גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

במשרד האנרגיה בוחנים: הקמת מתקן להנזלת גז בהשקעה של 7 מיליארד דולר

חלק משמעותי מיצוא הגז של ישראל תלוי היום במצרים, ומתקן הנזלה יאפשר יצוא לרחבי העולם כדי לבזר את הסיכונים ● מי יממן את עלויות ההקמה האדירות?

אסדת קידוח ''לוויתן'' / צילום: אלבטרוס
אסדת קידוח ''לוויתן'' / צילום: אלבטרוס

שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן הנחה לבחון את אפשרות הקמת מתקן הנזלת גז טבעי צף (FLNG) במים הכלכליים של ישראל, כך נודע לראשונה לגלובס. על הפרק נמצאת גם אפשרות למתקן הנזלה יבשתי, אבל משיקולי זיהום בקרבת אוכלוסייה קיימות ספקות בנושא.

בלעדי | הקץ להפסקות חשמל? זה הפתרון של המדינה
בדיקת גלובס |כך תוכלו לחסוך אלפי שקלים בחשבון החשמל שלכם

כיום, ישראל משתמשת לצורך היצוא בשלושה צינורות: EMG, בעל קיבולת של כ־5.5 BCM (מיליארד מטרים מעוקבים) בשנה, המשמש ליצוא למצרים; תוואי "ירדן צפון", בעל קיבולת של כ־7 BCM לשנה, המשמש ליצוא לירדן וכן ליצוא המשכי למצרים באמצעות הצינור הפאן־ערבי (פג'ר); ותוואי "ירדן דרום", בעל קיבולת של כ־1 BCM לשנה, המשמש ליצוא למפעלי ים המלח בירדן. מעבר לכל אלו, בעוד שלוש שנים צפוי לקום צינור חדש למצרים בתוואי רמת חובב־ניצנה, בעל קיבולת של כ־6 BCM בשנה.

המטרה בהקמת מתקן הנזלה, צף או יבשתי, היא לבזר את הסיכונים מבחינת ישראל, שהרי חלק משמעותי מייצוא הגז של המדינה תלוי במצרים - הן כצרכנית והן כבעלת שני מתקני הנזלה, דלמייטה ואידקו. מתקן הנזלה מאפשר לקחת את הגז המופק, ולהעמיס אותו על ספינות. כך, ניתן לייצא אותו לכל מקום בעולם ולמקסם את התועלות הגיאופוליטיות. בה בעת, נפח LNG (גז טבעי מונזל) קטן פי 600 מגז טבעי.

השחקניות הראשונות שהעלו את אפשרות מתקן ההנזלה הצף על הפרק אלו השותפות במאגר לוויתן - ניו מד (45.33%), שברון (39.66%) ורציו (15%). כיום, קצה גבול התפוקה של לוויתן עומד על 12 BCM, כשהיעד הוא לעלות ל־14 BCM בשנה הבאה באמצעות הנחת צינור שלישי מהמאגר לפלטפורמה, בהשקעה בסך 570 מיליון דולר. בטווח הארוך, לניו מד יש תוכנית בסך כ־3 מיליארד דולר להגדלת ההפקה לכ־23-21 BCM באמצעות שני קידוחים נוספים במאגר, הנחת צינור רביעי ומודולים נוספים לטיפול בגז הטבעי על גבי הפלטפורמה.

נדרש נתיב ייצוא נוסף

עבור ההשקעה הזו, השותפות ירצו לראות קודם כל כי הממונה על הנפט במשרד האנרגיה והתשתיות יאשר להן תוכנית הפקה ויצוא, שתבטיח את החזר ההשקעה. אותה תוכנית עשויה לכלול תוכנית להרחבת השימוש במצרים ומתקן הנזלה עצמאי כאחד. בשנת 2023, ניצלה מצרים כ־4 מיליון טונות מתוך כ־20 מיליון טונות אפשריים בדלמייטה ובאידקו. מחד גיסא, זה מאפשר הרחבה של היקף היצוא על בסיס מתקנים קיימים. מאידך גיסא, זה לא מבזר סיכונים, במיוחד בתקופה כלכלית כה בעייתית של משטר א־סיסי שעדיין מוקדם לדעת לאן תתפתח.

בעקבות כך, מתגברת ההבנה כי נדרש נתיב יצוא נוסף שהוא אינו מצרים או ירדן, ואותו ניתן להשיג, למשל, באמצעות הנזלה. הסוגיה המרכזית שנוגעת ל־FLNG היא ההתייקרות המשמעותית בשנתיים האחרונות של עלויות הקמת המתקנים. לאחר שעלות ההקמה במספנות השונות שעוסקות במתקני הנזלה צפים עמדה בתקופת הקורונה על כ־750 מיליון דולר עבור תשתית שמסוגלת להפיק מיליון טונות גז מונזל בשנה, הביקושים הובילו לזינוק מחירים לכ־1.5 מיליארד דולר כעת. מי שמנצלות את הביקושים עבור הצבת המחירים הללו הן, בעיקר, מספנות דרום קוריאניות כמו סמסונג ויונדאי.

ברחבי העולם יש חמישה חמישה פרויקטים פעילים של FLNG: באוסטרליה, בבעלות חברת "של" עם קצב שנתי של 3.6 מיליון טונות; שניים במלזיה של פטרונאס, עם קצב כולל של 2.7 מיליון טונות; בגאבון של חברת פרנקו - 0.7 מיליון טונות; ובקונגו, של חברת ENI - 3 מיליון טונות. נוסף על כל אלו יש מיזמי FLNG בשלבים הקמה ביבשות שונות, כולל מפרץ מקסיקו, ואלו מעודדים את אותן עליות מחירים של מספנות.

לפי הערכות, הקמת מתקן הנזלה צף במים הכלכליים של ישראל תסתכם בהשקעה של כ־7 מיליארד דולר. המדינה היא הרגולטור בתחום הגז, ואין בסמכותה להורות על מימון פרטי לפרויקטים. על כן, בצל העלויות הגבוהות, השר כהן תומך הן באפשרות שהשותפות במאגר לוויתן יקימו את מתקן ההנזלה והן באפשרות להקמת קונסורציום רחב של כלל שחקניות הגז בישראל - כדי שיחלקו את ההשקעה ביניהן וינצלו גם מבחינתן את התועלות הכלכליות של מתקן FLNG.

שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן, מסר לגלובס כי "הקמת מתקן הנזלה יבשתי או צף יאפשר למקסם את הכנסות המדינה מיצוא הגז, יגוון את יעדי היצוא, ישמש כלי חשוב בזירה המדינית בכלל ומול אירופה בפרט ויתרום ליצירת מקומות עבודה". מעבר לכך, במצב שבו יוחלט על הגדלה נוספת של יצוא הגז למצרים, השר מעוניין כי מדינת ישראל תיטול חלק בקביעת היעדים שאליהם מיוצא ה־LNG ממצרים.

ישראל מפגרת באופן קבוע ביעדי האנרגיות המתחדשות שלה

מול סוגיית הייצוא, צריכת הגז הטבעי במשק המקומי המשיכה לצמוח בשנת 2023, בכ־3.5% ל־13.3 BCM. בד בבד, ישראל ייצאה 11.4 BCM. כ־80% מהגז הטבעי הישראלי מיועד לחשמל, מה שהופך את משק החשמל בישראל לנסמך הכבד ביותר על גז טבעי מבין מדינות ה־OECD.

בצל המלחמה, על קצב הפקת הגז והיצוא אפשר להביט בשני כיוונים שונים: קצב הפקה גבוה שמיועד ליצוא, יכול להיות מווסת בעת חירום למשק המקומי. בדיוק כפי שבחודש הראשון של מלחמת חרבות ברזל הופסקה ההפקה ממאגר תמר, וגז שהופק מלוויתן ובמקור יועד למצרים - הוסט למשק המקומי. אולם, מן העבר הנגדי, המלחמה גם ממחישה את חשיבות הימשכות העצמאות האנרגטית של ישראל, שלא תלויה כלל במקורות גז חיצוניים.

לפי הערכת רשות הגז הטבעי, תצרוכת הגז השנתית בישראל צפויה לצמוח עד לכ־20-17 BCM בשנת 2030. לכן, לובי 99 מזהיר ממחסור, במקרה שתהיה הגדלת ייצוא מוגזמת. בארגון ביצעו חישוב של תחזיות הביקושים ותחזיות ההפקה של המפיקות, והעריכו כי בהתחשב בעתודות הגז המוכחות - ישראל עלולה להגיע למחסור בין 2040-2035. אם למוכחות מוסיפים את העתודות המוכחות, אז לפי עמדת לובי 99 אלו מוסיפים 4-3 שנים נוספות. משתנה שאם יתממש יאפשר ייצוא גז גדול, הוא הטמעת אנרגיות המתחדשות. עם זאת, מדינת ישראל מפגרת באופן קבוע ביעדי האנרגיות המתחדשות שלה, מה שמאריך את השימוש בגז טבעי בהיקפים גדולים.

מטעם לובי 99 נמסר בתגובה לפניית גלובס: "יצוא גז טבעי מוביל להגדלה של הכנסות המדינה ממסים, ומהווה כלי לעידוד חיפוש מאגרי גז מצד אחד, אך מצד שני, שימוש והקצאות יצוא לא נכונות עלולות להאיץ את ניצול המאגרים הקיימים ובכך עלולות להוביל לפגיעה בביטחון האנרגטי, ולהחרפת יוקר המחיה בישראל. אנו קוראים לממשלה להמשיך לאמץ את המדיניות שגובשה בוועדת צמח לפיה יש להבטיח את הביקוש בשוק המקומי, בטרם אישורי היתרי ייצוא נוספים.

"בעבר הובטח הביקוש בשוק המקומי ל-30 שנה, אלא שמניתוח תחזיות הביקוש האחרונות שפורסמו על ידי משרד האנרגיה, יחד עם תחזיות ההפקה של חברות הגז, עולה תמונה מדאיגה. מבחינת עתודות מוכחות, ישראל צפויה להימצא במחסור בגז כבר תוך פחות מ-15 שנה. אסור לאשר ייצוא משמעותי נוסף לפני הבטחת צרכי השוק המקומי. מדיניות יצוא אחראית, תהיה כזו שתעודד חיפושים נוספים ופיתוח מאגרי גז ותאפשר הקלה במגבלות היצוא עליהם, ובמקביל לא תאפשר הרחבה של יצוא הגז ממאגרים קיימים שכבר פותחו".

ברמה הגלובלית, מוכרת הביקורת הרבה של ארגונים ירוקים נגד צבירת התאוצה של מתקני הנזלה בעולם. בתקופת כהונתו של נשיא ארה"ב הקודם דונלד טראמפ אושרו 11 מתקני הנזלה חדשים בארה"ב, שהתווספו לשבעה קיימים. לפי נתונים של סוכנות הידיעות בלומברג, מעצם הפעלתן ייפלטו לאטמפוספירה 78 מיליון טונות פחמן דו־חמצני בשנה - שווה ערך לכ־24 תחנות כוח פחמיות.

התועלת הגיאופוליטית של אותם מתקני הנזלה הייתה שבצל מלחמת רוסיה־אוקראינה, ארה"ב הפכה בשנה שעברה ליצואנית ה־LNG הבכירה בעולם. אך, זה לא מנע מהנשיא ג'ו ביידן להחליט בינואר להשהות את אישורי הייצוא לשווקים גדולים באירופה ובאסיה "במטרה לבחון את ההשפעות הסביבתיות".

עוד כתבות

נתב''ג / צילום: Shutterstock

מנכ״ל רשות שדות התעופה: תוך שבוע עד עשרה ימים נוכל להחזיר את כל הישראלים שתקועים בחו"ל

לאחר הערכת מצב עם גורמי מקצוע, המרחב האווירי יפתח בלילה שבין רביעי לחמישי, כך אמרה מירי רגב במסיבת עיתונאים הערב ● יותר מ־100 אלף ישראלים ממתינים בחו״ל, והחברות נערכות למבצע השבה רחב, אך בקצב מוגבל ותחת מגבלות ביטחוניות

פרסומים כוזבים / צילום: צילום מסך מרשת אקס, 02.23.26

האיראנים משקרים, והעולם מהדהד את זה

מאז תחילת מבצע "שאגת הארי", את הרשתות החברתיות שוטפים פרסומים כוזבים שמבקשים להאדיר את הישגי איראן ● אחד מהם אפילו הגיע אלינו ● המשרוקית של גלובס 

מטה אמזון / צילום: Shutterstock

העדיפו את המפרציות על פני ישראל ומשלמות את המחיר

מדינות המפרץ הפכו בשנים האחרונות ליעד מועדף לחוות השרתים של ענקיות הטכנולוגיה בזכות אנרגיה זולה והטבות מס, בזמן שהאטרקטיביות של ישראל ירדה בשל המלחמה ● כעת, המתקפות על האמירויות, בחריין וסעודיה חושפות את הסיכון הביטחוני באזור, כאשר אמזון מדווחת על פגיעה בשירותי הענן

דוכן של אחת החברות הישראליות בביתן הישראלי ב-MWC / צילום: תמונה פרטית

עם מתנדבים ותחת אבטחה: כך מציגים הישראלים בתערוכת הסלולר בברצלונה

על רקע הלחימה, רק 15 מתוך 25 החברות שתכננו להשתתף הגיעו לביתן הישראלי בתערוכת MSC בברצלונה, שפועל תחת אבטחה מתוגברת ● במקביל, נוצר גל יוזמות תמיכה: סיוע למשפחות מילואימניקים, פרויקט משותף של בנק לאומי ומלון פתאל למען האוכלוסיה המבוגרת והטבות חריגות מחברות הסלולר בארץ ובחו”ל ● אירועים ומינויים

5 דברים לדעת לפני פתיחת המסחר / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

חמישה דברים שכדאי לדעת על יום המסחר בשווקים

היום לא יתקיים מסחר בתל אביב לרגל חג הפורים ● הבורסה המקומית הציגה את עוצמתה לנוכח המלחמה עם איראן וסיכמה את היום החזק ביותר שלה מזה שש שנים ● ירידות חדות בבורסות אסיה, מחירי הנפט ממשיכים לזנק ● וול סטריט ננעלה במגמה מעורבת, סקטור הטכנולוגיה התאושש ● וגם: אנליסטים מעריכים מדוע הבורסה בניו יורק נותרה ללא פגע, בניגוד לרוב השווקים בעולם ● גלובס עושה סדר לקראת יום המסחר

התחדשות עירונית בירושלים / צילום: Shutterstock

"יקצר את לוחות הזמנים": מתי פגיעה בבניין יכולה דווקא לזרז פינוי־בינוי

המדינה מפצה על נזקי המלחמה, אך כשבניין שנפגע נמצא בעיצומו של תהליך התחדשות עירונית הסיפור מסתבך ● מי אחראי לשיקום המיידי של המבנה ואיזו הכרעה עשויה לשנות את לוחות הזמנים של הפרויקט?

מיכלית בריטית במיצרי הורמוז / צילום: ap, Morteza Akhoondi

תרחיש יום הדין של הכלכלה: מיצרי הורמוז נסגרים, מחיר הנפט מזנק

איום של משמרות המהפכה על חופש השיט בעורק הימי המרכזי של מדינות המפרץ מזניק את מחירי הנפט: ברנט קופץ ב-9% לכ-80 דולר ● אנליסטים מזהירים מתרחיש שידחוף את המחיר מעל 100 דולר לחבית

השקעות ריטייל / איור: Shutterstock

המשקיעים שמובילים את העליות בבורסה בת"א בשנתיים האחרונות

בעבר נחשבו משקיעי הריטייל ל"ידיים החלשות" בשוק המקומי, שממהרים למכור בעת חשש או חוסר ודאות ● אלא שמתחילת המלחמה לפני כשנתיים וחצי, הללו מפגינים חסינות ומספקים רוח גבית לשוק המניות המקומי: "הם מסתכלים לטווח ארוך יותר ומבינים שיש כאן הזדמנות"

בניין שנפגע מטיל איראני בתל אביב / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

מי זכאי לפיצויים ואילו מסלולים כבר נפתחו? עשינו סדר

בשלושת הימים הראשונים של המבצע הוגש מספר נמוך יחסית של תביעות לרשות המסים ● מי זכאי לפיצוי, מהו ה"מסלול המהיר" ומה אם הדירה השכורה נפגעה? ● גלובס עושה סדר

שדה התעופה בדובאי לאחר פגיעת הטיל האיראני / צילום: ap, Altaf Qadri

הם ברחו לדובאי כדי לא לשלם מסים, ועכשיו הם מבקשים חילוץ ממשלתי

מגן עדן של אפס מסים, יציבות וזוהר אינסטגרמי – למציאות של אזעקות, מחסור בציוד בסיסי וקריאות חילוץ: ההסלמה במפרץ מטלטלת את דובאי ● העיר שסימלה מודל הגירה לעשירים אירופים מערערת כעת את תדמית הביטחון והנוחות שבנתה בעשור האחרון

עיבוד: טלי בוגדנובסקי

למרות העליות: חלק מהמשקיעים היו מעדיפים לשכוח את היום הזה

הבורסה בת"א זינקו ביותר מ-4%, שיא עליות ליום בודד מאז הקורונה ● הפער מול המשקיעים ב-S&P 500 מגיע היום ל-6.5%, בגלל הזינוק בשקל והירידות בוול סטריט ובאירופה ● מדובר על יותר מ-250 מיליארד שקל שלא יזכו ליהנות מהתשואה הזו

אנשים במקלט בעת התקפת טילים מאיראן / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

לא נתנו לכם להיכנס למקלט? מדובר בעבירה פלילית

סירבו להכניס אתכם למקלט בזמן אזעקה? מעבר לאי הנעימות, יש לכך גם השלכות משפטיות ● מה קובע החוק, מה הדין לגבי חיות מחמד ואיך נכון לפעול בזמן אמת? ● גלובס עושה סדר

מעבר הגבול בטאבה / צילום: יוד צילומים

באל על מחכים שנתב"ג ייפתח כדי לחלץ - כך תוכלו בכל זאת לחזור לישראל

בחברות התעופה הישראליות נערכים לקראת מבצעי חילוץ ישראלים מחו"ל לנתב"ג ● על פי ההערכות, מדובר בלמעלה מ-100 אלף ישראלים שיזדקקו לחילוץ ● באל על ובישראייר נערכים קודם כל לחילוץ לקוחות החברה ללא עלות ● בארקיע מפרסמים מועדים חדשים לטיסות חילוץ דרך טאבה

קלוד / צילום: Shutterstock

יתרונות ה-AI: הציוץ שהפתיע את פירמות עורכי הדין הגדולות בעולם

עו"ד ז'אק שפירו, המנהל משרד עורכי דין אמריקאי שמעסיק שני עובדים, הדגים בציוץ ברשת X איך באמצעות בינה מלאכותית גם משרד קטן יכול להתחרות בהצלחה במשרדים גדולים ● "פירמה קטנה שבנתה את עצמה סביב AI תצליח לא רק להתחרות בפירמות ענק - אלא גם לעקוף אותן בסיבוב"

האחים צחי (מימין) ועידו חג'ג' / צילום: יח''צ - שי תמיר

התביעה נגד האחים חג'ג': העליון אישר לחתוך בחצי את שכר הטרחה לעורכי הדין

אחרי שהמחוזי אישר פשרה בתביעה על ניצול הזדמנות עסקית, העליון צידד בהחלטה להפחית את שכר עורכי הדין של התובע בתיק למיליון שקל ● השופט גרוסקופף קבע כי חוות דעת כלכלית צריכה להיות מטעם מומחה שמינה ביהמ"ש, ולא מטעם בעלי עניין

מיצרי הורמוז / עיבוד: Shutterstock

"להורמוז אין חלופה": מה המשמעות של הצעד הדרמטי של איראן, ואיך תגיב ארה"ב

"להכרזה על סגירת מיצרי הורמוז יש יותר משמעות תודעתית מכל דבר אחר", כך אומר פרופ' יהושע קרסנה, מנהל הפורום לשת"פ אזורי במרכז דיין באוניברסיטת ת"א ● עוד מציין קרסנה, כי אם החסימה תימשך לאורך זמן, תהיה לה השפעה חמורה על השווקים "מחירי הנפט יזנקו, אולי אפילו ל-100 דולר"

יגאל דמרי, יצחק תשובה, יאיר המבורגר / צילום: אייל פישר, גדעון לוין, גבע טלמור

הקבלן המוכר והטייקון שהסתבך: האנשים שהרוויחו מאות מיליונים ביום אחד

הזינוק החד בבורסה בת"א בעקבות המבצע באיראן, הקפיץ את שווי החזקותיהם של בעלי שליטה בשורת חברות בעשרות ובמאות מיליוני שקלים ● בין המרוויחים: יצחק תשובה, אהרון פרנקל, יעקב אטרקצ'י ושלמה אליהו ● וגם: האם הקפיצה של דמרי תשאיר אותה במדד הדגל?

יונית לוי-חדשות 12, מגי טביבי-חדשות 14, דוריה למפל-חדשות 13 / צילום: מתוך אתרי הערוצים

גם באמצע מלחמה: עם רייטינג מצרפי של מעל 50%, הקמפיינים נשארו על המסך

בניגוד לסבבים קודמים, במבצע "שאגת הארי" שיעור הרייטינג הגבוה של הערוצים המסחריים תורגם גם לנוכחות בהפסקת הפרסומות ● מי רשם את הזינוק הגדול ביותר בשיעור הצפייה, מי עלה ראשון בקמפיין מלחמה, ומה יקרה עם העונה החדשה של "האח הגדול" במוצ"ש

נוחי דנקנר / צילום: תמר מצפי

ביהמ"ש ידון בהתנגדות להסדר החוב החדש של נוחי דנקנר עם הבנקים

אחרי שבעל השליטה לשעבר באי.די.בי סיכם עם שישה בנקים כי יעביר להם 5 מיליון שקל, התובע הייצוגי בפרשת "הנפקת החברים" טוען כי היה על דנקנר להעביר 7% מהסכום לטובת התובעים ● דנקנר: "טענות מופרכות שיגרמו לי נזקים עצומים"

טיל בליסטי באיראן. האם טהרן חותרת להסכם אמיתי? / צילום: Reuters, Morteza Nikoubazl

אנשי מערכת הביטחון לשרי הקבינט: "בסוף המבצע לא יושמד האיום הבליסטי"

דיווח: איחוד האמירויות וקטאר ביקשו סיוע מבנות הברית שלהן בהדיפת המתקפות האיראניות ● שר ההגנה האמריקאי: לא תוחמים בזמן את המבצע ● ארה"ב תקפה את אתר הגרעין באספהאן ● מפקד הזרוע הצבאית של הג'יהאד האיסלאמי בלבנון חוסל בתקיפת צה"ל ● קטאר: הפלנו מטוסי קרב איראניים ● קפריסין: הכטב"ם בבסיס הבריטי שוגר ע"י חיזבאללה ● עדכונים שוטפים