ג'רום פאוול, יו''ר הפדרל ריזרב / צילומים: AP, Shutterstock עיבוד: טלי בוגדנובסקי
רק לפני שלושה חודשים שוק ההון בארה"ב צפה שש עד שבע הורדות ריבית בשנה הקרובה, שהראשונה שבהן הייתה אמורה להתרחש בחודש מרץ. אלא שהנתונים הכלכליים החזקים בארה"ב גרמו למשקיעים "להתיישר" לתחזיות של חברי הפד, הבנק המרכזי של ארה"ב, שצפו שלוש הורדות ריבית עד סוף השנה.
● בנק ישראל הותיר את הריבית ברמה של 4.5% והעלה את תחזיות האינפלציה
● למנכ"ל הבנק הגדול בארה"ב יש אזהרה חמורה לכלכלה
● לא לבעלי לב חלש: הקרן שמציגה תשואה של 600% בשבועיים
אבל מדד המחירים לצרכן בארה"ב ממשיך להפתיע לרעה גם הפעם, בפעם הרביעית ברציפות, וגורם לשוק לחשוש שאפילו התרחיש הזה עלול להיות אופטימי מדי. מדד מרץ הצביע על קצב שנתי של 3.5%, מעל הציפיות, שעמדו על 3.4%.
המשמעות המיידית היא התרחקות נוספת של הורדת הריבית, שנמצאת כיום בשיא של יותר מ-20 שנה ועומדת על 5.5% ברף העליון. לפד יש שתי מטרות - לשמור על יציבות המחירים (האינפלציה) ברמה ממוצעת של 2%, וגם לשמור על שוק התעסוקה. אלא ששוק התעסוקה האמריקאי ממשיך גם הוא להפגין יציבות מרשימה, עם שיעורי אבטלה נמוכים מאוד, שעלולים גם הם לתדלק מחדש את האינפלציה.
נכון לעכשיו, הורדת הריבית מצד הפד עשויה להיות הימור מסוכן. בטח כל עוד האינפלציה לא יורדת מספיק ואף חוזרת לעלות, ושוק התעסוקה ממשיך להיות חזק. כעת, אחרי ההפתעה הנוספת, החוזים על ריבית הפד (CME) מתמחרים כשתי הורדות ריבית בלבד עד סוף שנת 2024, שהראשונה שבהן, אולי, בחודש ספטמבר. עד לאחרונה הערכת הקונצנזוס הייתה שהריבית תחל לרדת לכל המאוחר בחודש יולי. כעת כבר לא ברור אם היא תרד לפני חודש ספטמבר. האם ייתכן שהיא לא תרד השנה כלל? ההסתברות לכך הולכת ועולה.
השוק הגיב באגרסיביות
שוק ההון מבין את זה ומגיב באגרסיביות, והמסחר בוול סטריט נפתח בירידות של עד 1.3% במדדים המובילים. במקביל, שוק האג"ח הממשלתי האמריקאי מגיב בירידות והתשואות מזנקות. כך, התשואה ל-10 שנים טיפסה לאחר ההודעה ב-13 נקודות בסיס לרמה של 4.5%, שיא מאז חודש נובמבר האחרון. התשואות לשנתיים קפצו גם הן ל-5% כמעט.
בפועל, לא בטוח שצריך להיות מופתעים מהדחייה הנוספת הצפויה בהורדת הריבית. מי שהקשיב בחודשים האחרונים ליו"ר הפד, ג'רום פאוול, יכול היה לשמוע עד כמה הוא מהסס להגיד שהאינפלציה מוגרה, כמה הוא מנסה לשדר לשווקים שאין מה למהר ושהדרך עשויה להיות עוד ארוכה.
משקיעים שבכל זאת רוצים לשמור על אופטימיות יכולים להסתכל על החלטת הריבית של יוני. עד אליה יתפרסמו שני עדכונים לאינפלציה, עוד שני עדכונים למדד ה-PCE (המדד המועדף על הפד למדידת האינפלציה) וכן נתוני האבטלה בארה"ב. אם במקרה כל אלה יפתיעו לטובה, ייתכן שהמטוטלת תנוע לכיוון ההפוך.
על דבר אחד כנראה יחתמו כעת כולם - הסיכוי להורדת ריבית מהירה נמוך עד לא קיים. הביטוי שנכנס לאחרונה ללקסיקון הוא "higher for longer", גבוה לזמן ארוך יותר. הריבית בשלב מסוים תרד, אבל הדרך למטה תהיה איטית ובמשורה.
מי שעוד מגיב לכך בחדות הוא הדולר האמריקאי, שקפץ ב-0.7% מול סל המטבעות בעולם. הריבית הגבוהה הופכת את הדולר לאטרקטיבי יותר להשקעה בעיני הציבור. גם השקל מאבד גובה מול הדולר, בדומה למטבעות האחרים, והדולר נסחר תמורת 3.74 שקלים לאחר פרסום הנתונים.
הדילמה של בנק ישראל
אם בנק ישראל יוריד את הריבית בפגישתו הבאה במאי, כפי שמעריכים לא מעט כלכלנים, המשמעות היא שפער הריביות יתרחב עוד לרעת ישראל, ולכן גם הדולר עלול להמשיך ולטפס מול השקל.
הדחייה המתמשכת בהורדת הריבית בארה"ב מסבכת שוב את בנק ישראל ומקשה על החלטת הריבית הבאה שלו בסוף חודש מאי. נכון שההחלטה המקומית תתקבל אחרי החלטת הריבית של הפד בתחילת מאי, אך זה לא מסייע לבנק ישראל.
לכאורה, אחרי שבנק ישראל הותיר את הריבית פעמיים ברמתה הנוכחית, 4.5%, הוא אמור להוריד אותה, לפחות עוד קצת, כדי לסייע לכלכלה המקומית להתאושש בעקבות המלחמה, אך ככל שהפד ימתין עם הורדות הריבית שלו, בנק ישראל יתקשה להמשיך ולהוריד את הריבית.
נכון, בנק ישראל הוא גוף עצמאי אך בפועל צעדי המדיניות של ישראל היו דומים לאלה של החברים מעבר לים בכל מהלך העלאות הריבית וגם בכל השנים של הריבית האפסית.
הורדות ריבית מצד בנק ישראל גם ירחיבו את פער הריביות בין ישראל וארה"ב ולכן יקפיצו את שער הדולר עוד יותר ויתדלקו מחדש את האינפלציה. השפעה נוספת עלולה להיות גם ליציאה של כספי משקיעים מישראל. הרי בשביל מה לקבל ריבית של 4% בישראל אם אפשר לקבל 5.5% בארה"ב, מדינה בטוחה יותר שנותנת גם ריבית גבוהה יותר. שתי ציפורים במכה אחת: פחות סיכון ויותר תשואה?