מטוס קרב F-15, ''רעם'' של חיל האוויר הישראלי, שיצא למתקפה מול איראן / צילום: דובר צה''ל
במשך יותר משבוע המתינו השווקים בדריכות לתגובה האיראנית. מאז חוסל בכיר כוח קודס של משמרות המהפכה, חסן מהדווי, המדדים המובילים נסחרו בתנודתיות גבוהה במיוחד. אבל דווקא אחרי שהתקיפה האיראנית הגיעה, השווקים נראו רגועים יותר. זאת, למרות המעמד ההיסטורי של ההסלמה והסיכוי שהיא תצית מלחמה אזורית.
● ראיון | "זה כבר אירוע מאקרו": הנגיד יוצא נגד הסחבת בהקמת הוועדה לבחינת תקציב הביטחון
● החברות הישראליות שצפויות להגיע לנאסד"ק
המדדים המובילים בבורסת תל אביב נסחרו ביום ראשון במגמה מעורבת, ירדו מעט, ואז חזרו לעלות, ולקראת סוף יום המסחר נסחרו בעליות קלות (מדד תל אביב 35 נסחר סביב 0.3%). הנתון הכמעט "משעמם הזה" יכול ללמד שהמשקיעים למודי הקרבות בבורסה המקומית, מעריכית כי האירוע הנוכחי הסתיים.
מי שבכל זאת אותת על חש מסוים היה מדד הפחד המקומי (VTA35) שהתמיד במגמת העלייה שלו משבוע שעבר ורשם עלייה של כמעט 7% ביום ראשון לרמה של 24.1 נקודות. מדובר בשיא של חמישה חודשים שמתחיל להזכיר את הרמות שנרשמו בתחילת אוקטובר, אז חצה המדד את רף 27 הנקודות (אם כי מדובר עדיין בשבריר לעומת שיא כל הזמנים שנרשם עם בהלת הקורונה - 85 נקודות).
גם האג"ח של ממשלת ישראל הגיבו בשלילה לאירועים. התשואה לפדיון שלהן טיפסה ביום ראשון ושיקפה לחוב הממשלתי את המחיר הנמוך מזה חמישה חודשים, גם בטווחים ארוכים וגם בקצרים יותר. פרמיית הסיכון של ישראל בעולם (CDS לאג"ח ממשלתיות ל־10 שנים) שמתמחרת את הסיכוי שהמדינה לא תעמוד בחובותיה, טיפסה בסוף השבוע, בציפייה למתקפה, מעבר לרף של 163 נקודות. מדובר ברמות שמתקרבות לשיא של יותר מעשור, אליו הגיעה הפרמיה עם פרוץ המלחמה (169 נקודות).
ומנגד, רוב הפעילים בשוק עמם שוחחנו הביעו אופטימיות לגבי ההמשך. אבישי קרוואני למשל, מנכ"ל חברת ניהול ההשקעות פעילים מקבוצת בנק הפועלים, מעריך כי לאחר הירידות בשוק המקומי בשבוע שחלף, ההישג המבצעי ביירוט מאות טילים וכטב"מים מוריד בטווח הקצר את החשש לפגיעה בישראל. לדבריו, "עכשיו, יותר מתמיד, חובה לשמור על איזון בין מרכיבי ההשקעה בתיק, שיכלול מכשירים דפנסיביים כמו אג"ח ממשלתיות ודולר".
נראה, אם כן, שתחושות המשקיעים לגבי ההמשך מעורבות. האם העימות עם איראן הסתיים? או שאנחנו בפתחה של מלחמה היסטורית? לקחנו שלושה תרחישים אפשריים לעתיד לבוא ושאלנו מומחים מה תהיה השפעתם האפשרית על השוק המקומי.
מלחמה עולמית: "רק שני אפיקי השקעה יעלו"
נדגיש כי מדובר בתרחיש עם הסבירות הנמוכה ביותר. הוא כולל עימות לא רק בין ישראל לאיראן ולגרורותיה, אלא גם באזורים גאוגרפיים נוספים בעולם, עקב המעורבות האמריקאית - כמו למשל במזרח הרחוק, בגזרה בין טאיוואן לסין. גם באירופה תיתכן אסקלציה של התרחבות מחודשת של המערכה באוקראינה לגזרות נוספות ואולי אף חזיתות מפתיעות חדשות יתגלו במזרח התיכון.
בתרחיש כזה, מעריך אסטרטג הריביות בבנק לאומי, דודי רזניק, "אמור להיות כאוס מוחלט. למעט נכסים כמו זהב ונפט (שמחיריהם יזנקו), אני מניח שכל אפיקי ההשקעות האחרים ירשמו ירידות חדות, שקשה אפילו להעריך את עוצמתן. להערכתי זה תרחיש עם הסתברות נמוכה".
במצב של מערכה גלובלית, יש לשער שלא רק הציבור בשוק ההון הישראלי יבקש לרוץ "לחוף מבטחים" עם כספו, אלא גם במדינות רבות אחרות בעולם. לכן, תיתכן נסיקה חדה בשערו של דולר האמריקאי, ורזניק מוסיף, שייתכן גם במטבעות אחרים, הנחשבים ליציבים יחסית כמו הפרנק השוויצרי: "הציבור ימכור במקביל נכסים אחרים, הרבה פחות בטוחים, לרבות אג"ח ממשלת ישראל, מה שיוביל לזינוק בתשואות שלהן".
גם הכלכלן הראשי של בית ההשקעות אי.בי.אי, רפי גוזלן, סבור שלתרחיש של מלחמה גלובלית יש סיכויים קלושים. "בעולם מדברים על הנושא של התרחבות המערכה, למשל לזירה בין טאיוואן לסין כמשהו שנמצא ברקע. זה תרחיש שאין לו שום תמחור בשווקים כרגע גם ברמת פרמיית הסיכון וגם ברמת ההשפעה על הצמיחה העולמית. המסר של השווקים כיום הוא: 'נתמחר את הדבר הזה כשנראה אותו קורה'. מסוג של דברים בינאריים שלא מקבלים יותר מדי ביטוי כרגע".
מה לעשות עם הכסף?
בתרחיש קיצון כזה, הנכסים הבטוחים בעולם צפויים לפי גוזלן להיות הדולר האמריקאי, או נכסים שנחשבים לבטוחים יותר ורגישים פחות לזעזועים כמו הזהב, מתכות יקרות אחרות, או הנפט.
מערכה אזורית: חזרה לסנטימנט של ה־8 באוקטובר
בתרחיש שכזה ישראל ואיראן יקלעו למעגל של תגובות חוזרות, מה שיוביל להתרבות מתמשת של זירות המלחמה של ישראל. בתרחיש כזה, ייתכן שהמערכה מול חיזבאללה תתרחב, ושמדינות נוספות באזור ישאבו להסלמה.
"צריך להבין עד כמה איראן והחיזבאללה יפעלו כדי להרחיב את המערכה", מסתייג רזניק מלאומי. "אם למשל חיזבאללה יפרוץ את גבולות הגזרה הקיימים במלחמת ההתשה שיזם נגד ישראל בצפון, וישגר טילים גם למרכז הארץ. בתרחיש כזה, של הרחבת המערכה עם חיזבאללה, אנחנו עלולים לראות ירידות חדות בשוק המניות המקומי, כשבשוק האג"ח, תירשם עליית תשואות לנוכח עליית הסיכון של ממשלת ישראל ובכלל.
"נראה גם התחזקות משמעותית של הדולר מול השקל. אני מניח שנראה משהו דומה למה שראינו בשבוע הראשון של אוקטובר. כלומר הדולר יעלה שוב לכיוון 4.1 שקלים. למרות שזה תרחיש באזור שלנו, הוא עדיין יכול להשפיע על העולם. ראינו למשל, שהחשש מהתגובה האיראנית בסוף השבוע, כנראה הייתה גורם בירידות החדות בוול סטריט (מדד S&P 500 ירד בשישי ב־1.5%, ח"ש)".
רפי גוזלן, מאי.בי.אי, מעריך כי התרחיש של התרחבות העימות למערכה אזורית גדולה יותר, גם מול איראן, עדיין לא מתומחר בשוק המקומי: "השווקים ינסו להבין אם ישראל מנצלת את ההזדמנות של הלילה שחלף כדי 'ליישר קו' עם האמריקאים או עם קואליציה שהולכת ונבנית כאן, או שאנחנו מתבדלים וממשיך לפעול באופן עצמאי".
לדבריו, התרחיש הסביר מבחינת השווקים יהיה "סוג של החלפת מהלומות עם איראן, אבל לא הסלמה ממושכת. מבחינת השוק, להערכתי, זה יותר עניין של אירוע שחלף ונראה כעת מה קורה. אם יש משהו שיעלה את הרף, אז מן הסתם אנחנו לא נמצאים בתמחור סיכון הזה כרגע. התרחיש שיותר מפחיד את השווקים הוא שנגרר למלחמה אזורית עם יותר זירות ולא רק מול זו הדרומית אצלנו (מול חמאס, ח"ש)".
מה לעשות עם הכסף?
הכלכלנים מעריכים כי בתרחיש כזה, שנחשב בסבירות בינונית, הדולר צפוי לזנק לצד ירידות במחיר האג"ח של ממשלת ישראל. דרך אפשרית להתגוננות היא הגדלת רכיב המט"ח בתיק דרך החזקה של אג"ח דולריות בדירוגים וחשיפה מוגברת לשוקי מניות גלובליים.
מלחמת התשה: המשקיעים כבר התרגלו למתיחות
למרבה הצער או אולי המזל, חזרה להמשך המערכה מול חמאס בעזה וההסלמה בצפון נראה למרבית הפעילים כמו תרחיש שהסבירות שלו היא הגבוהה ביותר כרגע, שלא לומר שגרה. לפי רזניק מלאומי וגוזלן מאי.בי.אי, זה מה שהשוק המקומי מתמחר כיום.
רק ביום שני שעבר, עם פרסום החלטת הריבית על ידי בנק ישראל (שנותרה ללא שינוי ברמה של 4.5%) הציג הבנק המרכזי תחזית כלכלית כמעט ורודה, בהינתן המלחמה. לפי הצפי, התוצר יצמח השנה בשיעור של 2% ובשנה הבאה ב־5%. האינפלציה תעמוד השנה על 2.7% (לעומת 2.4% בתחזית שניתנה ינואר). ובשנה הבאה על 2.3% (לעומת 2% בתחזית ינואר).
אלא שגוזלן מבקש להדגיש, "כל תרחישי הצמיחה למשק הישראלי, מכוונים לתרחיש היותר נוח באופן יחסי בנוגע למלחמה, והפחות חריג ביחס לאלה שהוזכרו. כלומר, זירה אחת דרומית פעילה ולא התדרדרות למלחמה רב־זירתית בעצימות גבוהה. התרחבות המערכה לרמה האזורית, משמעותה פרמיית סיכון גבוהה יותר לישראל וצמיחה שלילית למשק".
אבנר חדד מנכ"ל הפניקס בית השקעות מזכיר כי שנה אחרי שפרצה מלחמת המפרץ ב־1991, "השוק בישראל השלים עלייה של יותר מ־65%. גם אחרי מלחמת לבנון השנייה, שנה מפרוץ המלחמה השוק בישראל עלה יותר מ־35%."
לכן לדבריו, "אני מעריך שיקרה גם עכשיו משהו דומה. זה הזמן להשקיע בישראל והסיבה היא מאוד ברורה: השוק כבר מגלם את השפעת ה־7 באוקטובר, את השנה שלפני כן שלא הייתה מוצלחת, ואת החשש ממלחמה איזורית - סיכונים שחלקם התממשו, וחלקם עדיין חוששים שיתממשו. ברגע שיתחילו להתפזר ענני אי הוודאות - ואתמול התפזר אחד מהם כי האריה האיראני שאג בסוף כמו חתול - משקיעים ירצו להיכנס לשוק בארץ".
מה לעשות עם הכסף?
תרחיש שכזה ממשיך את מה שהכרנו עד כה. ובהינתן התחזיות של בנק ישראל, הוא לא אמור לשנות יותר מדי את אסטרטגיית ההשקעה שבנו המשקיעים עד כה. הוא עשוי לתמוך ביציבות או לכל היותר החלשות מוגבלת של השקל מול הדולר, לצד התאוששות בשוק המניות התל אביבי.