גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"ביוג'ן הייתה פסגת הקריירה שלי עד כה": המנכ"ל לשעבר מדבר על התוכניות לעתיד

מישל וונטסוס היה מנכ"ל ביוג'ן בתקופה שבה הייתה במוקד תשומת הלב בעקבות התרופה החדשנית שלה לאלצהיימר, אבל בסוף שילם בכיסאו על הכישלון שלה בשוק ● בראיון ל"גלובס", הוא מגיב על הביקורת שהושמעה נגדו, מספר אילו חברות מעניינות אותו עכשיו ומדבר על ההשקעה שלו בקיוריס הישראלית ● על המיזם החדש שהוא מקים בסינגפור, הוא עדיין לא מוכן לפרט

מטה ביוג'ן במסצ'וסטס, ארה''ב / צילום: Shutterstock
מטה ביוג'ן במסצ'וסטס, ארה''ב / צילום: Shutterstock

במאי 2022 הודיעה חברת ביוג'ן שהמנכ"ל שלה זה שש שנים, מישל וונטסוס, עומד לעזוב. כולם ידעו מדוע. וונטסוס שילם בכיסאו על כישלון השקת התרופה לאלצהיימר אדוהלם, זו הייתה פחות או יותר לשון כל כותרות הידיעות שעסקו בנושא.

כעת, באחד הראיונות הראשונים שלו לאחר הפרישה, הוא אומר לגלובס: "אני שמח לפתוח דף חדש בחיים המקצועיים שלי בתחום מדעי החיים, אחרי התפקיד המאוד זכיר שלי כמנכ"ל ביוג'ן. אני משמש בכמה תפקידים בבורדים ובוועדות מייעצות, משקיע וגם יזם בעצמי".

למעשה, אחד הדברים הראשונים שעשה מאז עזב את ביוג'ן היה להצטרף כמשקיע וכדירקטור לחברה הישראלית קיוריס (Quris), המפתחת "חולה על שבב" וכלי בינה מלאכותית לניבוי הצלחה של תרופה בניסויים קליניים. כמו כן, הוא מכהן בין היתר כדירקטור בחברת התרופות הסינית־אמריקאית Zai Labs, וכחבר הוועדה המייעצת לחברת האבחון הנוירולוגי מבוסס הבינה המלאכותית LANGaware.

על החברה שיזם, הוא מוכן לספר כרגע שני פרטים בלבד: היא עוסקת בתחום המחלות הנדירות, והיא ממוקמת דווקא בסינגפור.

"עובד רק עם חברות AI"

"אני מאמין שאנחנו רק בהתחלה של מהפכת ה־AI ברפואה, ושהטכנולוגיות הללו יכולות לשפר כל שלב, מראשית הפיתוח ועד הקליניקה", אומר וונטסוס, "לכן אני היום עובד רק עם חברות שזה הכיוון שלהן, השילוב בין AI לפיתוח התרופות הקלאסי".

וונטסוס דיבר על הצורך לשלב בין תחום התרופות לעולמות המידע והמכשור הרפואי עוד כשהיה בביוג'ן, אבל למרות החדשנות של ביוג'ן בתרופות, החברה לא שינתה מהותית את התחום בתקופתו כמנכ"ל. היום הוא מנסה לחזור לחזון הזה.

"תמיד האמנתי שדרושה סינרגיה טובה יותר בין ביולוגיה וטכנולוגיה כדי שתחום מדעי החיים בכללותו יהיה יותר אפקטיבי", הוא אומר. זו גם חלק מהסיבה שהוא מתעניין בישראל.

"תמחור גבוה? מגיע תגמול על סיכון"

ביוג'ן היא חברת ביוטק המתמקדת בתרופות נוירולוגיות ופסיכיאטריות, תחום שנחשב מסוכן מאוד. היא נסחרת בנאסד"ק לפי שווי של 31 מיליארד דולר, ומאז 2021 היא נמצאת במרכז הסיקור התקשורתי של התעשייה, בעיקר בגלל (או בזכות) התרופה אדוהלם לאלצהיימר.

אדוהלם נכשלה בניסוי, ואז החברה הודיעה שניתוח בדיעבד של התוצאות בעצם הראה שהתרופה מוצלחת. ועדה מייעצת של ה־FDA, רשות המזון והתרופות האמריקאית, המליצה לא לאשר את התרופה, אבל ה־FDA אישר אותה בכל זאת, ושני בכירים בארגון התפטרו. האישור היה כה חריג, עד שהגיע אפילו לבירור בקונגרס, אם כי לא נטען עד היום שנעשה כאן משהו בלתי חוקי או לא כשר.

לאחר קבלת האישור, כתב וונטסוס למשקיעים: "קיוויתי במשך שנים שנגיע לרגע כזה. אני מאמין שהוא מסמל את תחילתו של עידן חדש שבו עוד תרופות רבות יהיו זמינות לחולי אלצהיימר". ולפחות בעניין הזה, נראה שהוא לא טעה.

למרות האישור הגבולי, וונטסוס החליט להשיק את התרופה במחיר גבוה מאוד - 56 אלף דולר, יותר מהמלצות האנליסטים של החברה. נוכח מספר הזכאים לקבל את התרופה והעלויות הנלוות לתהליך מתן התרופה (בדיקות מקדימות, בדיקות מעקב, עירוי התרופה), המחיר הזה היה עלול להקריס את ארגון ביטוח הבריאות הממשלתי לבני 65 ומעלה בארה"ב, מדיקר.

הארגון סירב לשלם עבור התרופה לרוב המטופלים שלו, והשקת אדוהלם נכשלה כישלון חרוץ. וונטסוס תלה אז את האשמה ב"בלבול ודיסאינפורמציה", וביקש שהקהילה הרפואית "תפנה את הקשב מעוד בחינה של תוצאות הניסוי אל המטופלים הזקוקים לתרופה".

ההחלטה לעבור הלאה לא הייתה קשה במיוחד מבחינת ביוג'ן, כי הייתה לה בצנרת עוד תרופה לאלצהיימר, לקמבי. היא אמנם פועלת במנגנון דומה לאדוהלם אך נראה שהיא מוצלחת יותר.

לקראת הניסיון השני באלצהיימר, ביוג'ן השאירה מאחור כמעט כל מה שנקשר באדוהלם. היא העבירה את מושכות השיווק לשותפה שלה, Esai, ונפטרה גם מהמנכ"ל. לקראת ההשקה של לקמבי, הוחלף גם יו"ר החברה. מאז עזיבתו של וונטסוס, ידעה מניית החברה עליות וירידות, ובסך הכול הוסיפה לערכה כ־7%.

מה אתה חושב היום על התמחור של אדוהלם?
"חברות תרופות הן בעסק של סיכון. אם מגיעה לשוק חדשנות אמיתית, כנראה חברה לקחה על עצמה המון סיכון במשך שנים ומגיע לה תגמול. מצד שני, תקציב מערכת הבריאות גבוה. הייתי רוצה לראות שיטת תגמול שבה התשלום הכי גבוה הוא על המוצרים הכי חדשניים, ואילו שוק הביוסימילרז יפותח כך שנראה ירידת מחירים משמעותית במוצרים הוותיקים יותר, ואז שוב יופנו המשאבים הללו לחדשנות. החיסכון שיכול להגיע מביוסימילרז טובים יכול להגיע למיליארדי דולרים במדינות הגדולות ביותר. זו בעיני גישה עדיפה בהרבה על הגבלת התגמול על מוצרים חדשים.

"מודל נוסף הוא תשלום עבור ערך. אפשר לקשר את התגמול לחיסכון שנגרם למערכת הבריאות מטיפול משמעותי בחולה, או לשיפור באיכות החיים שלו. לשם כך יש לבנות מודלים מורכבים של תגמול המבוססים על כמויות גדולות של מידע מאוד מדויק וספציפי למקרה, ולכן זה כנראה לא יהיה הדבר הראשון שיקרה".

כשנשאל על תחושותיו אחרי עזיבת ביוג'ן, וונטסוס נשמע מפויס. "בביוג'ן עברתי תקופה מדהימה עם אנשים מדהימים", הוא אומר. "המיקוד בתחום הנוירולוגיה היה מאוד משמעותי לחברה, והצלחנו לשמור עליו וגם להשיג בו הצלחות. חברות רבות ברחו מהתחום הזה כי הוא מורכב וקשה. המדע עדיין לא מבין בצורה מספיק עמוקה את הפיזיופתולוגיה שלו. לכן באתי לביוג'ן. רציתי לראות את השילוב בין ביולוגיה וטכנולוגיה, הדמיה, גנטיקה, הבנה עמוקה של סמנים ביולוגיים, כדי שנוכל להצליח במקום שבו אחרים מפחדים ללכת. ואני גאה בכך שבאמת הרחבנו את צנרת התרופות למקומות שבהם יש צורך רפואי בלתי מסופק. ביוג'ן הייתה שיא הקריירה שלי עד כה, ועזבתי עם המון סיפוק וכבוד לחברה".

הצטערת לעזוב?
"אני שמח שהחברה הגיעה למצב שבו היא משיקה את המוצרים הראשונים בעולם שבאמת עובדים באלצהיימר ו־ALS. אני גאה בכך שהלכנו עם המדע לאורך כל הדרך. לא תמיד מגיעים לירח בניסיון ראשון. אני שמח לראות שלקמבי הצליחה להגיע, ואנחנו הראשונים שהבאנו תרופה כזו לשוק".

"הכתובת כבר על הקיר"

וונטסוס, שנולד במרוקו למשפחה ממוצא יווני, התגורר רוב חייו הבוגרים בצרפת. היום הוא חי בארה"ב. הוא למד רפואה ומנהל עסקים וניהל סניפים של חברות התרופות סיבה גייגי ו־MSD, במדינות כמו ערב הסעודית, פולין, בלגיה וסין. ב־MSD הוביל את פעילות הבריאות הדיגיטלית ואת הקשר עם הלקוח. כשהצטרף לביוג'ן כסמנכ"ל הסחר, נדרשו לו שמונה חודשים בלבד כדי לקבל את תפקיד המנכ"ל, לאחר שהציע את עצמו באופן פרו־אקטיבי לתפקיד.

למרות פרשת אדוהלם, הוא נחשב מנהל מוכשר ועתיר ניסיון. כמה מהתרופות המובילות של ביוג'ן היום נרכשו או לפחות פותחו במשמרת שלו: לקמבי עצמה; Spinraza - התרופה הראשונה בעולם לטיפול במחלת ניוון השרירית הגנטית SMA, וגם תרופה Qalsody שאושרה לסוגים מסוימים של ALS ב־2023.

בתקופתו, ביוג'ן החלה בשיתוף פעולה עמוק עם מחלקת הנוירולוגיה בבית החולים איכילוב. וונטסוס עצמו ביקר בישראל כמה פעמים, וב־2018, הוא סיפר בראיון לגלובס על התרשמותו מאקוסיסטם פיתוח התרופות הישראלי.

אחרי שעזב את ביוג'ן, הוא הצטרף כאמור לקיוריס. על שיתוף הפעולה עם חברה ישראלית בתקופה זו הוא אומר: "אני מאוד מתלהב מהדרייב האינובטיבי של המדינה הזו. אין מדינה להמצאה. חדשנות היא מריטוקרטיה".

קיוריס נוסדה על ידי צחון בנטואיץ' ויוסי הרן, וגייסה עד היום 37 מיליון דולר. עם משקיעיה נמנים סופטבנק, וולטק ונצ'רס, איי־איינג'לס, גלנרוק, קובי ריכטר, מתיו ברונפמן, רמי אונגר ועוד.

החברה גייסה לשורותיה כמה שמות מרשימים, ביניהם מנכ"ל פייזר לשעבר ויו"ר סוכנות האשראי מודי'ס, האנק מקינל; פרופ' רוברט לנגר מ־MIT, מייסד מספר רב של סטארט־אפים בתחום הרפואי, ביניהם מודרנה; זוכה פרס נובל פרופ' אהרון צ'חנובר ועוד.

"התרשמתי מאוד מהנהלת החברה, מהדירקטוריון ומהוועדה המדעית המייעצת. ביליתי זמן עם יצחק כדי להבין את הבידול ואת היכולות הטכנולוגיות. הייתי מופתע מאיכות האנשים שפגשתי בתל אביב, די מדהים הטאלנטים שפיתחתם במדינה שלכם. אחרי בדיקת החברה, השקעתי בה כסף משלי, כך שהמחויבות היא מעבר לקבלת ג'וב. אני חלק מהמסע.

"החברה הזאת משנה את האופן שבו אנחנו מביאים תרופות לשוק. הם מחברים בין הבינה המלאכותית והביולוגיה בצורה שלא ראיתי בעבר, והדרך קדימה מאוד ברורה - לתרופות מותאמות אישית ויותר פרואקטיביות. פיתוח תרופות הוא באופן אינהרנטי תהליך מסוכן וההצלחה לא מובטחת. ניסויים בבעלי חיים הם הגישה הכי טובה שיש לנו עד היום כדי לשפר את סיכויי ההצלחה, אך יש לה מגבלות רבות ובערך 90% מהתרופות שעוברות ניסויים בבעלי חיים, בסופו של דבר נכשלות בקליניקה. נראה שהמספרים הללו לא משתפרים עם השנים, אלא להיפך.

"ב־2022 ה־FDA כתב את ה־Modernization Act שמאפשר במקרים מסוימים להחליף ניסויים בבעלי חיים בניסויים ברקמות אדם, תאים אנושיים או אורגנואידים, או במודלים ממוחשבים. קיוריס, שהוקמה לפני שההחלטה הזאת פורסמה, כוללת את כל היכולות הללו".

לדברי וונטסוס, אף התקנות הללו כבר תוקנו, הן רק ההתחלה של השינוי. "דרושים מנהיגים אמיתיים, גם ברגולציה וגם בחברות התרופות. קשה לשנות הרגלים בתעשייה די שמרנית, אבל הכתובת כבר על הקיר ולא תהיה ברירה. ישנו צונאמי של פתרונות שמנסה לאתגר את שיטות העבודה הקיימות באמצעות טכנולוגיה, ומי שלא מאמץ אותה יהפוך למיותר".

עוד כתבות

טיל בליסטי באיראן. האם טהרן חותרת להסכם אמיתי? / צילום: Reuters, Morteza Nikoubazl

אנשי מערכת הביטחון לשרי הקבינט: "בסוף המבצע לא יושמד האיום הבליסטי"

דיווח: איחוד האמירויות וקטאר ביקשו סיוע מבנות הברית שלהן בהדיפת המתקפות האיראניות ● שר ההגנה האמריקאי: לא תוחמים בזמן את המבצע ● ארה"ב תקפה את אתר הגרעין באספהאן ● מפקד הזרוע הצבאית של הג'יהאד האיסלאמי בלבנון חוסל בתקיפת צה"ל ● קטאר: הפלנו מטוסי קרב איראניים ● קפריסין: הכטב"ם בבסיס הבריטי שוגר ע"י חיזבאללה ● עדכונים שוטפים

עשן מיתמר מעל טהרן לאחר התקיפה הישראלית, אתמול / צילום: ap, Vahid Salemi

"עידן של זהב כלכלי": רוצים לדעת למה הבורסה קפצה? תקראו את הכתבה הזו

בעוד שקשה לחזות אם המלחמה באיראן תסמן פרק ביטחוני חדש, בשוק ההון כבר מנסים לשרטט את המפה הכלכלית של היום שאחרי ● לצד העמקת הגירעון והחשש מעיכוב בהורדת הריבית, בבתי ההשקעות מעריכים כי ישראל עשויה לצעוד לקראת "עידן זהב": עם ירידה משמעותית בפרמיית הסיכון, שער שקל־דולר שחותר לקידומת 2 והסתערות של משקיעים זרים ● גלובס צולל לתחזיות המומחים והשאלות הפתוחות

רונן גינזבורג, מנכ''ל דניה / צילום: רני חכם

הדוחות שהרסו למניה הזו את החגיגה בבורסת ת"א

בעוד שמדד הנדל"ן זינק במעל 6% בתל אביב, מניית דניה סיבוס היא בין המניות הבודדות בסקטור שנסחרה היום בירידות, בעקבות דוחות כספיים מעורבים שפרסמה ● בעוד שהחברה דיווחה על שיא בצבר ההזמנות, בגובה 22 מיליארד שקל, הרווח הנקי של החברה רשם ירידה של 3%

אהרון פרנקל, חיים כצמן ויאיר המבורגר / צילום: עידן חסון, אריק סולטן, גבע טלמור

חיים כצמן, אהרן פרנקל ומשפחות האצולה של שוק הביטוח: שלושת המרוויחים הגדולים של היום בת"א

הזינוק במחיר המניות בת"א הקפיץ את שווי החזקותיהם של בעלי השליטה בשורת חברות בעשרות ולעתים אף מאות מיליוני שקלים ● בין המרוויחים: חיים כצמן שחוזר לחייך אחרי תקופה ארוכה של ירידות במניה, אהרון פרנקל שגורף רווחים על ההשקעה המחודשת בתמר פטרוליום, והטייקונים של שוק הביטוח שהחגיגה במניותיהן מסרבת לגווע

ראש ממשלת בריטניה כאשר ביקר בעבר בבסיס חיל האוויר הבריטי ארקוטירי שבקפריסין / צילום: ap, Kirsty Wigglesworth

כטב"ם מתאבד התפוצץ בבסיס בריטי בקפריסין, ועדיין לונדון מנסה להתרחק מהמלחמה

בסיס חיל אוויר בריטי בקפריסין, הותקף על ידי כטב"ם שנשלח מאיראן או חיזבאללה ● למרות האירוע התקדימי, ראש ממשלת בריטניה הבהיר כי מדינתו "לא תהיה מעורבת במתקפה על איראן"

פלטפורמת ''פולימרקט'' / צילום: Shutterstock

מתי תיגמר המלחמה? זה ההימור המוביל

פלטפורמת ההימורים פולימרקט, שמבוססת על חוכמת ההמונים ולעיתים גם על מידע פנים, מציירת תמונה ברורה: הפסקת אש לפני אפריל - לא סבירה ● נפילת המשטר עד יוני - 42% ● ומה לגבי חסימת מיצרי הורמוז?

ספינות במיצרי הורמוז (ארכיון) / צילום: ap, Jon Gambrell

פתוחים או סגורים? האירוע שמבלבל את פלטפורמת פולימרקט

הימורים של כ-5 מיליון דולר הצטברו בפלטפורמת הימורים, המבוססת על חוכמת ההמונים ולעיתים גם על מידע פנים, בשאלה מתי איראן תסגור את מיצרי הורמוז ● עם זאת, התברר שלשאלה יש יותר מתשובה אפשרית אחת, והרוחות בפולימרקט סוערות

חלון הראווה של חנות iBags שנופץ / צילום: אורון גנץ

המילואימניק גילה: העסק נפגע מהדף מטיל ואז נבזז

בעלי רשת חנויות iBags ראה דרך מצלמות האבטחה שחלונות הראווה של הסניף התל אביבי שלו נופצו מההדף של אחד הטילים האיראנים - ולהפתעתו גילה כי לאחר מכן שלושה אנשים נכנסו לחנות הפרוצה ובזזו אותה

ההודעה שמתחזה לדואר ישראל

לא ללחוץ על הקישור: הסמס שקיבלתם הוא לא באמת מדואר ישראל

בימים האחרונים רץ קמפיין פישינג שנשלח בהודעות SMS ומנסה להשתלט על חשבונות בנק וחשבונות תשלום דיגיטלי ● בדואר ישראל מבהירים כי זו לא הודעה מטעמם ● כך תדעו לזהות את הנורות האדומות

עליות בבורסת תל אביב / צילום: Shutterstock

אופוריה בת"א: הבורסה סיכמה את היום החזק ביותר שלה מזה שש שנים

מדד ת"א 35 זינק בכ-4.6% ● מדד הביטוח הוביל את העליות והתחזק במעל 8% ●  ● המשקיעים ברחו לנכסי חוף מבטחים - מחירי הנפט והזהב מזנקים ● הדולר התחזק בעולם, אך נחלש מול השקל ● מיטב: שוק האג"ח בעולם עבר לתפקד כמגן מפני עלייה בסיכון ● סיגמא-קלאריטי: יש מקום רב לאופטימיות ביום שאחרי ● מחר לא יתקיים מסחר בת"א

מעבר גבול טאבה / צילום: שלומי יוסף

למה ארקיע מפעילה טיסות לטאבה - ואל על וישראייר לא?

אזהרת המסע של המל"ל מונעת מחברות ישראליות להפעיל קווים למצרים, אך חלקן מצאו דרך לעקוף זאת ● כך ארקיע מנהלת מבצע חילוץ באמצעות רכישת שירותים מחברת תעופה זרה - בזמן שאל על בוחרת להמתין בשלב זה לאפשרות לחלץ נוסעים דרך נתב"ג

אזור הפגיעה הישירה בבית שמש / צילום: דוברות מד''א

הפגיעה הישירה במקלט בבית שמש: "תרחיש נדיר אבל אפשרי"

המהנדס הראשי של פיקוד העורף לשעבר: "בשימוש בטילים מהסוג שראינו לאחרונה, פגיעה ישירה הופכת לשאלה של 'מי ישב איפה ובאיזו תנוחה'"

ועדת הכספים בכנסת / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

מבלי להתייחס להוצאות המלחמה באיראן: ועדת הכספים החלה לדון במסגרת התקציב

ועדת הכספים של הכנסת החלה לדון במסגרת התקציב לשנת 2026, אך לא התייחסה להוצאות המלחמה הנוכחית ● לדברי ראש אגף התקציבים באוצר, קיים קושי מהותי לבנות תקציב מאפס בשל אי הוודאות הביטחונית ● ולמרות הכל, תחזיות הצמיחה של בנק ישראל עדיין רלוונטיות

טילים הערב בירושלים / צילום: Mahmoud Illean

שיגורים לרחבי הארץ; מצב החירום בעורף הוארך עד 12 במרץ

חיל האוויר השלים יותר מ-30 תקיפות נגד מערך הטילים הבליסטיים של המשטר האיראני ● שרי הממשלה מאשרים במשאל טלפוני את הארכת מצב החירום המיוחד בעורף לעוד 12 יום ● 9 הרוגים ועשרות פצועים בפגיעה ישירה באזור בית שמש ● צה"ל בגל הפצצות בטהרן; נתניהו: "התקיפות רק יתגברו" ● כ-100 אלף משרתי מילואים גויסו ● "טראמפ: הטבענו 9 ספינות איראניות" ● עדכונים שוטפים

מטוס U-2 ממריא מעל בסיס אקרוטירי בקפריסין / צילום: Reuters

המדינה שמצאה את עצמה בלב מלחמה: מה קורה בקפריסין?

לאחר שנים שבהן הצהירה על ניטרליות, קפריסין נקלעת כעת בעל כורחה לעימות המתרחב במזרח התיכון, עם שיגורי טילים לעבר האי, פינוי אזורים סמוכים לבסיסים הבריטיים וביטול אירועים מדיניים, כשהחשש בשלטונות הוא מהפיכתה לזירה פעילה במאבק מול איראן

יונית לוי-חדשות 12, מגי טביבי-חדשות 14, דוריה למפל-חדשות 13 / צילום: מתוך אתרי הערוצים

גם באמצע מלחמה: עם רייטינג מצרפי של מעל 50%, הקמפיינים נשארו על המסך

בניגוד לסבבים קודמים, במבצע "שאגת הארי" שיעור הרייטינג הגבוה של הערוצים המסחריים תורגם גם לנוכחות בהפסקת הפרסומות ● מי רשם את הזינוק הגדול ביותר בשיעור הצפייה, מי עלה ראשון בקמפיין מלחמה, ומה יקרה עם העונה החדשה של "האח הגדול" במוצ"ש

מה לעשות עם תיק ההשקעות / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

"הזדמנות קנייה לא נורמלית"? המומחים חלוקים מה לעשות עם תיק ההשקעות

לקראת פתיחת המסחר בת"א, המלצות מנהלי השקעות נעות בין "לא להגדיל סיכון" ו"להימנע ממכירת חיסול", לבין "חשיפה גבוהה להשקעות בשוק הישראלי" ו"צמצום של רכיבי המט"ח בתיק (השקל־דולר בדרך לקידומת 2)" ● ומה ניתן ללמוד מהתנהגות השוק במבצע "עם כלביא"

קלוד / צילום: Shutterstock

יתרונות ה-AI: הציוץ שהפתיע את פירמות עורכי הדין הגדולות בעולם

עו"ד ז'אק שפירו, המנהל משרד עורכי דין אמריקאי שמעסיק שני עובדים, הדגים בציוץ ברשת X איך באמצעות בינה מלאכותית גם משרד קטן יכול להתחרות בהצלחה במשרדים גדולים ● "פירמה קטנה שבנתה את עצמה סביב AI תצליח לא רק להתחרות בפירמות ענק - אלא גם לעקוף אותן בסיבוב"

מיכלית בריטית במיצרי הורמוז / צילום: ap, Morteza Akhoondi

100 דולר לחבית? כך עלולה סגירת הורמוז לשנות את שוק הנפט העולמי

התקיפה הובילה לצניחה של 70% בתנועת המיכליות בעורק התחבורה הראשי, ולעלייה של 50% בפרמיות הביטוח ● המומחים מעריכים כי השוק כבר תמחר את רוב הסיכונים, בעוד אופ"ק מגדילה התפוקה כדי למתן את המחיר ● כעת - כל העיניים נשואות לפתיחת המסחר

סקטורים בבורסה שעשויים להרוויח מהלחימה ומה יקרה למניות הנדל''ן / צילום: Shutterstock

המניות שעלו במאות אחוזים בחסות המלחמה, והאם יש להן עוד לאן לעלות?

למרות שתמונת המערכה הצבאית טרם התבהרה, מנהלי ההשקעות מסמנים מרוויחים ומפסידים פוטנציאליים ● בצד החיובי: מניות התעשיות הביטחוניות, רשתות מזון וחברות אנרגיה ● עלולות להיפגע: רשתות מלונות, מרכזי מסחר ומניות התעופה ● ומה התחזית למניות הבנייה?