יינות וגבינות ביקב שריגים / צילום: איל גרניט
אי אפשר שלא להתאהב ביישוב שאת תחנות האוטובוס שלו מעטרות אימרות מעוררות השראה, אחת מהן של נלסון מנדלה, "זה תמיד נראה בלתי אפשרי עד שזה נעשה", שמעודדת במיוחד בימים אלה. יום ביישוב שריגים (או בשמו המלא שריגים לי־און) שבמטה יהודה מזמן את כל הטוב שבאזור. מוקף ביופי אינסופי הוא מהווה אבן שואבת לאמנים, לייננים, לאופים וליצרני מזון קטנים.
● עוד אספרסו למי שזקוק: טרנד בתי הקפה הסולידריים
● בית הקפה בחיפה שמגיש מאפים מושחתים בבניין בן 100 שנה
● הרפת בקיבוץ שהפכה לעגלת קפה עם קינוחים חלומיים
10:00 | משהו לאכול: פרוסות דחוסות מתובלות ביין
את הדלת למאפייה הקטנה ברדלי פותח לנו אורן שמואלי, אופה ועובד סוציאלי בהכשרתו, שעל עיסתו ועשייתו שמענו רבות. הוא מקבל את פנינו במגש מלא בלחמים ומגדנות. את עיננו צדה כיכר שחומה ומרובעת שממנה נפרסו פרוסות דחוסות משובצות אגוזים וצימוקים, ומתובלות ביין פורט. שמואלי אופה לחמי מחמצת דחוסים בסגנון אפייה אירופי, שאותו למד בבית ספר בהולנד, שכיום הוא מלמד בו בעצמו.
אנחנו יושבים בחצר, לועסים במתינות את לחם הכוסמין זרוע הזרעים, נוגסים במאפה מלוח מתובל בחרדל הולנדי וצובטים עוד ביס מלחמניית שוקולד נפלאה. "מבחינתי הלחם הוא לא רק פרנסה, אלא גם חלק בבריאות הקהילה", אומר שמואלי.
מאפיית ברדלי - ימי שישי (שאר הימים בתיאום מראש)
12:00 | משהו לעשות: נעליים בעבודת יד וגם סדנאות
אנחנו ממשיכים ברגל לסטודיו לייצור נעליים של עינת קדמי, שגם ממנו נשקף יופי שאנחנו רוצים לבלוע. עינת ובן זוגה שטפן מייצרים במקום סנדלים, נעליים ומגפיים בעבודת יד ייחודית ובהתאמה אישית.
השניים הכירו כשעינת התגוררה בשוויץ, שם עבדה במסעדה על פסגת הר מושלג. היא חמדה לעצמה מגפיים נוחים, ומשלא נמצא מבוקשה, החליטה לייצרם בעצמה. אורחי המסעדה התפעלו מהם ומשם החל להירקם הרעיון להקים עסק לייצור נעליים. לימים חזרו לארץ כזוג, קבעו את ביתם במושב שריגים והחלו במלאכת הייצור.
עינת מספרת את סיפורה וחושפת טפח מאומנות הנעליים. אנחנו מתבוננים במלאכה מהופנטים, וחשים כבוד נוכח יצירה מוקפדת. את הנעליים היא מתאימה לכל אדם כמו כפפה לרגל. את המבקרים היא מזמינה גם להשתתף בסדנה אישית.
עינת - אומנות בנעליים, 050-6897783
13:00 | משהו לשתות: יינות אדומים בסגנון בורדולזי
יקבים רבים פזורים ברחבי עמק האלה, אזור שתנאיו הגיאוגרפיים נאים לגידול ענבים. מבין שלל היקבים שבאזור בחרנו לבקר בזה המקומי, יקב שריגים, מוותיקי האזור משובץ הגפנים והכרמים.
את היקב הקים אוריאל הררי, שנהג בתחילת דרכו לייצר יין לתצרוכת אישית ביתית. הסיפורים הללו, של ייננות חלוצית וכמעט אוטודידקטית שמניבה לאחר שנים של ניסיון יין מצוין, לעולם לא יפסיקו לעורר התפעלות.
הררי מקבל את פני אורחיו בחצר ביתו. את התפאורה הבסיסית עוטף היער שבעונה זו של סוף החורף נמצא במיטבו. גם היין ששתינו, "באריק" שנת 2017, הלם את השעה. הררי מייצר יינות אדומים בלבד בסגנון בורדולזי מענבים מקומיים מרכס כיתרון הסמוך. ישבנו שתוקים מול הנוף, לגמנו והתפללנו לטוב.
יקב שריגים - ימי שבת (שאר הימים בתיאום מראש)
14:00 | משהו לנשמה: הליכה אל תוככי היער
השקדיות, התורמוסים, הכלניות והחרדלים - כמה שלא ננשום אותם הנפש לא תשבע. קצר ואכזרי הוא האביב, כמילות השיר, אבל חלון הפריחה קצר עוד יותר. בהיותנו מבושמים בחרנו במסלול הליכה קצר ויפהפה שיצא מחצר יקב שריגים והמשיך אל תוככי היער. הדרך שבה פסענו היא חלק משביל "הבארות ובורות המים" שביער בריטניה ואפשר להגיע אליו גם ללא קשר לביקור ביקב.
שביל הבארות ובורות המים - פארק בריטניה
המקרר של יעל
אי אפשר לעזוב את היישוב מבלי לעצור ב"מקרר של יעל", מקרר אוצרות קולינריים בשיטת שלם וקח. יעל אוצרת גבינות משובחות ממחלבות נידחות שאליהן היא נוסעת בכל שבוע. אליהן היא מצרפת ממרחים שהיא רוקחת בעצמה וריבות מפירות העונה. אנחנו ליקטנו גבינת כבשים שפס לבנדר במרכזה, חריץ ברי עם אוכמניות, גבינה עטופה בעלי גפן, פסטו עם פקורינו וזיתים יוצאי דופן.
פתוח 24/7