גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הצפון בוער, היישובים ריקים - והממשלה "מנותקת קשר"

ראשי הרשויות בצפון דוחפים כבר זמן רב להקמת מנהלת מסודרת, בדומה למינהלת "תקומה" בעוטף עזה - אך גורמים המעורים בנושא אומרים: "זה לא על הפרק" ● בינתיים המלחמה נמשכת, והמציאות בצפון בלתי אפשרית

מטולה בחודש האחרון / צילום: Reuters, Raphael Gotheil
מטולה בחודש האחרון / צילום: Reuters, Raphael Gotheil

הצפון נמצא במלחמה כבר כמעט שישה חודשים. מלחמה קשה, כואבת, קטלנית, שכופה מציאות בלתי נסבלת על תושבי יישובי הגבול. הם, וראשי הרשויות אומרים זאת בפה מלא מהיום הראשון, וכך גם אומרת המציאות - עם מטחי רקטות מאסיביים ועוד מוות מצער. רק הממשלה ומערכת הביטחון מתקשים לומר בבירור את מה שכולם יודעים, וזה מתבטא בצעדים האופרטיביים ובקבלת ההחלטות: על אף המצב, למרות עשרות אלפי מפונים והיישובים המופגזים והריקים, טרם התקבלה החלטת ממשלה ממשית בנוגע לשיקום וחיזוק יישובי הצפון. והתושבים עוד מחכים.

בעקבות אמברגו הנשק הקנדי: המדינות שישראל באמת צריכה לחשוש מהן
בקנדה תיכננו מהלך דרמטי נגד ישראל. איך זה הסתיים?

בעלי העסקים בצפון מתארים תחושת ניתוק מצד הממשלה, וזו קיבלה אישוש נוסף כאשר אף חבר כנסת לא נכח בפתיחת הדיון של הוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל בכנסת, מלבד יו"ר הוועדה מיכאל ביטון. רק באמצע הדיון, שעסק ב"שימור מפעלים ועסקים שפונו או הועזבו עקב התמשכות המלחמה", הצטרפו שלושה ח"כים - טטיאנה מזרסקי, אלמוג כהן ועופר כסיף.

למעשה, בחודשים האחרונים לא התקבלה ולו החלטת ממשלה אחת חדשה בנוגע ליישובי הצפון. ניתנו לא מעט החלטות ממשיכות, מתקנות או מאריכות של החלטות קודמות (ובמרכזן החלטה 988 מ־23 באוקטובר, לפינוי התושבים ולאירוחם במלונות), אך ההחלטה החדשה האחרונה, שמהותה מענק למפונים "לצורך הצטיידות לעונת החורף", התקבלה אי שם ב־3 בדצמבר.

לקראת סוף ינואר האחרון, במסגרת ישיבה מיוחדת של הקבינט הביטחוני בצפון, הנחה ראש הממשלה בנימין נתניהו לאשר "בימים הקרובים" תוכנית פיתוח ליישובי הצפון בתקציב של 3.5 מיליארד שקל. גובשה לשם כך טיוטת הצעת מחליטים, שנמצאת במשרד ראש הממשלה אך טרם הובאה לאישור. במשרד אומרים כי "הכסף להחלטה משוריין. בימים אלה מסתיימת עבודת המטה, ואנו מדייקים את הצרכים עם הרשויות, לקראת סוף החודש נביא את ההחלטה לאישור הממשלה. אישורה התעכב בשל העיכוב בהעברת תקציב המדינה".

מינהלת לצפון? לא נראה שזה הכיוון

במקביל לגיבוש התוכנית לפיתוח יישובי הצפון, נשמעות לאחרונה עוד ועוד קריאות להקמת מינהלת ליישובי הצפון, בדומה למינהלת תקומה האמונה על שיקום עוטף עזה. ראשי רשויות בצפון דוחפים לשם, וכך גם חברי כנסת. יו"ר הוועדה ח"כ ביטון הגיש לצד 21 ח"כים נוספים, מהקואליציה ומהאופוזיציה, הצעת חוק להקמת המינהלת. ההצעה, הקובעת שתפקיד המינהלת יהיה "ליזום פעולות ולהכין תוכניות לשיקומם ולפיתוחם הכלכלי, החברתי, המדעי־טכנולוגי והחקלאי של יישובי הצפון", הונחה על שולחן הכנסת ב־18 במרץ, אך תוכל לעלות להצבעה רק במושב הכנסת הבא, שמתוכנן להיפתח ב־19 במאי.

יקב באביבים לאחר פגיעה מירי טילים / צילום: מאיר ביטון

בינתיים עושה רושם שהממשלה כלל לא מתכננת להקים מינהלת כזו. מנכ"ל משרד הפנים, רונן פרץ, שעומד בראש צוות מנכ"לים של משרדי הממשלה המטפל במענה נקודתי ליישובים, שיקף בדיון בוועדה שעסק בצורך בהקמת מינהלת את תפיסת הממשלה בעניין: לתת למשרדי הממשלה את המפתחות. "משרדי הממשלה יודעים לעבוד ועובדים יפה, ונותנים פתרונות. תכנון נכון של עבודת כלל משרדי הממשלה יכול לסייע".

גורמים המעורים בעניין מציינים שהקמת מינהלת כרגע "לא על הפרק", וכי משרד ראש הממשלה מונה להיות מעין "פרויקטור על" לצפון. לדברי אותם גורמים, המציאות בצפון לא פשוטה, ואין לדעת כמה זמן תימשך, אך אינה דומה למה שהתרחש בדרום ולכן אין צורך במינהלת נוספת. "המשרדים יודעים להכיל את העניין ויכולים להתמודד עם מה שדורשת הסיטואציה בצפון", אומר אותו גורם, שמדגיש כי אם חלילה יידרדר המצב גם בצפון, האפשרות להקמת מינהלת תעלה שוב לשולחן.

באוצר מאשימים את סביבת ראש הממשלה בכך שלא קם בצפון גוף מקביל למינהלת תקומה. היו מי שקיוו שמשרד האוצר ייכנס לחלל הריק ויתפוס הובלה, אבל גם בתוך המשרד לא מונה צוות ייעודי לטיפול בגזרה הצפונית כאירוע מאקרו. מאחורי הקלעים, בתוך משרד האוצר נשמעות מספר גישות כלפי הסיוע לעסקים בצפון. באגף התקציבים נזהרים מפני הרחבה נוספת של הסיוע לעסקים. לעומתם, מס רכוש ברשות המיסים מציגים עמדה יותר מרחיבה.

בזמן שהקמת המינהלת בצפון לא מתקדמת, לגלובס נודע כי מתגלגלת בממשלה טיוטת הצעת מחליטים להקמת צוות היגוי בין-משרדי לטיפול בצפון. באוצר סבורים שבראש הצוות צריך לשבת מנכ"ל משרד הפנים, רונן פרץ, אבל עדיין לא ברור כיצד יתגלגלו הדברים, על רקע מחלוקות מול משרד ראש הממשלה.

נוכחות דלה של חברי כנסת בדיון על עסקים שנפגעו בצפון / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

מה בכל זאת קרה מתחילת המלחמה? מאוקטובר ועד לסוף 2023 העביר משרד הפנים לרשויות המפונות (בדרום ובצפון) יותר מ־130 מיליון שקל כתקציב שוטף, ועוד יותר מ־100 מיליון שקל בעקבות צורכי המלחמה. בתחילת השנה הוקמה מינהלת "אופק צפוני", בראשות תא"ל (במיל') דוד סויסה, שמספקת מענה לרשויות ויישובי הצפון בעניינים הביטחוניים - החל בכיתות הכוננות ובדרכי גישה ליישובים, ועד נושא הפיצויים על נזקים שגרם צה"ל. תקציב המינהלת לא גבוה, כ־30 מיליון שקל נכון לעכשיו.

"יש מדינה תוססת במרכז, ומדינה גוססת בצפון"

בדצמבר האחרון, בשיחה עם גלובס, העריך אמיר דהן, מנהל קרן הפיצויים ברשות המסים, כי אם הלחימה בצפון הייתה מסתיימת באותה נקודה, היו מתקבלות בין 5,000 ל־7,000 תביעות בגין נזקים ישירים שנגרמו לרכוש, בהיקף פיצוי של 300-500 מיליון שקל. נכון לסוף מרץ, ההערכה היא עשרת אלפים תביעות בסך של חצי מיליארד שקל לפחות.

עד היום תושבי הצפון הגישו לרשות המסים 2,062 תביעות לפיצויים בגין נזק ישיר, שהצטברו לכ־35 מיליון שקל. מדובר בטיפה בים הפיצויים שהמדינה תידרש לשלם כשיתברר היקף הנזק המלא. הרשות יכולה רק להעריך את היקף הנזקים מאחר שאין לעובדיה גישה ליישובים שבהם נגרמים הנזקים הגבוהים ביותר.

משה דוידוביץ, ראש המועצה האזורית מטה אשר ויו"ר פורום קו העימות, אומר בשיחה עם גלובס: "הצפון מופקר. תושבים משוחחים איתי יום־יום ומביעים תחושות קשות. אוכלוסייה חזקה רוצה לעזוב, חלק מהתושבים כבר שכרו דירות באזורים אחרים, ואחרים מספרים שיעזבו כי הם חשים שאיבדו אמון ותחושת ביטחון מול הממשלה והמדינה". במסגרת דיון של הוועדה המיוחדת אמר דוידוביץ שנעשית עבודה מצד הרשויות בצפון ומשרדי הממשלה להכנת תוכנית עבור היישובים, אך "תחנות ירושלים לא עונות כבר חמישה חודשים, והממשלה מנותקת קשר לחלוטין מאיתנו, הרשויות".

פגיעה בעסקים הקטנים, בתיירות ובחינוך

כיום יש כ־60 אלף מפונים מהצפון, אך יש גם כאלו שחזרו, בעיקר ליישובים שאינם בטווח הפגיעה הישיר של טילי נ"ט. בכל יום יש אזעקות, מטחי רקטות והתרעות חדשות. חיים בחשש ובפחד תמידי. את המציאות הזו המחישו תושבי הצפון שדיברו בדיון הוועדה המיוחדת לפני כחודש. יוחאי וולפין, מנהל הקהילה במנרה, סיפר כי "מתוך 155 דירות במנרה, כ־100 נפגעו. גם הפגיעות הקלות, 'רק' חלונות שהתנפצו, עם הגשם שנכנס לבתים אני לא רוצה לחשוב מה קורה לרכוש שבפנים. ייקח הרבה זמן לתקן את היישובים שניזוקו. קהילת מנרה זקוקה לבית זמני עד שנוכל לחזור הביתה, וכדי שיהיה בית זמני, אני חייב את המדינה". אהרון גמזו, תושב כפר סאלד, הוסיף בדיון: "ילדים נוסעים בהסעות עם כיתות כוננות, מאבטחים עם נשקים. ילדי כיתות א'-ד' לומדים יחד, עם מורה אחד. רק אחרי שנורה נ"ט אחד נשמעת אזעקה, מהחשש שיגיע עוד אחד".

ענפים רבים נפגעים מהמצב: החקלאות בצפון כבר ניזוקה קשות, התיירות - שעונת השיא שלה אמורה להתחיל בימים אלו - בוודאי תיפגע, וכך גם בעלי העסקים הקטנים. דו"ח של בנק ישראל ממחיש כמה משמעותי ניתוק התושבים מסביבת מגוריהם כשמדובר ביישובי גבול הצפון. הדו"ח קובע כי "הרוב המוחלט של תושבי הנגב המערבי וגבול לבנון עובדים במרחב שבו הם גרים, ושיעור העובדים באזור המגורים גבוה יותר בגבול לבנון, שמרוחק יותר ממרכזי התעסוקה. רבים מהם, במיוחד תושבי היישובים הכפריים, עצמאים ועוסקים בענפי כלכלה ייחודיים למקום. מכאן הסיכון הטמון בהיחלשות זיקתם למקומות העבודה בגין פינוי לאזורים מרוחקים, בפרט כשהעסק גם קשור למקום (כגון עסקי תיירות)".

ליאור פוגל מהיישוב אבטליון, בעלי חברת "שפן הסלע" לאטרקציות תיירות בצפון, מספר כי "הקושי העיקרי הוא חוסר הוודאות. קשה לתכנן קדימה: לצאת לשיווק לפסח, להביא צוות. בשנייה אחת יכול ליפול כטב"מ בנהריה ופתאום הכל ייגמר". הוא אומר בצער כי "לא סופרים את התיירות".

"חצי שנה שבה תושבינו עקורים מבתיהם ללא אופק או ידיעה מה יהיה הלאה", מוסיף דוידוביץ. "מה יקרה עם הבתים שלהם? מה יעלה בגורל החינוך של הילדים שלהם? מה עם העסקים שקרסו? המדינה סיפקה מסלולי מענקים ליישובים עד 3.5 ק"מ מהגבול, ובפועל כל הצפון גמור במובן הזה: צימרים, בתי מלון, עסקים קטנים ובינוניים, מסעדות, עסקי ספורט ונופש, מפעלים ועוד. מה יעלה בגורלם אם המדינה לא תעשה משהו?".

עוד כתבות

פעילי חיזבאללה / צילום: ap, Hussein Malla

למה חיזבאללה הצטרפו למערכה, אבל החות'ים לא?

למרות המהלומות שספג בשנה האחרונה ומאמצי השיקום הרבים, חיזבאללה בחר להצטרף למערכה הנוכחית ● לפי פרשנים, ההחלטה לא נובעת משיקולים צבאיים אלא מעיקרון דתי שמחייב נאמנות מלאה למשטר האיראני ● ולמה החות'ים לא הצטרפו למערכה?

אהרון פרנקל, חיים כצמן ויאיר המבורגר / צילום: עידן חסון, אריק סולטן, גבע טלמור

חיים כצמן, אהרן פרנקל ומשפחות האצולה של שוק הביטוח: שלושת המרוויחים הגדולים של היום בת"א

הזינוק במחיר המניות בת"א הקפיץ את שווי החזקותיהם של בעלי השליטה בשורת חברות בעשרות ולעתים אף מאות מיליוני שקלים ● בין המרוויחים: חיים כצמן שחוזר לחייך אחרי תקופה ארוכה של ירידות במניה, אהרון פרנקל שגורף רווחים על ההשקעה המחודשת בתמר פטרוליום, והטייקונים של שוק הביטוח שהחגיגה במניותיהן מסרבת לגווע

מיצרי הורמוז / עיבוד: Shutterstock

"להורמוז אין חלופה": מה המשמעות של הצעד הדרמטי של איראן, ואיך תגיב ארה"ב

"להכרזה על סגירת מיצרי הורמוז יש יותר משמעות תודעתית מכל דבר אחר", כך אומר פרופ' יהושע קרסנה, מנהל הפורום לשת"פ אזורי במרכז דיין באוניברסיטת ת"א ● עוד מציין קרסנה, כי אם החסימה תימשך לאורך זמן, תהיה לה השפעה חמורה על השווקים "מחירי הנפט יזנקו, אולי אפילו ל-100 דולר"

5 דברים לדעת לפני פתיחת המסחר / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

חמישה דברים שכדאי לדעת על יום המסחר בשווקים

היום לא יתקיים מסחר בתל אביב לרגל חג הפורים ● הבורסה המקומית הציגה את עוצמתה לנוכח המלחמה עם איראן וסיכמה את היום החזק ביותר שלה מזה שש שנים ● ירידות חדות בבורסות אסיה, מחירי הנפט ממשיכים לזנק ● וול סטריט ננעלה במגמה מעורבת, סקטור הטכנולוגיה התאושש ● וגם: אנליסטים מעריכים מדוע הבורסה בניו יורק נותרה ללא פגע, בניגוד לרוב השווקים בעולם ● גלובס עושה סדר לקראת יום המסחר

השקעות ריטייל / איור: Shutterstock

המשקיעים שמובילים את העליות בבורסה בת"א בשנתיים האחרונות

בעבר נחשבו משקיעי הריטייל ל"ידיים החלשות" בשוק המקומי, שממהרים למכור בעת חשש או חוסר ודאות ● אלא שמתחילת המלחמה לפני כשנתיים וחצי, הללו מפגינים חסינות ומספקים רוח גבית לשוק המניות המקומי: "הם מסתכלים לטווח ארוך יותר ומבינים שיש כאן הזדמנות"

ג'יימי דיימון, מנכ''ל ג'יי.פי מורגן / צילום: ap, Seth Wenig

הוא בדרך כלל נביא זעם, אבל דווקא ביחס להשלכות המלחמה הוא אופטימי

מנכ"ל ג'יי. פי. מורגן, בנק ההשקעות הגדול בעולם, אמר בראיון ל-CNBC כי הוא אופטימי לגבי האפשרות שהמבצע הצבאי נגד איראן יוביל לשלום במזרח התיכון ● לצד זאת, ג'יימי דיימון הזהיר כי "ישנה אדישות רבה בשווקים" וסימן התפרצות מחודשת של האינפלציה בארה"ב כסיכון מרכזי

ישראלים מוצאים מקלט בחניונים תת־קרקעיים / צילום: Reuters, Oren Ziv

מחקרים מגלים: על מה לא כדאי לדבר עם השכנים במקלט

כשהטילים משבשים את החיים ומפלס המתח והחרדה בעלייה, חזרנו למחקרים שיעזרו לנו לקבל החלטות תחת לחץ ועייפות, להתמודד עם החרדה של הילדים ולהתנהל ברוגע מול אנשים שחושבים אחרת מאיתנו במקלט או בממ"ד

טיל בליסטי באיראן. האם טהרן חותרת להסכם אמיתי? / צילום: Reuters, Morteza Nikoubazl

אנשי מערכת הביטחון לשרי הקבינט: "בסוף המבצע לא יושמד האיום הבליסטי"

דיווח: איחוד האמירויות וקטאר ביקשו סיוע מבנות הברית שלהן בהדיפת המתקפות האיראניות ● שר ההגנה האמריקאי: לא תוחמים בזמן את המבצע ● ארה"ב תקפה את אתר הגרעין באספהאן ● מפקד הזרוע הצבאית של הג'יהאד האיסלאמי בלבנון חוסל בתקיפת צה"ל ● קטאר: הפלנו מטוסי קרב איראניים ● קפריסין: הכטב"ם בבסיס הבריטי שוגר ע"י חיזבאללה ● עדכונים שוטפים

בניין שנפגע מטיל איראני בתל אביב / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

מי זכאי לפיצויים ואילו מסלולים כבר נפתחו? עשינו סדר

בשלושת הימים הראשונים של המבצע הוגש מספר נמוך יחסית של תביעות לרשות המסים ● מי זכאי לפיצוי, מהו ה"מסלול המהיר" ומה אם הדירה השכורה נפגעה? ● גלובס עושה סדר

בורסת כווית / צילום: Reuters, Anadolu

איך תשפיע המלחמה על הורדות הריבית? התשובה של ליאו ליידרמן

בעוד שהבורסה המקומית והשקל מגיבים בזינוק לשינוי המאזן האסטרטגי מול איראן, שוקי העולם נצבעים אדום בצל קפיצת מחירי הנפט ● המשקיעים חוששים מחסימת מצרי הורמוז ומשיבוש שרשראות האספקה, לצד דאגה שהתייקרות האנרגיה תביא לעלייה באינפלציה

עשן מיתמר מעל טהרן לאחר התקיפה הישראלית, אתמול / צילום: ap, Vahid Salemi

"עידן של זהב כלכלי": רוצים לדעת למה הבורסה קפצה? תקראו את הכתבה הזו

בעוד שקשה לחזות אם המלחמה באיראן תסמן פרק ביטחוני חדש, בשוק ההון כבר מנסים לשרטט את המפה הכלכלית של היום שאחרי ● לצד העמקת הגירעון והחשש מעיכוב בהורדת הריבית, בבתי ההשקעות מעריכים כי ישראל עשויה לצעוד לקראת "עידן זהב": עם ירידה משמעותית בפרמיית הסיכון, שער שקל־דולר שחותר לקידומת 2 והסתערות של משקיעים זרים ● גלובס צולל לתחזיות המומחים והשאלות הפתוחות

פרידריך מרץ, קנצלר גרמניה / צילום: Reuters, Nicolas Economou

הנאום המפתיע של הקנצלר הגרמני: "לא הזמן לדבר על החוק הבינ"ל"

בניגוד לדברים הזהירים של ראש ממשלת בריטניה, הקנצלר הגרמני פרידריך מרץ התייצב באופן גורף לצידה של ישראל: "זה לא הזמן להרצות לשותפינו ולבעלי הברית שלנו" ● הוא אף שיבח את ישראל וארה"ב על "שהחליטו לפעול באופן עצמאי למרות הסיכונים" ● עם זאת, שר החוץ הגרמני הבהיר: "לא תהיה כל מעורבות צבאית גרמנית במלחמה"

מטוס של וויזאייר / צילום: Shutterstock, Petr Leczo

ענקית התעופה שמתגברת טיסות חילוץ לישראלים

ברקע השעיית הטיסות הישירות לישראל והגבלות המרחב האווירי, ויזאייר מוסיפה כמעט 30 טיסות שבועיות לשארם א-שייח' כנתיב חלופי דרך סיני ● גם בלו בירד, טוס וארקיע מתגברות פעילות במצרים, בעוד שאל על נמנעת בשל אזהרת המסע

מייסדי חברת גלואט / צילום: gloat

הסטארט-אפ הישראלי שמפטר 20% מעובדיו

חברת ה־HR Tech הישראלית גלואט מבצעת קיצוצים בכוח אדם בחברה ובמקביל מתמקדת בפיתוח כיוון חדש, סביב הטמעת בינה מלאכותית בארגונים ● זאת בין היתר, לאחר שחלק מלקוחות מוצר הדגל לא חידשו חוזים

תקיפה משותפת לארה''ב וישראל בטהרן, השבוע / צילום: Reuters, Majid Asgaripour

המרוץ נגד השעון: ארה"ב מנסה להכריע את איראן לפני שתיגמר התחמושת

בפנטגון חוששים שקצב השימוש בתחמושת גבוה מיכולת הייצור ● בעוד ארה"ב וישראל מנסות לשתק את מערכי הטילים של טהרן, המחסור במיירטי THAAD וחץ 3 מעמיד את המזה"ת בסיכון ● האם המלאים המיועדים להרתעת סין וצפון קוריאה ייפתחו לטובת המערכה באיראן?

צילומים: AP-Vahid Salemi, Evan Vucci, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

מומחים מעריכים: וול סטריט תרוויח מהמלחמה. בתנאי אחד

וול סטריט צפויה להיפתח בירידות בעקבות המלחמה עם איראן והמתיחות הגיאו-פוליטית, אך אם המערכה תהיה קצרה היא עוד עשויה להרוויח ● כיצד יושפעו מניות ענפי התעופה, האנרגיה והחברות הביטחוניות בוול סטריט ● וגם: אילו מניות ישראליות שנסחרות מעבר לים עשויות להרוויח מכך

קיר סטארמר, רה''מ בריטניה, ועמנואל מקרון, נשיא צרפת / צילום: Kin Cheung, Tschaen Eric/Pool/ABACA

אירופה פוחדת להיכנס למלחמה, ומתרכזת במסרים פייסניים ובחילוץ אזרחים

מדינות אירופה הבליגו על התקפות איראניות על כוחותיהם הפרושים במפרץ ובמזרח התיכון ● הן קראו ל"הרגעת הרוחות" על ידי "כל הצדדים" ואף שיגרו שורת מסרים מתונים המנסים להבהיר לאיראן כי לא יתערבו ● אם לא תשתנה, ההשלכות של מדיניות הפייסנות האירופית עשויות להיות רחבות

מיכלית גז נוזלי (LNG) בנמל קטאר / צילום: ap

מחיר הגז והנפט מזנק, אלו הישראליות שמרוויחות

מחירי הגז והנפט מזנקים בעקבות המתקפות האיראניות על נסיכויות המפרץ והחסימה החלקית של מיצרי הורמוז ● הזינוק במחירים הקפיץ את מניות האנרגיה הישראליות, שחלקן נהנות גם מהחוזים ארוכי הטווח על הגז המקומי

אייפון 17e החדש / צילום: אתר החברה

אפל חושפת דגם אייפון מוזל ומשדרגת את האייפד אייר

החברה חורגת מאירועי ההשקה המסורתיים שלה ומציגה אייפון 17e מוזל עם יכולות Apple Intelligence והבטחות לחיי סוללה ארוכים, ואייפד אייר עם תמיכה ב-Wi-Fi 7 ● השבבים במכשירים פותחו בין היתר גם במרכז הפיתוח הישראלי ● המחיר ההתחלתי: 599 דולר

מטה אמזון / צילום: Shutterstock

העדיפו את המפרציות על פני ישראל ומשלמות את המחיר

מדינות המפרץ הפכו בשנים האחרונות ליעד מועדף לחוות השרתים של ענקיות הטכנולוגיה בזכות אנרגיה זולה והטבות מס, בזמן שהאטרקטיביות של ישראל ירדה בשל המלחמה ● כעת, המתקפות על האמירויות, בחריין וסעודיה חושפות את הסיכון הביטחוני באזור, כאשר אמזון מדווחת על פגיעה בשירותי הענן