בנייה בארץ לפני המלחמה / צילום: שלומי יוסף
כ־50 עובדים זרים מהודו הגיעו השבוע לישראל - סנונית ראשונה בדרך להבאת עשרות אלפי עובדים זרים לענף הבנייה. לא רק שמדובר בפרומיל מתוך כמות העובדים שמתוכננת להגיע, כ־65 אלף עובדים לפחות, אלא שלצד המאמץ בגיוסם, שמתנהל כבר חודשים, ישנם עוד שלבים מאתגרים בדרך. כבר יותר מארבעה חודשים שהענף מתמודד עם מחסור עצום בידיים עובדות, תולדה של עצירת כניסתם לישראל של יותר מ־100 אלף פועלים פלסטינים.
● המשקיעים שהרוויחו עד מיליון שקל על דירת מחיר למשתכן
● השריפה והחשד לזיוף חתימה: בניין בכפר סבא הוקם מעל תחנת מטרו
● ענף הנדל"ן בשפל היסטורי: נתוני המכירות בשנת 2023 נחשפים
הגיוס איטי
מתחילת המלחמה שוהים בישראל כ־20 אלף עובדי בניין זרים, והחלטת הממשלה האחרונה מאפשרת את הגדלת מספרם ב־45 אלף. לצד זה, מתכוונת הממשלה לאשר הבאה של עוד 20 אלף עובדים זרים במסלול "הפרטי", קרי ישירות באמצעות חברות כוח אדם הפועלות בתחום.
גורמי הממשלה השונים מקווים להביא את הכמות הזאת לישראל בתוך חודשיים, שלושה לכל היותר. אלא שזהו מאמץ שהמדינה לא התנסתה בו מעולם: בין 2013 ל־2022 גדל מספר העובדים הזרים בענף הבנייה בישראל בכ־15 אלף עובדים בלבד.
בתקופה האחרונה הגיעו לישראל כ־1,000 עובדים מהודו, והשבוע נחתה כאן הטיסה הראשונה מהודו דרך המסלול הפרטי. השאיפה להבאת עשרות אלפים בתוך חודשיים נראית רחוקה מהמציאות.
כמו כן, נשאלת השאלה: האם יש מאיפה להביא כמות גדולה כל כך של עובדים, והאם הם בכלל רוצים להגיע?
עיקר המאמץ מתרכז היום בשלוש מדינות: הודו, סרי לנקה ואוזבקיסטן. לגלובס נודע כי בשתי האחרונות המשימה קשה יותר, וגיוס העובדים מתקדם בצורה איטית, כך שרוב העובדים, צפויים להגיע מהודו.
במשרד הבינוי והשיכון עדכנו בשבוע שעבר כי עד כה מוינו עשרת אלפים עובדים משלוש המדינות, ומנכ"ל המשרד, יהודה מורגנשטרן, הצהיר כי מטרתו למיין עוד 20 אלף עובדים עד לסוף מרץ.
בהקשר זה חשוב להזכיר כי על פי חוק ניתן להביא עובדים זרים לענף הבנייה רק באמצעות תאגידי כוח אדם שאושרו לעסוק בכך באופן רשמי. עד לפרוץ המלחמה היו בישראל כ־50 כאלו, ומאז החלה המלחמה הוגשו בקשות מצד 150 חברות נוספות - במה שעשוי לסייע מאוד בזירוז המהלך. האפשרות להגשת בקשות נסגרה כבר בסוף דצמבר, אלא שעל פי מידע שהגיע לידי גלובס, עד כה רק כעשר בקשות אושרו על ידי רשות האוכלוסין וההגירה - יש לציין כי בימי שגרה התהליך לקבלת אישור כזה אורך כשנתיים. אמנון מרחב, מנכ"ל משרד הכלכלה כיום ומי שהיה לפני כן מנכ"ל התאחדות הקבלנים בוני הארץ, התבטא בעניין בוועידת מרכז הבנייה הישראלי המתקיימת בימים אלו באילת, ואמר לגלובס: "הממשלה צריכה לשנות את התפיסה, ולאפשר הבאה של עובדים במאסות גדולות גם במסלול הפרטי. הטענות על חשש לסחר בבני אדם ולפגיעה בזכויות העובדים בדרך הזו אינן מדויקות: דווקא שיטת המכסות שבה נוהגים כיום, היא שמייצרת שוק שחור וסחר בהיתרים ובעובדים".
טיסות צ'ארטר
האתגר הבא שממתין למדינה הוא ניהול אופרציית הטיסות ארצה. אם השאיפה היא הבאה של 45 אלף עובדים לפחות בתוך חודשיים, וכל טיסה יכולה להכיל עד כ־250 עובדים זרים, הרי שנדרשות כ־20 טיסות, להבאת כ־5,000 עובדים בשבוע. גם מספר נמוך יותר, כ־10 אלף עובדים בחודש, אינו עניין של מה בכך.
"יותר ממבצע רגולטורי, זה מבצע לוגיסטי", אומר מנכ"ל התאחדות הקבלנים בוני הארץ, יגאל סלוביק. "איך מנהלים את מועדי הטיסות, כמה ייכנסו בכל יום, איפה מנחיתים אותן - בנתב"ג או בשדה התעופה רמון. כל אלו שאלות שהמדינה בעיקר תצטרך לטפל בהן".
לדברי יעקב אמסלם, בעלים ומנכ"ל קבוצת אמסלם טורס, חברת נסיעות אשר לוקחת חלק במאמץ להבאת העובדים לישראל, לא תהיה בעיה להביא כמויות גדולות של עובדים בשעת הצורך. "נכון להיום אנחנו מכרטסים רק כמה עשרות כרטיסים, בעיקר מהודו, אם כי בימים האחרונים נראה שהקצב מעט מתגבר", הוא מספר. "במספרים האלה התנהלות היא על בסיס טיסות מסחריות קיימות, ועד 10 אלף עובדים בחודש נוכל להביא באותה דרך. במקרה הצורך נוכל להעמיד טיסות צ'ארטר על פי ביקוש, בתוך ימים, ולהביא גם כמות גדולה יותר". אגב, את עלות הכרטיס, בין אם בטיסה מסחרית ובין אם בצ'ארטר, היקר פי שניים, מממן כל עובד מכיסו.
אחרי שכל פרוצדורת הענק תהפוך למציאות בפועל, ייתקל הענף במשימה חדשה: הלנת העובדים. זהו אתגר חדש שכן כל עוד אתרי הבנייה נשענו על פועלים פלסטינים - בסוף כל יום אותם פועלים חזרו לבתיהם.
היכן ילונו עשרות אלפי העובדים הזרים שיגיעו? בימים אלו מגבש יו"ר הוועדה המיוחדת של הכנסת לעובדים זרים, ח"כ אליהו רביבו מהליכוד, חוק כהוראת שעה שיאפשר הקמת מבנים בבנייה קלה כמגורים לעובדים הזרים, ולדברי ח"כ רביבו "כתוצאה מכך תפוקת העבודה תגדל משמעותית, זמני הבנייה יתקצרו והוצאות הקבלנים עשויות לרדת משמעותית לטובת הוזלת מחירי הדיור". הצעת החוק תונח על שולחן הכנסת בימים הקרובים, אך גם האישור יתקבל במהירות זה לא יהיה פשוט: יידרש זמן לא מבוטל למציאת קרקע מתאימה, לקבלת האישורים ולהקמה עצמה.