שר המשפטים יריב לוין, יו''ר הוועדה לבחירת שופטים / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת
הוועדה לבחירת שופטים התכנסה היום (ג') אך לא בחרה שופטים חדשים. זאת למרות שהייתה אמורה למנות שופטים לבתי המשפט המחוזיים בתל אביב, מרכז ולבית משפט השלום בירושלים כמתוכנן. הוועדה הסמיכה תשעה שופטי תעבורה לשופטי שלום, והם ימשיכו לכהן כשופטי תעבורה.
הסיבה לאי-המינוי היא דרישתו של שר המשפטים יריב לוין, העומד בראש הוועדה, כי כל השופטים ימונו בהסכמה רחבה - זאת למרות שהחוק לא דורש רוב מיוחד רחב אלא רוב רגיל למינוי שופטים לערכאות הנמוכות - כלומר, תמיכה של חמישה מחברי הוועדה, המונה תשעה חברים. נציגי הימין בוועדה ביקשו למנות שופטים שזכו להתנגדות רוב חברי הוועדה, בנימוק כי הם לא עומדים ברף המקצועי. מאחר שלא היה ללוין רוב למנותם, הוא סירב להעלות שמות לבחירה.
● הוועדה לבחירת שופטים בחרה 10 שופטים חדשים; בפעם השלישית לא מונו שופטים למחוזי בירושלים
● לוין סירב להצבעה על השופטת סקפה-שפירא, והמינויים למחוזי ירושלים נדחו שוב
● לוין סירב למנות שופטים למחוזי בירושלים בשל היעדר הסכמה רחבה
● לוין הודיע שיביא למינוי שופטים שיש להם הסכמה רחבה. מה אומר החוק?
השופטים בישראל דנים בעשרות ומאות תיקים בו-זמנית, ובינתיים בתי המשפט נותרים במחסור גדול של שופטים וקורסים תחת העומס, כך שהציבור נפגע. נזכיר כי בחודש שעבר ממלא-מקום נשיא בית המשפט העליון, השופט עוזי פוגלמן, קרא לשר המשפטים לוין לקבוע מועדים נוספים לישיבות הוועדה על-מנת למנות שופטים. "המחסור החמור בשופטים בערכאות השונות, כמו גם העומס על מערכת המשפט, מוכרים. משכך, אבקש כי ייקבעו בהקדם האפשרי ישיבות נוספות של הוועדה, על-מנת שנצליח לדון ולבחור שופטים לתקנים הפנויים במערכת".
שופט הנתון במחלוקת הוא רון סולקין מבית משפט השלום בבאר שבע, הנתפס כשופט המחמיר בענישה של נאשמים בדואים ושופט שפסיקותיו מתהפכות לא פעם על-ידי ערכאת הערעור. לוין מקדם את מינויו של סולקין לשופט מחוזי, כאשר חברים אחרים בוועדה מתנגדים למינויו. ברקע, המחלוקת אודות השופטת ג'ויה סקפה-שפירא מבית משפט השלום בירושלים, הזוכה לרוב בוועדה אך להתנגדות גורמי הימין. גם היא לא מונתה עד היום.
"התנהגות בריונית"
לבית המשפט המחוזי בתל אביב ישנם 37 מועמדים, וחסרים בו תשעה תקנים. מרבית המועמדים - שופטי שלום או שופטים בפועל במחוזי. לבית המשפט המחוזי מרכז יש 42 מועמדים, וחסרים בו שמונה תקנים.
בין המועמדים מהשוק הפרטי ישירות לבתי המשפט המחוזיים: עו"ד דוד זיילר ממשרד עורכי הדין הרצוג פוקס נאמן, המתמחה בליטיגציה מסחרית; עו"ד אילנה ליפסקר-מודעי מרשות ניירות ערך, העומדת בראש ועדת האכיפה המינהלית; ועו"ד מאור אבן-חן, סגן מנהל המחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה, שניהל את התיק נגד חברת הכנסת לשעבר פאינה קירשנבאום.
עו"ד עמית בכר, ראש לשכת עורכי הדין מסר: "יש רוב מקצועי וענייני בוועדה שמתנגד לעמדות הקיצוניות ששר המשפטים והשרה אורית סטרוק מכתיבים. ולמרות זאת, בשל התנהגות שאי-אפשר לכנות אותה אלא בריונית, פעם אחר פעם הם מצליחים לסכל ולמנוע את הדבר ההגיוני והנדרש, שהוא לנסות להגיע להסכמות. ואם אין הסכמות, להביא לבחירה של שופטים ברוב, כפי שהחוק מחייב, ההיגיון ומחסור של כמעט 200 שופטים".