גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

בלי כוכב

שנים אחרי שאבי שני ילדיה הראשונים נפטר מסרטן, החליטה מיקה שיינוק־קרטן לספר את סיפורו ואת סיפורם ● בשיחה עם ירון פריד היא מדברת על הדחקה וייסורי מצפון, על הריפוי שבכתיבה ועל הגעגוע שלא מניח

''הכאב הוא כזה שאת באמת לא מבינה איך תמשיכי הלאה'', מיקה שיינוק-קרטן / צילום: מאיה נאמן
''הכאב הוא כזה שאת באמת לא מבינה איך תמשיכי הלאה'', מיקה שיינוק-קרטן / צילום: מאיה נאמן

אסף חלה בנעוריו בסרטן והחלים. עכשיו, בגיל 29, כשהוא אב לפעוטה וכשזהרה, אשתו-אהובתו, מגלה לו (ולה) שהיא שוב בהיריון, בלתי צפוי ולא מתוכנן, הסרטן חוזר והפעם כל הסיכויים נגדו. ברומן הביכורים היפה ושורט הלב (הוצאת שתים) של מיקה שיינוק-קרטן, עורכת דין אקטיביסטית לשעבר ("זאת עבודה מאוד שוחקת ומתסכלת, וקצת התעייפתי מהמאבקים במערכות גדולות"), היא משחזרת אירוע משמעותי בחייה, כזה שלא מרפה ולא הולך לשום מקום ומוכרחים ללמוד לחיות לצידו.

באמצעות הדמויות של זהרה, אסף וגם שרון, החבר הכי טוב שלו, סטודנט כושל לרפואה שמסרב להאמין שזה קורה שוב לאסף, שיינוק־קרטן מספרת את הסיפור שלה ושל אמיר, בעלה הראשון ואבי שני בניה (בספר יש לאסף שתי בנות), שמת מסרטן באותו גיל, 29. מיקה הייתה מבוגרת ממנו בשלוש שנים, והם הספיקו להיות ביחד שש שנים בסך הכול. 'כוכב כפול' מוקדש לאמיר - "אהבנו כל כך, שלא יכולתי לדמיין אחרת".

כוכב כפול, אגב, הוא כינויו של סיריוס, הכוכב הכי זוהר בשמיים, כפי שאסף מסביר לזהרה בספר. מתברר שיש לו בן לוויה, ננס לבן, כוכב מת שמלווה אותו כל הזמן ומטה את מסלולו. "אבל ככה הכוכב הזה אף פעם לא לבד", מספר אסף.

כריכה של ספר ''כוכב כפול''

הרקע המשפחתי של אמיר היה רצוף אסונות. אחותו מתה מסרטן בראש בגיל שבע, כשהוא היה בן שלוש, ואמו מתה מסרטן בצוואר הרחם כשהיה בן חמש, גם היא הייתה רק בת 29. בגיל 18 אותר אצלו סרטן בעצם הרגל. המומחים הסבירו שזה צירוף מקרים אכזרי, מזל רע, ושאין קשר בין הטרגדיות. בדיקה גנטית העלתה שאמיר נושא מוטציה בגן TP53, האחראי לתסמונת הנדירה לי-פראומני (שנקראת כך על שם שני הרופאים שגילו אותה). נשאי התסמונת נמצאים בסיכון מוגבר לסרטן בגיל צעיר, ורובם לא מאריכים ימים מעבר לגיל 30. אמיר, כאמור, לא הכריע את הסטטיסטיקה הנוראה הזאת.

"הייתה לו פצצה מתקתקת בגוף," אומרת שיינוק-קרטן, "אבל שנינו בחרנו איכשהו לא לראות ולא לשמוע אותה. חיינו קצת בלה־לה לנד. יכולתי לדעת יותר על התסמונת, לשבת ולקרוא עליה, אבל פשוט לא רציתי. היה בי אחר כך המון כעס על עצמי בגלל זה, וגם על המערכת שלא אפשרה לנו להיפרד כמו שצריך כשהוא חלה שוב, והרופאים שלא בדיוק טייחו את האמת אבל גם לא הקפידו להדגיש אותה ולחזור עליה שוב ושוב עד שתחלחל. היו לאמיר בערך 30% להישאר בחיים, אבל אני הדחקתי את הנתון הזה והתמלאתי זעם על הרופא האחראי, שהיה אנטיפת ומרוחק ולא הציע שום ליווי רגשי; בהתחלה חשבתי להוציא אותו מפלצת בספר, הכי גרוע בעולם, אבל תוך כדי כתיבה למדתי להבין אותו ולהתפייס איתו. רופאים שנמצאים כל כך הרבה זמן במערכת ורואים כל כך הרבה טרגדיות מתקשים 'להחזיק' כל מקרה גם באופן רגשי, ויש את העומס וחוסר המשאבים".

בדיקות עוברים מקדימות העלו ששני הבנים של אמיר אינם נושאים את הגן המקולל, אף שלכל אחד מהם היה סיכוי של 50% לשאת אותו. "גיליתי שאני בהיריון שני בדיוק כשאמיר התחיל את הכימותרפיה. לא הייתה דרמה סביב ההיריון הזה כמו זו שמתוארת בספר, כשאסף מרגיש שזהרה איכשהו ניצלה אותו והתעלמה מרצונותיו. אמיר לא זכה לראות את בארי; הייתי בחודש חמישי להיריון. אבל זה סוג של ניצחון, שהוא השאיר אחריו שני בנים
בריאים. כתיבת הספר הייתה בשבילי חוויה מאוד חזקה. היא עזרה לי לפרק את האירוע, והאמת שהכי קל היה לי עם הדמות הבדיונית של שרון, שהוא הכי רחוק ממני. נתתי לו לנהל את כל המאבקים שאני לא ניהלתי בזמן אמיתי. היה בכתיבה משהו מרפא ומנחם, אחרי שנים שכל כך כעסתי על עצמי, מפני שהדפתי את כל הניסיונות של אמיר לדבר על המוות. לא הסכמתי לעשות את זה בשום פנים. הוא היה אהבת חיי ואני לא הייתי מוכנה לקבל את מה שקורה. כשאמרתי לו שהכול יהיה טוב האמנתי בזה, בשיא הנאיביות והעיוורון. הוא היה אומר לי משהו כמו 'מיקה, זה לא חיים ככה' ואני מייד העברתי נושא. התייסרתי שנים מהמחשבה שלא הייתי איתו ברגע האמת, שהוא היה צריך לעבור לבד את הבלתי נמנע. הוא הרי הרגיש שמשהו לא טוב, שמשהו מתפרק, אבל כולם סביבו אמרו לו, מה פתאום, עזוב, הכול בסדר, יהיה טוב. כי זאת הנטייה הטבעית של אנשים, מה לעשות, אולי בעיקר ישראלים, אני לא יודעת, אבל זה קיים ומוכר וכמעט אוטומטי. אני מקווה שמי שיקרא את הספר וייקלע לאירוע של פרידה ממישהו קרוב, יצליח למצוא את האומץ לשהות בדבר הזה, את האומץ להיות שם, להיישיר מבט אל המציאות, להיות קשוב. לא לפחד מהיד שהקרוב הזה יושיט. זה נורא מפחיד, אבל נורא חשוב. ברור שיותר קל להגיד: יהיה בסדר, וזה לא שצריך להגיד מפורשות: שמע, אתה הולך למות ונגמר הסיפור, אבל מותר להעלות את האפשרות שאולי זה לא יעבוד, שאולי זה לא יצליח. זה האומץ הגדול. אמיר ניסה לרמוז לי כמה פעמים, אבל אני כאמור התעלמתי. הסוף זה הסוף וצריך למצות את כל האפשרויות כל עוד אנחנו כאן וללמוד להיפרד בעיניים פקוחות. מוות זה קשה וטרגי, אבל זה גם חלק מהחיים. זה לא כישלון וזה לא הפסד בקרב. עכשיו, כשאנחנו עומדים מול סיפורים נוראים במלחמה הזאת, עם כל הברוטאליות והזוועה, אני מוכנה לקבל את זה שגם אם לא 'הייתי שם' איתו בסוף, במובן של לדבר איתו על הכול ולחלוק איתו את מה שעובר עליו, ברזולוציות הכי גבוהות, הוא עדיין ידע שהוא עטוף באהבה, ושמרוב אהבה קשה לנו לשחרר אותו; זה משהו שעד לא מזמן סירבתי לקבל, ויש בזה קצת נחמה".

''אהבנו כל כך, שלא יכולתי לדמיין אחרת'', מיקה ואמיר ז''ל / צילום: אוסף פרטי

הכאב מקבל פרופורציות

אחרי הכול ובסופו של דבר 'כוכב כפול' הוא סיפור אהבה מרעיד נפש, שכל מי שאהב, נפרד ואיבד אי פעם יוכל להזדהות איתו לעומק. כמו ב'סיפור אהבה', סוחט הדמעות הקלאסי של אריך סגל, שהיה לסרט מפורסם בכיכובם של ראיין אוניל ואלי מקגרו, אחד הגיבורים (במקרה הזה, ג'ניפר בת ה-25) מקבל את הבשורה שחלה במחלה שאינה ניתנת לריפוי (שמה המפורש של המחלה אינו נאמר בסרט), והאהבה של זוג הצעירים אומנם לא מצליחה לשנות את העובדות, אבל היא זו שמכתיבה את הזמן שנותר להם ביחד. דורות שלמים זוכרים בעל פה את מילות הפתיחה של הסרט. "מה אפשר לומר על בחורה בת 25 שמתה? שהיא הייתה יפה ומבריקה. שהיא אהבה את מוצרט ובאך. את הביטלס. ואותי". וישנו כמובן משפט המחץ שהפך גם למקור ללעג (בין היתר ב'מה נשמע דוק?' כשראיין אוניל עצמו טוען שזה הדבר הכי מטומטם ששמע מימיו): אהבה פירושה לעולם לא להצטרך להתנצל. אבל בכל מקרה אלה החיים עצמם ולא סרט.

זהרה ב'כוכב כפול' מתייסרת על כך שנטשה (לתחושתה) את אסף ברגע האמת, שלא הייתה שם איתו בסוף, לא החזיקה לו את היד ואמרה לו שהיא אוהבת אותו, לא נפרדה כמו שצריך. איך היא תמשיך, היא שואלת את עצמה, "איך המציאות תמשיך ותתקיים?" והיא "התגעגעה אל אסף באופן שלא הכירה. הגעגוע צבע את כל הפינות הבנאליות של היום-יום".

שיינוק-קרטן מספרת ש"הכאב הוא כזה שאת באמת לא מבינה איך תמשיכי הלאה. הדרך היחידה לשרוד בתוך האבל הזה היא לא להסתכל רחוק מדי, לעבור עוד בוקר, עוד שעה. למזלי הילדים מאוד קרקעו אותי אל המציאות. לא היו לי המותרות של לנסוע לאיזה אשראם בהודו ולשכוח את עצמי, וגם לא סתם להתחפר מתחת לשמיכות בלי לצאת מהמיטה ולתפקד, להתמודד עם יום ועוד יום. למזלי גם זכיתי להמון תמיכה מהמשפחה שלי ושל אמיר ומהחברים שלנו, שמאוד חיבקו ועטפו. אבא של אמיר התחתן עם אישה מקסימה, שגידלה את אמיר ושהוא ראה בה אימא לכל דבר. הם אמרו לי שאני צעירה וצריכה להמשיך הלאה ולמצוא בן זוג. ואז בא שני, חבר של אמיר, אם כי לא מהמעגל הכי קרוב, שהכיר ואהב את אמיר. הוא לא הרגיש מאוים מהזיכרון של אמיר, וזה מאוד עזר".

השניים נישאו והביאו לעולם את כרמי, היום בת שמונה. "לא ידענו בדיוק איך לספר לה על אמיר, אבל כשהייתה בת חמש בערך היא ראתה תמונה של אמיר עם ינאי הקטן - בארי אגב תמיד קינא בינאי על כך שיש לו תמונות עם אבא בניגוד אליו - ואמרה: האבא שמחזיק את ינאי זה לא אבא שלי, מי זה? שני סיפר לה והיא שאלה אותי: בכית, אימא? היה לך עצוב? אחר כך ראיתי אותה מסתכלת שוב על התמונה עם דמעות בעיניים, והיא אמרה: הוא כמעט היה אבא שלי. ינאי בן 15 היום ובארי בן 13 וחצי. כל אחד מהם דומה לאמיר בדרך שלו. ינאי למשל הולך בדיוק כמוהו, ולשניהם יש תנועות גוף, אינטונציות והבעות שמזכירות לי את אמיר. זאת מזכרת חיה ויום־יומית למה שממילא אי אפשר לשכוח. וזה מורכב וגם נפלא. הכאב מקבל פרופורציות אחרות מול החיים. האבל מתכנס אל הטקסים וההרגלים הקבועים, יום ההולדת שלו, יום השנה למותו, הגוף כבר יודע בכל ט"ו בשבט".

היא שמחה עם הספר ("אורנה לנדאו, העורכת המשובחת, הידקה אותו מאוד והפער בין התוצאה לטיוטה הראשונית משמעותי ביותר") וכבר רוקמת את הספר הבא. היא נושאת את שמות המשפחה של שני אהוביה, לומדת לתואר שני בספרות במסלול יצירתי וגם מנחה בסדנאות כתיבה, וחיה עם משפחתה ביישוב הקהילתי מדרשת בן גוריון, שליד קיבוץ שדה בוקר. "אחוזת הקבר של בן גוריון נמצאת פה, והנוף יפה יותר. אנחנו מאוד מאושרים פה, במדבר, ומגדלים קקטוסים ורוזמרין, שאלה הדברים היחידים שהיעלים, שמסתובבות פה חופשי, לא אוכלות".

עוד כתבות

שרת התחבורה מירי רגב / צילום: עמית שאבי - ידיעות אחרונות

הדרמה הלילית והדילמה של רגב: מאחורי הקלעים של דיוני התקציב

בהצעת התקציב שהונחה על שולחן הממשלה, הוצע לקצץ 700 מיליון שקלים לתשתיות מדי שנה עד לשנת 2028 מתקציב המזומן של משרד התחבורה ● לגלובס נודע כי במסגרת הדיונים הוצעו למשרד התחבורה חלופות שונות - ביניהן העלאת מחיר כרטיס נסיעה בתחבורה הציבורית ב-3.8 שקלים, יחד עם אימוץ השלב השני של רפורמת "צדק תחבורתי" שכולל נסיעה חינם לגמלאים

נמל חיפה / צילום: Shutterstock

בנמלים צפויים תורי ענק עם סיום המלחמה, אז למה ההיערכות מתעכבת?

משרדי הממשלה צופים התאוששות במשק שתביא בין היתר לפעילות ערה בנמלי הים ● אבל היערכות מתאימה לתסריט הצפוי מותנית בהסדרת התחרות בנמלים, שמתנגדים לכך ● דוח של הכנסת מזהיר: "לעומס בנמלי הים יש השלכות כלכליות משקיות משמעותיות"

ראש ממשלת ספרד, פדרו סנצ'ז / צילום: Shutterstock

ספרד מבטלת חוזה לרכש נשק מחברה ביטחונית ישראלית, ומצהירה: נפסול נוספות

משרד הפנים הספרדי הודיע כי הוא מבטל חוזה לאספקת 15 מיליון כדורים בתמורה ל־7 מיליון אירו מחברת גרדיאן אחזקות ● עוד קבע כי חברות ישראליות ייפסלו מהתמודדות במכרזים בעתיד "כל עוד המלחמה נמשכת" ● בשלב זה, בענף לא מכירים צעדים דומים מצד אירופה

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: דני שדה, Shutterstock

בצל הביטולים בחברות הזרות, שחקן מפתיע מנסה להיכנס לענף התעופה בישראל

בחברות התעופה הזרות ביטולי הטיסות נמשכים, בחברות הישראליות מגבירים פעילות בשלל יעדים כדי לתת מענה ● ישראייר עוזרת להגביר את התחרות בקו לונדון ולמרות זאת אין בשורה לגבי המחירים, ארקיע טוענת שהכרטיסים שלה לווינה ולרומא יעזרו לישראלים להגיע ליבשת אמריקה בקלות ובזול ● וגם: במטה ההייטק מנסים לייצר אלטרנטיבה למחירים הגבוהים של אל על לארה"ב

סאטיה נאדלה ומייקל סיילור / צילום: רויטרס

הוא הימר על הביטקוין, הזניק את החברה שלו ב-500% ועכשיו קורא תיגר על מיקרוסופט

במיקרוסופט שוקלים להתחיל להשקיע בביטקוין, מה שיכול להשתלם פעמיים לענקית הנכסים בלקרוק, שמחזיקה במניות ענקית הטק וגם משקיעה גדולה בקריפטו ● מי שניצל את המומנטום כדי להקניט את המנכ"ל הוא מייקל סיילור ממיקרוסטרטג'י, שזינקה פי 6 בשנה

פט גלסינגר, מנכ''ל אינטל / צילום: ap, Markus Schreiber

בזכות התחזיות להמשך: למרות דוחות חלשים אינטל מזנקת מעל 14% במסחר המאוחר

הכנסות אינטל הסתכמו ב-13.28 מיליארד דולר, גבוה ביחס לציפיות האנליסטים, אך עדיין משקפות ירידה ביחס לרבעון המקביל אשתקד ● לפי החברה, ברבעון הבא היא מצפה להכנסות בין 13.3 ל-14.3 מיליארד דולר - ● מניית החברה קופצת מעל 14% במסחר המאוחר

בועז וקסמן, בעלי אופיר טורס / איור: גיל ג'יבלי

כמעט בעל עניין: הבעלים של אופיר טורס קונה מניות של אחת המתחרות הגדולות

בועז וקסמן, הבעלים של קבוצת אופיר טורס, צבר יותר מ־4% ממניות חברת התיירות המתחרה קשרי תעופה ● כעת מסתמן כי הוא אינו מתכוון להסתפק באחוזים שרכש ומבקש להגדיל את החזקותיו בחברה

איור: גיל ג'יבלי

החלטתם להשקיע ב־S&P 500, האם אתם מוכנים גם להשקיע בדולר?

לשער הדולר שקל יכולה להיות השפעה דרמטית על התשואה שתקבלו בהשקעות מעבר לים - לטוב ולרע ● אבל האם המשמעות היא שעדיף לישראלים לגדר את ההשקעות ב־S&P 500 או בנאסד"ק? לא בהכרח ● קובי לוי מבנק לאומי מסביר: כך תדעו האם כדאי לכם להתמגן משינויי מט"ח ● שאלת השבוע 

אלעד רז / צילום: Allblocks

הישראלי שמשיק שבב חדש ומכריז: "הוא עדיף על זה של אנבידיה"

שבע שנים אחרי שאלעד רז הקים את נקסט סיליקון, הוא משיק שבב שינסה להתחרות במעבד החדש של אנבידיה ● אך הדרך עד שחברות הענק יעזבו את מלכת השוק לטובת סטארט־אפ מגבעתיים ארוכה: "אין לנו את הכוח שלה, אנחנו עדיין לא מסוגלים להשקיע מיליארדים בפיתוח" ● מה מיוחד בשבב שכבר משך את ממשלת ארה"ב?

הבניין בדיזנגוף 9 אחרי השיפוץ / צילום: יח''צ

יותר מ־1,000 בניינים: עיריית ת"א הפסידה בביהמ"ש, וההשלכות דרמטיות

פסק הדין שדחה את בקשת העירייה להאחדת חזית בניין ברחוב דיזנגוף עשוי להיות בעל השלכות רבות, שכן בת"א יש אלפי בניינים שנדרשים לשיפוץ חזיתות ● שלוש הערות על פסק הדין

ג'ו רוגן / צילום: ap, Gregory Payan

ג'ו רוגן רצה לראיין את שני המועמדים לנשיאות. רק אחד הגיע

מדי יום ועד הבחירות בארה"ב ב-5.11 נגיש סקירה יומית של הדברים שכדאי לדעת על המרוץ הכי חם בעולם ● והפעם: במפלגה הדמוקרטית מתנערים מביידן; אחרי שראיין את טראמפ, ג'ו רוגן רצה לארח גם את האריס. למה זה לא קרה? ומשקיע העל ריי דאליו מסביר איך להכין את תיק ההשקעות לתוצאות הבחירות • 5 ימים לבחירות בארה"ב

אילוסטרציה: shutterstock

נעילה אדומה בוול סטריט: נאסד"ק ירד ב-2.6%, מדד מניות השבבים ב-4%

המדדים המובילים מחקו את כל העליות מתחילת החודש ובדרך וקטעו את רצף העליות החודשי הארוך מאז 2021 ● אחרי הנעילה: אמזון עקפה את הציפיות, אינטל עם ירידה נוספת במכירות וברווח, עלייה בתחזיות, רבעון סוער לאפל: הקנס הענק ששילמה פגע ברווח הנקי ● עוד בעונת הדוחות: אסתי לאודר ואובר לא עמדו בצפי ● ישראליות: למונייד זינקה ב-30%, מובילאיי זינקה למרות שמחקה 2.7 מיליארד דולר

האם מספר התלמידים בחינוך הממלכתי-חרדי עלה ב-50%?

כמה תלמידים הצטרפו לחינוך הממלכתי־חרדי? בדקנו מחדש את הנתונים ● המשרוקית של גלובס

דונאלד טראמפ והנסיך הסעודי מוחמד בן סלמאן / צילום: ap, Evan Vucci

מבחינת טורקיה לא ממש משנה מי יזכה בבחירות בארה״ב. זו הסיבה

באיראן חוששים מפגיעה בכלכלה ומגורל תוכנית הגרעין, את ערב הסעודית ואיחוד האמירויות מעניינת בעיקר שמירת היציבות ולטורקיה אין הרבה ציפיות ● המזרח התיכון מחכה לבחירות

''''ריביות מדוכאות ומדיניות מוניטרית קלה הן נחלת העבר'' / צילום: Shutterstock, Pixels Hunter

בכירי וול סטריט בטוחים: כולם מפספסים את מה שעומד לקרות

מנהלי הכספים הכי גדולים בארה"ב חוששים מ'האינפלציה המוטמעת' במדינה ● מנכ"ל בלאקרוק: "יש לנו מדיניות ממשלתית שמגבירה אינפלציה ואיש לא שואל 'באיזה מחיר?'" ● מנכ"ל מורגן סטנלי: "נגמרו הזמנים של כסף זול וריביות אפסיות" ● מנכ"ל ג'יי.פי.מורגן: "האינפלציה עשויה להתחדש כפי שקרה בשנות ה-70"

משרדי אמזון / צילום: Shutterstock

אמזון מראה יציבות: ממשיכה במגמת צמיחה רבעון חמישי ברציפות

הרווח ברבעון השלישי עמד על 159 מיליארד דולר לעומת 148 מיליארד ברבעון הקודם ● הרווח למניה על 1.43 דולר למניה, ב-30% מעל הצפי וב-13% יותר מהרבעון השני ● הכנסות הענן צמחו ב-19% לעומת הרבעון המקביל אשתקד ● המניה מזנקת ב-4.5% במסחר המאוחר

מנכ''ל אפל, טים קוק / צילום: ap, Jeff Chiu

רבעון סוער לאפל: מכירות האייפונים זינקו, מס עתק פגע ברווח הנקי

אפל דיווחה על הכנסות של 94.9 מיליארד דולר ורווח למניה של 1.64 דולר, מעט מעל הצפי ● עם זאת, הרווח הנקי ירד בשל העובדה שהייתה צריכה לשלם את מס האיחוד האירופי ● שולי הרווח הגולמי היו 46.2%, מעל התחזיות של 46.0% ● יורדת ב-2% במסחר המאוחר

קמפיין בנק לאומי / צילום: צילום מסך מתוך הקמפיין

גל תורן וקמפיין המילואימניקים של בנק לאומי כובשים את המקום הראשון בזכירות ובאהדה

קמפיין החתונות, שנמצא באוויר כבר כחודש, עלה השבוע עם מספר זוגות ובהשקעה של כ–700 אלף שקל לפי נתוני יפעת בקרת פרסום ● מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה עולה כי סופר־פארם שנייה בזכירות, ו–KASHCASH שנייה באהדה ● הפרסומות הזכורות והאהובות

השופט יצחק עמית בדיון בבג''ץ / צילום: דוברות הרשות השופטת

מ"מ נשיא העליון על התערבות לוין לקיצוץ בתקני שופטים: "מהלך חסר תקדים"

"מעולם לא התערב שר המשפטים בתקציב הרשות השופטת. התערבות זו היא פגיעה בליבת הפרדת הרשויות ובעצמאות מערכת המשפט", כתב מ"מ נשיא ביהמ"ש העליון, השופט יצחק עמית ● בסביבת לוין מגיבים: "לטיפול בשורדי הנובה אין כסף. אבל לעוד 20 שופטים, לזה יש כסף. כל המדינה בקיצוצים - אבל הנהלת בתי המשפט לא"

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי; חומרים: shutterstock

סכומים בהיקף של מעל 500 מיליון דולר: סבבי הגיוס של חברות ההייטק הישראליות

בשבוע האחרון הכריזו שמונה חברות הייטק ישראליות על סבבי גיוסים, כאשר סך כל הגיוסים הגיע לסכום של 566 מיליון דולר ● את גל הגיוסים הובילה חברת הסייבר ארמיס עם גיוס בגובה של 200 מיליון דולר, לפי שווי של 4.3 מיליארד דולר