ההייטק הישראלי / איור: גיל ג'יבלי
כבר 19 חודשים שענף ההייטק הישראלי שרוי במשבר שכולל את פיטוריהם של אלפי עובדים, סגירת מרכזי פיתוח זרים וחברות מקומיות, וקיטון משמעותי בהון הזמין להקמת סטארט־אפים חדשים ובמימונם של קיימים. אך עד כמה השפיע המשבר על החברות המרכזיות בענף, והאם הוא הביא לקריסתן?
● ההשקעות צנחו כפול מארה"ב: כך נראתה שנת המשבר הגדולה של ההייטק הישראלי
● הסקטור שמכה את המדדים המובילים של וול סטריט
● בונים על צרות של אחרים: צמד היזמים שקנו בזמן קצר נדל"ן בשווי 3 מיליארד שקל
איך בדקנו?
על מנת למדוד את צמיחתן או הצטמקותן של החברות בענף במהלך שנת 2023, גלובס בחן את דפוסי הגדילה של קרוב ל־100 חדי קרן וחברות ציבוריות ישראליות ברשת החברתית לינקדאין. הרשת, הפופולרית מאוד בקרב עובדי ההייטק ברחבי העולם, מבוססת על דיווחים וולונטריים של עובדים המעדכנים את הסטטוס התעסוקתי שלהם במטרה ליצור קשרים נוספים ולפרסם את פעילותם בתעשייה. העדכון אמנם נעשה בהדרגה, ולא תמיד בזמן אמת, אך מעבר למספרים המוחלטים, המגמה היא זו שחשובה ומסמנת האם פניהן של החברות לצמיחה או להצטמקות. אלא על אף המצב הקשה, טרם נסגר בארץ חד קרן גדול או חברה ציבורית מוכרת. מרבית הצמיחה הממוצעת בחברות הגדולות היא חיובית, אך למרבה הצער היא שואפת לאפס ברוב המקרים.
מצבת כוח־האדם של ההייטק הישראלי נותרה כמעט סטטית
התחזיות השחורות שניתנו לשנה החולפת התממשו בחלקן עם ירידה בהון שהושקע בחברות, היעלמותן של ההנפקות וצמצום באקזיטים. אולם, בתחום גיוסי העובדים נרשמה עלייה זוחלת בקצב גידול החברות מנתון שלילי בסוף 2022, לשיעור צמיחה שהלך ועלה ברוב 2023, בקרב חדי הקרן והחברות הציבוריות הישראליות. ועדיין, ברקע המלחמה, קשה לגזור מכך מסקנה אופטימית: חברות רבות המתינו לחזרת אנשי מילואים לעבודה על מנת להיערך למהלכים הקשים שתכננו קודם לכן.
הפיטורים באורקה סקיוריטי שנערכו ברביעי הם ככל הנראה סימן לבאות. יתר על כן, חברות הייטק וקרנות הון סיכון דחו את גיוסי ההון סיכון החדשים על מנת להימנע מהורדת מחירן על ידי המשקיעים במועד הגיוס החדש. אקווה סקיוריטי המתינה כשלוש שנים וגייסה 60 מיליון דולר לפי שווי הדומה לזה שגייסה ב־2021, מיליארד דולר.
חדי קרן כבר אינם מיוחדים: קצב צמיחה זהה לזה של חברות ציבוריות
המשבר בהייטק, שהחל בחודש מאי 2022, הביא לירידה ניכרת בקצב הקמת חדי הקרן - חברות הייטק פרטיות בשווי של מיליארד דולר ומעלה. עד אז אופיינו החברות הללו בגיוסי מאות מיליוני דולרים פעם או פעמיים בשנה לפי שווי הולך ועולה. מבדיקת גלובס עולה כי קצב הגידול במספר העובדים של חדי הקרן, שהיה גדול פי 3 מקצב הגידול של חברות ציבוריות בחציון השני של 2021, קטן משמעותית בשנה החולפת. החל מקיץ 2021 הוא דומה בהתנהגותו לזה של החברות הציבוריות. בסוף 2023 עומד קצב הגידול החודשי של חדי קרן פרטיים על 0.6% בלבד, בעוד שהנתון המקביל בקרב החברות הציבוריות הישראליות עומד על 0.4% בחודש.
הסייבר מאבד גובה: הגידול במצבת העובדים מתקרב לאפס
חברות הסייבר הישראליות, שחלקן הוביל את טבלת האקזיטים בשנה האחרונה, הוכיחו כי ככל שהדבר נוגע לגיוסי עובדים חדשים וצמיחה בגודלן, הן נוקטות משנה זהירות ובפועל גדלות באיטיות זוחלת. בעוד ששיעור הצמיחה שלהן נשק ל־10% בסוף 2021, את דצמבר האחרון הן סיימו עם נתון ממוצע של 0.8% בלבד. מדובר באחד מהסגמנטים בעלי שיעור הצמיחה הנמוך ביותר בתעשייה הישראלית, לצד פינטק ואינשורטק. הסקטור הצומח ביותר בקרב חברות ההייטק הישראליות קשור בניהול מוצרים למחלקות משאבי אנוש, כמו ניהול עבודה מרחוק ותשלומי משכורות, בין השאר בזכות דיל (Deel) שרושמת שיעור צמיחה דו־ספרתי באופן חריג מדי חודש.
מובילאיי הגדילה משמעותית את היקף המשרות
ההייטק הישראלי לא השכיל להוציא תחת ידו חברות גדולות בתחום הבינה המלאכותית היוצרת, הטרנד הטכנולוגי המוביל כיום בעולם, למעט AI21 שנחשבת לממציאה היחידה בארץ של מודל שפה־גדול העומד בבסיס הכלי. אלא שמבט בעמוד המשרות של לינקדאין, חברת הבינה המלאכותית של פרופ' אמנון שעשוע דווקא צמצמה את מספר המשרות שהיא מפרסמת ב־7%. עם זאת, יש לציין ש־AI21 היא אחת החברות הצומחות בקרב חדי הקרן בישראל. בקרב יתר החברות שנהנות מהטרנד, גונג השכילה להגדיל את המשרות שהיא מפרסמת ב־156%, לייטריקס ב־85%, מובילאיי ב־86% ו־וויקס , שמאפשרת בנייה של אתרים באמצעות פקודות טקסט קצרות, ב־75%.
פאלו אלטו נטוורקס מובילה בפרסום המשרות החדשות
פאלו אלטו נטוורקס , חברה אמריקאית בעלת מרכז פיתוח בעל משקל בארץ ומייסד ישראלי, הגדילה את מספר המשרות שהיא מפרסמת ב־338% במהלך השנה החולפת, בעוד שהמתחרה צ'ק פוינט המשיכה להגדיל את מספר המשרות המפורסמות בלינקדאין ב־14% בלבד באותה התקופה.
המתחרות וויז ואורקה צמצמו את פרסום המשרות בלינקדאין בעשרות אחוזים, וגם סנטינל וואן, שמנייתה ירדה ב־41% מאז ההנפקה, צמצמה ב־24% את מספר מודעות הדרושים ברשת החברתית. גם שתי הישראליות המתחרות בתחום אבטחת ממשקי תוכנה (API), סולט ונוניים, רשמו צמיחה שלילית בתחום.