שר האנרגיה אלי כהן, הליכוד (פותחים שישי, רשת 13, 22.3.24) / צילום: איל יצהר
על רקע האירועים הקשים במדינה, ייתכן שרבים פספסו זאת, אך בתקופה האחרונה מתבצעת רפורמה צרכנית במשק החשמל. שר האנרגיה, אלי כהן, ניסה להמחיש עד כמה היא משמעותית: "ההוצאה על חשמל היא בערך השלישית (בגובהה) בכל משק בית, אחרי דיור ומזון", הוא אמר. ובהמשך טען כי הרפורמה "תחזיר לאזרחי ישראל 2 עד 3 מיליארד שקל מדי שנה". האם אכן מדובר במהלך כה משמעותי?
● בלעדי | הקץ להפסקות חשמל? זה הפתרון של המדינה
● בדיקת גלובס | כך תוכלו לחסוך אלפי שקלים בחשבון החשמל שלכם
ראשית, הסבר קצר על הרפורמה. משק החשמל בישראל מורכב משרשרת של כמה מקטעים: ייצור, הולכה, חלוקה ואספקה (מקטע נוסף מוגדר כניהול משק החשמל). הרפורמה הנוכחית נוגעת לחלק האחרון של האספקה. כלומר, לתשלום שאנו משלמים עבור החשמל. כבר כיום יכולים משקי בית רבים לשלם עבור צריכת החשמל שלהם לשורה של חברות פרטיות (על אף שההולכה ממשיכה להיות באחריות חברת החשמל), שגובות תעריפים נמוכים יותר מאלה שגובה חברת החשמל. כרגע האפשרות הזאת אמנם מוגבלת רק למי שיש בביתו "מונה חכם" (כ־15% מהבתים), אך כבר ברבעון השלישי של השנה האפשרות אמורה להיפתח לכולם.
אז כמה כסף יוכל לחסוך משק בית הודות לכך? בתשובה לפנייתנו קיבלנו הסבר מהשר לגבי האופן שבו חושב הנתון שבו נקב: "הכנסות משק החשמל הן מעל 30 מיליארד שקל בשנה, ההנחה המוצעת ללקוחות נעה בין 5% ל־20%", ומכאן שהחיסכון "יכול אף לחצות את רף ה־3 מיליארד שקל".
אלא שזה חישוב מעט פשטני. ראשית, כפי שהסבירו לנו ברשות החשמל, החלק הרלוונטי לחישוב לא נוגע לכלל הכנסות משק החשמל אלא רק לחלק מסוים מהן (שמסתכם ב־28 מיליארד שקל בשנה). שנית, היות שההנחות שמוצעות לצרכנים הן מורכבות (למשל, רק על שעות מסוימות ביום) החישוב שלהן אינו טריוויאלי. למעשה, בתגובה להודעה על הרפורמה, פרסמה חברת נגה, האחראית על ניהול מערכת החשמל בישראל, כי החיסכון הצפוי ממנה לצרכן יעמוד רק על כ־750 מיליון שקל בשנה. ובכל זאת, ב"חישוב אצבע" שערכנו בעצמנו (הנחה קבועה של 6.5% על כל החשבון - הצעה שאכן קיימת - מתוך סך הוצאה של 28 מיליארד שקל), הגענו לחיסכון אפשרי של 1.8 מיליארד שקל בשנה - לא רחוק באופן מהותי מהטווח התחתון שבו נקב השר.
ומה לגבי הטענה כי הוצאות החשמל הן ההוצאות הגבוהות ביותר של משק בית אחרי דיור ומזון? נתונים על כך אפשר למצוא בסקר הוצאות משקי הבית שעורכת הלמ"ס (הסקר העדכני ביותר הוא מ־2021). גם כאן ניתוח הנתונים הצריך מספר הנחות (לפירוט בנושא, ראו "הבדיקה המלאה" באתר), אך בשורה התחתונה, לפי הממצאים שלנו, טענתו של כהן אינה נכונה. כך, למשל, מלבד דיור ומזון, אפשר למנות גם סעיפים כמו הוצאות לכלי רכב (1,618 שקל בחודש), בריאות (967 שקל), שירותי חינוך (818 שקל), ועוד - שהם כולם גבוהים יותר מההוצאה החודשית על חשמל לצריכה שוטפת (372 שקל).
בשורה התחתונה: דבריו של כהן חצי נכונים. החיסכון השנתי לצרכן כתוצאה מהרפורמה אכן עשוי להגיע לכ־2 מיליארד שקל בשנה, בדומה לרף התחתון שבו נקב. ההוצאה על סעיף החשמל היא אינה הגבוהה ביותר עבור משקי הבית מלבד דיור ומזון, וישנן הוצאות נוספות שגבוהות ממנה.
תחקיר: יובל אינהורן