גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

רק שבעה מתוך 1,000 הבניינים הגבוהים בעולם נמצאים באירופה. זו הסיבה

רק שבעה מתוך 1,000 הבניינים הגבוהים בעולם נמצאים באירופה ● אתונה, פריז, רומא ואחרות מגבילות את גובה הבנייה כדי לשמור על הנוף ● איך זה עובד ומהם יוצאי הדופן?

וושינגטון. מעמד משפטי מיוחד
וושינגטון. מעמד משפטי מיוחד

בספר בראשית הכריזו בוני בבל: "הבה נבנה לנו עיר ומגדל וראשו בשמים ונעשה לנו שם פן נפוץ על פני כל הארץ". היזמים ההיסטוריים הללו הבינו שערים יכולות לחבר בין האנשים, אבל אלוהים העניש אותם על יהירותם.

במשך שנים רבות אחר כך, המבנים הגבוהים ביותר בערים היו הכנסיות והמקדשים. בעשורים האחרונים, מרבית העולם נמצא בדרך למעלה. אבל יש יוצאים מן הכלל: רק שבעה מתוך 1,000 הבניינים הגבוהים בעולם נמצאים באיחוד האירופי. מדוע נותרה אירופה כל כך נמוכה ביחס לשאר העולם?

לאור הביקוש הגובר לנדל"ן בערים, גורד השחקים נראה כמתת משמים. אך ממשלות ומתכנני ערים מציגים סיבות שונות לכך שמבנים צריכים להיבנות בגובה מסוים ולא מעבר לו. מגבלות הגובה של בניינים בערים משתנות מעיר לעיר. הן תלויות בגורמים כמו ערכים אסתטיים ושיקולים בטיחותיים, כמו קירבה לשדה תעופה. סיבות אחרות הן הגנה משריפות, הגנה על הנוף, הגנה על אופי השכונה, שמירה על אור ואוויר ועוד.

חלק מהערים משתמשות במגבלות גובה כדי לשמור על הבולטות של מבנים או אתרים היסטוריים חשובים. לעובדה שאירופה נותרה נמוכה יחסית ישנם כמה גורמים. המרכזי בהם הוא רגולציות מורכבות, וההגנה על מורשת תרבותית וכן על אופייה של העיר.

אתונה. לא לחסום את הנוף של הפרתנון

למשל, בסנט פטרסבורג, במשך 200 שנה - בניינים חדשים לא הורשו להיות גבוהים יותר מארמון החורף. ארמון החורף הוא נקודת ציון מכרעת בעיר, והממשלה לא רצתה שמבנים אחרים יאפילו עליו. מגבלות הגובה הוסרו בשנות ה־60, ומאז נבנו בסנט פטרסבורג בניינים גבוהים רבים.

בסינגפור מגבלות הגובה מגיעות מטעמים בטיחותיים. הקרבה לבסיס חיל האוויר Paya Lebar מגבילה את גובהם של בניינים רבי־קומות רבים. הגבלת הגובה מטילה מכסת גובה של 280 מטר על מבנים. מרכז Tanjong Pagar בגובה 290 מטר הוא כיום הבניין היחיד שפטור מהגבלת הגובה ובמקביל הפך לבניין הגבוה ביותר בסינגפור.

ברומא, במרכז העיר, בניינים לא יכולים לעבור גובה של 136 מטר, כגובהה של בזיליקת פטרוס הקדוש. באופן דומה, אתונה מגבילה מבנים ל־12 קומות כדי לא לחסום את הנוף של הפרתנון. עם זאת, ישנם כמה בניינים שחורגים ממגבלות הגובה הללו: מגדל אתונה, מגדל פיראוס, מגדל אפולו, מרכז אטרינה וה־OTE. מגדל אתונה, עם 25 קומות וגובה 103 מטר, הוא המבנה הגבוה ביותר בעיר.

אז נכון, עם הזמן נבנים בניינים בודדים החורגים מן המגבלות. אך בדרך כלל הם שנויים במחלוקת ולרוב מתקבלים בזעם.

פריז: סיבוב הפרסה של העיר

אולי המקרה המפורסם ביותר לבניין שנוי במחלוקת ששינה את סביבתו הוא מגדל מונפרנס בפריז.

כאשר הברון האוסמן בנה מחדש את פריז ביסודיות באמצע המאה ה־19 בהוראת נפוליאון השלישי, הוא עשה דברים שלא יעלו על הדעת בעידן דמוקרטי יותר: הוא גירש תושבים עניים רבים, הרס את בתיהם ובנה תחתיהם את השדרות הרחבות שהפכו את פריז למונומנטלית. הוא פירק ציוני דרך עתיקים, כולל חלק גדול מהאיל דה לה סיטה.

פריז. הבנייה החדשה צומחת בפריפריה

הוא הוציא 2.5 מיליארד פרנקים על מאמציו, שהיו פי 44 מהתקציב הכולל של פריז ב־1851. ההוצאה הגבוהה הפכה את פריז מעיר עתיקה וקצת רעועה לאתר נופש עירוני עבור הבורגנות ההולכת ומתרחבת.

הברון האוסמן גם הגביה קצת את פריז. בתקופת בית בורבון הוגבלה הבנייה ל־16.5 מטר, וכעת עלתה מגבלת הגובה לכ־19 מטר. ובכל זאת, יחסית לערים שנבנו במאה ה־20, פריז של האוסמן נשארה נמוכה, כי תושבים היו צריכים לטפס במדרגות. מגבלות הגובה הוסרו ב־1967, ובנייתו של גורד השחקים הראשון של פריז, מגדל מונפרנאס שגובהו 210 מטר, הושלמה ב־1973. אבל השינויים האלה כרסמו בפריזאים, שהתרגלו לעיר סטטית, ומגדל מונפרנס ספג תיעוב נרחב.

צרפת היא מדינה בעלת רגולציה כבדה, וכאשר מנהיגיה מחליטים שאינם רוצים שינוי - שינוי לא יתרחש. ב־1974, בעקבות הביקורת סביב מגדל מונפרנס, הוטלה הגבלת גובה של 37 מטרים בלבד במרכז פריז.

אבל בעוד שהכללים האלה הגבילו את הגובה בפריז הישנה, ​​הם מאפשרים לבניינים לצמוח בפריפריה. כיום, רוב גורדי השחקים של פריז נמצאים במתחמים צפופים יחסית אך מרוחקים כמו לה דפנס, שנמצאת במרחק של כחמישה קילומטרים צפונית־מערבית לשער הניצחון. לה דפנס אנכית כמו שמרכז פריז שטוח. יש בו יותר מ־3 מיליון מ"ר של שטחי מסחר ותחושה של פארק משרדים אמריקאי.

לה דפנס נותנת מענה לצורך לאזן בין שימור לבין צמיחה. אנשים העובדים שם עדיין יכולים להגיע לפריז הישנה בתוך כ־20 דקות במטרו או תוך שעה ברגל. בנוסף, ערים כמו פריז גם מוכיחות שצפיפות אוכלוסין אינה מצריכה בניינים רבי־קומות. למרות אופייה כעיר של בניינים בני 8-10 קומות, בפריז יש יותר אנשים לכל מייל רבוע מאשר בניו יורק. ברצלונה, שגם בה יש בעיקר בניינים בגובה בינוני, מתהדרת גם היא בצפיפות גבוהה יותר מבירת גורדי השחקים של אמריקה.

היעדר בנייה חדשה למגורים במרכז פריז משמעו שדירות קטנות יכולות להימכר במיליון דולר או יותר, וחדרי מלון עולים לרוב יותר מ־500 דולר ללילה. אם אתם רוצים לגור או להתארח במרכז העיר, תצטרכו לשלם על זה. נכון להיום, העיר מתקדמת מעלה בזהירות, כשרק קומץ מבנים אמורים לחרוג ממגבלת הגובה, ורשויות העיר הגבילו אותם לפריפריה של מרכז העיר.

לונדון: הכנסייה כבר לא הכי גבוהה

לונדון עברה את אחד השינויים הרדיקליים ביותר בקו הרקיע שלה מכל עיר אירופית בעת המודרנית. במשך מאות שנים, קתדרלת סנט פול האיקונית התנשאה מעל רובע העסקים המרכזי של העיר.

לאורך המאה ה־20, לצד ההתקדמות בטכנולוגיית הבנייה, לונדון פעלה לשמור על הנראות של קתדרלת סנט פול מרחבי העיר. אבל המגזר הפיננסי המשגשג הוביל לשינוי של קו הרקיע, והקתדרלה היא כעת רק חלק אחד מהנוף העירוני. בעשורים האחרונים היא צברה כמה שכנים מרשימים, כולל כמה מגורדי השחקים הגבוהים באירופה.

לונדון. שינוי רדיקלי בקו הרקיע

ישנם עדיין אזורים שבהם הבנייה לגובה מוגבלת במטרה לשמור על נוף ברור של הקתדרלה, מה שמעורר מחלוקת. מכיוון שהעיר זקוקה ליותר נדל"ן מסחרי ונכסים יקרים, הגבלת שטחים אלה הופכת ליותר ויותר יקרה. אך גם לבנייה הגבוהה יש מחיר, מעבר לפגיעה במורשת. במקרה אחד חמור במיוחד, הזכוכית המעוקלת של גורד שחקים בלונדון הגבירה את אור השמש, וגרמה למכוניות ולאופניים בקרבת מקום להינמס.

וושינגטון: שלוות הנוף הדמוקרטי

בגלל מעמדה המשפטי הייחודי של העיר, מגבלות הגובה של וושינגטון נקבעו על ידי הקונגרס באמצעות חוק גובה הבניינים ב־1899, שלאחר מכן הוכנסו בו התאמות ב־1910. שום בניין בוושינגטון אינו יכול להיות גבוה יותר מהקפיטול של ארצות הברית. כשמישהו מקומי מבקש שינוי במגבלות הגובה, הוא חייב לקבל אישור מהממשלה הפדרלית.

תומכי החוק טוענים שהגבלות גובה שומרות על אופייה של הבירה ושומרות על קו רקיע בסגנון אירופאי. המתנגדים מציינים כי הגבלת הגובה עשויה להיות תורמת מרכזית למצוקת הדיור בעיר ועלולה לפגוע בדינמיות הכללית שלה. ככלל, המתנגדים להגבלות הגובה גם מעלים את השאלה האם זה צודק להגביל את הבנייה של ארכיטקטורה חדשה בגלל גילו של אתר קיים. הם גם מציינים את הביקוש הרב לדיור באזורים צפופים.

כך או כך, החוק הבטיח את הבולטות של אנדרטת וושינגטון ושל בניין הקפיטול, וגם מימש חזון של עיר שבה, כפי שכתב פיליפ קניקוט בוושינגטון פוסט, בניינים "נטועים בפאר ובשלווה בנוף הדמוקרטי במקום לשאוף לבולטות ביער הדרוויניסטי של גורדי שחקים מסחריים".

ונקובר: מגנים על הטבע, רואים את ההרים

בערים רבות בקנדה יש ​​הגבלות דומות כדי להבטיח שגם אתרים במרכז העיר ונופי טבע יהיו מוגנים. תושבי ונקובר נוהגים לספר על "המחשוף" של העיר שלהם, בהתייחס למדיניות המשמרת את הנוף כך שאנשים יוכלו להסתכל בין בניינים ולראות את ההרים. במונטריאול, מגבלות גובה מונעות מבניינים להיבנות מעל 200 מטר כדי להגן על הנוף של הר רויאל.

אמנם בלי הרים, אך גם לחלק מהניו יורקרים היה חזון דומה. אבל אז, ב־1915, בין ברודווי לרחוב נסאו, בלב מרכז העיר ניו יורק, בנתה חברת Equitable Life Assurance בניין משרדים בגובה של כ־47 מטר, אשר הטיל צל על הרחובות הסמוכים. הבניין גרר את זעקתם של מתנגדי הבנייה לגובה, שרצו לראות עוד קצת שמש. ברית פוליטית התאחדה והעבירה את פקודת הייעוד של העיר מ־1916, שאפשרה לבניינים להתרומם רק אם יוותרו על היקפים. המבנים הרבים בניו יורק שהולכים ונהיים צרים ככל שהם גובהים, נבנו כדי לעמוד בדרישות של התקן ההוא.

מומבאי: יחס הרצפה מגביל את הצפיפות בעיר

לעומת פריז, ברצלונה ומנהטן, בחלק גדול בשאר העולם, הטיעון להגבלת הבנייה לגובה חלש בהרבה. ובשום מקום מגבלות הפיתוח לא גרמו יותר נזק מאשר במומבאי.

בהודו, ממשלות ערים מטילות מגבלות גובה באמצעות הגבלות על "יחס שטח הרצפה" (FAR) של בניינים. ה־FAR מחושב על ידי חלוקת שטח הרצפה הכולל של הבניין בשטח חלקת הקרקע עליו הוא יושב, וגבול עליון של יחס זה מגביל למעשה את גובה הבניין.

מומבאי. להגביל את צפיפות האוכלוסייה

דרך השליטה ב־FAR, המטרה של המתכננים ההודים הייתה להגביל בעקיפין את צפיפות האוכלוסייה. זאת מתוך אמונה שצפיפות "מוגברת" גורמת לאובדן איכות הסביבה ולעומס תנועה מוגבר. בנוסף, צפיפות גבוהה יותר תציב דרישות גדולות יותר לתשתיות עירוניות, שערי הודו, המושפעות מיכולות טכניות חלשות ומהכנסות לא מספקות ממסים, אינן מצליחות לספק.

עוד כתבות

מטוס חיל האוויר בדרך לתקיפה באיראן / צילום: דובר צה''ל

המשקיעים האופטימיים בעולם? מאחורי היום הבלתי נתפס בבורסת תל אביב

הבורסה המקומית עשתה היסטוריה ביום המסחר הראשון מאז שנפתחה המלחמה עם איראן: בניגוד לשוקי המניות כמעט בכל מדינה בעולם, תל אביב הפגינה אופוריה של ממש עם עליות חדות ושיא חדש ● מה מוביל לאופטימיות החריגה בארץ, ואיזה מניות זינקו יותר מכולן

ג'יימי דיימון, מנכ''ל ג'יי.פי מורגן / צילום: ap, Seth Wenig

הוא בדרך כלל נביא זעם, אבל דווקא ביחס להשלכות המלחמה הוא אופטימי

מנכ"ל ג'יי. פי. מורגן, בנק ההשקעות הגדול בעולם, אמר בראיון ל-CNBC כי הוא אופטימי לגבי האפשרות שהמבצע הצבאי נגד איראן יוביל לשלום במזרח התיכון ● לצד זאת, ג'יימי דיימון הזהיר כי "ישנה אדישות רבה בשווקים" וסימן התפרצות מחודשת של האינפלציה בארה"ב כסיכון מרכזי

מעבר גבול טאבה / צילום: שלומי יוסף

למה ארקיע מפעילה טיסות לטאבה - ואל על וישראייר לא?

אזהרת המסע של המל"ל מונעת מחברות ישראליות להפעיל קווים למצרים, אך חלקן מצאו דרך לעקוף זאת ● כך ארקיע מנהלת מבצע חילוץ באמצעות רכישת שירותים מחברת תעופה זרה - בזמן שאל על בוחרת להמתין בשלב זה לאפשרות לחלץ נוסעים דרך נתב"ג

מיצרי הורמז / צילום: ap, Kamran Jebreili

העולם יכול להתמודד עם הצעד הזה של משמרות המהפכה ל״שבוע, שבועיים״

האיראנים הודיעו אמש על סגירת מיצרי הורמוז, צעד שנחשב קיצוני ובעל השלכות כלכליות רבות ● המשמעות, ההשלכות וממה המומחים מוטרדים? גלובס עושה סדר

שרית שטיינר מנהלת תיקים בכירה פעילים / צילום: סיון פרג

מנהלת ההשקעות שטוענת: אלה שני האירועים שיכולים להחליש את השקל

שרית שטיינר, מנהלת תיקים בכירה ב"פעילים", מעדיפה את הבורסה בת"א גם לאחר העליות החדות בעקבות המלחמה, בזמן שבוול סטריט "בלי AI הצמיחה מתונה בהרבה" ● מעריכה שהנדל"ן המניב והאנרגיה ייהנו אחרי המלחמה, לצד סקטור מניות הגז שהן "עוגן סולידי" בתיק

עליות בבורסת תל אביב / צילום: Shutterstock

אופוריה בת"א: הבורסה סיכמה את היום החזק ביותר שלה מזה שש שנים

מדד ת"א 35 זינק בכ-4.6% ● מדד הביטוח הוביל את העליות והתחזק במעל 8% ●  ● המשקיעים ברחו לנכסי חוף מבטחים - מחירי הנפט והזהב מזנקים ● הדולר התחזק בעולם, אך נחלש מול השקל ● מיטב: שוק האג"ח בעולם עבר לתפקד כמגן מפני עלייה בסיכון ● סיגמא-קלאריטי: יש מקום רב לאופטימיות ביום שאחרי ● מחר לא יתקיים מסחר בת"א

ועדת הכספים בכנסת / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

מבלי להתייחס להוצאות המלחמה באיראן: ועדת הכספים החלה לדון במסגרת התקציב

ועדת הכספים של הכנסת החלה לדון במסגרת התקציב לשנת 2026, אך לא התייחסה להוצאות המלחמה הנוכחית ● לדברי ראש אגף התקציבים באוצר, קיים קושי מהותי לבנות תקציב מאפס בשל אי הוודאות הביטחונית ● ולמרות הכל, תחזיות הצמיחה של בנק ישראל עדיין רלוונטיות

עיבוד: טלי בוגדנובסקי

למרות העליות: חלק מהמשקיעים היו מעדיפים לשכוח את היום הזה

הבורסה בת"א זינקו ביותר מ-4%, שיא עליות ליום בודד מאז הקורונה ● הפער מול המשקיעים ב-S&P 500 מגיע היום ל-6.5%, בגלל הזינוק בשקל והירידות בוול סטריט ובאירופה ● מדובר על יותר מ-250 מיליארד שקל שלא יזכו ליהנות מהתשואה הזו

נתב''ג / צילום: Shutterstock

שרת התחבורה: השמיים בישראל לא יפתחו לפני שבוע הבא, בינתיים ניתן להגיע דרך טאבה

בתום הערכת מצב בנתב"ג הבהירה השרה כי פתיחת המרחב האווירי לא צפויה לפני השבוע הבא ותתבצע בהדרגה ובתיאום ביטחוני ● עד אז, המעבר היבשתי בטאבה ממשיך לשמש חלופה מרכזית לשבים ארצה

עשן מיתמר מעל טהרן לאחר התקיפה הישראלית, אתמול / צילום: ap, Vahid Salemi

"עידן של זהב כלכלי": רוצים לדעת למה הבורסה קפצה? תקראו את הכתבה הזו

בעוד שקשה לחזות אם המלחמה באיראן תסמן פרק ביטחוני חדש, בשוק ההון כבר מנסים לשרטט את המפה הכלכלית של היום שאחרי ● לצד העמקת הגירעון והחשש מעיכוב בהורדת הריבית, בבתי ההשקעות מעריכים כי ישראל עשויה לצעוד לקראת "עידן זהב": עם ירידה משמעותית בפרמיית הסיכון, שער שקל־דולר שחותר לקידומת 2 והסתערות של משקיעים זרים ● גלובס צולל לתחזיות המומחים והשאלות הפתוחות

מעבר הגבול בטאבה / צילום: יוד צילומים

אל על לא תפעיל טיסות חילוץ דרך מצרים - כך תוכלו בכל זאת לחזור לישראל

בחברות התעופה הישראליות נערכים לקראת מבצעי חילוץ ישראלים מחו"ל לנתב"ג ● על פי ההערכות, מדובר בלמעלה מ-100 אלף ישראלים שיזדקקו לחילוץ ● באל על ובישראייר נערכים קודם כל לחילוץ לקוחות החברה ללא עלות ● בארקיע מפרסמים מועדים חדשים לטיסות חילוץ

יונית לוי-חדשות 12, מגי טביבי-חדשות 14, דוריה למפל-חדשות 13 / צילום: מתוך אתרי הערוצים

גם באמצע מלחמה: עם רייטינג מצרפי של מעל 50%, הקמפיינים נשארו על המסך

בניגוד לסבבים קודמים, במבצע "שאגת הארי" שיעור הרייטינג הגבוה של הערוצים המסחריים תורגם גם לנוכחות בהפסקת הפרסומות ● מי רשם את הזינוק הגדול ביותר בשיעור הצפייה, מי עלה ראשון בקמפיין מלחמה, ומה יקרה עם העונה החדשה של "האח הגדול" במוצ"ש

תקיפה משותפת לארה''ב וישראל בטהרן, השבוע / צילום: Reuters, Majid Asgaripour

המרוץ נגד השעון: ארה"ב מנסה להכריע את איראן לפני שתיגמר התחמושת

בפנטגון חוששים שקצב השימוש בתחמושת גבוה מיכולת הייצור ● בעוד ארה"ב וישראל מנסות לשתק את מערכי הטילים של טהרן, המחסור במיירטי THAAD וחץ 3 מעמיד את המזה"ת בסיכון ● האם המלאים המיועדים להרתעת סין וצפון קוריאה ייפתחו לטובת המערכה באיראן?

קיר סטארמר, רה''מ בריטניה, ועמנואל מקרון, נשיא צרפת / צילום: Kin Cheung, Tschaen Eric/Pool/ABACA

אירופה פוחדת להיכנס למלחמה, ומתרכזת במסרים פייסניים ובחילוץ אזרחים

מדינות אירופה הבליגו על התקפות איראניות על כוחותיהם הפרושים במפרץ ובמזרח התיכון ● הן קראו ל"הרגעת הרוחות" על ידי "כל הצדדים" ואף שיגרו שורת מסרים מתונים המנסים להבהיר לאיראן כי לא יתערבו ● אם לא תשתנה, ההשלכות של מדיניות הפייסנות האירופית עשויות להיות רחבות

רונן גינזבורג, מנכ''ל דניה / צילום: רני חכם

הדוחות שהרסו למניה הזו את החגיגה בבורסת ת"א

בעוד שמדד הנדל"ן זינק במעל 6% בתל אביב, מניית דניה סיבוס היא בין המניות הבודדות בסקטור שנסחרה היום בירידות, בעקבות דוחות כספיים מעורבים שפרסמה ● בעוד שהחברה דיווחה על שיא בצבר ההזמנות, בגובה 22 מיליארד שקל, הרווח הנקי של החברה רשם ירידה של 3%

טיל בליסטי באיראן. האם טהרן חותרת להסכם אמיתי? / צילום: Reuters, Morteza Nikoubazl

אנשי מערכת הביטחון לשרי הקבינט: "בסוף המבצע לא יושמד האיום הבליסטי"

דיווח: איחוד האמירויות וקטאר ביקשו סיוע מבנות הברית שלהן בהדיפת המתקפות האיראניות ● שר ההגנה האמריקאי: לא תוחמים בזמן את המבצע ● ארה"ב תקפה את אתר הגרעין באספהאן ● מפקד הזרוע הצבאית של הג'יהאד האיסלאמי בלבנון חוסל בתקיפת צה"ל ● קטאר: הפלנו מטוסי קרב איראניים ● קפריסין: הכטב"ם בבסיס הבריטי שוגר ע"י חיזבאללה ● עדכונים שוטפים

אייפון 17e החדש / צילום: אתר החברה

אפל חושפת דגם אייפון מוזל ומשדרגת את האייפד אייר

החברה חורגת מאירועי ההשקה המסורתיים שלה ומציגה אייפון 17e מוזל עם יכולות Apple Intelligence והבטחות לחיי סוללה ארוכים, ואייפד אייר עם תמיכה ב-Wi-Fi 7 ● השבבים במכשירים פותחו בין היתר גם במרכז הפיתוח הישראלי ● המחיר ההתחלתי: 599 דולר

סקטורים בבורסה שעשויים להרוויח מהלחימה ומה יקרה למניות הנדל''ן / צילום: Shutterstock

המניות שעלו במאות אחוזים בחסות המלחמה, והאם יש להן עוד לאן לעלות?

למרות שתמונת המערכה הצבאית טרם התבהרה, מנהלי ההשקעות מסמנים מרוויחים ומפסידים פוטנציאליים ● בצד החיובי: מניות התעשיות הביטחוניות, רשתות מזון וחברות אנרגיה ● עלולות להיפגע: רשתות מלונות, מרכזי מסחר ומניות התעופה ● ומה התחזית למניות הבנייה?

פטריק דרהי / צילום: Reuters, Daniel Pier

רשות התחרות נגד פטריק דרהי: הצעד שמרחיק את רכישת רשת 13

לגלובס נודע כי ברשת 13 פנו לרשות התחרות בבקשה לקבל אישור להזרמת ביניים של מימון ע"י פטריק דרהי עד לקבלת האישורים הרגולטוריים הנדרשים, אך הרשות דחתה את הבקשה ● בתוך כך, גם הרשות השנייה מעמידה קשיים בפני העסקה, ובינתיים קבוצת ההיייטקיסטים בראשות אסף רפפורט משפרת את הצעתה

מטוס U-2 ממריא מעל בסיס אקרוטירי בקפריסין / צילום: Reuters

המדינה שמצאה את עצמה בלב מלחמה: מה קורה בקפריסין?

לאחר שנים שבהן הצהירה על ניטרליות, קפריסין נקלעת כעת בעל כורחה לעימות המתרחב במזרח התיכון, עם שיגורי טילים לעבר האי, פינוי אזורים סמוכים לבסיסים הבריטיים וביטול אירועים מדיניים, כשהחשש בשלטונות הוא מהפיכתה לזירה פעילה במאבק מול איראן