הריסות בקייב, מוקדם יותר היום / צילום: ap, Ukrainian Emergency Service
השנה היא 2000. נשיא אוקראינה דאז ליאוניד קוצ'מה מחפש פתרון לקיזוז חובות הגז של מדינתו לרוסיה, ומחליט להעביר לה 386 טילי 22-X. בעת שעשה זאת הוא, כנראה, לא ידע עד כמה הטילים הללו יהיו משמעותיים לטובת מוסקבה במסגרת פלישה לאוקראינה. מאז פרוץ המלחמה בין המדינות בפברואר אשתקד, רוסיה שיגרה לעבר אוקראינה יותר מ־300 טילי 22-X, וקייב לא הצליחה ליירט ולו אחד.
● המדינה האפריקאית שהפכה לאחת התומכות הגדולות של הטרור הפלסטיני
● רוסיה שיגרה 110 טילים לאוקראינה; עשרות נהרגו ונפצעו במתקפה
22-X הוא טיל שיוט שמשוגר ממטוס, שמהירותו עומדת על כ־3,675 קמ"ש, בעל טווח של כ־600 ק"מ, וראש קרב במשקל כטונה. כאשר הסובייטים יצרו ופיתחו את דגם 22-X בשנות ה־60 וה־70, זהו היה טיל מתקדם בקנה מידה בינלאומי, ולאחר נפילת מסך הברזל - נשארו כמה בידי אוקראינה. קייב, כאמור, ויתרה עליהם, די בדומה לאופן שבו נטשה את הארסנל הגרעיני שיכולה הייתה לשמר.
במעבר חד להווה, רוסיה מפעילה באוקראינה, לצד טילי 22-X גם את הגרסה המפותחת אף יותר של הטיל, 32-X. הסיבה לקטלניות של הטילים והכישלון ליירטם, בניגוד למתרחש עם מל"טי שאהד 136 מתוצרת איראן, קשורה לאופן נפילתם למטרה. מעבר למהירות, הם צוללים למטרה במסלול בליסטי - מה שמקשה מאוד על מערכות הגנה אווירית.
בין טיל בליסטי לטיל שיוט
22-X אינו איום היפרסוני, אלא סופרסוני. למעשה, כל אלמנט שטס באוויר מעל מהירות הקול (כ־1,100 קמ"ש או 330 מטר בשנייה) טס במהירות סופרסונית (סונית - מהירות הקול). רקטה של חמאס או חיזבאללה לדוגמה, שמסוגלת להגיע למרחק של כ־300 ק"מ ולטוס במהירות של 1,500 מטר בשנייה - שווה לחמש פעמים מהירות הקול (מאך 5). לצורך ההשוואה, מהירות 22-X היא מאך 3.5, 1,200 מטר בשנייה, אבל אלו כמובן מתפרסים על טווח גדול בהרבה.
המפתח בקטלניות 22-X היא בחיבור האלמנטים בין טיל שיוט, לבין הצלילה הבליסטית למטרה. ההבדל בינו לבין איום היפרסוני, שלפי הקהילה המודיעינית עדיין לא קיים בידי אף מדינה, הוא בראש ובראשונה בחיבור האלמנטים בין תכונות הטיל הבליסטי, שהוא מהיר מאוד אבל מסלולו קבוע, לבין תכונות טיל השיוט שהוא מתמרן אך איטי יותר. בד בבד, המסלול שעושה טיל היפרסוני מזכיר מעין חלוק נחל על מים, סוג של קפיצות, בתווך אווירי של 70-30 ק"מ.
הקושי האוקראיני הברור ביירוט 22-X שמשלב אלמנט בליסטי בטיל שיוט, מבהיר עד כמה יהיה קשה למערכות הגנה אווירית להתמודד עם האיום ההיפרסוני המלא. בימים אלה מפתחת חברת רפאל את המיירט ההיפרסוני "קלע חד". התחרות המרכזית של החברה הישראלית עשויה להגיע מטוקיו. בסיום פגישה באוגוסט בין ראש ממשלת יפן פומיו קישידה לבין נשיא ארה"ב ג'ו ביידן, השניים סיכמו כי יפתחו במשותף מיירט היפרסוני. יפן מעוניינת במיירט שכזה משום ששלוש מדינות בסביבתה כאמור מפתחות טילים היפרסונים: רוסיה, סין וצפון קוריאה.