בראנץ' ביקב שדות / צילום: עמרי אילת
בימים אלה של שגרת מלחמה פסק זמן משיב נפש באמצעו או בסופו של שבוע הוא מוצר צריכה בסיסי. ובעמק יזרעאל, בינות שדות וחמוקי גבעות, יש כל מה שחפצה בו נפשו של אדם כדי להטעין מצברים. אני הגעתי לשם לאחר שחברי הצלם המוכשר עמרי אילת, שגר בכפר יהושע, הציע: בואי לבקר אותי, תביאי כמה חברות ותנשמו אוויר. התחלנו בלגימה קטנה של יין צונן אל מול כרמים וגפנים, המשכנו לסדנת צילום לחובבים וקינחנו בפיסת טבע.
● היקב הצפוני שמגיש יין טוב ובראנץ' צבעוני במיוחד, ואפשר לבקר בו בלי לחשוש מטילים
● הפונדק בנגב שמשלב מוזיקה ופיצה, ומחכה שהמטיילים יחזרו
● ההייטקיסט שהפך לנפח, ומגדל היום דור שלם בעקבותיו בקיבוץ שבדרום
משהו לאכול ולשתות: יין וגבינות ממחלבה מקומית
פתחנו ביקב שדות המשובח, שם אכלנו בראנץ' צבעוני וטרי עם גבינות ממחלבה מקומית, לחמים, סלטים וממרחים, תקרובת טעימה בכל קנה מידה.
יקב שדות נמצא בשדה יעקב, מושב עובדים חקלאי של ההתיישבות הדתית ציונית. מחצרו נשקפים נופי הכרמים שמענביהם מיוצר היין, כמו גם נופי ההרים ובריכת מאגר מים תכלכלה. את היקב הקימה לפני כמה שנים משפחת לוי, משפחה חקלאית בת המקום, מתוך תשוקה ליין משובח ולאירוח.
רועי לוי, בעלי היקב, מסתובב בחיוך רחב בין האורחים הגודשים את המרפסת, טועמים ולוגמים ומבקשים, כמו כולנו בימים אלה, קצת מפלט מהמועקה. ישבנו שעה קלה, ערכנו סיור, שמענו על תהליך הכנת היין וטעמנו מהיינות - לבנים, אדומים ורוזה, כולם נעימים. הכי אהבנו את הבלאן דה נואר, יין לבן פירותי מענבים אדומים. ובכלל, כל היין המיוצר שם עשוי מענבים הגדלים בכרמי היקב, מה שאומר זנים המותאמים לאדמת העמק.
משהו לעשות: דברים שלא ידענו על מצלמת הטלפון
עמרי אילת הוא צלם במקצועו ובנשמתו שמקיים סדנאות על רקע נופי העמק. רגע לפני שנפרדנו ממרפסת היקב, הוא נטל עמו בקבוק בלאן דה נואר וירד איתנו לכרמים. טיילנו בין הגפנים והעננים ונשמנו עמוק.
ברגישות ובכישרון עמרי לימד אותנו ללכוד את היופי דרך עדשת הסלולר, נתן טיפים מנצחים וחשף כמה טריקים שנדהמנו לגלות על מצלמת הטלפון, בן הלוויה הצמוד שלנו. במשך שעתיים תמימות לכדנו טיפות של יין שנמזגו אל הכוס בהילוך איטי, למדנו לכוון ישירות אל מקור האור ולהפוך את התמונה מנחמדה, לאחת שכדאי להתעכב עליה.
הסדנה מתקיימת כולה בחיק הטבע, ההדרכה קלילה ומהנה - ובעיקר כיף לצאת משם עם יכולת משופרת לצלם את הפריים הבא.
משהו לנשמה: רקפות מזדקפות ומטוסים ממריאים
חדוות הטבע מתעצמת שבעתיים בימים אלה, והתשוקה לצעידה תמה במרחבים, יהיו אשר יהיו, גדולה מתמיד. זו העונה היפה של העמק, העוטה בימים אלה ירוק, כשפריחה מהוססת מתחילה לזקוף את ראשה.
בדרך המתפתלת אל שמורת תל שמרון הרקפות מיהרו השנה לחשוף את עלי כותרתן, מתעלמות במפגין מהמתרחש בחוץ. כך גם הכלניות. המסלול מתחיל במגרש החניה של בית העלמין הצבאי של נהלל, שבעצמו ראוי לביקור, ובו טמונים בין השאר משפחת דיין, מאיר שלו ועדנא מזי"א, שהלכה לעולמה בחודש שעבר. יש לעקוב אחר סימון השבילים הכחול ולטפס בשביל הכורכר, בעלייה קלילה אל עבר תצפית יפה אל שדות וקיבוצי העמק. בפסגת הגבעה רואים את החפירות של תל שמרון, שבו נחפרים ממצאים מתקופת הברונזה.
הפער בין השלווה העוטה את השבילים לבין הלב הנחמץ גדול מתמיד, ואת שלוות הציפורים מפרים בכל כמה דקות ציפורי הברזל, הממריאות מבסיס רמת דוד הסמוך, במעין תזכורת רועמת ליקום המקביל.
מהמשק - חקלאות אורגנית
חקלאות כחול־לבן היא בימינו צו השעה, ואין כמו עידוד רכישת תוצרת מקומית טרייה. "מהמשק - חקלאות אורגנית" שבכפר יהושע סיפק לנו את מנת שחרור האנדרופינים בשילוב הרגעת המצפון.
זה אחד מהמשקים האורגניים הראשונים בארץ, עוד מהתקופה שבה המילה אורגני הייתה שם תואר לזבל. יש בו יותר מ־90 גידולים של פירות, ירקות ותבלינים, והעיניים לא שבעות לרגע מירוק העד של השדות המשתרעים עד אין סוף.
אם יתמזל מזלכם, תפגשו את מייסדת המשק, איריס בן צבי, אשת אדמה אמיתית, צרובת שמש ונמרצת כדבעי, גם בגילה המופלג עמלה בחלקת הדלועים הכתומים כאש.