שיגור מיירט ה"חץ" במהלך המלחמה / צילום: דוברות משרד הביטחון
באירופה כולה הסתכלו בהתפעלות על נתוני היירוט של מערכות ההגנה האווירית הישראליות - בשיתוף חילות האוויר של ארה"ב, בריטניה וירדן - מול המתקפה המסיבית של איראן בליל שבת. אולם בגרמניה, המדינה היחידה שרכשה עד כה את מערכת חץ 3, אפשר היה להתרשם משביעות הרצון על ההחלטה, ובעיקר לשמוע את השאלה: "מתי כבר המערכת תגן עלינו?".
● הלכו לאיבוד או התרסקו: רבים מהטילים ששוגרו לישראל נפלו בדרך, וזו הסיבה
● בהשראת רוסיה: גילויים חדשים על התקיפה האיראנית וההצלחה הישראלית
"כיצד מערכות ההגנה האווירית של ישראל - "כיפת ברזל" ו"חץ 3"- עובדות, ומתי גרמניה תקבל אחת מהן?", הכריזה בבוקר יום שני הכותרת בעיתון הגרמני "טאגסשפיגל". בניגוד לפינלנד, למשל, גרמניה לא רכשה את מערכת כיפת ברזל.
"מערכות ההגנה של ה'חץ' מילאו תפקיד מרכזי ביירוט 99% מהאיומים שנשלחו מאיראן", כתב ה"פרנקפורטר רונדשאו", והזכיר לקוראיו: "גרמניה רכשה את מערכת החץ 3 להגנה מפני טילים ארוכי טווח, כחלק משינוי תפיסת הביטחון שלה על רקע המלחמה באוקראינה". ברשתות ובטלוויזיה הציגו מה שנראה כיירוט של המערכת על גבול האטמוספירה, שיצר פיצוץ בגוונים כחולים.
התעניינות בינלאומית בהיקף יוצא מהרגיל
גם במדינות אחרות באירופה זכו ביצועי ההגנה האווירית לסיקור תקשורתי. לצד העובדה כי הכטב"מים האיראניים יורטו בין היתר בעזרת חיל האוויר האמריקאי, שזקף לזכותו כ־80 הפלות, העובדה כי 99% מהאיומים האוויריים נוטרלו, וכי לא נרשמו פגיעות משמעותיות, זכתה לכותרת באיטליה, בצרפת וגם בבריטניה.
באחרונה ציינו אומנם כלי התקשורת כי חיל האוויר הבריטי "לקח חלק במבצע הצבאי הגדול ביותר מאז המלחמה באיי פוקלנד", אך הקדישו כתבות ל"שכבות ההגנה המרובות של ישראל". "זו הטכנולוגיה שבה ישראל השתמשה כדי לנטרל את האיומים האיראניים", כתב ה"טיימס" הלונדוני בבוקר יום שני.
לגלובס נודע כי בחברות הביטחוניות הגדולות, שנמנות על מערך ההגנה האווירית של ישראל, נתקלו בהתעניינות בינלאומית לטכנולוגיות שלהן בימים האחרונים - בהיקף שלא זוכרים במסדרוניהן מאירוע שכזה. היקף היירוטים ההיסטורי של המתקפה העוצמתית עשה ככל הנראה את שלו.
"מחיר נמוך עבור הגנה על 83 מיליון בני אדם"
ההתלהבות הנוכחית בגרמניה נובעת בין היתר מהעובדה כי כאשר הם חתמו סופית על העסקה לרכישת מערכת חץ 3, כולל מכ"ם "אורן אדיר" שאמור לאתר שיגורים בטווח של אלפי קילומטרים, מערכת ה"חץ" הייתה עדיין הצלחה בניסויים בלבד.
בניגוד למערכת כיפת ברזל, שהוכיחה את עצמה פעם אחר פעם באופן פומבי והיתה מוכרת אפילו לציבור הרחב בגרמניה, המערכת הייחודית שפיתחה ישראל בשיתוף חברת "בואינג" האמריקאית ליירוט טילים בליסטיים בעודם באטמוספירה, הוכיחה את עצמה בניסויים ספורים בלבד.
הגרמנים, מבחינתם, לא היססו עם הרכש. כמעט מהרגע שבו פרצה מלחמת אוקראינה שאפה ברלין להתקדם עם הרכש כמה שיותר מהר. "האמת היא שאנחנו באירופה לחלוטין בלתי־מוגנים מפני התקפות מן האוויר", אמרה הפוליטיקאית ממפלגת FDP מארי־אגנס שטראק־צימרמן, שהיתה אחד מהכוחות המרכזיים שדחפו לרכש, בתפקידה הקודם כיושבת ראש ועדת הביטחון של הבונדסטאג. היא דנה בסוגיה עם עמיתיה הישראלים כבר באפריל 2022.
כחלק מהמאמץ להתקדם כמה שיותר מהר, הגרמנים אף הקצו כ־500 מיליון אירו לצד הישראלי ביוני 2023, לפני שבכלל קיבלו אישור סופי לרכש המערכת מהרשויות האמריקאיות. עוד לפני כן, כאשר וושינגטון היססה להעניק את אותו אישור, ביצע הקנצלר אולף שולץ צעד אקטיבי נדיר, וטס לארה"ב בינואר 2023, כדי לבקש מהנשיא ג'ו ביידן אישית לקבל "אור ירוק" לביצוע המכירה.
אישור כזה היה נחוץ לאור המעורבות האמריקאית בפיתוח החץ. לאחר מכן, הדרישה שהגיעה מהצד הגרמני הייתה שלמרות העיכוב שנגרם בשל ההתלבטות האמריקאית במשך קרוב לשנה, המערכת תיפרש ותהפוך למבצעית כמה שיותר מהר.
הגרמנים גם לא היססו לפתוח את הכיס ולשלם בנדיבות. עלות רכש המערכת, כולל המכ"ם, קרונות שליטה ורכיבים נוספים, עומדת על שלושה מיליארד אירו. יחד עם הוצאות פנים־גרמניות נוספות, או סוגיות של הכשרה ואימון, המחיר עשוי לטפס לארבעה מיליארד אירו. זאת, מבלי לקחת בחשבון את עלויות הטילים המיירטים. בכל מקרה, מדובר בעסקה הביטחונית הגדולה בהיסטוריה של מדינת ישראל. "זה מחיר נמוך עבור הגנה על 83 מיליון בני אדם", אמר מומחה צבאי לערוץ החדשות NTV השבוע.
"הדבר הכי טוב שאנחנו מכירים בשוק"
לכן, מבחינת גרמניה, הביצועים של מערכת החץ מול הטילים הבליסטיים של איראן ששוגרו במספרים גדולים השבוע הם ההוכחה כי ההשקעה שלהם היתה נבונה. אפילו אם הדיווחים האמריקאים על כך שמחצית מהטילים הבליסטיים לא הגיעו ליעדם, סטו מהמסלול או התפוצצו, יירוט של יותר מ־50 טילים בליסטים במקביל לאיומי מל"טים וטילי שיוט הוא הישג בקנה מידה היסטורי.
זו הסיבה שאנדראס שוורץ, הפוליטיקאי הסוציאל־דמוקרטי העומד כיום בראש ועדת תקציב הביטחון, אמר ביום שני לתקשורת הגרמנית כי אירועי הימים האחרונים מוכיחים שעל גרמניה להגן על עצמה "טוב יותר, וכדי לעשות זאת, אנחנו זקוקים במהירות להגנה אירופית מטילים בראשות גרמניה". הוא עדכן את הציבור, בתשובה לתהיות בעניין, כי "למרות המלחמה בעזה, ישראל מתכננת לספק את מערכת חץ 3 בזמן שהוסכם". התוכנית היא להפוך אותה למבצעית בסתיו 2025.
כהרגלה, גרמניה אינה נוקטת צעד זה בתחום מדיניות הביטחון לבדה, אלא גיבשה סביבה קואליציה של מדינות, החברות באותה יוזמה קולקטיבית להגנה אווירית שהזכיר שוורץ, בשם "סקיי שילד" (European Sky Shield Initiative). התפיסה מאחוריה היא שמערכת ההגנה האווירית שגרמניה בונה לעצמה, שחלקה מבוססת על ה"חץ", ה"פטריוט", טילי IRIS-T ועוד, תאפשר לחלוק עלויות על ידי הגנה על אזור נרחב של אירופה מפני איומים בליסטיים.
גרמניה אולי היא זאת שקנתה את המכ"ם המשוכלל, קרונות הבקרה והמיירטים הראשונים, אולם כל מדינה תוכל בשלב השני של היוזמה לרכוש מיירטים "וליהנות" מההגנה הגרמנית, שפותחה למעשה בישראל. מקור מדיני בכיר ישראלי אמר בעבר לגלובס כי ישראל מנהלת מדיניות של "גרמניה תחילה", וכי מדינות אחרות אולי יצטרפו בעתיד.
יותר מ־20 מדינות אירופית כבר הצטרפו ליוזמה, כולל חברות נאט"ו כמו יוון וטורקיה ומדינות ניטרליות כמו שווייץ, אף שנרשמה התנגדות משמעותית מצד צרפת ואיטליה. שתי המדינות מתנגדות לגישה הגרמנית של רכש מערכות נשק חיצוני לאיחוד האירופי, ודורשות להשקיע בפיתוח מערכות דומות באופן עצמאי.
הגרמנים כבר בחרו מקום בעבור סוללת המיירטים הראשונה של המערכת - בסיס חיל האוויר הולצדורף שבמזרח המדינה. בעבור שר ההגנה הגרמני בוריס פיסטוריוס, לא היו ספקות בנוגע לרכש כבר בטקס החתימה בספטמר 2023. "אנחנו קונים את המערכת הזאת כי היא הדבר הכי טוב שאנחנו מכירים בשוק", אמר בביקור בישראל, "כל עוד אנחנו נהיה בשלטון, נדבק ב'חץ 3', כי זו מערכת מעולה".