עבודות בנייה באשקלון ב־2021 / צילום: Shutterstock
רקע: בישראל פעלו בשנה שעברה כ־5,700 חברות בתחום הקבלנות, לעומת כ־6,700 חברות שפעלו בו ב־2015. כלומר, מספר החברות שנגרע מכלל חברות הבנייה והתשתיות הגיע לכ־1,000. בפועל מספר החברות שחדלו מלפעול הגיע לכ־3,600, אך במקום חלק מהן קמו חברות אחרות.
● בדיקת גלובס | הבנק מציע להקפיא את המשכנתה בגלל המצב? זה יכול לעלות לכם ביוקר
● "איוולת שאין כדוגמתה": הוויכוח סביב הקמת יישוב חדש בעוטף עזה
● הגנה ללא ממ"ד: התחליפים שמציעים בשוק למיגון דירות
המלחמה המתגבשת נגד החמאס, עשויה לחלץ את ענף הקבלנות והתשתיות מהמצב הקשה שבו הוא נמצא כיום, ואולי אף לעצור את תהליך הצמצום שלו, שבא לידי ביטוי בירידה מתמדת במספר החברות הפועלות בתחומי הבנייה והתשתיות. כך לדוגמה, השנה לבד צופה חברת המידע העסקי CofaceBdi, מחיקה של 6% ממספר החברות הפועלות בענף.
מצב הענף: "הענף הגיע למלחמה במצב לא טוב", אומר ניר ינושבסקי, סמנכ"ל בהתאחדות הקבלנים בוני הארץ. "יש ירידה בביקוש לדירות, ירידת מחירים, ירידה בהתחלות בנייה, ומחסור כרוני בעובדים. קבלני הביצוע סובלים בשנים האחרונות מקשיים תזרימיים, וקיים קושי לטפל באשראי מול הבנקים.
"אחת הבעיות היא שהענף מוחרג מחוק מוסר תשלומים, וכך אתה מוצא רשויות מקומיות וממשלתיות שמשלמות בשוטף פלוס 90, ולפעמים גם שנתיים מאוחר יותר, ומשפטים שאתה מנהל אורכים 10 שנים. כל זה בא על חשבון הקבלן".
השנה הקשה: על פי CofaceBdi 2023 היא שנה רעה נוספת לענף, שתאופיין בגידול ברמת הסיכון ובאי הוודאות בענף. רק השנה צפויים להפסיק פעילות 680 קבלנים, גידול נוסף בקצב נפילת קבלנים שהחל עוד לפני שבע שנים, ובסך הכול צפויה ירידה נטו של 6% במספר הקבלנים, שאמור להסתכם בכ־5,400. החברה מצאה עוד כי הענף כיום מסוכן יותר וכי יש גידול של 37% במספר הקבלנים שנקלעו לקשיים במחצית הראשונה של השנה.
"המלחמה פגשה את ענף הבנייה באחד מהרגעים הבעייתיים שלו, מבחינת סיכון, אי ודאות, וגם מבחינת החוסר הפיננסי של חלק גדול מהחברות", אומר אייל ינאי, מנכ"ל משותף ב־CofaceBdi. "זה נבע מהירידה הגדולה בביקוש, עלויות משתנות, שנבעו מהעלאות הריבית, ומעלויות במדד התשומות".
ינושבסקי מפרט: "חמש השנים האחרונות היו קשות במיוחד עבור הקבלנים. החל מהקורונה, דרך המלחמה באוקראינה, וכלה ברעידת האדמה הגדולה בטורקיה. כל האירועים האלה גרמו לעליות מחירים, לקשיים בלוגיסטיקה וליבוא חומרים. אם אתה מוסיף על זה את חוסר היציבות השלטונית ואת המצב שנוצר עד למלחמה, של סכנה למלחמת אחים - המצב של הענף היה חמור במיוחד".
המלחמה: אבל אז החלה המלחמה, ולפתע נוצרה בעיה נוספת, בצורה של סגירת אתרי בנייה על ידי ראשי עירייה, שככל הנראה נכנעו לחששות של תושבים. ינושבסקי מדבר על נזקים אדירים שנגרמו לענף כתוצאה מהצעד הזה, שבעטיו הוגשה עתירה לבג"ץ על ידי התאחדות הקבלנים וכמה חברות יזמיות. לדבריו, "כל יום כזה ללא עבודה, עולה לי עשרות אלפי שקלים, כי אני מחויב לשלם לכסף לעובדים ולגורמים אחרים. אני מבין את ראשי העיר שפועלים כך, אבל זו אינה הדרך הנכונה".
בכיר בחברת נדל"ן אמר לגלובס: "אנחנו משלמים כספים להשכרת ציוד מכני הנדסי כבד, לרבות עגורנים, זה עשרות אלפי שקלים לחודש כשמדובר בעגורן, ובאתרים מסוימים יש לנו עשרות עגורנים. אלה מכפלות של הרבה כסף".
עופר שגיב, מנכ"ל חברת מיטל הנדסה מסר לגלובס: "למעלה מ־80 אלף עובדים פלסטינים שהועסקו בשוק אינם כאן כעת מטבע הדברים, ולהערכתי הם גם לא יחזרו חודשים ארוכים. זה מחסור בכוח אדם שאנחנו לא מוכנים אליו. העסקת עובדים זרים מקפיצה את עלויות השכר לקבלנים בעשרות אחוזים. גם העובדים הסינים הקיימים מבקשים לפתוח חוזים ודורשים תגמול גבוה בהרבה.
"כל אלה יביאו לזינוק בתקורות של הקבלנים ובהוצאות הבנייה הכוללות, אך הם לא ישתקפו כראוי במדד תשומות הבנייה ומשכך הפיצוי על זה לא יהיה הולם. ומנגד, תשלומי הריבית בגין הליווי הבנקאי שאנחנו נאלצים לשלם לא עוצרים לרגע. אם המדינה לא תיכנס במלוא העוצמה לאירוע, מאות חברות וקבלנים קטנים ובינוניים עלולים לקרוס. זו לא קלישאה, זו המציאות לצערי. בשלב המיידי היא צריכה להביא למעלה מ־100 אלף עובדים זרים לעבודה".
בימים האחרונים נראה שבממשלה הבינו את הבעיה, אך בעת כתיבת הכתבה - עדיין יש מספר רשויות מקומיות שהעבודה באתרי הבנייה טרם שבה לסדרה.
לצד זאת, יש עבודות שכן מתבצעות: יותר ויותר כספים מוקצים לטיפול במפונים, וגם לעבודות ביטחוניות. "בימים הללו פועלים מאות קבלנים קטנים ובינוניים בעבודות מיגון. משקמים ומשמשים מקלטים, מפנים מהם פסולת, מבצעים עבודות חשמל וצבע, בהתאם להנחיות מגורמי הביטחון. כמו כן מתקנים ומשפצים גדרות", אומר ינושבסקי.
העבודות הללו, ה"קטנות" לכאורה, יימשכו גם אחרי המלחמה, כי ברור שההפקרות במקלטים הציבוריים, אך במיוחד אלה שנמצאים בבתים משותפים ישנים, שדייריהם הפקירו והזניחו אותם במשך שנים - לא תוכל להימשך בעתיד.
הבנייה שאחרי המלחמה: בעת הדפסת הכתבה, לא ידוע עדיין לאן בדיוק תפנה המלחמה, ואולם כבר עכשיו ברור שהיא תדרוש לאחריה עבודות שיקום ובנייה משמעותיות, הן בתחום המגורים והן בתחום התשתיות. מבחינת מגורים ההערכה ברמ"י מדברת על כ־1,300 מבנים שנפגעו. זו כמות גדולה, אך כשמדובר בצמודי קרקע המשימה לא נראית חריגה בקושי שלה וביכולת של הענף להתמודד איתה.
"אנחנו בהתאחדות התחלנו לדבר על זה כבר ביום השלישי ללחימה, כשהחלו להתברר ממדי ההרס בעוטף עזה. רואים שיש התעוררות ממשלתית גם בעניין זה, ויהיה צורך להתארגן בצורה מיוחדת לשיקום ולבנייה מחדש של המבנים ההרוסים בקיבוצים", אומר ינושבסקי.
ואולם, הוא מדגיש, הדברים צריכים להיעשות אחרת מהפרקטיקה הנהוגה כיום. ההליכים צריכים להיות בקצב ובאופן שלא מוכר לנו. ללא מכרזים וטפסי 4, אלא בפיקוח מהיר ומיידי, שיאפשר בנייה מהירה ויעילה. "מצדי שיכריזו על עוטף עזה כעל אזור אקס טריטוריאלי מבחינת נוהלי התכנון והבנייה. אסור למדינה להיכנס לכל התהליכים המוכרים של עיכובים", הוא אומר.
עוד הוא מעיר כי בידי הקבלנים צבר דירות לא מאוכלסות, שחלקן מכורות, אך ללא טופס 4 וחלקן לא מכורות, שניתן לאכלס בהן באופן זמני את המפונים. לדבריו, "יש בתים שטרם קיבלו טופס 4, אבל הם כשירים למגורים. אני מכיר מגדל כזה שניתן להכניס לתוכו קיבוץ שלם. זה מחייב את הממשלה לחשוב מחוץ לקופסה, גם בעניין זה".
התקציבים: לא ניתן להעריך כרגע את מלוא התקציבים שצריכים להיות מוקצים לטובת עבודות השיקום והתשתיות, בעקבות המלחמה, ולא רק בגלל העובדה, שהמלחמה נראית כרחוקה ממיצוי ומסיום. ואולם ברור שמדובר במיליארדי שקלים רבים.
"אם אנחנו מדברים על מצב שבו לפתע יש תקציבים ויש פרויקטים גם בדיור וגם בתשתיות, זה יכול אפילו להוציא את הענף מהמשבר", אומר ינאי. "לענף יש את האפשרויות לעמוד במשימות שהממשלה תציב בפניו, אבל כמובן שהוא יצטרך להתגבר על מספר נושאים, כמו העובדים הזרים, עובדים מהשטחים ועוד".
ינושבסקי אומר שהמדינה חייבת להיערך ליום שאחרי כבר עכשיו. "הייתי מגדיר את הענף כפצוע בינוני. שליש מהעובדים נעלמו. הכוונה לעובדים מעזה ומהשטחים, ועוד עובדים זרים שעזבו. 80% מהעובדים בעבודות הרטובות - כבר אינם, וזו בעיה חמורה מאוד, שאנחנו מנסים לגבש לה פתרון בהתאחדות. אני מבין שמנסים לגבש דרכים להביא עובדים חדשים, אבל גם זה צריך להיעשות במהירות".