שירה קפלן, מייסדת Cyverse / צילום: Dagmar Caminada
אישי: בת 40, נשואה + 3, גרה באגם ציריך בשווייץ
מקצועי: בעלת חברת Cyverse לימיטד וקרן ההשקעות Cyverse קפיטל
ילדות ומשפחה: נולדתי בהרצליה, שלישית מבין שלוש בנות, לאבא סוכן ביטוח ואמא מורה לאנגלית. הזיקה לחינוך החלה אצל סבא שלי, שעלה לארץ מווינה והיה המורה הראשון לאנגלית שלימד שקספיר בתיכונים בישראל.
● פורטפוליו | היא התחילה כפקידת עזרה ראשונה. היום היא מנכ"לית ברשת מרפאות מכבי
● פורטפוליו | וקרת השב"כ שיצאה לפנסיה בגיל 42 והקימה חברה שיודעת מתי אנחנו משקרים
● פורטפוליו | היא נולדה בטהרן, התחתנה בשידוך וכבר חמישה חודשים משמיעה את הקול הישראלי לאיראנים
אירוע מכונן: בגיל 14 השתתפתי במחנה קיץ מטעם ארגון זרעים של שלום בארה"ב, שם פגשתי בני נוער ערבים. האירוע הזה הפך אותי לאדם הרבה יותר קשוב ומכיל, הוא שינה את חיי. דרך המחנה ההוא שמעתי על רשת בתי הספר התיכונים הבינלאומיים UWC (המוקדשים לפיתוח סובלנות דרך חינוך לדו-קיום - ד"א). בגיל 16 קיבלתי מלגת לימודים מלאה לאחד מהם, באיטליה. נסעתי לבד ולמדתי את י"א וי"ב בכפר דייגים על הים האדריאטי, זו הייתה חוויה משוגעת.
צבא ולימודים: בסיום הלימודים רציתי להמשיך עם החברים לאוניברסיטאות, אבל אמא הזכירה לי שמחכה לי צו גיוס. חזרתי לישראל, התגייסתי ל־8200, וזו הייתה המתנה הכי גדולה שקיבלתי. בזכות השנתיים שם בניתי את הקריירה שלי. במהלך השירות הגשתי מועמדות לתשע אוניברסיטאות מובילות בארה"ב, ולבסוף קיבלתי מלגה כמעט מלאה ללימודי ממשל בהרווארד.
רשות ניירות ערך: כשסיימתי ללמוד ב־2008 פרץ משבר כלכלי ולא היה לישראלים סיכוי להשיג עבודה בארה"ב. חזרתי לארץ, והתברגתי ברשות ניירות ערך. עבדתי שנה תחת הכלכלנית הראשית במחקר שניתח את המשבר הכלכלי. שם נפתחו לי העיניים לרגולציה ולשוק ההון.
טבע: אחרי המחקר השתלבתי בקשרי המשקיעים של טבע, כשהמניה הייתה בשיאה. אלה היו שלוש שנים של בית ספר לא נורמלי לתקשור מסרים כלכליים. עבדתי עם משקיעים, אנליסטים ומנהלים בכירים.
שווייץ: לקראת סוף התקופה בטבע, כשהייתי בת 27, הכרתי את בעלי איתי שלמה, אז יועץ ב־KPMG. הוא אמר לי כבר מהיום הראשון שהוא עומד לעבור לחו"ל. בתוך שלושה חודשים הוא מונה לתפקיד בכיר בשלוחה של הפירמה בשווייץ, ובחלוף שלושה חודשים נוספים התחתנו והצטרפתי אליו. לקראת המעבר הכנו את הקרקע שם גם בשבילי, עם עבודה בבנק יוליוס בר.
בשבחי השעמום: נכנסתי לעולם הבנקאות הפרטית בשווייץ והייתי מעורבת בהקמת הנציגות של יוליוס בר בישראל. אבל התפקיד היה די משעמם ומצאתי את עצמי צוללת מדי יום לידיעות בגלובס ודה מרקר. אז נרשמתי ל־MBA באוניברסיטת סנט גאלן וכתבתי תזה בנושא השקעות הון סיכון שוויצריות בסייבר הישראלי.
נוסף על כך, כשחזרתי מחופשת לידה בבנק החליטו לזרוק אותי. זה קורה פה המון, כנראה לא אוהבים אימהות עובדות.
יזמות: באותם ימים הכירו לי את ענת בר־גרא, יזמת סדרתית שחיה שם, והחלטנו להקים את חברת Cyverse לימיטד להפצת מוצרי סייבר ישראלים בשווייץ. הפצנו לחברות ענק, ודרך זה למדנו להכיר את השוק. עשינו עסקאות ביותר מ-40 מיליון דולר.
עסקים בשווייץ זה קצת כמו מועדון סגור, לא פשוט להיכנס לכאן, הכול מבוסס על תרבות של אמון. כל גורם חדש מתקבל בחשדנות. עם זאת, זו כלכלה גדולה ויציבה, עם חברות גדולות. מה שכן, אסור לעשות כאן טעויות, מי שטועה עלול להימחק.
השקעות: רק אחרי שלוש־ארבע שנים הגענו למדרגה שבה הרגשנו שאנחנו יכולות להתחיל את הביזנס השני, של ההשקעות. השקענו עד היום ב־26 חברות סייבר ישראליות. תשע מהן כבר עשו אקזיטים, כולל דיג וטאלון שנמכרו לפאלו אלטו בתחילת המלחמה בכמיליארד דולר, Cyberx שנמכרה למיקרוסופט ב־170 מיליון דולר ו־Lightspin שנמכרה לסיסקו לפי פרסומים בכ־200 מיליון דולר.
סוד הקסם: כשאני מראיינת יזמים אני תמיד שואלת אותם איפה גדלו ואיזה מספר הם בין האחים. אני מחפשת נחישות, כוח פנימי ורעב. זו הסיבה שאני מתחברת ליזמים אוקראינים ישראלים, שבאו לארץ רק עם סבתא שלהם וגדלו בתנאים קשים.
מבט לעתיד: אנחנו בשווייץ כבר 13 שנה, ואם זה תלוי בבעלי, כנראה גם לא נחזור. אני מרגישה שקיבלתי מתנה והזדמנות לשים את הסייבר הישראלי על המפה כאן וליצור אימפקט. זה מה שאני רוצה להמשיך לעשות ב־20 השנים הקרובות. שווייץ היא כלכלה של אנשים אפורי שיער, כך שיש לי עוד הרבה זמן להשפיע פה.