שנת הלימודים, ונכון לכתיבת שורות אלו אנחנו לא יודעים אם יימצא פתרון שיאפשר ללימודים להתחיל כמתוכנן מחר. הפעם איום ההשבתה מגיע על רקע מחלוקת בין ארגון המורים בראשות רן ארז למשרד האוצר בנוגע לגיבוש הסכם קיבוצי חדש. מי שעקץ את הממשלה על ההגעה למצב הזה היה יו"ר המחנה הממלכתי בני גנץ, שצייץ בטוויטר: "צריך להעלות את הבסיס של שכר המורים, לאפשר להם סביבת עבודה ותוכניות מותאמות למאה ה־21 ועוד. את כל אלו לא מקדמים ב־30.8, אלא עובדים בזה כל השנה".

המוניטור | כן בבית ספרנו: ההחלטה שהגבירה את עצמאות בתי הספר
ניתוח | הנתונים מגלים: בישראל לא באמת חסרים מורים, הם פשוט במקצועות הלא נכונים

נשמע שיש צדק בדברים, אבל נזכרנו שגם בשנה שעברה, כשבני גנץ שירת בממשלת בנט־לפיד, הגענו לסוף אוגוסט כשלא היה לגמרי ברור אם שנת הלימודים תיפתח כסדרה. וגם ב־2020, אז גנץ היה שר הביטחון תחת בנימין נתניהו. וגם לפני שגנץ הצטרף לפוליטיקה. באופן כללי, איומים בשביתה באוגוסט מרגישים כמו פזמון חוזר, ריטואל שצריך לעשות מדיי שנה. גם יו"ר הנהגת המורים הארצית מירום שיף אמר שבגלל הקורונה והשביתות התלמידים אומרים ש"כבר ארבע שנים אין לי שנה שנפתחת נורמלי". אבל האם יש לתחושה הזו הצדקה? ולמה זה קורה?

90 שנה של שביתות

בבלוג של הספרייה הלאומית, "הספרנים", עמית נאור מראה שסכסוכי העבודה והאיומים בשביתות במערכת החינוך הם לא תופעה שהתחילה אתמול. למעשה, מדובר בתופעה שמלווה אותנו כבר כתשעים שנה, מימי המנדט הבריטי. אנחנו מתחילים את הסיפור ב־1932, כש"מרכז הסתדרות המורים" פנה בדרישות לסוכנות היהודית. הדרישות היום נראות דיי טריוויאליות - כמו לקבל משכורת עבור שנת הלימודים הקודמת ואת תשלום החוב על השנה שלפניה - וכדי להקל על המצב אפילו הסכימו לתרום משכרם כדי להקל על המשבר התקציבי ששרר אז בסוכנות. הסוכנות השיבה שהיא "מצטערת מאוד שאין ביכולתה למלא" את הדרישות הללו, והדגישה שזה לא כי היא לא רוצה, אלא לא יכולה בגלל המשבר האמור. בלית בררה, ההסתדרות פנתה לנשק השביתה. אמנם אז, נציין, כל הסיפור קרה בינואר, ולא לקראת פתיחת שנת הלימודים.

בשנים הבאות, לאורך המחצית השנייה של שנות השלושים, שוב נתגלעו חילוקי דעות בנוגע לתשלום משכורות ולגובה המשכורת בין הסתדרות המורים לבין מוסדות ההנהגה של היישוב העברי. על כך מעידות כותרות העיתונים, ששנה אחר שנה עוסקות באיומי השביתה של המורים, בסיכויי הצלחת השביתה, וגם בכאלו שמבשרות על החלטת המורים לוותר, גם הפעם, ולא לשבות. גם לאורך שנות הארבעים נמשכו הסכסוכים. בין העיתונים היו שתמכו יותר בדרישותיהם של המורים - שפעמים רבות רק רצו שישלמו את משכורתם - והיו גם כאלה שהתנגדו להם. לעיתים כמובן לא הייתה שביתה כלל, אך החשש מפניה ניכר מקריאת העיתונים בני הזמן. נקודת שבר הגיעה ב־1944, כשבאוקטובר המורים פתחו בשביתה של כחודש, ואליהם הצטרפו איגודי עובדים נוספים לאות הזדהות, במה שהפך לאחת השביתות הקשות בימי היישוב.

ה"מסורת" הזו המשיכה גם אחרי קום המדינה. ב־1958 היא קיבלה "רענון" קל, עם פרישתם של 200 מורים מההסתדרות והקמת ארגון המורים, אבל הריקוד הקבוע של סכסוכים תדירים שלרוב מגיעים לפתרון ללא שביתה נשאר. כותרות העיתונים מהמאה הקודמת מראות כמה מעט השתנה, למשל "סיכוי להסרת איום שביתת המורים" מאוגוסט 1972.

פיצוץ הגיע ב־1978. האיומים החלו באמצע אוגוסט, הפעם מצד ארגון המורים העל־יסודיים. זאת לאחר שמשרד החינוך לא עמד בלוח הזמנים שנקבע לחתימת הסכם שכר חדש עם המורות והמורים. שנת הלימודים נפתחה ב־1 בספטמבר, אך תחת איום השביתה. בסופו של דבר, ולאחר שהממשלה לא עשתה את הצעדים הדרושים, אכן פרצה שביתה ב־11 בספטמבר. השביתה נמשכה שבוע, כדי ללמד את התלמידים על משמעות הסכמי קמפ דייוויד שבדיוק הושגו, אך ב־11 בנובמבר, לאחר החגים, השביתה חזרה. בסה"כ השביתה נמשכה 45 יום, השביתה הארוכה ביותר בתולדות המדינה עד אז. פתרון הגיע רק כשרה"מ דאז מנחם בגין הבטיח לנציגי המורים "לעשות מאמץ מיוחד לשכנע את הממשלה לקבל את מסקנות הוועדה הממלכתית לעניין מעמד המורה" - ועדה שהוקמה בספטמבר, בשלב מוקדם יותר של המאבק.

בעשורים האחרונים

התופעה הזו, כפי שכל הורה יכול להרגיש, נמשכה גם אחרי שנות השבעים. שנות התשעים ידעו גם הן שביתות, לדוגמה ב־1998 (אז היא הייתה חלק משביתה כללית של ההסתדרות) או ב־2000 (אך היא הייתה בינואר). אבל השביתה הגדולה באמת הגיעה ב־2007. בשנת הלימודים תשס"ז (2006/7) התנהל בין ארגון המורים לממשלה משא ומתן עקר, כאשר עיקרי המחלוקות נגעו לתוספות שכר, צמצום מספר התלמידים בכיתות ומספר שעות הלימוד. עד שנת הלימוד תשס"ח לא הושגו הסכמות, ולמרות ששנת הלימודים נפתחה כסדרה הארגון איים שיפתח בשביתה מיד אחרי החגים. משלא הושג הסכם, האיום מומש, והשביתה נמשכה לא פחות מ־64 ימים. השביתה הסתיימה עם הגעה להבנות בין שר האוצר, שרת החינוך ויו"ר ארגון המורים, רבע שעה בלבד לפני שצווי המניעה שהוציא בית הדין למורים נכנסים לתוקף. בהסכם נקבע, למשל, שהמורים יקבלו תוספת שכר, יורחבו סמכויות המנהלים וארגון המורים יצטרף למהלך של הממשלה להוביל רפורמה בחינוך.

מאז נרשמו אירועי שביתה ספורים, כמו שביתת הסתדרות המורים בקיץ שעבר ו"השבתת אזהרה" בת יום אחד של ארגון המורים בנובמבר 2017. אך אף על פי שהרבה פעמים ה"לחץ", הסכסוכים והאיומים מתנקזים לאוגוסט, בשנים האחרונות שנות הלימודים, אחרי הכל ולמרות הכל, נפתחות בסופו של דבר ב־1 בספטמבר.

כדי להבין את הסיבות לכך דיברנו עם נחום בלס, ראש תחום חינוך במרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית. הוא הסביר לנו ש"פתיחת שנת הלימודים היא אמצעי הלחץ המשמעותי ביותר של המורים, לכן איום ההשבתה מגיע לשיא האפקטיביות שלו דווקא בחודשים אוגוסט וספטמבר". לדבריו, "פתיחת שנת הלימודים היא מועד רגיש במיוחד, שכן לאחר חופשה בת חודשיים, החזרה של התלמידים לבתי הספר במועד הופכת לעניין חשוב בקרב התלמידים וההורים - וכמובן יש לה השלכות רוחביות על המשק. תובנה זו נכונה ביתר שאת בבתי הספר היסודיים. בבתי הספר העל־יסודיים, גם תקופת מבחני הבגרות נחשבת לקריטית - ואנחנו אכן רואים שארגון המורים, המייצג את המורים בבתי ספר אלו, בוחר לנהל מאבקים גם סביב תקופה זו".

לפי בלס, בגלל החשיבות המיוחדת של האחד בספטמבר, "שיבוש פתיחת שנת הלימודים עלול ליצור נזק עוצמתי שקובעי המדיניות ירצו להימנע ממנו. החשש הזה משמש כלי בידי המורים ללחוץ את המדינה במהלך המשא ומתן - שלמען האמת, בדרך כלל לא עוסק בנושאים חינוכיים, אלא בתנאי ההעסקה של אנשי החינוך".

לקריאה נוספת:

עוד כתבות

מטוס של וויזאייר / צילום: Shutterstock, Petr Leczo

ענקית התעופה שמתגברת טיסות חילוץ לישראלים

ברקע השעיית הטיסות הישירות לישראל והגבלות המרחב האווירי, ויזאייר מוסיפה כמעט 30 טיסות שבועיות לשארם א-שייח' כנתיב חלופי דרך סיני ● גם בלו בירד, טוס וארקיע מתגברות פעילות במצרים, בעוד שאל על נמנעת בשל אזהרת המסע

מטחים בגליל (ארכיון) / צילום: דוברות כבאות והצלה לישראל, מחוז צפון

פגיעת רסיסים בבית פרטי במרכז, ללא נפגעים; מוקדם יותר פגיעה ישירה בבית מגורים בגליל

לאחר האזעקות: דיווח על פגיעת רסיסים בבית פרטי, לא היו דיירים בבית ● פגיעה ישירה בבית מגורים ● צה"ל צפוי להרחיב את התקיפות נגד חיזבאללה, גם תמרון קרקעי על הפרק • דיווח: המוסד וכוחות מיוחדים של ישראל ביצעו פעולות קרקעיות באיראן • במקביל: דיווחים על פיצוצים בטהראן, באספאהן ובתבריז • עדכונים שוטפים

אייפון 17e החדש / צילום: אתר החברה

אפל חושפת דגם אייפון מוזל ומשדרגת את האייפד אייר

החברה חורגת מאירועי ההשקה המסורתיים שלה ומציגה אייפון 17e מוזל עם יכולות Apple Intelligence והבטחות לחיי סוללה ארוכים, ואייפד אייר עם תמיכה ב-Wi-Fi 7 ● השבבים במכשירים פותחו בין היתר גם במרכז הפיתוח הישראלי ● המחיר ההתחלתי: 599 דולר

אהרון פרנקל, חיים כצמן ויאיר המבורגר / צילום: עידן חסון, אריק סולטן, גבע טלמור

חיים כצמן, אהרן פרנקל ומשפחות האצולה של שוק הביטוח: שלושת המרוויחים הגדולים של היום בת"א

הזינוק במחיר המניות בת"א הקפיץ את שווי החזקותיהם של בעלי השליטה בשורת חברות בעשרות ולעתים אף מאות מיליוני שקלים ● בין המרוויחים: חיים כצמן שחוזר לחייך אחרי תקופה ארוכה של ירידות במניה, אהרון פרנקל שגורף רווחים על ההשקעה המחודשת בתמר פטרוליום, והטייקונים של שוק הביטוח שהחגיגה במניותיהן מסרבת לגווע

מטוס חיל האוויר בדרך לתקיפה באיראן / צילום: דובר צה''ל

המשקיעים האופטימיים בעולם? מאחורי היום הבלתי נתפס בבורסת תל אביב

הבורסה המקומית עשתה היסטוריה ביום המסחר הראשון מאז שנפתחה המלחמה עם איראן: בניגוד לשוקי המניות כמעט בכל מדינה בעולם, תל אביב הפגינה אופוריה של ממש עם עליות חדות ושיא חדש ● מה מוביל לאופטימיות החריגה בארץ, ואיזה מניות זינקו יותר מכולן

מעבר הגבול בטאבה / צילום: יוד צילומים

אל על לא תפעיל טיסות חילוץ דרך מצרים - כך תוכלו בכל זאת לחזור לישראל

בחברות התעופה הישראליות נערכים לקראת מבצעי חילוץ ישראלים מחו"ל לנתב"ג ● על פי ההערכות, מדובר בלמעלה מ-100 אלף ישראלים שיזדקקו לחילוץ ● באל על ובישראייר נערכים קודם כל לחילוץ לקוחות החברה ללא עלות ● בארקיע מפרסמים מועדים חדשים לטיסות חילוץ

מיכלית גז נוזלי (LNG) בנמל קטאר / צילום: ap

מחיר הגז והנפט מזנק, אלו הישראליות שמרוויחות

מחירי הגז והנפט מזנקים בעקבות המתקפות האיראניות על נסיכויות המפרץ והחסימה החלקית של מיצרי הורמוז ● הזינוק במחירים הקפיץ את מניות האנרגיה הישראליות, שחלקן נהנות גם מהחוזים ארוכי הטווח על הגז המקומי

עיבוד: טלי בוגדנובסקי

למרות העליות: חלק מהמשקיעים היו מעדיפים לשכוח את היום הזה

הבורסה בת"א זינקו ביותר מ-4%, שיא עליות ליום בודד מאז הקורונה ● הפער מול המשקיעים ב-S&P 500 מגיע היום ל-6.5%, בגלל הזינוק בשקל והירידות בוול סטריט ובאירופה ● מדובר על יותר מ-250 מיליארד שקל שלא יזכו ליהנות מהתשואה הזו

פטריק דרהי / צילום: Reuters, Daniel Pier

רשות התחרות נגד פטריק דרהי: הצעד שמרחיק את רכישת רשת 13

לגלובס נודע כי ברשת 13 פנו לרשות התחרות בבקשה לקבל אישור להזרמת ביניים של מימון ע"י פטריק דרהי עד לקבלת האישורים הרגולטוריים הנדרשים, אך הרשות דחתה את הבקשה ● בתוך כך, גם הרשות השנייה מעמידה קשיים בפני העסקה, ובינתיים קבוצת ההיייטקיסטים בראשות אסף רפפורט משפרת את הצעתה

5 דברים לדעת לפני פתיחת המסחר / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

חמישה דברים שכדאי לדעת על יום המסחר בשווקים

היום לא יתקיים מסחר בתל אביב לרגל חג הפורים ● הבורסה המקומית הציגה את עוצמתה לנוכח המלחמה עם איראן וסיכמה את היום החזק ביותר שלה מזה שש שנים ● ירידות חדות בבורסות אסיה, מחירי הנפט ממשיכים לזנק ● וול סטריט ננעלה במגמה מעורבת, סקטור הטכנולוגיה התאושש ● וגם: אנליסטים מעריכים מדוע הבורסה בניו יורק נותרה ללא פגע, בניגוד לרוב השווקים בעולם ● גלובס עושה סדר לקראת יום המסחר

ספינות במיצרי הורמוז (ארכיון) / צילום: ap, Jon Gambrell

פתוחים או סגורים? האירוע שמבלבל את פלטפורמת פולימרקט

הימורים של כ-5 מיליון דולר הצטברו בפלטפורמת הימורים, המבוססת על חוכמת ההמונים ולעיתים גם על מידע פנים, בשאלה מתי איראן תסגור את מיצרי הורמוז ● עם זאת, התברר שלשאלה יש יותר מתשובה אפשרית אחת, והרוחות בפולימרקט סוערות

מטה אמזון / צילום: Shutterstock

העדיפו את המפרציות על פני ישראל ומשלמות את המחיר

מדינות המפרץ הפכו בשנים האחרונות ליעד מועדף לחוות השרתים של ענקיות הטכנולוגיה בזכות אנרגיה זולה והטבות מס, בזמן שהאטרקטיביות של ישראל ירדה בשל המלחמה ● כעת, המתקפות על האמירויות, בחריין וסעודיה חושפות את הסיכון הביטחוני באזור, כאשר אמזון מדווחת על פגיעה בשירותי הענן

התחדשות עירונית בירושלים / צילום: Shutterstock

"יקצר את לוחות הזמנים": מתי פגיעה בבניין יכולה דווקא לזרז פינוי־בינוי

המדינה מפצה על נזקי המלחמה, אך כשבניין שנפגע נמצא בעיצומו של תהליך התחדשות עירונית הסיפור מסתבך ● מי אחראי לשיקום המיידי של המבנה ואיזו הכרעה עשויה לשנות את לוחות הזמנים של הפרויקט?

יונית לוי-חדשות 12, מגי טביבי-חדשות 14, דוריה למפל-חדשות 13 / צילום: מתוך אתרי הערוצים

גם באמצע מלחמה: עם רייטינג מצרפי של מעל 50%, הקמפיינים נשארו על המסך

בניגוד לסבבים קודמים, במבצע "שאגת הארי" שיעור הרייטינג הגבוה של הערוצים המסחריים תורגם גם לנוכחות בהפסקת הפרסומות ● מי רשם את הזינוק הגדול ביותר בשיעור הצפייה, מי עלה ראשון בקמפיין מלחמה, ומה יקרה עם העונה החדשה של "האח הגדול" במוצ"ש

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

נעילה מעורבת בוול סטריט; פלנטיר זינקה בכ-6%, אנבידיה בכ-3%

הנאסד"ק התאושש מירידה חדה ועולה בכ-0.3% ● משמרות המהפכה הודיעו כי מיצרי הורמוז סגורים וכי ספינות שינסו לחצות באזור יותקפו, מחירי הנפט זינקו ● הביטקוין התאושש גם הוא והתקרב לרף ה-70 אלף דולר ● תשואות האג"ח הממשלתיות האמריקאיות קפצו ● מדד הפחד בוול סטריט עלה לרמתו הגבוהה מאז נובמבר 2025 ● מחיר הזהב עלה, מחיר הכסף צנח ● הדולר התחזק בעולם

משרד האוצר בירושלים / צילום: Shutterstock

שר האוצר: מתווה פיצוי לעסקים יפורסם בימים הקרובים

בתום פגישה עם בכירי רשות המסים ונשיאות המגזר העסקי, הודיע שר האוצר בצלאל סמוטריץ' כי מתווה הפיצויים לעסקים שנפגעו במבצע "שאגת הארי" יתבסס על המודל שיושם ב"עם כלביא" ● באוצר העריכו תחילה כי לא יהיה צורך בפיצוי אם הלחימה תהיה קצרה, אך במגזר העסקי דרשו ודאות

צילומים: AP-Vahid Salemi, Evan Vucci, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

מומחים מעריכים: וול סטריט תרוויח מהמלחמה. בתנאי אחד

וול סטריט צפויה להיפתח בירידות בעקבות המלחמה עם איראן והמתיחות הגיאו-פוליטית, אך אם המערכה תהיה קצרה היא עוד עשויה להרוויח ● כיצד יושפעו מניות ענפי התעופה, האנרגיה והחברות הביטחוניות בוול סטריט ● וגם: אילו מניות ישראליות שנסחרות מעבר לים עשויות להרוויח מכך

כלי רכב חדשים בנמל המפרץ / צילום: יח''צ

רשות הספנות והנמלים: לאחסן כלי רכב בנמלים רק לשלושה ימים

רשות הספנות והנמלים הורתה לנמלים במפרץ חיפה ואשדוד שלא לאכסן כלי רכב חדשים נוספים ● המשמעות: אוניות להובלת רכב יופנו לנמלים זרים ועלולים להיווצר עיכובים משמעותיים במסירות כלי הרכב

אילוסטרציה: shutterstock

ירידות חדות באירופה ובחוזים על וול סטריט; מחירי הנפט ממשיכים לטפס

בורסת פרנקפורט יורדת במעל 3% ● בורסת סיאול נפלה במעל 7% ● מחירי הנפט ממשיכים לעלות אחרי הודעת איראן על חסימת מיצרי הורמוז ● תשואות האג"ח הממשלתיות בארה"ב קופצות, בעוד המשקיעים מעריכים כי הורדת ריבית נוספת מתרחקת לטווח הזמן הקרוב ● הביטקוין מוחק את מרבית העליות שלו מאתמול ונסחר סביב 66 אלף דולר

עשן מיתמר מעל טהרן לאחר התקיפה הישראלית, אתמול / צילום: ap, Vahid Salemi

"עידן של זהב כלכלי": רוצים לדעת למה הבורסה קפצה? תקראו את הכתבה הזו

בעוד שקשה לחזות אם המלחמה באיראן תסמן פרק ביטחוני חדש, בשוק ההון כבר מנסים לשרטט את המפה הכלכלית של היום שאחרי ● לצד העמקת הגירעון והחשש מעיכוב בהורדת הריבית, בבתי ההשקעות מעריכים כי ישראל עשויה לצעוד לקראת "עידן זהב": עם ירידה משמעותית בפרמיית הסיכון, שער שקל־דולר שחותר לקידומת 2 והסתערות של משקיעים זרים ● גלובס צולל לתחזיות המומחים והשאלות הפתוחות