מחאות על הרפורמה המשפטית בשנת 2023 / צילום: Associated Press, Ohad Zwigenberg
ישראל ירדה למקום ה-33 בעולם במדד תפיסת השחיתות הבינלאומי (Corruption Perceptions Index) לשנת 2023 - כך עולה מהדוח שפרסם היום (ג') ארגון "שקיפות בינלאומית" (Transparency International).
● קרן העושר הנורבגית חשפה רווחים דימיוניים. במה היא השקיעה השנה?
● יו"ר נטפליקס תורם מניות בשווי של יותר ממיליארד דולר. וזו הטבת המס שהוא יקבל
אחרי שנה של מאבקי הכוחות סביב החקיקה המשפטית, שהסתיימה במחדל ביטחוני חסר תקדים בהיסטוריה של המדינה, ישראל חזרה להתדרדר במדד, לאחר שנה אחת של חסד. כך, ישראל ירדה בשני מקומות ב-2023 - ממקום 31 (עם ציון 63) למקום 33 (עם ציון 62). זאת לאחר שרק שנה קודם, ב-2022, ישראל זינקה בדירוג חמש מקומות - לאחר 6 שנים של הידרדרות רציפה.
בין המדינות בעלות ציון גבוה מזה של ישראל נמצאות צ'ילה (66), איחוד האמירויות (68) ואיי סיישל (71).
מדד תפיסות השחיתות (CPI) מבטא את רמת התחושה בקרב אזרחים ומומחים לגבי מידת השחיתות במערכת הפוליטית, מבין 180 מדינות וטריטוריות ברחבי העולם. המדד מנקד אותן בסולם שבין 0 (מושחתים מאוד) ל-100 (נקיים משחיתות), כששחיתות מוגדרת כניצול לרעה של משרה ציבורית למען טובות אישיות.
השופטת (בדימוס) נילי ארד, יו"ר עמותת שקיפות בינלאומית ישראל (שבי"ל), מסרה אחרי פרסום הדוח כי "העלייה במדד 2022, המרשימה ביותר זה 9 שנים, שיקפה את ההתנהלות השלטונית בישראל באותה שנה, כדמוקרטיה ליברלית, תוך הקפדה על מערכת משפט חזקה ועצמאית, הגנה על שומרי הסף ותקשורת חופשית. בהתנהלות שלטונית זו חל שינוי מהותי בשנת 2023, כאשר עיקר ביטויו היה בפעולות גורמי השלטון להחלשת עצמאותה של מערכת המשפט ולערעור המעמד של שומרות ושומרי הסף. בדיקה מעמיקה של תוצאות מדד 2023 מעלה כי המאבק האזרחי להגנה מפני פגיעה בקיומה של דמוקרטיה מהותית, מנע ירידה משמעותית יותר בציון של ישראל במדד לשנה זו".
מה קרה בשאר העולם?
לפי נתוני המדד השנה, תפיסת המומחים מעידה על כך שהשחיתות במערב אירופה ובאיחוד האירופי החמירה בפעם הראשונה מזה למעלה מעשור. פלורה קרסוול, רכזת אזור מערב אירופה של "שקיפות בינלאומית", אמרה כי "נפילת ציון ה-CPI האזורי במערב אירופה ובאיחוד האירופי מוכיחה כי ממשלות אירופה צריכות להתייחס ברצינות רבה יותר למאבק בשחיתות ולשמירה על שלטון החוק", לפי אירוניוז ביזנס.
לפי הדוח, עשר המדינות עם הביצועים הטובים ביותר היו דנמרק (90) שמובילה את המדד זו השנה השישית ברצף, פינלנד (87) וניו זילנד (85). אוסטריה (71), לוקסמבורג (78), שוודיה (82) ובריטניה (71) ירדו באופן משמעותי, בהשוואה לציונים שלהם במדד של 2015. ארה"ב ממשיכה לדשדש וקיבלה בפעם השנייה ברציפות את הציון 69.
בפולין (54) נרשמה גם ירידה של שבע נקודות בעשור האחרון, עקב "מאמצים של מפלגת השלטון הקודמת "חוק וסדר" (PiS) להטיל מונופול על השלטון על חשבון האינטרס הציבורי", נכתב בדוח. הדוח גם הדגיש כי יוון (49) השיגה ציון נמוך מאוד ברשימת 2023 בשל עצמאות שיפוטית חלשה במדינה.
הציון הממוצע במדד עומד השנה על 43, נמוך מ"הקו האדום" של הדוח שעומד על ציון 50, כאשר מדינות הנמצאות מתחת לקו האדום נתפסות כמושחתות. בין המדינות האלה נמצאות איראן (24), רוסיה (26), טורקיה (34) והונגריה וסין בציון 42. המדינות בעלות הדירוג הנמוך ביותר הן סומליה (11) ונצואלה (13) וסוריה (13).
בדוח צוין כי רוב המדינות "נכשלות במניעת שחיתות במידה רבה - מעל 80% מהאוכלוסייה העולמית חיה במדינות עם ציוני CPI מתחת לממוצע העולמי של 43". מאז 2016 חלה ירידה עולמית בצדק ובשלטון החוק. עליית הסמכותנות (אוטוריטריות) במדינות מסוימות תורמת למגמה הזו, ואפילו בהקשרים דמוקרטיים, המנגנונים המפקחים על ממשלות נחלשו, מסביר הארגון.
ארגון "שקיפות בינלאומית" נוסד בברלין ב-1993 כדי לחשוף שחיתות ולצמצם את השפעותיה המזיקות ברחבי העולם. הוא לא מבצע חקירות על שחיתות בעצמו, אלא מרכז גורמים בתחומי הממשל, העסקים, החברה האזרחית והתקשורת כדי לקדם שקיפות בעניינים פרטיים וציבוריים ולפעול למען צעדים נגד שחיתות.
הארגון מתמקד בשחיתות בכל רמה, מממשלות מקומיות ועד לתאגידים רב-לאומיים, בהתאם לאמונה כי שחיתות יוצרת ומנציחה עוני, מחלישה את הדמוקרטיה, מפריעה לתפקוד התקין וההוגן של הסחר הלאומי והבינלאומי, ומסכנת את הביטחון הלאומי.
הארגון מתמקד בחמישה תחומים: שחיתות בפוליטיקה; שחיתות במגזר הפרטי; שחיתות בקבלנות ציבורית; עוני ופיתוח; ואסיפות בינלאומיות נגד שחיתות.