גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

תביעה ייצוגית נגד מילואימניק העלתה מחלוקת ישנה. האם נמצא לה פתרון?

תובעים ייצוגים מתנגדים זה שנים לרצון לחייב אותם להתריע בפני עסקים טרם הגשת תביעה נגדם ● אולם כעת, סיפורו של בעל עסק שחזר מעזה וגילה שהוא נתבע ב־2.5 מיליון שקל, עשוי לגרום לזה לקרות ● מומחים חלוקים לגבי ההשלכות

עסקים ברמת גן / צילום: טלי בוגדנובסקי
עסקים ברמת גן / צילום: טלי בוגדנובסקי

האם על־מנת להגיש תביעה ייצוגית יידרשו התובעים לפנות קודם כל לעסק שהפר לפי טענתם את הדין? השאלה הזו, המצויה זה שנים במחלוקת בתחום, עלתה לאחרונה שוב על פני השטח. זאת, ברקע סערה ציבורית שפרצה לאחר שבעל עסק גילה, כשחזר משירות מילואים בעזה, כי הוגשה נגדו תביעה ייצוגית בסך 2.5 מיליון שקל בשל הפרה של תקנה שלטענתו כלל לא הכיר. בשבוע שעבר פורסם בגלובס היקף התופעה של הגשת תביעות ייצוגיות והשלכותיה על בעלי עסקים.

אלפי תביעות נגד עסקים: הכירו את שיטת מצליח של עורכי הדין
העליון מגדיר מחדש את גבולות שכר־הטרחה לעורכי דין בתביעות ייצוגיות
לקראת מהפכה: החוק שיטלטל את התביעות הייצוגיות

סיפורו של בעל העסק, רון יעקובי, העלה לפני השטח הצעת חוק שהוגשה בפברואר האחרון על־ידי ח"כ אברהם בצלאל (ש"ס), המבקשת לקבוע חובת פנייה מוקדמת לפני הגשתן של תביעות ייצוגיות. ברקע הדברים ישנו גם תזכיר חוק שמתגבש במשרד המשפטים ומבקש לשנות שורת הסדרים הנוגעים לתובענות ייצוגיות, בהם גם חובת פנייה מוקדמת. בכנסת עשויה להיות תמיכה למהלך. האם פנייה מוקדמת תיטיב עם הציבור? מומחים בתחום חלוקים.

"חיסכון לכל הצדדים"

פנייה מוקדמת היא למעשה מכתב ששולח התובע או בא־כוחו לעסק שהוא סבור שעיוול כלפיו, בו הוא מפרט את טענותיו. אם העסק מתקן - התיק כלל לא מגיע לבית המשפט. למעשה, התכלית של פנייה מוקדמת היא לתת לעסק הזדמנות לתקן את ההפרות לפני הסלמה. הדין כיום לא דורש פנייה כזו, אך ישנם פסקי דין שראו בהיעדרה חוסר תום־לב. צוות בין־משרדי בראשות משרד המשפטים שבחן את ההסדרים הקבועים בחוק תובענות ייצוגיות ופרסם את המלצותיו לפני כשנה, הציע בין היתר להוסיף מנגנון שיחייב פנייה מוקדמת במקרים שבהם התובע דורש הסדרה עתידית של ההפרה הנטענת.

"הצוות צופה כי המנגנון המוצע יסייע בהתמודדות עם תביעות המוגשות מלכתחילה ללא כוונה להביא לפיצוי לציבור, אלא רק לצורך הסדרת הדין לעתיד, ויאפשר חיסכון במשאבים לכל הצדדים", נכתב במסמך המסקנות. "בנוסף, הצוות סבור כי מנגנון זה יביא לחיסכון של זמן שיפוטי רב ויביא להתמודדות עם העומס בבתי המשפט".

הצעת חוק ממשלתית טרם הוגשה, אך מודל מסוים של הרעיון הזה מופיע בהצעת החוק הפרטית שהגיש בצלאל. על־פי ההצעה, אם העסק המפר התחייב לתקן, הפונה יכול לקבל תגמול מסוים בשל תרומתו לתיקון, אך לא מעבר לזה.

סינון של התביעות

עו"ד אייל נחשון, מומחה בתביעות ייצוגיות ושותף במחלקת הליטיגציה במשרד ברנע ג'פה לנדה, תומך באימוץ מודל של פנייה מוקדמת. "זה רק יחזק את מוסד התובענות הייצוגיות", הוא אומר, ומסביר כי את התביעות הייצוגיות ניתן לחלק ככלל לארבע קטגוריות. אחת: תביעות שהוגשו עקב טעות של התובע שסבר כי יש בידיו עילת תביעה, אך אין כזו; שתיים: תביעות מוצדקות, אך שהעוול בבסיסן קטן והתיקון הדרוש פעוט גם כן; שלוש: תביעות סרק, שכל תכליתן סחיטת כספים; וארבע: תביעות גדולות ומרכבות, בעלות שאלות משפטיות ראויות או בירור עובדתי מורכב. האחרונות, ורק הן, אומר עו"ד נחשון, צריכות להגיע לבתי המשפט. פנייה מוקדמת, הוא סבור, יכולה לעשות סינון של האחרות.

אולם לדעת עו"ד נחשון, ישנו חסר בהצעת החוק: הפנייה המוקדמת לא מפורסמת בשום מקום, ולכן גם לא מקנה הגנה לעסק מפני תביעות עתידיות באותו עניין. "צריך לחשוב איך פניות מוקדמות מייצרות לנתבע 'מעשה בית דין'", קרי הכרעה משפטית מחייבת. זאת, הוא מסביר, על־מנת שהעסקים יוכלו להתחייב לתקן מבלי לחשוש שיידרשו לפצות בגין אותו מקרה ממש בעתיד. "זה יכול להיות באמצעות 'פנקס' של פניות מוקדמות, באמצעות חיוב של תובעים ייצוגיים להגיש את ההסדר עם הגוף המפר לאישור בית המשפט, או באמצעות הוראה לפרסם אותו". כיום ישנו פנקס שבו מפורסמות לציבור כל התביעות הייצוגיות שמוגשות, אך פניות מוקדמות מטבע הדברים לא מופיעות בו.

עו"ד אלעד אופק, מומחה גם הוא לתובענות ייצוגיות, מוסיף נדבך נוסף: לדבריו, העובדה שלפנייה מוקדמת אין למעשה כל משמעות "סופית", כמו פסק דין, מביאה גם לכך שהיא לא תוכל להביא לפיצוי של העוול שנגרם, בכל אותם מקרים שבהם העילה היא מוצדקת. "הקסם שבדרישה של פנייה מוקדמת הוא מובן, במיוחד כשמסתכלים על מקרים שבהם המשיבות לתביעות הן חברות קטנות יחסית או כאלה שלא בהכרח מכירות את כל הוראות החוק שעליהן תובעים, ולהביא את הדברים לתשומת־ליבן עשוי לפתור את ההפרה".

יחד עם זאת, הוא טוען, "פנייה מוקדמת כמעט לעולם לא נותנת פתרון אמיתי למלוא הבעיה. כאשר חברה מעוולת, בתרחיש הכי אופטימי היא תסכים לתקן את ההתנהלות שלה בעתיד. אולם היא כמעט לעולם לא תסכים לפצות את הנפגעים בעבר - בטח לא בערכים ריאליים, בין היתר מאחר שזה לא ייחשב עבורה 'מעשה בית דין' - אין לה פסק דין ביד, והיא עלולה להיות חשופה לתביעות בעתיד". כך, הוא סבור, "פנייה מוקדמת לא תפתור את הבעיה שחוק תובענות ייצוגיות התיימר לטפל בה: איגוד תביעות קיימות של אנשים - ולא רק הסדרה עתידית של השוק".

לדברי עו"ד אופק, ממילא גם היום רבים מעורכי הדין מגישים פנייה מוקדמת. אולם לטענתו, חלק מהסיבה שחוק תובענות ייצוגיות נחקק מלכתחילה היא קיומם של הליכים פומביים שימנעו "סגירת דילים" במחשכים.

את עו"ד יעקב סבו, שעוסק בתובענות ייצוגיות בתחומים כלכליים, זה בדיוק מה שמטריד: "ללא פומביות של הפניות האלה לא ניתן יהיה לדעת מי פנו, מתי פנו, מה דרשו ומה קיבלו. פנייה מוקדמת, בוודאי בלתי פומבית, היא בבחינת הזמנה להציע הצעות, והיכן שאין פומביות - ייווצר ריקבון".

מעבר לכך, טוען אופק, "פנייה מוקדמת מסרבלת ומאריכה זמנים, והיא יכולה לגרום לכרסום בתכליות החוק". לדבריו, ממילא אם חברה תגיע לבית המשפט ותסביר שלא הכירה את הדין ותתקן להבא, בית המשפט יקבע כי אין מקום לאשר את התובענה כייצוגית, או ידחוף להסתלקות כזו או אחרת, עם הסדרה עתידית. "הדרך לפתור את הליכי הסרק היא באמצעות חיוב בהוצאות משפט גבוהות. לא באמצעות הוספת תנאים מקדמיים פרוצדורליים, כמו פנייה מוקדמת".

"כלי להרתעת יתר"

ואם כן תהיה פנייה מוקדמת, האם היא צריכה לחול באופן שווה על כל סוגי ההליכים? סבו סבור שלא. "צריך להבחין בין הליכים מורכבים, עם בירור עובדתי ומשפטי סבוך, לבין הליכים שאין בהם נזק ורק טוענים לאכיפת זכויות. אם עיקר הסעד הוא כסף, המקום לברר אותו הוא בית המשפט. בכל תביעה שלא כרוכה בחיסרון כיס - אפשר לחייב בפנייה מוקדמת". ההבחנה, לדבריו, לא צריכה להיות על־פי הנתבע - למשל חברה גדולה או עסק קטן - כי יהיה קשה למדוד את זה, אלא על־פי הסעד המבוקש או העילה הנטענת.

כך או אחרת, דומה כי הן בקרב עורכי הדין המייצגים תובעים, והן בקרב אלה המייצגים נתבעים, ישנה תמימות־דעים ביחס לכך שקיימים מקרים שבהם החוק מנוצל לרעה, וכן כשלי שוק שצריך לפתור. "תובענה ייצוגית היא מכשיר חשוב להגשים כל אחת מהתכליות שלשמה נועד - גם הרתעה וגם אכיפה פרטית", מסכם עו"ד נחשון. "הבעיה היא שלאורך השנים הניסיון המצטבר מוכיח שנעשה בכלי הזה שימוש לא נכון במספר היבטים: הוא הפך להיות כלי להרתעת יתר, לאיום בפני עסקים קטנים ובינוניים, והוא גם החל לשמש לאכיפת יתר".

עוד כתבות

ועדת הכספים בכנסת / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

מבלי להתייחס להוצאות המלחמה באיראן: ועדת הכספים החלה לדון במסגרת התקציב

ועדת הכספים של הכנסת החלה לדון במסגרת התקציב לשנת 2026, אך לא התייחסה להוצאות המלחמה הנוכחית ● לדברי ראש אגף התקציבים באוצר, קיים קושי מהותי לבנות תקציב מאפס בשל אי הוודאות הביטחונית ● ולמרות הכל, תחזיות הצמיחה של בנק ישראל עדיין רלוונטיות

עיבוד: טלי בוגדנובסקי

למרות העליות: חלק מהמשקיעים היו מעדיפים לשכוח את היום הזה

הבורסה בת"א זינקו ביותר מ-4%, שיא עליות ליום בודד מאז הקורונה ● הפער מול המשקיעים ב-S&P 500 מגיע היום ל-6.5%, בגלל הזינוק בשקל והירידות בוול סטריט ובאירופה ● מדובר על יותר מ-250 מיליארד שקל שלא יזכו ליהנות מהתשואה הזו

נתב''ג / צילום: Shutterstock

שרת התחבורה: השמיים בישראל לא יפתחו לפני שבוע הבא, בינתיים ניתן להגיע דרך טאבה

בתום הערכת מצב בנתב"ג הבהירה השרה כי פתיחת המרחב האווירי לא צפויה לפני השבוע הבא ותתבצע בהדרגה ובתיאום ביטחוני ● עד אז, המעבר היבשתי בטאבה ממשיך לשמש חלופה מרכזית לשבים ארצה

צילומים: AP-Vahid Salemi, Evan Vucci, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

מומחים מעריכים: וול סטריט תרוויח מהמלחמה. בתנאי אחד

וול סטריט צפויה להיפתח בירידות בעקבות המלחמה עם איראן והמתיחות הגיאו-פוליטית, אך אם המערכה תהיה קצרה היא עוד עשויה להרוויח ● כיצד יושפעו מניות ענפי התעופה, האנרגיה והחברות הביטחוניות בוול סטריט ● וגם: אילו מניות ישראליות שנסחרות מעבר לים עשויות להרוויח מכך

סקטורים בבורסה שעשויים להרוויח מהלחימה ומה יקרה למניות הנדל''ן / צילום: Shutterstock

המניות שעלו במאות אחוזים בחסות המלחמה, והאם יש להן עוד לאן לעלות?

למרות שתמונת המערכה הצבאית טרם התבהרה, מנהלי ההשקעות מסמנים מרוויחים ומפסידים פוטנציאליים ● בצד החיובי: מניות התעשיות הביטחוניות, רשתות מזון וחברות אנרגיה ● עלולות להיפגע: רשתות מלונות, מרכזי מסחר ומניות התעופה ● ומה התחזית למניות הבנייה?

התחדשות עירונית בירושלים / צילום: Shutterstock

"יקצר את לוחות הזמנים": מתי פגיעה בבניין יכולה דווקא לזרז פינוי־בינוי

המדינה מפצה על נזקי המלחמה, אך כשבניין שנפגע נמצא בעיצומו של תהליך התחדשות עירונית הסיפור מסתבך ● מי אחראי לשיקום המיידי של המבנה ואיזו הכרעה עשויה לשנות את לוחות הזמנים של הפרויקט?

מעבר גבול טאבה / צילום: שלומי יוסף

למה ארקיע מפעילה טיסות לטאבה - ואל על וישראייר לא?

אזהרת המסע של המל"ל מונעת מחברות ישראליות להפעיל קווים למצרים, אך חלקן מצאו דרך לעקוף זאת ● כך ארקיע מנהלת מבצע חילוץ באמצעות רכישת שירותים מחברת תעופה זרה - בזמן שאל על בוחרת להמתין בשלב זה לאפשרות לחלץ נוסעים דרך נתב"ג

פעילי חיזבאללה / צילום: ap, Hussein Malla

למה חיזבאללה הצטרפו למערכה, אבל החות'ים לא?

למרות המהלומות שספג בשנה האחרונה ומאמצי השיקום הרבים, חיזבאללה בחר להצטרף למערכה הנוכחית ● לפי פרשנים, ההחלטה לא נובעת משיקולים צבאיים אלא מעיקרון דתי שמחייב נאמנות מלאה למשטר האיראני ● ולמה החות'ים לא הצטרפו למערכה?

ההודעה שמתחזה לדואר ישראל

לא ללחוץ על הקישור: הסמס שקיבלתם הוא לא באמת מדואר ישראל

בימים האחרונים רץ קמפיין פישינג שנשלח בהודעות SMS ומנסה להשתלט על חשבונות בנק וחשבונות תשלום דיגיטלי ● בדואר ישראל מבהירים כי זו לא הודעה מטעמם ● כך תדעו לזהות את הנורות האדומות

מעבר הגבול בטאבה / צילום: יוד צילומים

אל על לא תפעיל טיסות חילוץ דרך מצרים - כך תוכלו בכל זאת לחזור לישראל

בחברות התעופה הישראליות נערכים לקראת מבצעי חילוץ ישראלים מחו"ל לנתב"ג ● על פי ההערכות, מדובר בלמעלה מ-100 אלף ישראלים שיזדקקו לחילוץ ● באל על ובישראייר נערכים קודם כל לחילוץ לקוחות החברה ללא עלות ● בארקיע מפרסמים מועדים חדשים לטיסות חילוץ

טיל בליסטי באיראן. האם טהרן חותרת להסכם אמיתי? / צילום: Reuters, Morteza Nikoubazl

אנשי מערכת הביטחון לשרי הקבינט: "בסוף המבצע לא יושמד האיום הבליסטי"

דיווח: איחוד האמירויות וקטאר ביקשו סיוע מבנות הברית שלהן בהדיפת המתקפות האיראניות ● שר ההגנה האמריקאי: לא תוחמים בזמן את המבצע ● ארה"ב תקפה את אתר הגרעין באספהאן ● מפקד הזרוע הצבאית של הג'יהאד האיסלאמי בלבנון חוסל בתקיפת צה"ל ● קטאר: הפלנו מטוסי קרב איראניים ● קפריסין: הכטב"ם בבסיס הבריטי שוגר ע"י חיזבאללה ● עדכונים שוטפים

מייסדי חברת גלואט / צילום: gloat

הסטארט-אפ הישראלי שמפטר 20% מעובדיו

חברת ה־HR Tech הישראלית גלואט מבצעת קיצוצים בכוח אדם בחברה ובמקביל מתמקדת בפיתוח כיוון חדש, סביב הטמעת בינה מלאכותית בארגונים ● זאת בין היתר, לאחר שחלק מלקוחות מוצר הדגל לא חידשו חוזים

מה לעשות עם תיק ההשקעות / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

"הזדמנות קנייה לא נורמלית"? המומחים חלוקים מה לעשות עם תיק ההשקעות

לקראת פתיחת המסחר בת"א, המלצות מנהלי השקעות נעות בין "לא להגדיל סיכון" ו"להימנע ממכירת חיסול", לבין "חשיפה גבוהה להשקעות בשוק הישראלי" ו"צמצום של רכיבי המט"ח בתיק (השקל־דולר בדרך לקידומת 2)" ● ומה ניתן ללמוד מהתנהגות השוק במבצע "עם כלביא"

קלוד / צילום: Shutterstock

יתרונות ה-AI: הציוץ שהפתיע את פירמות עורכי הדין הגדולות בעולם

עו"ד ז'אק שפירו, המנהל משרד עורכי דין אמריקאי שמעסיק שני עובדים, הדגים בציוץ ברשת X איך באמצעות בינה מלאכותית גם משרד קטן יכול להתחרות בהצלחה במשרדים גדולים ● "פירמה קטנה שבנתה את עצמה סביב AI תצליח לא רק להתחרות בפירמות ענק - אלא גם לעקוף אותן בסיבוב"

מיכלית בריטית במיצרי הורמוז / צילום: ap, Morteza Akhoondi

תרחיש יום הדין של הכלכלה: מיצרי הורמוז נסגרים, מחיר הנפט מזנק

איום של משמרות המהפכה על חופש השיט בעורק הימי המרכזי של מדינות המפרץ מזניק את מחירי הנפט: ברנט קופץ ב-9% לכ-80 דולר ● אנליסטים מזהירים מתרחיש שידחוף את המחיר מעל 100 דולר לחבית

מטוס של וויזאייר / צילום: Shutterstock, Petr Leczo

ענקית התעופה שמתגברת טיסות חילוץ לישראלים

ברקע השעיית הטיסות הישירות לישראל והגבלות המרחב האווירי, ויזאייר מוסיפה כמעט 30 טיסות שבועיות לשארם א-שייח' כנתיב חלופי דרך סיני ● גם בלו בירד, טוס וארקיע מתגברות פעילות במצרים, בעוד שאל על נמנעת בשל אזהרת המסע

פלטפורמת ''פולימרקט'' / צילום: Shutterstock

מתי תיגמר המלחמה? זה ההימור המוביל

פלטפורמת ההימורים פולימרקט, שמבוססת על חוכמת ההמונים ולעיתים גם על מידע פנים, מציירת תמונה ברורה: הפסקת אש לפני אפריל - לא סבירה ● נפילת המשטר עד יוני - 42% ● ומה לגבי חסימת מיצרי הורמוז?

משרד האוצר בירושלים / צילום: Shutterstock

שר האוצר: מתווה פיצוי לעסקים יפורסם בימים הקרובים

בתום פגישה עם בכירי רשות המסים ונשיאות המגזר העסקי, הודיע שר האוצר בצלאל סמוטריץ' כי מתווה הפיצויים לעסקים שנפגעו במבצע "שאגת הארי" יתבסס על המודל שיושם ב"עם כלביא" ● באוצר העריכו תחילה כי לא יהיה צורך בפיצוי אם הלחימה תהיה קצרה, אך במגזר העסקי דרשו ודאות

ספינות במיצרי הורמוז (ארכיון) / צילום: ap, Jon Gambrell

פתוחים או סגורים? האירוע שמבלבל את פלטפורמת פולימרקט

הימורים של כ-5 מיליון דולר הצטברו בפלטפורמת הימורים, המבוססת על חוכמת ההמונים ולעיתים גם על מידע פנים, בשאלה מתי איראן תסגור את מיצרי הורמוז ● עם זאת, התברר שלשאלה יש יותר מתשובה אפשרית אחת, והרוחות בפולימרקט סוערות

כותרות העיתונים בעולם

פרטים חדשים נחשפים: כך גילתה ארה"ב היכן נמצא חמינאי

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: ה-CIA עדכן במיקומו של חמינאי וישראל שינה תזמון ותקפה, המתקפה האיראנית על מדינות המפרץ גורמת לשיבושים באלפי טיסות והמדינה המפתיעה שהתקיימה בה עצרת תמיכה בחמינאי • כותרות העיתונים בעולם