חווה לכריית ביטקוין / צילום: Reuters, Stringer
הכותב הוא עורך דין בהשכלתו העוסק ומעורב בטכנולוגיה. מנהל קרן להשקעות במטבעות קריפטוגרפיים, ומתגורר בארה"ב. כותב הספר "A Brief History of Money" ומקליט הפודקסט KanAmerica.com. בטוויטר @ChananSteinhart
ה(כמעט) חודשיים הראשונים של 2024 היו דרמטיים במיוחד לביטקוין. 15 שנה לאחר ייצור הביטקוין הראשון ב"בלוק הבראשית" ו-14 שנה לאחר תנועת המסחר הראשונה בו, כשמתכנת מפלורידה רכש שתי פיצות תמורת 10,000 ביטקוין, ולאחר שנים של זילזול, דחיה והתקפות מכל סוג - אומץ הביטקוין באופן מלא ורשמי על ידי וול סטריט. ב-10 בינואר השנה אישרה הרשות לניירות ערך האמריקאית, SEC, להקים, לשווק ולסחור בשוקי ההון בקרנות נאמנות (ETF) שנכס הבסיס שלהן הוא ביטקוין. למחרת נרשמו למסחר 11 קרנות ביטקוין, הגדולות מכולן בניהול ענקיות הפיננסים בלקרוק, מנהלת הנכסים הגדולה בעולם (עם סך נכסים מנוהלים של כ-9.4 טריליון דולר), ופידלטי (נכסים מנוהלים בכ-4.5 טריליון דולר).
● בדיקת גלובס | בדקנו 4 מסלולי השקעה ב־500 S&P - הפערים מגיעים למאות אלפי שקלים
● עם שווי שמתקרב ל-2 טריליון דולר, היא הפכה למניה "הכי חשובה בעולם"
קבלת הפנים לקרנות הללו הייתה פנומנלית. בתוך 21 ימי המסחר הראשונים זרמו לקרנות 2.8 מיליארד דולר נטו, כך דיווח בלומברג. והמספרים גדלו משבוע לשבוע. בשבוע הראשון של פברואר נכנסו לקרנות כ-1.2 מיליארד דולר, כמעט כפול מ-700 המיליון שנכנסו בשבוע שלפני כן. בתוך פחות מחודש מאז השקתן הגיע סך השווי הנכסי שתחת ניהול (AUM) כל הקרנות לכ-10 מיליארד דולר. בראש ניצבו קרן הביטקוין של בלקרוק (IBIT) עם כ-5.4 מיליארד דולר מנוהלים נכון למחצית פברואר, והקרן שבניהול פידליטי (FBTC) עם כ-3.6 מיליארד. בעשותם כן גם נשברה היסטוריה בוול סטריט: אף קרן נאמנות בהיסטוריה של יותר מ-5,000 קרנות שהושקו מאז ומעולם, לא הגיעה כמו שתי אלה בתוך חודש לשווי נכסים כזה. על פי אריק באלחונאס, אנליסט בכיר בבלומברג, מבחינת זרימת הכספים קרנות הביטקוין השיגו בחודש מה שלקח לקרנות הזהב שנתיים. הקרן של בלקרוק כבר מדורגת במקום הרביעי בין 3,400 קרנות בכמות הכסף שזרם אליה בשנת 2024 וזו של פידלטי במקום השביעי.
הקרן ששברה שיאים בהיקף נכסיה
בינואר 1971 ביטל הנשיא ניקסון באופן סופי את הקשר בין הדולר לזהב, שארה"ב קבעה לו יחס המרה של 35 דולר לאונקיה. באוגוסט ובסוף 1974 בוטלו כל המגבלות החוקיות שהוטלו 40 שנה קודם לכן על מסחר והשקעה בזהב באמריקה. לאחר מהלכים אלה החל מחיר הזהב לעלות בחדות. עד סוף 1980 הזהב נסחר בכ-680 דולר לאונקיה, כפי 20 ממחירו ערב ה"הלם של ניקסון". עם השנים ההתלהבות שככה ובתחילת המאה הזו עמד מחירו על כ-270 דולר לאונקיה. המסחר בזהב אומנם היה חוקי באמריקה, אך הגישה אליו למשקיעים רגילים הייתה מסובכת מאוד, הן מבחינת מנגנון הרכישה והמכירה והן נוכח קשיי השמירה והאבטחה. בעיות אלה נפתרו בנובמבר 2004, שעה שהושקה קרן נאמנות ETF לזהב הראשונה באמריקה. הקרן הנפיקה מניות לציבור וכנגד החזיקה במחסניה זהב פיזי. הקרן נסחרה (ועדיין) תחת הסימן GLD, ובשלושת ימי המסחר הראשונים הגיע שווי נכסיה אל מעל מיליארד דולר - שיאנית המהירות להגעה להיקף נכסים שכזה. בתוך 15 חודשים עלה שווי הנכסים לכ-5 מיליארד דולר ובתוך 3 שנים היא הגיעה לנכסים (זהב) בשווי 10 מיליארד דולר. בתוך 7 שנים מהשקתה, בקיץ 2011, הקרן היתה לגדולה בעולם מבחינת שווי נכסים בניהול - עוקפת אפילו את SPY, הקרן הגדולה למניות S&P 500. היום מדורגת הקרן מספר 25 בארה"ב מבחינת נכסים שבניהול, העומדים על כ-55 מיליארד דולר.
מאז ולאורך השנים נוספו עוד 35 קרנות זהב בארה"ב לבדה. עם השנים קרנות זהב נוספות קמו במדינות אחרות, וסך נכסי כל קרנות הזהב בעולם עומד כיום על כ-210 מיליארד דולר. שעה שהפכו את הזהב לנכס נגיש לכל משקיע, הפכו הקרנות למחזיק הזהב הרביעי בגודלו בעולם. בהתאמה החל מחירו לעלות. בשנת 1985 עמד מחיר אונקיית זהב על 329 דולר, עד 1995 עלה מחירו ל-385. עשר שנים מאוחר יותר, ערב השקת הקרן הראשונה בארה"ב, עדיין עמד המחיר על 384 דולר לאונקיה. כך לאורך כ-20 שנה, בין 1985 ו-2004, עלה מחיר הזהב ב-17% בלבד, ובהתאמה לאינפלציה הוא איבד כ-25% מערכו. מגמה הזו השתנתה באחת עם השקת קרנות הזהב. במשך שבע השנים הבאות וכמעט ללא עצירה, עלה הזהב פי 4.5 עד שנעצר במחיר 1,825 דולר לאונקיה באוגוסט 2011.
קרנות הזהב בעולם מחזיקות במצורף בכ-4,000 טונות של זהב, לעומת סין המחזיקה בכ-2,000 טונות ורוסיה עם כ-2,300. בכל שנה בעשורים האחרונים הגיעו לשוק בין 2,400 לכ-3,000 טונות חדשות של זהב. ביחס לכמות זו, הביקושים של קרנות הזהב בשנים שבין 2004 ל-2012 לא היו גדולים, ובכל זאת ההשפעה על המחירים היתה מסיבית. הסיבה פשוטה: המחיר של מוצרים פיננסיים נקבע בשוליים. חוסר איזון קטן בין ההיצע האפשרי לבין הביקוש יוצר עליית מחירים, שמשנה את המחיר לכל המחזיקים הפסיביים.
הביקושים הלכו והתגברו לאורך הזמן
על פי פרוטוקול הביטקוין, כמות מטבעות הביטקוין החדשים הנוצרים ביום היא קבועה. אלה נוצרים כתשלום למחשב (המכונה "כורה") אשר מצליח רנדומלית לפתור ראשון קומבינציה מתמטית סבוכה. בעקבות הצלחה זו רשאי הכורה לעדכן את הרשת בקבוצת הטרנזאקציה הממתינה לאישור. כאשר העדכון מקבל אישור מרוב הכורים ("קונצנזוס"), הטרנזאקציות הופכות לסופיות. קבוצת הטרנזאקציות החדשה שעודכנה מכונה "בלוק", ומכאן השם בלוקצ'יין, שרשרת הבלוקים. אירוע כזה מתרחש על פי פרוטוקול הביטקוין בכל 10 דקות לערך, והמחשב המעדכן זוכה בתשלום של ביטקוינים חדשים שהפרוטוקול מייצר. כך באים הביטקוינים לעולם.
בתחילה כמות מטבעות הביטקוין הנוצרים עם כל בלוק חדש היתה 50 לטרנזאקציה, אך הסכום הזה נחתך בחצי בכל 210 אלף בלוקים, או בערך כל 4 שנים. נכון להיום עומד התשלום הזה על 6.25 ביטקוין חדשים לכל בלוק. כך נוצרים בממוצע 28,500 ביטקוינים חדשים לחודש.
כנגד קצב הייצור הזה הוזרמו לקרנות בחודש הראשון להשקתן ביקושים נטו לכ-62,500 ביטקוינים, ובחודש וחצי כ-102,888 ביטקוינים. הביקושים לא היו אחידים, הם הלכו והתגברו לאורך ציר הזמן. ב-16 הימים הראשונים של פברואר עמדו הביקושים נטו דרך הקרנות על כ-72,000 ביטקוינים. בשבוע המסחר בין 12.2 ועד 16.2 עמד קצב הביקוש על כ-44,850 ביטקוינים, כמעט פי 10 מקצב הייצור בימים אלה. על פי פרוטוקול הביטקוין, באפריל השנה תקטן כמות הביטקוינים הנוצרים בחצי, קרי ל-3.125 לכל בלוק. במילים אחרות, אפילו אם הביקושים הקיימים ייחתכו בחצי, הפער בין הביקושים להיצע הביטקוינים החדשים ישאר על כנו.
המקור לרכישת ביטקוינים לכיסוי הביקושים לא כוללים רק את יצרני הביטקוין. במחזור ישנם 19.69 מיליון ביטקוינים שיוצרו בעבר, אך ההיצע האמיתי קטן בהרבה, שכן רבים ממחזיקיהם אינם ממהרים להפטר מהם. בגלל האופי של בלוקצ'יין, כל הטרנזקציות שנעשו בביטקוין פומביות ורשומות לעד. ואף שלא ניתן לבצע זיהוי שמי, הפעולות רחוקות מלהיות אנונימיות. כך ידוע שכ-80% מכל הביטקוינים הקיימים לא זזו במהלך ששת החודשים האחרונים, כ-70% מהם לא זזו בשנה האחרונה, כ-50% לא זזו מזה שנתיים, וכ-31% לא זזו בחמש השנים האחרונות. במילים אחרות, הביקושים בחודש ורבע הראשונים לפעולת הקרנות האמריקאיות לקחו מהשוק הבינלאומי של הביטקוין יותר מ-6% מהביטקוינים הזמינים למסחר מיידי.
רבים מנסים להעריך מה תהיה השפעת ביקוש זה, אם יימשך לפחות בטווח הקרוב, על מחיר הביטקוין. ניתוחים שונים של הדטא עד כה הגיעו למסקנה כי כל מיליארד דולר של ביקושים נטו שייכנסו לשוק, יביאו לגידול של 40 עד 60 מיליארד דולר בשווי השוק של הביטקוין. בעת כתיבת המאמר עומד שווי זה על כטריליון דולר, מכאן שמיליארד דולר חדשים בביקושים נטו בקרנות, יעלו את מחיר הביטקוין בכ-4%-6%. בהנחה של מכפיל 50 (קרי כל מיליארד ביקושים נטו, מעלה את שווי השוק ב-50 מיליארד) והמשך הביקושים בקצב הנוכחי, עשוי מחיר הביטקוין, עד אפריל הקרוב (מועד חציית התגמול לכורים על כל בלוק חדש), לעלות ב-25%-33%, קרי לאזור מחיר של 62-73 אלף דולר לביטקוין. אם עד סוף 2024 יעמוד קצב הכניסה לקרנות על 250 מיליון דולר נטו ליום (הקצב הנוכחי הוא כ-400 מיליון ליום), או כ-50 מיליארד דולר בסה"כ, מחיר הביטקוין עשוי עד סוף השנה לעבור את קו ה-150 אלף דולר, בערך פי 3 ממחירו היום.
שאלת הקורלציה בין הביטקוין לנאסד"ק
כמו עם קרנות הזהב, גם קרנות הביטקוין הפכו אותו לזמין בלחיצת עכבר לכל מי שיש גישה לשוק ני"ע האמריקאי. כך נוצרו ביקושים חסרי תקדים בן לילה, ומכאן זינוק במחיר. אך זמינות זו לא תביא בהכרח ליציבות גדולה יותר במחיר הביטקוין לאורך זמן, להפך. הביטקוין נודע לשימצה בתנודות המחיר החריפות שלו, וסביר כי הקלות והזמינות תפעל לשני הכיוונים.
כדי לנסות להעריך מה יעלה בגורל הביטקוין בעשור הקרוב והאם הוא ישחזר את ההצלחה הפנומנלית של הזהב בשבע השנים הראשונות לקיום קרנות הזהב, יש לנסות ולהעריך מה הסיכוי שהביקושים לקרנות יימשכו לאורך השנים הבאות בקצב הדומה לחודש האחרון. חשוב יהיה לראות אם תתקיים קורלציה גבוהה בין הביטקוין ושוקי המניות הקלאסיים והנאסד"ק בפרט, ומכאן איך ומתי משברים בשווקים אלו ישפיעו על הקרנות והביטקוין. כדי לענות על שאלות אלו צריך לצלול קצת יותר לפרטים ובעיקר לדמוגרפיה. אך זאת בכתבה הבאה.
אזהרה חמורה: ביטקוין הינה השקעה מסוכנת מאד. הוא איבד מערכו עשרות אחוזים בשנים עברו ועשוי לאבד את כל ערכו בעתיד. כתבה זו, כמו האחרות כאן, אינה ייעוץ, המלצה או הזמנה לבצע השקעה כלשהיא. כל הכתוב כאן הוא לצורך מידע בלבד. כל השקעה בכל תחום ובכלל זה ביטקוין צריכה להעשות לאחר ייעוץ בגורמים מקצועיים ובהתאמה אישית לכל משקיע.