ישראלים מול לוח הטיסות בנתב''ג / צילום: Reuters, Nir Keidar
המרחב האווירי בישראל נפתח מחדש בשעות הבוקר (א'), לאחר שהיה סגור באופן תקדימי לאור המתקפה ההיסטורית של איראן. כעת התחושה בנתב"ג היא של חזרה זהירה לשגרה. סגירת השמיים הגיעה דווקא ביום שהיה אמור להיות עמוס במיוחד עם כ-52 אלף נוסעים שתכננו לצאת לחו"ל לקראת חג הפסח. כעת הצפי הוא לתנועה של כ-30 אלף איש בשדה.
● נתב"ג חוזר לשגרה: אילו חברות זרות ביטלו בכל זאת את הטיסות?
● בקרוב תטוסו לאילת בזול? המיזם של משרד התחבורה
● התחזית הפסימית של יו"ר אל על למחירי הטיסות: "הביקושים גדלו וההיצע מוגבל"
● ריינאייר הגישה בקשה להחזיר פעילות בישראל: כל הפרטים
בחודשים האחרונים חברות תעופה בינלאומיות שהפסיקו לטוס לישראל בתחילת המלחמה החלו לחזור בהדרגה. אומנם מהוססות יותר, לעתים במטוסים קטנים יותר וכמעט תמיד בתדירות נמוכה יותר, אך המגמה הייתה ברורה.
אפקט התחרות היה מיידי, ומחירי הטיסות שהרקיעו שחקים בחודשי המלחמה הראשונים החלו להצביע על מגמת ירידה מתונה. איך תשפיע על העתיד המתקפה האיראנית?
בשלב זה נראה כי חברות התעופה שכן חזרו לישראל, והקפיאו את פעילותן לאור המתקפה האיראנית, חוזרות בהדרגה לפעילות. אולם גם אם האירוע הביטחוני מול איראן הסתיים לעת עתה, בשבוע הקרוב צפויים לא מעט שיבושים.
הפער בין החברות הישראליות לזרות
בעוד שבחברות התעופה הישראליות מבצעים התאמות בלוח הטיסות ומציגים מדיניות ביטולים מקלה, בחברות התעופה הבינלאומיות המצב מעט שונה. חברת וויז אייר ביטלה את טיסותיה לתל אביב ועקבה למשך יממה, וכך גם KLM ההולנדית. באייר פראנס וביונייטד איירליינס ביטלו את טיסותיהן לישראל למשך שתי יממות. באזרבייג'ן איירליינס, שרק לאחרונה הכריזה על הגברת תדירות הטיסות לישראל, הודיעו על הפסקת הטיסות למספר ימים הקרובים.
חברות נוספות שבטיסותיהן צפויים שיבושים בימים הקרובים הן פליי דובאי, אייר קנדה, בלו בירד, איזיג'ט, קורנדון, איתיחאד, אירו מקסיקו, אוסטריאן איירליינס, בראסלס איירליינס, לופטהנזה ולוט.
ד"ר עוזי פרוינד-פינשטיין, מרצה במחלקה לניהול תיירות ומלונאות במכללה האקדמית כנרת, מציג את תמונת המצב של המרחב האווירי של ישראל. "השאלה היא האם זה אירוע נקודתי שנגמר. במצב כזה חברות התעופה יטו יותר לחזור ולפעול לעשות ביטולים נקודתיים", הוא מעריך.
הפעם היה זמן להיערך
סימן עובדיה, מנכ"ל חברת הטיולים המאורגנים "בשביל הזהב", סבור כי לא צפוי שינוי משמעותי בפעילות של חברות התעופה בישראל. "חברות התעופה ממתינות לראות לאן האירוע הולך. כרגע נראה כי מלבד הביטולים הנקודתיים, חברות תעופה פועלות כרגיל. תיירים כמעט ולא מגיעים לכאן, החברות עובדות במתכונת מצומצמת ועדיין לא חזרו ללו"ז מלא".
יוסי פישר, מומחה לתיירות ותעופה, מסביר כי למרות המצב, חברות התעופה שטסות לישראל לא צפויות לבטל טיסות מלבד מקרים נקודתיים. "חברות שכבר טסות ימשיכו לטוס, אלה שלא ותכננו לחזור - ייתכן שידחו עוד על בסיס ההתפתחויות בשבוע הקרוב.
"לפתוח קו מחדש זה דבר בעייתי. זה עולה הרבה כסף ומצריך הכנות. אם תהיה תגובה ישראלית, בוודאי שהחברות הזרות יחשבו פעמיים אם לחדש טיסות לישראל. אלה שטסות יבחנו את המצב על בסיס יומיומי. ברגע שעפים טילים מעל מדינה, חברות תעופה זרות לא רוצות לקחת סיכון".
עוד מוסיף עובדיה כי מתקפת הכטב"מים של איראן שונה ממלחמות שראינו בעבר אשר הובילו לביטולי טיסות. "זה שונה בתכלית ממה שחווינו כאן עם הטילים מעזה. זמן ההתראה הארוך מאפשר לחברות לבצע הערכת מצב תוך כדי תנועה. חברה יכולה להחליט לבצע נחיתת חירום או לבטל טיסה, כשהיא יודעת מראש שתצא מתקפה לעבר ישראל".
השפעה שלילית על ענף הקרוזים
הסלמה אזורית תשפיע על כל המרחב האווירי באזור ולא רק על ישראל. לדברי פישר, "אם המשבר הזה יתפתח, הראשונות להיפגע יהיו הכלכלות החלשות יותר במזרח התיכון. לירדן למשל התיירות היא כמו חמצן, ופגיעה בה תהיה פגיעה קשה בכלכלה שלה. גם לבנון ואפילו סוריה ייפגעו קשה מאוד. גם מצרים היא מדינה מבוססת תיירות, שגם היום נמצאת במשבר כלכלי נוראי".
פישר סבור כי מלחמה אזורית תאיים גם על ענף הקרוזים במפרץ הפרסי. "ברגע שאילת בסכנה, בעקבה מפסיקים לעבוד. בירדן יש שני גורמים עיקריים לכלכלה - התיירות והנמל. אם התיירות והמלונאות שם יעצרו, זה יכניס אותם לבעיה וישפיע גם על קרוזים בים האדום. הקרוזים פועלים בעיקר משני נמלים - דובאי ועקבה. שניהם יעצרו אם תהיה מלחמה אזורית".
בסעודיה אומנם מלחמה לא תפגע כלכלית באופן משמעותי כמו במדינות אחרות, אך היא נמצאת כיום בתנופה של פיתוח תשתיות תיירות שהושקעו בה לא פחות מ-6 טריליון דולר. לדברי פישר, עוד לפני המתקפה של הטילים האיראנים, קיצצו בפרויקט העיר העתידנית של סעודיה. "זה ישפיע מאוד על החזון שלהם. אם יעופו טילים מעל השמיים של סעודיה, זה יפגע בתנועה לסעודיה עצמה. לא יפגע בכלכלה הסעודית אלא בחזון. מבחינתו של יורש העצר, זה הכתר שלו. זה מה שיביא אותו לשלטון כמלך".