בורסת תל אביב / צילום: איל יצהר
עם סיום המסחר בת"א היום, נכנסה לתוקפה הרפורמה שמובילה הבורסה במטרה להשביח את מתודולוגיית המדדים שלה. הרפורמה נועדה ליישר קו עם מתודולוגיות גלובליות בתחום של ניהול מדדי מניות, תוך דגש על נזילות משופרת ומזעור תחלופה במדדים לשם שיפור כושר העקיבה אחריהם.
● כל השוק חיכה לשמוע מתי הריבית תתחיל לרדת. זה מה שענה יו"ר הפד
● ניתוח | אוקטובר מר לגמל ולפנסיה: זה המסלול היחיד שהחוסכים הרוויחו בו
בבורסה רשומות למסחר מאות חברות קטנות ובינוניות, שמי שהשקיע בהן סובל בשנים האחרונות מבעיה של נזילות וסחירות. ככל שהנזילות והסחירות של מניה גדולות יותר, היא מושכת יותר משקיעים פוטנציאליים ומיטיבה עם ציבור המשקיעים שלה. מנגד, מחזורי מסחר דלילים מונעים ממשקיעים להיחשף למניה, למרות שפעמים רבות מדובר בהשקעה בעלת פוטנציאל רווח משמעותי.
עד עתה, פרמטרים של סחירות ונזילות במניה היו זניחים במתודולוגיה של מדדי הבורסה, כשרפורמה קודמת מ-2017 ביכרה גידול בהחזקות הציבור על פניהן. אלא שבפועל, החזקות של גופים מוסדיים, שנספרו כהחזקות ציבור, הפכו לגורם מרכזי להיעדר הנזילות בשוק המניות של ת"א.
גלובס עושה סדר ברפורמה החדשה במדדים, שתגרום לתזוזה של מאות מיליוני שקלים בין החברות השונות.
כיצד נקבע משקל המניה?
יש להבין כי הרפורמה שנכנסת כעת לתוקף לא משנה את מתודולוגיית הכניסה למדד כזה או אחר. הפרמטר המהותי לכניסה למדד ת"א 35 לדוגמה או ת"א 125 הוא שווי השוק של החברה, ואת זה לא משנה הבורסה.
כדי להיכנס למדדים הסקטוריאליים, למשל פיננסים או נדל"ן, על המניה להיכלל במאגר "רימון". היכללות במאגר זה דורשת שהמניה תהיה בין 300 המניות בעלות חציון המחזור היומי הגבוה ביותר (מחושב על פי מחזור המסחר במניה בחצי השנה שלפני המועד הקובע לעדכון הרכב המדדים) או בין 300 מניות בעלות חציון מהירות המחזור הגבוה ביותר (חציון מחזורי המסחר מחולק בכמות המניות הרשומות).
לאחר כניסתה למדד ייקבע משקל המניה. כיום נוסחת חישוב משקל במדד מתבססת על שלושה פרמטרים - מחיר המניה, ממ"מ (הון רשום למדד) ומדרגת אחוז החזקות הציבור, ועליה יתווסף מעתה פרמטר הסחירות, כך שחברה בעלת סחירות רבה במניותיה, תקבל משקל גבוה יותר במדד, בעוד שמניה בעלת סחירות דלה תזכה בו למשקל נמוך יותר.
"נזילות של נייר היא קריטית ליכולת של עוקבי המדדים לעקוב אחרי המדד כמו שצריך", אומר יניב פגוט, מנהל מחלקת מסחר ומדדים בבורסה. "ככל שנייר פחות נזיל, טעות העקיבה גדולה יותר, ולכן חשוב שיהיה קשר ישיר בין הנזילות למשקל במדדים".
מה ההשפעה על המניות עצמן?
לכניסה או ליציאה ממדדי הבורסה יש השפעה עצומה על המסחר במניות החברות ועל שוויין. הסיבה לכך היא בראש ובראשונה שקרנות סל וקרנות מחקות, שהן מוצרי השקעה פסיביים, מחויבות לרכוש את מניות החברות הנכללות במדדים בהתאם למשקלן.
נוסף על כך, ככל שמניה נכנסת למדד מרכזי יותר, כך עוקבות אחריה יותר קרנות. ולבסוף, הימצאות של מניה במדדים הבולטים תורמת לבולטות של החברות אל מול המשקיעים, ובכך מאפשרת להן להגדיל את מחזורי מסחר, משפרת את המוניטין שלהן, ובזכות זאת עשויה לסייע להן לגייס הון וחוב ביתר קלות, ביחס לחברות שאינן נכללות במדדים המובילים.
"אם ניקח שתי חברות בעלות שווי שוק זהה, עם אותו הון צף (מספר המניות הנגישות לציבור), כשאחת נזילה יותר והשנייה פחות, יכולים להיווצר הבדלים גדולים במשקל במדד", מסביר פגוט. "אחרי מדד ת"א 125, ת"א 90 ות"א 35 עוקבות כיום קרנות סל וקרנות מחקות בהיקף של 28 מיליארד שקל, כך שכל אחוז במדד שווה 220 מיליון שקל בביקושים. לכך יש להוסיף ביקושים של קרנות אקטיביות ונגזרים - זה המון כסף, כך שיש פה תמריץ משמעותי לחברות להגדיל הון צף וגם לטפל בנזילות".
מי ירוויח מהרפורמה?
המרוויחים הגדולים הם ציבור מחזיקי המדדים שהרפורמה הזו תוכננה עבורם. בנוסף הרפורמה מיטיבה כאמור עם חברות סחירות יחסית, עם קרנות הסל והקרנות המחקות הנדרשות לעקוב באופן איכותי אחר המדדים, וכן עם משקיעים זרים, שכפי שראינו מאז פרוץ המלחמה לא מהססים למכור סחורה מהרגע להרגע. כל אלו ייהנו ממדדים יציבים יותר ונזילים יותר.
ביטול עדכוני הפרמטרים החודשיים של המדדים ומעבר לעדכון הרכבם באופן רבעוני, לצד הקטנה חדה במסלולים המהירים לכניסה למדד (ראו בהמשך), עשויים להקטין בטווח הקצר את הכנסות הבורסה ממסחר, אולם בטווח הארוך הגדלת הצבירה במדדים כפועל יוצא מהגברת האמון של הציבור במדדים, תביא לגידול בהכנסות הבורסה.
מי יהיו המפסידים?
חברות אשר לא ידאגו לשפר את הנזילות ביחס לחברות אחרות, ימצאו עצמן עם משקל חסר במדדים ואף נפלטות מהם. פרמטר הנזילות שקבעה הבורסה הוא יחסי ולכן כל חברה נמדדת אל מול חברה אחרת, תוך שקלול הנזילות ביחס לשווי השוק. בבורסה מאמינים כי הרפורמה גם תפתח את שוק ההנפקות הראשוניות לשחקנים נוספים, מעבר למספר הגופים המצומצם שנוהג להשתתף בהן.
ומה לגבי בעלי שליטה והחזקות ציבור?
"מבחינת בעלי עניין ובעלי שליטה, רכישת מניות נוספות על ידם תפגע בהון הצף של החברות וגם בנזילות המסחר, כי ככל שהם יחזיקו בשיעור גדול יותר של מניות, תהיה פחות נזילות והמשקל של החברה במדד ייפגע. כך שהאינטרס שלהם לאורך זמן הוא למכור", אומר פגוט. נזכיר כי גם ברפורמה הקודמת במדדים בעלי השליטה נאלצו למכור מניות, מאחר שאז ניתן משקל גדול לפרמטר של החזקות הציבור, מה שהתפרש כפגיעה בהם.
באשר להחזקות הציבור, כחלק מהרפורמה יבוטלו מעתה המדרגות לפיהן נקבע שיעור ההחזקה של הציבור, והבורסה תעבור לשיטה של החזקות ציבור רציפה כמקובל בכל חברות המדדים הגלובליות. נכון להיום אם בחברה מסוימת החזקות הציבור עמדו על 34.9% היא הייתה מסווגת למדרגה של 35%, אבל אם הייתה 35.1% - המדרגה הייתה קופצת ל-45% והחברה הייתה מקבלת משקל גבוה מזה שמגיע לה במדד. מעתה היא תקבל בדיוק את שיעור ההחזקה בה (בעיגול של 1% כלפי מעלה).
אילו שינויים נוספים כלולים ברפורמה?
בבורסה החליטו בין היתר על שינוי בתקרות המשקל שמהווה כל מניה במדד. כך לדוגמה בת"א בנייה תעלה התקרה מ-5% ל-10%, וזאת כדי לחסוך קושי במעקב אחרי מניות קטנות ולמנוע התנפחות שלהן שתפגע במסחר תקין. בנוסף, המדדים יעברו כאמור מעדכון פרמטרים חודשי ועדכון הרכבם באופן חצי שנתי (באוגוסט ופברואר) לעדכון פרמטרים רבעוני ועדכון הרכבים חצי שנתי (בנובמבר ובמאי), במטרה למנוע פעולות סרק של קנייה ומכירה מדי חודש.
עוד הוחלט על צמצום המסלול המהיר לכניסה למדדים, והותרת רק מסלול מהיר למדד ת"א 125, שבמסגרתו רק 100 המניות הגדולות בבורסה יהיו זכאיות להיכלל במסלול זה, וכן מסלול מהיר למדד טק עלית. הפחתת המסלולים המהירים נועדה להקטין תחלופה מרובה במדדים שנוצרת בתקופה של ריבוי הנפקות.