גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הסכם ארגון המורים: בכמה יעלה שכר המורים ומה ישתנה במעמד המנהלים?

פערי הוותק בין מורים בישראל הם מהגבוהים ביותר במערב, וההסכם הקיבוצי של האוצר מול ארגון המורים פועל לצמצם אותם ● כיצד יתמודדו במערכת החינוך עם מחסור במורים במקצועות הנדרשים, וכמה שנים צפויות לעבור ללא איומי שביתה? ● גלובס עושה סדר

שכר המורים יעלה בממוצע בכ-16% / אילוסטרציה: Shutterstock
שכר המורים יעלה בממוצע בכ-16% / אילוסטרציה: Shutterstock

כמה יקבל מורה מתחיל? למה מקצצים שלוש שעות פרטניות לטובת שעה פרונטלית? מה תהיה היכולת להתמודד עם מחסור במורים במקצועות ובמקומות בהם זה נדרש? כמה שנים צפויות לעבור ללא איומי שביתה? גלובס עושה סדר בהסכם הקיבוצי של האוצר מול ארגון המורים העל־יסודיים.

שנת הלימודים תיפתח: הסכמות בין סמוטריץ' לארגון המורים
הנתונים מגלים: בישראל לא באמת חסרים מורים, הם פשוט במקצועות הלא נכונים
המשרוקית | אפקט ספטמבר: כך הפכו האיומים בהשבתת הלימודים לשגרה של אוגוסט

בכמה יעלה שכר המורים?

שכר המורים יעלה באופן רוחבי ב-2,000 שקל, בלי קשר לוותק. בסך-הכול, שכר המורים יעלה בממוצע בכ-16% לאורך שנות ההסכם, שיימשך עד 2028. הפעימה הראשונה, הגדולה ביותר, תעמוד על עד 800 שקל בחודש, ולאחר כל התוספות מורים מתחילים יקבלו שכר של 10,500 שקל למשרה מלאה, עלייה של 23% ביחס למצב כיום.

פערי הוותק בין מורים בישראל הם מהגבוהים ביותר במערב, כאשר מה שסייע לשמר אותם במשך שנים היא תוספת "אחוזית", שנותנת תוספת שכר גבוהה יותר למי ששכרו גבוה במילא. בשנים האחרונות, האוצר דוחף לתוספות שכר "שקליות" שנותנות תוספות שוות לכולם, זאת במטרה לצמצם את הפער היחסי בשכר. בהסכם הזה, כל תוספת השכר ניתנת כשקלית. עם זאת, ההסכם הזה מצמצם פערים פחות מההסכם מול הסתדרות המורים בראשות יפה בן דוד, בו התוספת השקלית הייתה גדולה יותר עבור המורים המתחילים מאשר למורים הוותיקים.

מדובר בתוספת שכר משמעותית, אך חלקה עשוי להישחק בשל האינפלציה. כדי להילחם בכך, נקבע שתוספות השכר גם יישאו ריבית של 1.5% בשנה למשל תקופת ההסכם. בנוסף, תוספות השכר כתוצאה מגמולי השתלמות תעלה אף היא, בצורה שתעלה עוד את שכר המורים.

מה קורה עם החוזים האישיים?

אחת משאיפות האוצר בהסכם, שהתנגדו לה נחרצות בארגון המורים, הייתה לאפשר להעסיק חלק מהמורים בחוזים אישיים, שייתנו להם שכר גבוה יותר בלי קשר לוותק ומחוץ להסכם הקיבוצי הרגיל. בכך, מקווים למשוך מורים מוכשרים עם אפשרויות תעסוקה אטרקטיביות מחוץ למערכת החינוך. בעיה זו, שהציגה גם ראשת מסלול הוראת הפיזיקה בטכניון פרופ' שולמית קפון בכתבה בגלובס, מייצרת מחסור במורים במקצועות כמו מתמטיקה, פיזיקה ואנגלית.

האוצר דרשו ש-10% מהמורים יועסקו בצורה כזאת, אך ארגון המורים הסכים ל-6% בלבד, כמו שהוסכם מול הסתדרות המורים לפני כשנה. לאחרונה, נחתמו הפרטים של החוזים האישיים בחינוך היסודי, ומורים בחוזים אישיים יקבלו בין 15 ל-16 אלף שקל בחודש; עם זאת, זה יחול אך ורק לתקופה של 5 שנים ורק בהינתן שהם מחזיקים בתואר שני, או בעלי ניסיון של חמש שנים לפחות בהוראת המקצוע שהם רוצים ללמד. בשלב הזה טרם נחתמו הפרטים המקבילים מול ארגון המורים, אך ייתכן שהם יהיו באותו הסגנון.

האם יקלו על האפשרות לפטר מורים?

לכאורה, הושג במסגרת ההסכם "פישוט וייעול מסלול הפיטורים", אך כרגע לא ברור כלל כמה ייעול יהיה ביחס למצב הקיים. כיום, לפי תיאור הממונה על השכר באוצר, "מסלול סיום העסקת מורים מורכב וסבוך ואורך כ-243 ימים לעובד חדש ו-308 ימים לעובד ותיק - לפחות. כמו כן, המסלול דורש מספר צעדים חריגים בהשוואה הבינאלומית, ביניהם חתימה ואישור מנכ"ל משרד החינוך על כל סיום העסקה פרטני, וועדה פריטטית עם ארגון העובדים". בשלב הנוכחי, לא ברור כמה ההסכם יוביל לפישוט הליך זה.

למה מקצצים חצי מהשעות הפרטניות לטובת שעות פרונטליות?

אחד השינויים המשמעותיים שנעשו במסגרת ההסכם עם ארגון המורים, הוא קיצוץ של מחצית מהשעות הפרטניות של מורים עם תלמידים מ-6 שעות ל-3 שעות בשבוע. זאת, בתמורה לתוספת של שעה פרונטלית אחת בשבוע. שעה שבועית זו, שמהווה 4% מסך השעות של מורים בישראל, יחסכו למערכת החינוך גיוס של 2,000 מורים נוספים. בישראל, הילודה הגבוהה מצד אחד והרצון למערכת חינוך ברמה מערבית מצד שני, מחייבים העסקה של כמות אדירה (מעל 200,000, כמעט 5% מכוח העבודה בישראל) של מורים. כך, כל חסכון על־ידי הגדלת מספר השעות הפרונטליות יוכל להקל על המחסור במורים ולמנוע הידרדרות ברמה המקצועית.

על־פי הטענה, הסיבה לקיצוץ הדרמטי בשעות הפרטניות נובע מאי מימוש נרחב שלהן. חוסר ההתאמה בין שעות המורים לשעות התלמידים, אי הצורך בהחתמת שעון על שעות פרטניות ספציפיות והמחסור בתשתיות פיזיות ובחללי למידה שמותאמים להוראה פרטנית, יוצרים פער ניכר בין מספר השעות הפרטניות בתיאוריה ובפועל. עם זאת, לאוצר אין "נתונים קשים" שמגבים את הטענה הזו, משום שלא אוספים מידע על המימוש בפועל של השעות הפרטניות.

איך יתמודדו עם מחסור במקצועות המבוקשים?

המחסור במורים, שליווה את המשא-ומתן בין ארגון המורים לאוצר, משתקף בכמה היבטים של תוכן ההסכם שנחתם. מעבר להעלאת השכר השקלית והגדלת תגמולי ההשתלמות שנועדו לענות על המחסור הרוחבי, ההסכם גם מנסה לענות על המחסור הממוקד במורים במקצועות מבוקשים עם אפשרויות מחוץ למערכת החינוך, ובאזור תל אביב והמרכז. זאת, על־ידי הצעת חוזים אישיים בשכר גבוה לעד 6% מהמורים, ומתן קופסאות גמישות לתגמול מורים בידי המנהלים.

התגמול הגמיש יעלה כ-100 מיליון שקל בשנה, שיעור קטן מסך שכר המורים שעולה עשרות מיליארדים; מטרתו היא לתגמל מורים ספציפיים במקצועות במחסור אקוטי ולתת כלי נוסף למנהלים לתגמל מורים מוכשרים שיש אינטרס להשאיר במערכת, אך כרגע עוד לא סוכמו הפרטים כיצד התגמול יעבוד ומי יהיה זכאי לו.

מה ישתנה במעמד המנהלים?

עד 10% מהמנהלים יוכלו להיות מועסקים בחוזה אישי, וכל המנהלים יזכו ב"שכר שורה", שלא סובל מהסיבוך והסרבול שהם מנת חלקם של מודל השכר של רוב עובדי ההוראה. בכך, מנהלים יהפכו למורים עם תוספת ניהול במודל שכר חדש לגמרי, שיפריד את התגמול שלהם מזה של מורים.

מאיפה יגיע התקציב?

עוד לא פורסמה עלות ההסכם המלאה, אך היא כנראה בסדר הגודל של מיליארדי שקלים. במסגרת תקציב המדינה, נשמר סכום שנועד לצורכי ההסכם, כך שההסכם לא צפוי להוביל לקיצוץ רוחבי או העמקה נוספת של הגירעון.

לכמה זמן ההסכם ימנע שביתה?

בעוד שההסכם מפורסם ככזה שיימשך 6.5 שנים, בפועל הוא יוצמד לסוף ההסכם הקיבוצי הקודם בשנת 2022, כך שהוא יימשך עד שנת 2028. בכל זאת, מדובר בהסכם לטווח משמעותי וכדי לשקף זאת, נוספה למורים ריבית של 1.5% על כל השנים הללו. בתקופה זו, לא צפויות שביתות של ארגון המורים, אך אם רן ארז המכהן מאז 1997 יפרוש לפני כן, קשה יותר להעריך מה יקרה.

עוד כתבות

האחים צחי (מימין) ועידו חג'ג' / צילום: יח''צ - שי תמיר

התביעה נגד האחים חג'ג': העליון אישר לחתוך בחצי את שכר הטרחה לעורכי הדין

אחרי שהמחוזי אישר פשרה בתביעה על ניצול הזדמנות עסקית, העליון צידד בהחלטה להפחית את שכר עורכי הדין של התובע בתיק למיליון שקל ● השופט גרוסקופף קבע כי חוות דעת כלכלית צריכה להיות מטעם מומחה שמינה ביהמ"ש, ולא מטעם בעלי עניין

עיבוד: טלי בוגדנובסקי

למרות העליות: חלק מהמשקיעים היו מעדיפים לשכוח את היום הזה

הבורסה בת"א זינקו ביותר מ-4%, שיא עליות ליום בודד מאז הקורונה ● הפער מול המשקיעים ב-S&P 500 מגיע היום ל-6.5%, בגלל הזינוק בשקל והירידות בוול סטריט ובאירופה ● מדובר על יותר מ-250 מיליארד שקל שלא יזכו ליהנות מהתשואה הזו

מטה אמזון / צילום: Shutterstock

העדיפו את המפרציות על פני ישראל ומשלמות את המחיר

מדינות המפרץ הפכו בשנים האחרונות ליעד מועדף לחוות השרתים של ענקיות הטכנולוגיה בזכות אנרגיה זולה והטבות מס, בזמן שהאטרקטיביות של ישראל ירדה בשל המלחמה ● כעת, המתקפות על האמירויות, בחריין וסעודיה חושפות את הסיכון הביטחוני באזור, כאשר אמזון מדווחת על פגיעה בשירותי הענן

שדה התעופה בדובאי לאחר פגיעת הטיל האיראני / צילום: ap, Altaf Qadri

הם ברחו לדובאי כדי לא לשלם מסים, ועכשיו הם מבקשים חילוץ ממשלתי

מגן עדן של אפס מסים, יציבות וזוהר אינסטגרמי – למציאות של אזעקות, מחסור בציוד בסיסי וקריאות חילוץ: ההסלמה במפרץ מטלטלת את דובאי ● העיר שסימלה מודל הגירה לעשירים אירופים מערערת כעת את תדמית הביטחון והנוחות שבנתה בעשור האחרון

נוחי דנקנר / צילום: תמר מצפי

ביהמ"ש ידון בהתנגדות להסדר החוב החדש של נוחי דנקנר עם הבנקים

אחרי שבעל השליטה לשעבר באי.די.בי סיכם עם שישה בנקים כי יעביר להם 5 מיליון שקל, התובע הייצוגי בפרשת "הנפקת החברים" טוען כי היה על דנקנר להעביר 7% מהסכום לטובת התובעים ● דנקנר: "טענות מופרכות שיגרמו לי נזקים עצומים"

פטריק דרהי / צילום: Studio Alterego

לאחר התנגדות הרגולטורים: פטריק דרהי מודיע על שני משקיעים בינלאומיים שיצטרפו לעסקת רשת 13

הבעלים של HOT ו-i24News, פטריק דרהי, מודיע על שני משקיעים בינלאומיים בכירים שיצטרפו לעסקה של רשת 13 ● "מדובר בשילוב כוחות עוצמתי של שחקני מפתח בזירה העסקית הבינלאומית", ציין בדבריו ● במקביל להצעת דרהי, קבוצת ההייטקיסטים בראשות אסף רפפורט עדיין בתמונה

אנשים מתמגנים בחניון בעקבות טילים שנורו מאיראן / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

רצף שיגורים מאיראן לישראל, אישה נפצעה קל מרסיס במרכז

לראשונה מתחילת המערכה: ישראל מאשרת שהפציצה מתקן גרעיני ● טראמפ: ישראל לא דחפה אותי למלחמה, אם כבר אני דחפתי אותה ● איחוד האמירויות שוקלת לנקוט פעולה צבאית נגד איראן ● המהלך ששוקל טראמפ: "יחמש קבוצות נגד המשטר באיראן" ● צה"ל נכנס קרקעית ללבנון • עדכונים שוטפים

טראמפ בבית הלבן, השבוע / צילום: Reuters, Kyle Mazza

טראמפ פתח במלחמה עם איראן. עכשיו הוא חושב איך לסיים אותה

בין הקדנציה הראשונה לשניה, טראמפ עבר ממדיניות אי התערבות ללכידת מדורו בוונצואלה והפצצה באיראן ● מומחים מסבירים על הלך הרוח בארה"ב לתקיפה, הצורך של טראמפ להוכיח אמינות וגם: תאריך הסיום שהגדיר טראמפ כדי להרגיע את הביקורת

מיצרי הורמז / צילום: ap, Kamran Jebreili

מי הכי יפסיד מסגירת הורמוז, ולמה ישראל דווקא תפסיד פחות

האזור שיושפע בצורה הקיצונית ביותר מסגירת מצרי הורמוז הוא מזרח אסיה: מתוך 19.2 מיליון חביות נפט שיוצאות מהורמוז בכל יום, 16 מיליון מגיעות לאסיה ● מבחינת סין, הנפט שעובר דרך הורמוז הוא כחצי מכלל הנפט שהיא מייבאת

קלוד / צילום: Shutterstock

יתרונות ה-AI: הציוץ שהפתיע את פירמות עורכי הדין הגדולות בעולם

עו"ד ז'אק שפירו, המנהל משרד עורכי דין אמריקאי שמעסיק שני עובדים, הדגים בציוץ ברשת X איך באמצעות בינה מלאכותית גם משרד קטן יכול להתחרות בהצלחה במשרדים גדולים ● "פירמה קטנה שבנתה את עצמה סביב AI תצליח לא רק להתחרות בפירמות ענק - אלא גם לעקוף אותן בסיבוב"

השקעות ריטייל / איור: Shutterstock

המשקיעים שמובילים את העליות בבורסה בת"א בשנתיים האחרונות

בעבר נחשבו משקיעי הריטייל ל"ידיים החלשות" בשוק המקומי, שממהרים למכור בעת חשש או חוסר ודאות ● אלא שמתחילת המלחמה לפני כשנתיים וחצי, הללו מפגינים חסינות ומספקים רוח גבית לשוק המניות המקומי: "הם מסתכלים לטווח ארוך יותר ומבינים שיש כאן הזדמנות"

ג'יימי דיימון, מנכ''ל ג'יי.פי מורגן / צילום: ap, Seth Wenig

הוא בדרך כלל נביא זעם, אבל דווקא ביחס להשלכות המלחמה הוא אופטימי

מנכ"ל ג'יי. פי. מורגן, בנק ההשקעות הגדול בעולם, אמר בראיון ל-CNBC כי הוא אופטימי לגבי האפשרות שהמבצע הצבאי נגד איראן יוביל לשלום במזרח התיכון ● לצד זאת, ג'יימי דיימון הזהיר כי "ישנה אדישות רבה בשווקים" וסימן התפרצות מחודשת של האינפלציה בארה"ב כסיכון מרכזי

נתב''ג / צילום: Shutterstock

מנכ״ל רשות שדות התעופה: תוך שבוע עד עשרה ימים נוכל להחזיר את כל הישראלים שתקועים בחו"ל

לאחר הערכת מצב עם גורמי מקצוע, המרחב האווירי יפתח בלילה שבין רביעי לחמישי, כך אמרה מירי רגב במסיבת עיתונאים הערב ● יותר מ־100 אלף ישראלים ממתינים בחו״ל, והחברות נערכות למבצע השבה רחב, אך בקצב מוגבל ותחת מגבלות ביטחוניות

מיצרי הורמוז / עיבוד: Shutterstock

"להורמוז אין חלופה": מה המשמעות של הצעד הדרמטי של איראן, ואיך תגיב ארה"ב

"להכרזה על סגירת מיצרי הורמוז יש יותר משמעות תודעתית מכל דבר אחר", כך אומר פרופ' יהושע קרסנה, מנהל הפורום לשת"פ אזורי במרכז דיין באוניברסיטת ת"א ● עוד מציין קרסנה, כי אם החסימה תימשך לאורך זמן, תהיה לה השפעה חמורה על השווקים "מחירי הנפט יזנקו, אולי אפילו ל-100 דולר"

מיצרי הורמז / צילום: ap, Kamran Jebreili

העולם יכול להתמודד עם הצעד הזה של משמרות המהפכה ל״שבוע, שבועיים״

האיראנים הודיעו אמש על סגירת מיצרי הורמוז, צעד שנחשב קיצוני ובעל השלכות כלכליות רבות ● המשמעות, ההשלכות וממה המומחים מוטרדים? גלובס עושה סדר

כותרות העיתונים בעולם

מבוכה לסין: מערכת ההגנה לא הצליחה להגן על חמינאי

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: טילים במיליוני דולרים משמשים לנטרל רחפנים איראניים זולים, מערכת ההגנה הסינית שנפרסה על פי דיווחים באיראן נכשלה במשימה, וחיזבאללה הצטרף למערכה נגד ישראל וישלם על כך ביוקר • כותרות העיתונים בעולם

מעבר גבול טאבה / צילום: שלומי יוסף

למה ארקיע מפעילה טיסות לטאבה - ואל על וישראייר לא?

אזהרת המסע של המל"ל מונעת מחברות ישראליות להפעיל קווים למצרים, אך חלקן מצאו דרך לעקוף זאת ● כך ארקיע מנהלת מבצע חילוץ באמצעות רכישת שירותים מחברת תעופה זרה - בזמן שאל על בוחרת להמתין בשלב זה לאפשרות לחלץ נוסעים דרך נתב"ג

פרסומים כוזבים / צילום: צילום מסך מרשת אקס, 02.23.26

האיראנים משקרים, והעולם מהדהד את זה

מאז תחילת מבצע "שאגת הארי", את הרשתות החברתיות שוטפים פרסומים כוזבים שמבקשים להאדיר את הישגי איראן ● אחד מהם אפילו הגיע אלינו ● המשרוקית של גלובס 

תקיפה משותפת לארה''ב וישראל בטהרן, השבוע / צילום: Reuters, Majid Asgaripour

המרוץ נגד השעון: ארה"ב מנסה להכריע את איראן לפני שתיגמר התחמושת

בפנטגון חוששים שקצב השימוש בתחמושת גבוה מיכולת הייצור ● בעוד ארה"ב וישראל מנסות לשתק את מערכי הטילים של טהרן, המחסור במיירטי THAAD וחץ 3 מעמיד את המזה"ת בסיכון ● האם המלאים המיועדים להרתעת סין וצפון קוריאה ייפתחו לטובת המערכה באיראן?

מטה s&p בניו יורק / צילום: valeriy eydlin

חברת הדירוג S&P: "התרחיש מול איראן חמור, אבל ישראל הוכיחה חוסן היסטורי"

סוכנות הדירוג היא הראשונה שמתייחסת למלחמה עם איראן ● ישראל מקבלת הערכה טובה באופן יחסי לנקודת המוצא של המלחמה: "הכלכלה הישראלית הוכיחה חוסן היסטורי בזכות מגזר הטכנולוגיה העילית שלה"