צילומים: מארק ישראל סאלם (ג'רוזלם פוסט), (AP (Jacquelyn Martin, רויטרס, עיבוד: טלי בוגדנובסקי
בזמן שמאות מל"טים וטילים איראניים שוגרו לשמי המזרח התיכון במוצאי שבת, כבר הופעל קו הגנה של מכ"מים, מטוסי קרב, ספינות מלחמה וסוללות הגנה אווירית מישראל, ארה"ב וחצי־תריסר מדינות נוספות, נגד התקיפה שחששו של איראן שהחששות לקראתה כבר התגבשו עד אז.
● WSJ | בהשראת רוסיה: גילויים חדשים על התקיפה האיראנית וההצלחה הישראלית
● כותרות העיתונים בעולם | חדשות טובות לאוקראינה: ההתקפה האיראנית עשויה להזיק לרוסיה
● המתקפה האיראנית יצרה ברית אזורית עם שותפות מפתיעות
כמעט שום דבר ממנה לא הגיע לאדמת ישראל.
המפגן המרשים של הגנה קולקטיבית סימן את השגתו של יעד אמריקאי חמקמק בן עשרות שנים, לרקום קשרים צבאיים הדוקים יותר בין ישראל ליריבותיה הערביות הוותיקות, במאמץ להתמודד עם איום משותף הולך וגובר מצד איראן.
אבל המאמץ בראשות ארה"ב להגן על ישראל בימים ובשעות שלפני המתקפה האיראנית נאלץ להתגבר על מכשולים רבים, כולל חששות מצד מדינות המפרץ, שמא יצטיירו כמי שנחלצות לעזרת ישראל, בתקופה בה היחסים מתוחים מאוד בגלל המלחמה בעזה.
חלק ניכר משיתוף־הפעולה במוצאי שבת שהוביל להדיפת המתקפה האיראנית היה צריך להתגבש תוך כדי תנועה, ופרטים רבים על התפקיד שמילאו ערב הסעודית וממשלות מפתח ערביות אחרות נשמרו חסויים.
כוחות ישראליים ואמריקאים יירטו את רוב המל"טים והטילים האיראניים. אבל הם יכלו לעשות זאת, בין השאר, מכיוון שמדינות ערב העבירו בשקט מידע מודיעיני על תוכניות התקיפה של טהרן, פתחו את המרחב האווירי שלהן למטוסי קרב, שיתפו מידע שנאסף ממערכות מכ"ם, או במקרים מסוימים, שלחו כוחות משלהן לסיוע, אמרו גורמים רשמיים.
"המעבר של ישראל לפיקוד המרכז שינה את כללי המשחק"
המבצע היה שיאן של שנים של מאמץ אמריקאי לשבור מחסומים פוליטיים וטכניים שסיכלו שיתוף־פעולה צבאי בין ישראל לממשלות ערב הסוניות, אמרו גורמים רשמיים. במקום גרסה מזרח תיכונית של ברית נאט"ו, ארה"ב התמקדה בשיתוף־פעולה פחות רשמי בתחום ההגנה האווירית באזור, כדי לצמצם את האיום הנשקף מארסנל המל"טים והטילים ההולך וגדל של טהרן - אותו ארסנל שאיים על ישראל בשבת.
המאמצים לבנות מערכת הגנה אווירית משותפת באזור נמשכים כבר עשרות שנים. לאחר שנים של צעדים שלא צלחו ושל התקדמות מינימלית, היוזמה צברה תאוצה בעקבות הסכמי אברהם ב־2020, בתיווך ממשל טראמפ, שייסדו קשרים פורמליים בין ישראל לאיחוד האמירויות הערביות ובחריין.
שנתיים לאחר מכן, הפנטגון העביר את ישראל מהפיקוד האירופי שלו לפיקוד המרכז, המכסה את שאר המזרח התיכון, מהלך שאיפשר שיתוף־פעולה צבאי משמעותי יותר עם ממשלות ערב בחסות ארה"ב.
"המעבר של ישראל לפיקוד מרכז שינה את כללי המשחק", והקל על החלפת מודיעין ומתן אזהרה מוקדמת בין מדינות, אמרה דנה שטרול, שעד דצמבר כיהנה בתפקיד האזרחי הבכיר ביותר בפנטגון, המפקח על המזרח התיכון.
במרץ 2022, גנרל הנחתים פרנק מקנזי, אז המפקד העליון של ארה"ב באזור, כינס פגישה חשאית של בכירי צבא מישראל וממדינות ערב, כדי לבחון כיצד יוכלו לשתף פעולה נגד יכולות הטילים והרחפנים ההולכות וגדלות של איראן. השיחות, שנערכו בשארם א-שייח', מצרים, סימנו את הפעם הראשונה שמגוון כזה של קצינים ישראליים וערבים בדרגים בכירים נפגשו בחסות צבא ארה"ב כדי לדון במאבק באיראן.
"הסכמי אברהם גרמו למזרח התיכון להיראות אחרת... כי יכולנו לעשות דברים לא רק מתחת לפני השטח, אלא מעל", אמר גורם ישראלי בכיר. ההצטרפות לפיקוד המרכז אפשרה יותר שיתוף־פעולה טכני עם ממשלות ערב. "זה מה שיצר את הברית הזו", אמר הגורם.
שיתופי־פעולה בין ישראל לממשלות ערביות הפך לדבר שבשגרה
למרות ההתקדמות שהושגה, המטרה של ארה"ב - שישראל ומדינות ערב ישתפו בצורה חלקה נתוני מעקב על איומים איראניים בזמן אמת - מעולם לא מומשה במלואה בגלל חששות פוליטיים, אמרו גורמים רשמיים.
בילאל סאאב, פקיד לשעבר בפנטגון שעבד על שיתוף־פעולה ביטחוני במזרח התיכון, אמר שזה מוקדם לדבר על אינטרגציה ביטחונית באזור. "זה תמיד היה צריך להיות הדרגתי, ו[שבת] היה צעד ראשון חשוב בעולם האמיתי", אמר סאאב, כיום עמית במכון החשיבה צ'טהאם האוס הלונדוני.
אבל שיתוף־הפעולה בין ישראל לממשלות ערביות סביב הגנה אווירית, כאשר ארה"ב פועלת כמתווך, הפך לדבר שבשגרה, אפילו עם ערב הסעודית, שעדיין לא ייסדה יחסים דיפלומטיים עם ישראל, אומרים גורמים ישראליים ואמריקאים.
ברית ההגנה האווירית המתהווה מעולם לא נבחנה בקרב עד ה־1 באפריל, כאשר מתקפת הטילים בדמשק, סוריה, הרגה כמה קצינים איראניים, כולל הגנרל מוחמד רזא זהדי (חסן מהדווי), שעל־פי התקשורת הממלכתית האיראנית וגורמים רשמיים בארה"ב, ניהל פעולות חצי־צבאיות איראניות בסוריה ובלבנון. ישראל לא לקחה אחריות לפיגוע.
טהרן נשבעה במהירות להגיב, ובכירים בארה"ב החלו ללחוץ על ממשלות ערביות לשתף מידע מודיעיני על תוכניות איראן לתקוף את ישראל, ולסייע ביירוט מל"טים וטילים ששוגרו מאיראן וממדינות אחרות לעבר ישראל, על־פי גורמים סעודיים ומצריים.
מערכת ההגנה האווירית הרב־שכבתית של ישראל הוכחה כיעילה בהגנה על המדינה מפני גלים בודדים או קטנים של מל"טים וטילים נכנסים. עם זאת, גורמים רשמיים ואנליסטים אומרים כי היא עשויה להתקשות להתמודד עם נחיל גדול של מל"טים או מטח טילים מסיבי.
הימים שלפני המתקפה
התגובה הראשונית של כמה ממשלות ערביות הייתה זהירה, מחשש שסיוע לישראל עלול לערב אותן ישירות בסכסוך ולסכן אותן בפעולות תגמול מצד טהרן. לאחר שיחות נוספות עם ארה"ב, איחוד האמירויות וערב הסעודית הסכימו באופן פרטי לחלוק מידע מודיעיני; ירדן אמרה שהיא תאפשר שימוש במרחב האווירי שלה למטוסי הקרב של ארה"ב ושל מדינות אחרות, ותשתמש בכלי טיס משלה כדי לסייע ביירוט טילים ומזל"טים איראניים, כך אמרו הגורמים.
יומיים לפני התקיפה, גורמים רשמיים איראניים עדכנו את עמיתיהם מערב הסעודית וממדינות מפרץ אחרות על קווי המתאר והתזמון של תוכניתם לתקיפות רחבות־היקף על ישראל, כדי שמדינות אלו יוכלו לשמור על המרחב האווירי שלהן, אמרו הגורמים. המידע הועבר לארה"ב, מה שנתן לוושינגטון ולישראל אזהרה מכרעת מראש.
כשהוא צופה מתקפה איראנית כמעט ודאית, הבית הלבן הורה לפנטגון למקם מחדש את משאבי המטוסים וההגנה מפני טילים באזור, ולקח על עצמו את הובלת המאמצים לתיאום פעולות ההגנה בין ישראל לממשלות ערב, לפי הבכיר הישראלי.
"הקושי היה לגרום לכל המדינות הללו שסביב ישראל לשתף פעולה", במיוחד כשישראל מרגישה מבודדת באזור, אמר הפקיד. "זה היה אתגר דיפלומטי".
מדינות ערב הציעו עזרה בהגנה מפני ההתקפות האיראניות, מכיוון שהן ראו את היתרונות של שיתוף־פעולה עם ארה"ב וישראל, כל עוד הסיוע הזה שומר על פרופיל נמוך, אמרה יסמין פארוק, עמיתה בקרן קרנגי לשלום בין־לאומי, צוות חשיבה מוושינגטון.
"מדינות המפרץ יודעות שעדיין אין להן את אותה רמת תמיכה שישראל מקבלת מארה"ב, ורואות במהלכים שלהן בשבת דרך להשיג זאת בעתיד", אמרה.
כך נראתה ברית ההגנה האווירית בזמן אמת
הטילים והמל"טים האיראניים נוטרו מהרגע בו שוגרו, באמצעות מכ"מים של אזהרה מוקדמת במדינות המפרץ הפרסי, המחוברים למרכז המבצעים של ארה"ב בקטאר. המרכז העביר את המידע למטוסי קרב מכמה מדינות במרחב האווירי מעל ירדן וממדינות נוספות, וכן לספינות מלחמה בים ולמערכות הגנה מפני טילים בישראל, כך לדברי גורמים רשמיים.
כאשר המל"טים האיראניים שנעו באיטיות התקרבו לטווח, הם הופלו, בעיקר על־ידי כוחות מישראל ומארה"ב, כאשר מקצתם יורטו על־ידי מטוסי קרב בריטיים, צרפתיים וירדניים, אמרו גורמים רשמיים.
בשלב מסוים, יותר מ־100 טילים איראנים בליסטיים היו באוויר בעת ובעונה אחת לכיוון ישראל. הרוב המכריע הופל על־ידי מערכות ההגנה האוויריות הישראליות במרחב האווירי הישראלי ומחוצה לו, אמר גורם רשמי אמריקאי.
מטוסים אמריקאים הפילו יותר מ־70 מל"טים, ושתי משחתות טילים מונחות אמריקאיות במזרח הים התיכון יירטו עד שישה טילים. מערכת ההגנה האווירית האמריקאית פטריוט, ליד ארביל, עיראק, יירטה בהצלחה טיל בליסטי איראני בדרכו לישראל, אמר הגורם.
מתוך יותר מ־300 מל"טים, טילי שיוט וטילים בליסטיים ששיגרה איראן לעבר ישראל, רק מספר קטן של טילים נחתו בישראל, וגרמו נזק קל לבסיס צבאי בדרום המדינה, לפי צה"ל.
גורם ישראלי המעורב במאמצים לשיתוף־פעולה ביטחוני אזורי אמר כי אף שהיה בעבר שיתוף תכוף של מודיעין על איומי הגנה אווירית, ההתקפה של איראן בשבת "הייתה הפעם הראשונה שבה ראינו את הברית פועלת במלוא עוצמתה".