פרמיית הסיכון בשיא / אילוסטרציה: Shutterstock, עיבוד: טלי בוגדנובסקי
החלטת הריבית של בנק ישראל היום היא אולי המסובכת ביותר עבור חברי הוועדה המוניטרית בשנים האחרונות. בשוק קשה למצוא אפילו מישהו שיהיה מוכן להמר אם צפויה הורדה נוספת או שבבנק המרכזי יעדיפו לא לבצע זעזועים. ברקע: המתיחות הביטחונית בכלל החזיתות והאיום האיראני לנקוט פעולה ישירה נגד ישראל. ראייה למצב השברירי שבו נמצאת הכלכלה המקומית ניתן למצוא בפרמיית הסיכון על האג"ח הממשלתיות, שנמצאת ברמות שיא שלא ראינו מאז סוף אוקטובר. גם "מדד הפחד" של השוק המקומי, VTA-35, בשיא של חמישה חודשים.
● מומחים כותבים | רגע לפני ההחלטה הגורלית של בנק ישראל: הפלונטר של הריבית בארה"ב
● כשהשכר הוא רק בונוס: הכירו את שיאני השכר בבורסה של תל אביב
● כשפעילות מועדוני הלקוחות שווה יותר מהחברה כולה
עד לימים האחרונים נראה היה שמדובר בהחלטה קלה. הורדת ריבית של 25 נקודות בסיס לרמה של 4.25% הייתה נראית כמעט כמו עובדה מוגמרת. כעת לבנק ישראל יש סיבות טובות לכאן ולכאן.
מה תומך בהשארת המצב הנוכחי על כנו? זה התחיל עם תנודות חריגות בשווקים, בעיקר במט"ח, שהובילו את הדולר לשיא של כמעט שלושה חודשים מול השקל. גם באג"ח הממשלתיות נרשמו ירידות, והתשואה שברה בתחילת השבוע שיא של חמישה חודשים. את התוצאה ניתן לראות בסקר כלכלנים של בלומברג - רוב החזאים אינם צופים הפחתת ריבית בהחלטה הקרובה.
מנגד, ישנם גם גורמים שעדיין תומכים בהורדת הריבית. העיקרי שביניהם הוא קצב האינפלציה (2.5% בפברואר), שנמצא בתוך טווח היעד של בנק ישראל שעומד על 1%-3%. בנוסף לכך, עוד בהחלטה הקודמת אחד מחמשת חברי הוועדה המוניטרית תמך בהורדת הריבית.
התחזית של ראש חטיבת המחקר לשעבר
בשורה התחתונה, המתיחות הביטחונית סיבכה מאוד את התמונה. פרופ' מישל סטרבצ'ינסקי, לשעבר חבר בוועדה המוניטרית וראש חטיבת המחקר בבנק ישראל, אומר בשיחה עם גלובס כי בנק ישראל רגיש להתפתחויות הגיאו-פוליטיות, ומסביר כיצד זה בא לידי ביטוי בקבלת ההחלטות. "הורדת הריבית בישראל הייתה מוקדמת משאר הבנקים כי לנו יש כלי חשוב בארסנל, מכירת המט"ח". בכך הוא מתייחס לתוכנית שהשיק בנק ישראל בתחילת המלחמה, למכירת מט"ח כדי לתמוך בשקל בהיקף של עד 30 מיליארד דולר.
נכון לעכשיו, מימש הבנק 8.5 מיליארד דולר בתחילת המלחמה, בחודשים האחרונים הוא נשאר מחוץ למגרש. להערכת סטרבצ'ינסקי, מכירת מט"ח "יכולה למתן את הסיכונים בהורדה חדה מדי, שיכולה להביא ליציאת הון מישראל". מתי בנק ישראל עשוי להתערב? גורם בולט בשוק מעריך בפנינו שזה כנראה יקרה רק אם שער הדולר יחצה שוב את רף ה-4 שקלים, כפי שראינו בתחילת המלחמה.
סטרבצ'ינסקי מנגד מציין גם את הגורמים שתומכים באי הורדת ריבית. ראשית, למרות התמתנות האינפלציה, "הסיוע מצד ארה"ב לא הגיע כפי שציפו בתחילה. נוסף על כך, התקציב המתוקן של הממשלה לא הכיל התאמות רבות שיסייעו למשק לחזור ולצמוח". החשש מגירעון מבני כבד, שימשך וגבר בעתיד, מנעה עד כה מבנק ישראל להרחיב מצדו את המדיניות המונטרית, מסכם סטרבצ'ינסקי.
הכלכלנים חוששים להמר
התנודתיות החריפה של הימים האחרונים הביאה למצב שגם כלכלנים בכירים מתקשים לקחת הימור בנוגע לשאלה מה יעשה בנק ישראל. מודי שפריר, אסטרטג ראשי שווקים פיננסים של בנק הפועלים, מוסר כי השוק שינה כיוון בצפי להקלה מוניטרית ביום שני הקרוב. לדבריו, המתיחות מול איראן טרפה את הקלפים, "עד לשבוע האחרון הערכנו כי הריבית תרד בהסתברות גבוהה ביום שני, אך אין ספק כי עליית המתיחות הגיאופוליטית משנה את כללי המשחק. כך שקשה לתת הערכה ממשית בעת הנוכחית להסתברות ביום שני". שפריר למרות זאת, מניח בזהירות הסתברות מעט גבוהה להורדה השבוע.
הבעיות הגיאו-פוליטיות מצטרפות למצבור החששות הקיים בישראל. מעין משקולת נוספת לאלו העומדות גם כך על הכלכלה המקומית. אלכס זבז'ינסקי, כלכלן ראשי במיטב, מציין כי הנתונים היבשים תומכים בהקלה מחר (שני) , אך "העלייה בפרמיית הסיכון של ישראל בימים האחרונים, תנודות שער הדולר, הקפיצה את מדד ה-VIX של שוק המניות הישראלי (VTA -35) לרמות הגבוהות מאז אוקטובר 2023 עשויים לגרום לבנק ישראל להשאיר את הריבית ללא שינוי".
זבז'ינסקי הדגיש כי גם אם הפעימה הנוכחית לא תתממש, בנק ישראל יבצע הורדה בהמשך ולכן יתמיד במדיניות הריבית הצפויה.