הירויוקי קיקוצ'י, בעלי Kyokuto Securities / איור: גיל ג'יבלי
הפעם האחרונה שבה המניות ביפן היו ברמות כאלה, הירויוקי קיקוצ'י חגג 40 שנה להיותו ברוקר במלון יוקרה, ושכר מוזיקאי ולהקה ביותר מ־100 אלף דולר כדי להלחין בלדה שכותרתה "לעולם אל תאמר איני יכול".
● ראיון | "נערכים לזה יותר מעשור": הבכירה באנבידיה שגויסה כדי להכניס את החברה לשוק חדש
● בדיקת גלובס | השאלה שתעלה לכם בעשרות אחוזים: איך להשקיע ב-S&P 500
כמה חודשים אחר כך, ב־29 בדצמבר 1989, סגר מדד ניקיי המוביל בבורסת טוקיו בשיא של 38,915.87 נקודות. רוב החברות הכי יקרות בעולם היו יפניות, ונראה היה הגיוני שהמדינה בדרכה לעקוף את ארה"ב ככלכלה הגדולה בעולם.
"כולם הרגישו טוב", נזכר קיקוצ'י. "אמרנו שנגיע ל־50,000 או 60,000 נקודות בשנה הבאה".
זה לא מה שקרה. הבועה בשוק המניות היפני התפוצצה, והכניסה את כלכלת המדינה לסחרור שנמשך עשור שלם.
היום הניקיי שוב שבר את השיא שקבע לפני יותר מ־34 שנה. המדד זינק ביותר מ-2% לשיא של כל הזמנים וסגר ברמה של ב־39,098.68. גם הפעם קיקוצ'י מאמין שהוא מסוגל לעלות ל־50 אלף ומעבר לכך.
אבל הרבה השתנה. היום אלה לא משקיעים מקומיים נועזים המניעים את השוק, אלא מוסדות זרים גדולים.
ולאלו אין פנטזיות על כך שיפן תשלוט בכלכלה העולמית, הם פשוט רואים ערך בחברות שצברו נכסים גדולים ועושות רווחים הרבה יותר גדולים מאשר בשנות ה־80. חלקם מעבירים כסף החוצה מסין, שחווה עגמומיות כלכלית כפי שהייתה ביפן, ומעדיפים את הממשל התאגידי שמקדמת הממשלה היפנית.
אביו של קיקוצ'י החל לעבוד במסחר במניות בגיל 15 והשתלט על משרד ברוקרים כושל בטוקיו ב־1947. הוא נתן לחברה את השם החדש Kyokuto, שמשמעותו "מזרח רחוק", ב־1949, השנה שבה הבורסה בטוקיו נפתחה מחדש לאחר מלחמת העולם השנייה.
העסקה שנסגרה עם זוג עירום במעיינות חמים
קיקוצ'י הבן, כיום בן 81, זוכר שביקר במשרד של אביו וראה את שמות החברות ומחירי המניות שלהן רשומים על לוח שעל הקיר. מסוקרן, הוא הלך ללמוד כלכלה במכללה והצטרף למשרד הברוקרים הגדול ביותר ביפן, Nomura Securities, ב־1964.
הוא התגלה כאיש מכירות כוכב, וכשמניות עלו בכלכלה שאחרי המלחמה, היה לו מוצר מצוין. קיקוצ'י נזכר שזכה באמון הלקוחות הודות לכנות שלו בפעמים שהבחירות שלו לא עבדו. לעתים היה מחכה בגשם ללקוח שיחזור הביתה בלילה כדי לבשר לו את החדשות הרעות.
יום קר אחד, הבוס שלו שלח אותו למעיינות חמים מחוץ לטוקיו כדי להציע השקעה בקרן נאמנות לבעלי חברה קטנה שייצרה מוצרים חשמליים. קיקוצ'י מצא את הלקוח רוחץ בעירום עם אשתו במעיינות החמים.
"אמרתי לך שאני לא מעוניין", אמר הלקוח, אך לפי קיקוצ'י אחרי כמה זמן האישה, שהחלה לסבול מהחום ורצתה לצאת מהמעיינות, דחקה בבעלה ואמרה, "למה שלא תעשה לו טובה ותקנה קצת?". העסקה נעשתה בארוחת ערב משותפת עם הזוג בהמשך אותו היום.
קיקוצ'י השתלט על העסק המשפחתי ב־1979, בדיוק לקראת אחד ה"בומים" ההיסטוריים במניות היפניות. חברות שפכו כסף למניות, ולעתים הכניסו מהשוק יותר רווחים מאשר מפעילות הליבה שלהן. משרדי ברוקרים היו מבטיחים תשואה של 7%, וזה נראה בסדר לכולם.
"אם תקנה היום ותמכור מחר, אתה בטוח תרוויח - זו האווירה שהייתה אז", נזכר קיקוצ'י.
להיות שם כשמתחרים נופלים והאדמה רועדת
ההכנסות של Kyokuto Securities גדלו יותר מפי 10 בשנות ה־80. כשהנפח גדל, פקידים עבדו עד מאוחר בלילה במסירת תעודות הבעלות על מניות. בקבוטו־צ'ו, הוול סטריט של טוקיו, מוניות היו מחכות לנסיעות האלה עד אחרי חצות.
הבועה התפוצצה בחודשים הראשונים של 1990, והשוק עבר למצב הישרדות. רוב המקבילים של קיקוצ'י נסגרו או התמזגו עם אחרים.
קיוקוטו הפסידה כסף במשך ארבע שנים רצופות עד 1995 וסגרה ארבעה מתוך 12 סניפיה. קיקוצ'י הפסיק להעסיק ברוקרים, אפילו בזמן בועת האינטרנט העולמית בסוף שנות ה־90, וחגג באופן צנוע את אירוע ה־50 לייסוד החברה ב־1999.
להרוויח עמלות ממכירת מניות, הלחם והחמאה של החברה בשנות ה־80, כבר לא עבד, כשכה מעט משקיעים היו מעוניינים לשחק בשוק. קיקוצ'י עבר למכירת יותר איגרות חוב, מה שמשך בעלי חסכונות יפניים זהירים. היום, אג"ח מהוות 60% מהעסק שלו.
למרות ההסתייגויות, קיקוצ'י אפשר לעובדים בעלי שאיפות לעסוק במסחר בחוזים עתידיים, כמו הימורים על הכיוון של מדד ניקיי. מסוכן אך רווחי.
ב־24 בנובמבר 1997, קיקוצ'י נזכר שקיבל שיחה מסוחר בסביבות 3 לפנות בוקר, שדיווח לו על שמועה ש־Yamaichi Securities, ממשרדי הברוקרים הגדולים במדינה, הולך ליפול. קיקוצ'י זינק למונית כדי לראות מה קורה במשרדי ימאיצ'י. האורות במשרד דלקו למרות השעה המוקדמת ובחוץ התגודדו עיתונאים. קיקוצ'י נתן לסוחר שלו אור ירוק למכור חוזים עתידיים על מדד ניקיי בבורסת שיקגו, שהייתה פתוחה עדיין.
הוא מיהר להגיב גם כשמזרח יפן נפגעה מרעידת אדמה ב־11 במרץ, 2011, בשעה 2:46 בצהריים. קיקוצ'י הורה לסוחרים שלו לקנות במהירות מניות של חברות בנייה לפני שהבורסה תיסגר ב־3 בצהריים. זה הניב לו כמה אלפי דולרים ברווחים, אבל אחר כך הוא התחרט שלא מכר חוזים עתידיים, מכיוון שהשוק כולו היה בירידה.
"אני כל הזמן מזכיר לכולם שאנחנו צריכים למכור חוזים עתידיים בעת שאנו קונים מניות של חברות בנייה", במקרה שטוקיו נפגעת על ידי רעידת אדמה גדולה, אמר קיקוצ'י. "מה שאני דואג הוא האם השוק יהיה פתוח כשזה יקרה".
כן, יש סיכונים, וגם הזדמנויות: "יהיה מרגש"
שינוי מבנה העסק לאחר התנפצות הבועה אפשר לקיוקוטו למכור מניות משלה לציבור בהנפקה ראשונית ב־2005. החברה, שמעסיקה 250 עובדים, רשומה כיום ברף העליון של הבורסה בטוקיו, שנקרא פריים.
קיקוצ'י העביר ב־2012 את הניהול היומיומי לבנו, קזוהירו, והפך בעצמו ליו"ר החברה. לפעמים מוותר על הזמן במשרד כדי לעשות סקי.
אבל הניסיון של קיקוצ'י הזקן לא יסולא בפז, סבור בנו, בגלל שהוא זוכר איך השווקים היו בימים ההם של ריביות חיוביות ואינפלציה - ימים שאולי חוזרים עכשיו.
הבנק של יפן, ששמר על רמת הריבית בערך דור, צפוי להתחיל לשנות כיוון באביב. בארה"ב כידוע, מניות רשמו שיאים לאחר שהפדרל ריזרב העלה במהירות את הריביות בשנתיים האחרונות.
"אבא שלי הוא איש שמכיר את השוק; ריביות עולות, מניות בעלייה - הוא אחד המנהלים החיים האחרונים שחוו את זה", אמר קזוהירו קיקוצ'י, בן ה-56.
קיקוצ'י המבוגר מכיר בכך שישנם סיכונים. הוא מדבר על האפשרות שהבנק של יפן ימכור את ההחזקות הגדולות שלו במניות או שהנשיא לשעבר דונלד טראמפ יחזור לבית הלבן, מה שעלול לגרום למכסים גבוהים יותר בארה"ב על סחורה מיפן וממדינות זרות אחרות.
ועדיין, הוא חושב שהחברה שלו צריכה לזנק על הזדמנויות לקנות כשאחרים מוכרים. "זה הולך להיות מרגש", אמר. או, כמו במילות השיר "לעולם אל תאמר איני יכול" - "לא משנה כמה בוגדנית הדרך, קול בלבך אומר: 'לך בה'".