גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

כיצד שקל דיגיטלי יכול היה לסייע במלחמת "חרבות ברזל"

לשקל הדיגיטלי יש שלושה יתרונות אשר יכלו לבוא לידי ביטוי משמעותי במשבר הביטחוני והכלכלי הנוכחי: יעילות ביצוע תשלומים, הגשמת מדיניות ממשלתית וצמצום הסיכון של מימון טרור

פרופ' רות פלאטו-שנער ואילנית אדסמן / צילום: איתמר מילרד, ניקי וסטפהל
פרופ' רות פלאטו-שנער ואילנית אדסמן / צילום: איתמר מילרד, ניקי וסטפהל

פרופ' רות פלאטו-שנער היא ראש המרכז לדיני בנקאות ורגולציה פיננסית, המכללה האקדמית נתניה. אילנית נבון-אדסמן היא ראש תחום ביטוח ופינטק ב-KPMG ישראל

המלחמה שפרצה ב-7 באוקטובר מצאה את בנק ישראל בעיצומו של תהליך בחינה וניסוי של הנפקה אפשרית של שקל דיגיטלי (Central Bank Digital Currency - CBDC). שקל דיגיטלי הוא הביטוי הדיגיטלי של כסף מזומן, היינו מטבע וירטואלי המונפק על-ידי בנק ישראל ומהווה הילך חוקי. 

החודש החזק של קרנות הפנסיה וההשתלמות: אלה הגופים המצטיינים
הכירו את מנהלת המסחר שהפכה לשיאנית השכר של בתי ההשקעות

בנק ישראל אינו הבנק המרכזי היחיד השוקל הנפקה של מטבע דיגיטלי. על-פי הערכות שונות, למעלה מ-110 מדינות נמצאות כבר בשלב כזה או אחר של תהליך דומה, ולא בכדי: המטבע הדיגיטלי המרכזי מאפשר ליהנות, מצד אחד, מהיתרונות של מטבע דיגיטלי, ובמקביל מהביטחון והגיבוי שמעניק לו הבנק המרכזי.

בנק ישראל מתכנן את הנפקת המטבע בהתאם ל"פרויקט סלע" כפי שהוצג לציבור בספטמבר 2023, ובוצע במשותף עם הבנק להסדרי סליקה בינלאומיים (BIS) והבנק המרכזי של הונג קונג.

בחודש מרץ 2024 פרסם בנק ישראל מסמך ארכיטקטורה לוגית למערכת השקל הדיגיטלי. בהתאם למסמך האסטרטגיה נקבעו העקרונות הבאים:

בנק ישראל ינפיק את השקל הדיגיטלי על גבי רשת בלוקצ'יין פרטית.

ספקי שירותי תשלום בשקל דיגיטלי (PSP) יספקו תשתית של ארנק דיגיטלי למשתמשים בשקל הדיגיטלי, ויבצעו זיהוי של המשתמשים והפעולות שלהם אל מול רשת הבלוקצ'יין שמנהל בנק ישראל.

מוסדות המנהלים חשבון עו"ש (FI) יחזיקו בפיקדונות הציבור בשקלים "רגילים" ויאפשרו ללקוחותיהם להמיר כסף מהחשבון אצלם לשקל דיגיטלי ולהפך.

המשתמשים - מחזיקים בארנק הדיגיטלי ומשלמים או מקבלים תשלום באמצעות המערכת.

במאמר זה אנו רוצות להתמקד בשלושה יתרונות ספציפיים שעשויים להיות לשקל הדיגיטלי, בצורתו כפי שהוצגה ב"פרויקט סלע", ואשר יכלו לבוא לידי ביטוי משמעותי במשבר הביטחוני והכלכלי הנוכחי: יעילות ביצוע תשלומים, הגשמת מדיניות ממשלתית וצמצום הסיכון של מימון טרור.

יעילות בביצוע תשלומים

אחד היתרונות של מטבע דיגיטלי מרכזי הוא המהירות והיעילות בביצוע תשלומים באמצעותו. במלחמה הנוכחית תכונה זו קריטית במיוחד, לאור הצורך להעביר במהירות מענקים וכספי סיוע מדינתי לתושבים שפונו מבתיהם ביישובי הדרום וביישובי הצפון, לשלם לאנשי מילואים הזכאים לתשלום מביטוח לאומי וכו'. אילו לכל אזרח היה ארנק דיגיטלי אחד המזוהה איתו באופן חד-ערכי, ניתן היה להעביר אליו ישירות את כספי הסיוע ללא צורך במילוי טפסים והצהרה על חשבון הבנק אליו רוצים להעביר את הכסף. זאת להבדיל מהמצב כיום בו יתכנו מספר חשבונות בנק לכל אדם.

יכולת הזיהוי של בעל הארנק הדיגיטלי מעוררת את החשש שבנק ישראל והמדינה יוכלו לזהות את האזרח ולדעת כמה כסף דיגיטלי יש בבעלותו בכל נקודת זמן. אולם במבנה המוצע כרגע של השקל הדיגיטלי, את הזיהוי של בעל הארנק יעשה ספק שירות התשלום ולא בנק ישראל עצמו. ספקי שירות התשלום יהיו גופים בעלי רישיון הכפופים לחובות סודיות בדומה לבנקים, כך שמבחינת הגנת הפרטיות המצב לא יורע לעומת המצב הקיים.

הגשמת מדיניות ממשלתית

אחת התכונות של מטבע דיגיטלי מרכזי היא יכולת התיכנות שלו (programmability). תכונה זו מאפשרת לבנק המרכזי במקרים נדירים בהם תהיה הצדקה לכך, לשלוט על השימושים שנעשים במטבע ולתעל את השימוש בו לאפיקים שנתפסים כרצויים על-ידי המדינה. כך, המדינה יכולה להבטיח שמענקים יגיעו לידי תושבי העוטף - ולא לתושבים אחרים, לידי המשרתים במילואים - ולא האוכלוסייה הכללית, לידי עסקים העונים על קריטריונים מסוימים שהמדינה תקבע - ולא לאחרים, ועוד.

יתרון נוסף הוא ששקל דיגיטלי המתוכנת לצרכים חיוניים כגון סיוע למגורים או רכישת מזון, לא ייבלע ביתרת החובה שיש לחלק מהתושבים הללו בחשבון הבנק שלהם ויאפשר לצבוע את הכסף האמור למטרות ספציפיות.

מנגד, קיים חשש שמטבע מתוכנת יאפשר לממשלה מעקב אחר אזרחים ושליטה בשימוש שיעשו במטבע, כמו גם שימוש מפלה ביחס לקבוצות אוכלוסייה סקטוריאליות. אכן, עניין זה יצטרך להיות מוסדר בחקיקה שתעסוק בשקל הדיגיטלי. החקיקה תצטרך לאסור על אפליה בהענקת מענקי מדינה מתוכנתים, וכן לקבוע מנגנוני הגנה על הפרטיות (כגון הרחקת זיהוי הקשר בין מספר הארנק לבין בעליו, תוך הפקדתו בידי ספקי שירות התשלום בעלי רישיון כפי שהוסבר לעיל). שימוש באמצעים אלה אמור לפתור את החששות הנ"ל. וכפי שאנו רואים במהלך השנים - הקצאת כספים סקטוריאליים ניתן לבצע גם ללא מטבעות דיגיטליים.

צמצום סיכון מימון טרור

עם פרוץ המלחמה צצו אפליקציות, אתרים ובקשות ברשתות החבריות הקוראים לתרום כספים לכאורה למען מטרות חיוביות כמו רכישת ציוד לחיילים, לתושבי העוטף שבתיהם נהרסו והם נותרו חסרי כל, לעסקים שעוטף שנקלעו למשב, וכו'. חלק מהאתרים התגלו כמזויפים וכנתיב להעברת כספים לחמאס ולארגוני טרור קשורים.

הבעיה במצב הקיים גם בתוך ישראל וגם מחוצה לה היא שלא מתבצעת הצלבה על-ידי הבנקים בין מספר חשבון הבנק, או מספר ה-IBAN בחשבונות בנק מחוץ לישראל, לבין שם בעל החשבון אליו רוצים להעביר את הכסף.

קיימות מספר חברות פינטק אשר מנסות לתת פתרונות לכך, ואולם מטבע הדברים הן פועלות בעיקר בעסקים ולא מציעות את שירות ההצלבה הנ"ל לאנשים פרטיים המעוניינים לבצע העברות כספיות. הזיהוי החד חד ערכי של בעל הארנק על-ידי ספק שירות התשלום כפי שצוין לעיל, אמור לפתור סיכון זה.

יצוין כי לכל אחת מהמטרות שהוזכרו לעיל יתכנו פתרונות אחרים ומגוונים, אך היתרון של השקל הדיגיטלי הוא שהוא נותן פתרון לכל שלוש המטרות יחד.

לסיכום, לשקל דיגיטלי עשויות להיות תועלות חשובות בעת משבר ביטחוני-כלכלי, כמו גם למניעת הערוצים הפיננסיים שעלולים לאפשר את התעצמות המשברים הבאים (כגון מניעת תרומות לגופי טרור). תהליך ההנפקה של שקל דיגיטלי עוד יימשך זמן רב, ויש לקוות שהמלחמה הנוכחית והמשבר הכלכלי שבעקבותיה יסתיימו הרבה קודם. עם זאת, טוב יעשה בנק ישראל אם ימשיך בתהליך הבחינה של הנפקת שקל דיגיטלי, בתקווה שנוכל להשתמש בו בעיקר בעתות שלום ורווחה.

עוד כתבות

שלומי ויוסי אמיר / צילום: יח''צ, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

טלטלה נוספת בשופרסל: היו"ר שפירא צפוי לפרוש בשל לחצי משרד הבריאות

שפירא טרם הגיש את התפטרותו, אך בבי"ח איכלוב אישרו שכך יעשה בקרוב ● מנכ"ל משרד הבריאות: "הציפייה הציבורית היא שמנהל בכיר בדרגתו של פרופ' שפירא יקדיש את מרב זמנו ומרצו למשרתו הבכירה"

אחרי שהודיעה על הפסקת המסחר עם ישראל: אלה הדרישות של טורקיה

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: ביממה החולפת הופנו הכותרות בכלי התקשורת בטורקיה וברשתות החברתיות לנושא הפסקת קשרי הסחר עם ישראל ● הודעת משרד המסחר הטורקי, תגובת שר החוץ ישראל כ"ץ לאחר חשיפת גלובס בנושא ● וההשפעות על נתוני האינפלציה העדכניים ● כותרות העיתונים בעולם 

מתחם המחאה הפרו-פלסטיני ב-UCLA / צילום: לביא לוי

סטודנטים מאוניברסיטת UCLA: "קראו לי יהודי מלוכלך וירקו עלי. לא אשאר בארה"ב"

בעקבות העימותים האלימים בין סטודנטים יהודים למוחים הפרו-פלסטינים באוניברסיטת UCLA, הסטודנטים מחשבים את דרכם מחדש ● המאהל בינתיים פונה אך הם חוששים: המוחים ינסו לחזור

מטוס ''יום הדין'' האמריקאי E-4B / צילום: Reuters, Karolis Kavolelis

בסכום של 13 מיליארד דולר: הכירו את מטוסי "יום הדין" החדשים של ארה"ב

חיל האוויר האמריקאי חתם על עסקה בשווי 13 מיליארד דולר תמורת בניית מטוסי פיקוד ושליטה חדשים למלחמה גרעינית, שיחליפו את מטוסי "יום הדין" מדגם E-4B ● משמרות המהפכה הציגו מל"ט מתאבד שנראה כמו העתק מוחלט של חימוש רוסי ● ואלביט מכרה למדינה זרה מערכת הגנה אווירית מפני כטב"מים ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

שולה חן, 1969 / צילום: סוכנות צילומי עיתונות י.פ.פ.א / אוסף דן הדני, הספרייה הלאומי (מתוך ויקיפדיה)

על השיר "בוא הביתה" שהפך לפסקול המלחמה הנוכחית

לכל מלחמה בישראל יש את השיר שמסמל אותה ועליו קהל המאזינים נשען ● למלחמת העצמאות היה את "באב אל וואד", במלחמת יום כיפור "לו יהי", ובלבנון הראשונה, "הביתה"● במלחמה הנוכחית מככב השיר "בוא הביתה", אותו כתבה בכלל זמרת אמריקאית

מטרו / אילוסטרציה: Unsplash, olivier collet

בעלי קרקעות עותרים לבג"ץ נגד הפקעות המטרו וחושפים התנהלות מרושלת סביב חקיקת התוכנית

העותרים טוענים כי ההפקעה לטובת הדיפו בראשל"צ, שמעליו מתוכננת בנייה מאסיבית, אינה חוקית, שכן החוק מאפשר הפקעה רק לשימוש ציבורי ● חוק המטרו אמור היה להסדיר זאת, אך החלק הנוגע לכך טרם הושלם

יגאל דמרי / צילום: אייל פישר

"בעוד שנה נהיה בקטסטרופה": התחזית הקשה של יגאל דמרי

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● חצי שנה לפרוץ המלחמה, היזם יגאל דמרי מסביר מדוע שוק הנדל"ן בנגב דווקא פורח ● הוא מעריך כי היקפי הבנייה בפרויקטים של התחדשות עירונית הגיעו לשיא, וסבור שהחרם הטורקי לא ישפיע במידה מהותית על השוק ● כמה באמת שווה הקרקע של חנן מור בשדה דב לפי ההצעה שהגיש, ולמה הוא מקפיא בינתיים את הפרויקט שלו בבבלי

''מנטה ריי'' / צילום: נורת'גרופ

לא רק באוויר: כלי השיט הבלתי מאויש החדש של צבא ארה"ב

הסוכנות האמריקאית לפיתוחים טכנולוגיים צבאיים והענקית הביטחונית נורת'רופ גרומן הודיעו כי סיימו בדיקות בהיקף מלא של "מנטה ריי" - פרויקט דגל ימי של כלי שיט תת־מימי בלתי מאויש (UUV) גדול במיוחד ● כלי השיט החדש נושא חיישנים ומערכות תקשורת מתקדמות המאפשרות לו לבצע משימות כמו מעקב, זיהוי ונטרול מוקשים, מחקר בעומק האוקיאנוסים ומיפוי הקרקעית

גרינפלד אורי / צילום: איל יצהר

הכלכלן והאסטרטג אורי גרינפלד מצטרף לקבוצת אגם לידרים

גרינפלד, כיהן בתפקיד האסטרטג הראשי של פסגות במשך כעשור ● גרינפלד: "זוהי דרך חדשה ומבטיחה עבורי, אגם לידרים בעלת מוניטין רב שנים בתחום הפנסיוני והפיננסי"

הפגנות פרו-פלסטיניות באוניברסיטת סטנפורד / צילום: Reuters, Carlos Barria

היום שהכה בתדהמה והמשמעות של להיות יהודי: חמישה לקחים מסטנפורד

עו"ד יותם ברגר מסיים בקרוב את שנתו השנייה באוניברסיטת סטנפורד, אבל במקום לקדם את הדוקטורט שלו, הוא מבלה חלק ניכר מזמנו בפעילויות "הסברה" בגלל ההפגנות האנטי־ישראליות ● מה הוא למד על חבריו באוניברסיטה, ולמה הפתרון למשבר יכול להגיע מהנהלות של האוניברסיטאות?

שר המשפטים יריב לוין / צילום: מרים אלסטר/פלאש90

לוין סירב למנות, וחברי הוועדה התקפלו: אלו 32 השופטים החדשים שנבחרו

לוין סירב לאפשר הצבעות שאינן ברוב של כל חברי הוועדה, וכך הצליח למנות מועמדים שחברי הימין ביקשו לקדם ● לבית המשפט המחוזי בירושלים מונה רק שופט אחד, על אף שישנם תקנים פנויים נוספים, בשל מחלוקת על זהות יתר המועמדים

גבינת סקי של שטראוס. צפויה להתייקר בקרוב

גל העלאות המחירים נמשך: שטראוס וגד מייקרות את מוצרי החלב

אחרי תנובה וטרה, גם שטראוס מודיעה כעת על התייקרות בחלק ממוצרי החלב הלא מפוקחים בשיעור של כ-1.6% ● בין היתר מדובר על גבינת סקי, שמנת להקצפה וחלב יטבתה ● העלאת המחירים תיכנס לתוקף ב-19 במאי ● גם מחלבות גד הצטרפו לגל העלאות המחירים, והודיעו על העלאת מחירים בשיעור ממוצע של 3.5% החל מ-16 במאי

מתן ותומר, מייסדי חברת Apex / צילום: בן חכים

הם עוד לא בני 40 וכבר הצליחו לגייס את היזם המדובר בעולם לחברת הסייבר שלהם

מתן דרמן ותומר אבני ראו מקרוב את מהפכת הבינה המלאכותית קורמת עור וגידים במהלך שירותם הארוך ב־8200 ● לפני עשרה חודשים, הם הקימו חברה שמאבטחת את השימוש ב־ChatGPT, וכך מנטרלת את הרתיעה ממנו בקרב מנהלים ● היום, סם אלטמן מייעץ להם ומשקיע מכיסו

ד''ר אלמוג שמחון / צילום: דני מכליס - אוניברסיטת בן גוריון בנגב

החוקר שמגלה איך הבוטים הרוסיים הפכו אותנו לכלי משחק

ד"ר אלמוג שמחון, פסיכולוג חישובי מאוניברסיטת בן גוריון, חוקר את השימוש בשפה ברשתות ואת האופן שבו היא מובילה לקיטוב חברתי ● בראיון לגלובס, הוא מסביר איך בוטים רוסיים הופכים אותנו לכלי משחק, מה קורה לשיח אחרי פיגועים ומי משתף יותר פייק ניוז ● ויש לו אזהרה לעתיד: "בינה מלאכותית יכולה לייצר טענות לא פחות משכנעות משל בני אדם, ואפילו יותר"

וול סטריט / צילום: Unsplash, Roberto Júnior

נעילה ירוקה בוול סטריט; נאסד"ק קפץ ב-2%

מדד ההנג סנג ננעל בזינוק של 1.5% ● בורסות אירופה ננעלו בעליות ● מניית אפל עלתה בכמעט 6% לאחר דוחות חיוביים ורכישה עצמית של מניות בסך 110 מיליארד דולר ● לא התקיים מסחר בבורסות בסין וביפן

אאודי Q4 / צילום: יח''צ

החל מ-320 אלף שקל: לגרסה הזו של אאודי מחכה תחרות קשה

הקרוס–אובר המשפחתי של אאודי סוגר פערים חיוניים בתחום הביצועים והטווח, ושומר על תמחור סביר ● אבל מצפה לו קרב קשה מול הגרסה הבכירה של טסלה Y ושלל הסיניות

זירת החיסול של חסן מהדווי בדמשק, סוריה / צילום: ap, Omar Sanadiki

דיווחים בסוריה: לראשונה מאז חיסול הבכיר האיראני - ישראל תקפה בדמשק

למרות האופטימיות המצרית, חמאס טרם השיב להצעה ובכיר בארגון הטרור הצהיר כי "עמדתנו שלילית" ● לפיד לשר החוץ האמירתי: "הדבר החשוב ביותר - השבת החטופים הביתה" • תא"ל שלומי בינדר ימונה לתפקיד ראש אגף המודיעין ותא"ל אבי בלוט ימונה לתפקיד מפקד פיקוד מרכז • עדכונים בולטים

נשיא טורקיה, רג'פ טייפ ארדואן / צילום: Reuters, AHMAD AL-RUBAYE

לאחר חשיפת גלובס: בלומברג מדווחת כי טורקיה עוצרת לחלוטין את קשרי המסחר עם ישראל

בבלומברג דיווחו כי עדיין לא מדובר באישור רשמי, אלא בדיווח של גורמים טורקיים ● מוקדם יותר היום נחשף בגלובס כי בנמלי טורקיה כבר החלו לאסור על יצוא סחורות לנמלי חיפה ואשדוד באופן גורף ● בנוסף, חברת התעופה הטורקית MNG מפסיקה לייבא מטענים לישראל

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: Shutterstock, הטוויטר של סם אלטמן

"רעידת אדמה": מי עומד מאחורי צ'אט ה-AI שמטריף את הרשת

מודל בינה מלאכותית אנונימי צץ ברשת וגרר חרושת שמועות לגבי העומדים מאחוריו ● המומחים נלהבים מיכולותיו, בהן התמודדות עם שאילתות שמודלים אחרים מתקשים איתן ● ההשערות בענף: זו הכנת קרקע לשיתוף פעולה בין OpenAI לאפל או "הטרלה" של אילון מאסק

במה העשירים משקיעים / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: shutterstock

לא מתלהבות ממניות: כך המשפחות העשירות מנהלות את הכסף שלהן

מחקר של ג'יי פי מורגן בחן את דפוסי ההשקעה של משפחות בעלות הון גבוה מ־50 מיליון דולר ● המשפחה העשירה הממוצעת משקיעה בעיקר בנכסים לא סחירים, משלמת 6 מיליון דולר בשנה על ייעוץ השקעות, ומצפה לתשואה של כ־11% בשנה