גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הסעיף "הקטן" בעסקת נדל"ן שיתחיל לסבך אתכם עם רשות המסים

באילו מקרים השחקנים בשוק הנדל"ן "בני חורין" מהקשר שנכפה עליהם ככלל עם רשות המסים? ● גלובס עושה סדר בזכויות החוזיות והתנאים שמשחררים אתכם מחובת הדיווח לרשויות המס, לפחות בשלב עריכת החוזה

אילוסטרציה: shutterstock
אילוסטרציה: shutterstock

לאחרונה הורה ביהמ"ש המחוזי בת"א ליורשים של בניין בת"א לכבד הסכם שערכה אמם המנוחה עם השוכרת של הבניין כ־15 שנים קודם לכן, שבו ניתנה לשוכרת אופציה לרכוש את הבניין בתמורה לכחצי מיליון שקל בלבד. זאת, אף שהסכם האופציה לא דווח לרשויות המס. היורשים טענו בין היתר, כי אי־דיווח על זכות הרכישה - האופציה - לרשות מיסוי מקרקעין מנוגדת לדין ופוגמת בחוקיותה. בפסק הדין לא הוכרע האם הייתה חובת דיווח או לא בעת עריכת הסכם האופציה, אך צוין כי "אי דיווח, אם וככל שקיימת חובה כזו, אינו גורם לכך שההסכם אינו חוקי כשלעצמו".

מתל אביב עד באר שבע: השכונות עם הכי הרבה שוכרים בארץ
אחרי שבוע על המדף: בכמה נמכרה וילת יוקרה בהוד השרון?

בחודש שעבר קבעה ועדת ערר לפי חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה) בביהמ"ש המחוזי בנוף הגליל־נצרת, כי חתימת הסכם במסגרתו ניתנה לשוכר זכות שכירות לתקופה של 24 שנים ו־11 חודשים אינה מהווה "מכירת מקרקעין" המחייבת את המוכר במס שבח ואת השוכר במס רכישה בהתאם לחוק מיסוי מקרקעין. זאת, למרות קיומה של "אופציית מוכר" בהסכם, לפיה המוכר יוכל לחייב את השוכר להאריך את תקופת השכירות שנקבעה, למשך תקופה נוספת של 24 שנים ו־11 חודשים או לחלופין לשלם לשוכר סכום המשקף את שווי הקניון שנבנה על ידו על הקרקע. נקבע, כי הסכם השכירות מוגבל לתקופה שאינה עולה על 25 שנה, ואפשרות מימוש האופציה להאריך את השכירות לכ־25 שנה נוספות לא הופכת את העסקה לכזו הכוללת גם את תקופת האופציה באופן ש"יצבע" אותה כמכירת זכות במקרקעין.

פסקי הדין הללו נותנים הצצה אל מאחורי הקלעים של מערכות היחסים ההסכמיות בין מוכרים ורוכשים, שוכרים ובעלי נכסים, הכוללים לא פעם זכויות ותנאים מקדימים או מתלים שמשנים לא רק את מהות העסקה, אלא גם את מערכת היחסים של הצדדים לעסקה עם רשות המסים, המעוניינת לקבל נתח מהעסקה לטובת קופת המדינה.

במקרים הללו - שבהם יש עוד סעיף "קטן" עם תנאי או זכות שמשנים את פני העסקה - עולה לא פעם השאלה מתי הצדדים לעסקה חייבים לדווח עליה לרשויות המס, ולשלם מס.

עסקה ללא אירוע מס

"זכות סירוב, אופציית מוכר, זכות קדימה בעסקאות נדל"ן בישראל, הן הסכמות בין מוכר לקונה שצריך להכיר", אומרת רו"ח דורית גבאי, מומחית במיסוי מקרקעין ולשעבר סגנית מנהל מס שבח ומסבירה: "ככלל, כאשר אדם מחליט למכור את הקרקע או הדירה שלו, הוא חותם על הסכם ומבחינת חוק מיסוי מקרקעין יש מוכר ויש קונה. משמעות הסכם מכר כזה, מבחינת דיני המס, הוא כי המוכר העניק ומסר את כל הכוח הכלכלי בנכס לקונה, בין אם זו קרקע, חנות, דירת מגורים או מניות בחברה. במצב כזה חל אירוע מס - המוכר משלם מס שבח - או מנצל פטורים - והרוכש משלם מס רכישה או מנצל הקלות והנחות".

רו''ח דורית גבאי / צילום: איל יצהר

עם זאת, קיימות הסכמות שבמהותן אין בהן מסירה של כוח כלכלי לקונה, ולכן מבחינת חוק מיסוי מקרקעין אין אירוע מס. "כלומר, אין מוכר ואין קונה, או במילים אחרות, אין עסקה שחייבת במס שבח ו/או במס רכישה", אומרת גבאי.

"לא מדובר במקרים תיאורטיים, אלא בהסכמים שנערכים מדי יום ביומו", אומר עו"ד יוני כהן, מומחה מיסוי נדל"ן, שותף במשרד מאיר מזרחי ושות'. "רשות המסים ובתי המשפט מתמודדים כל העת עם השאלה אילו קשרים משפטיים וחוזים ניתן לכרות בין צדדים בנוגע לנדל"ן בלי שהדבר יהווה עסקה במקרקעין. יש מספר מקרים שבהם נקבע, כי סוג של קשר או עסקה בין שני צדדים היא לא עסקה במקרקעין, הגם שבסיסה הענקת זכות בנדל"ן".

באילו מקרים השחקנים בשוק הנדל"ן "בני חורין" מהקשר שנכפה עליהם ככלל עם רשות המסים? גלובס עושה סדר פסח בזכויות החוזיות והתנאים שמשחררים אתכם מחובת הדיווח לרשויות המס, לפחות בשלב עריכת החוזה.

זכות סירוב/קדימה

שני תנאים נוספים הנפוצים בעסקאות נדל"ן הם "זכות סירוב" או "זכות קדימה". "מדובר במצב בו מוכר נכס מעניק לאדם אחר את הכוח לעצור את מכירת הנכס לצד שלישי ולומר 'אני קונה את הנכס במחיר שהצעת'. המוכר מציג מחיר ובעל זכות הסירוב/הקדימה אמור לעדכן האם הוא מעוניין לרכוש את הנכס במחיר הזה או לא", מסביר עו"ד כהן ומבהיר: "גם עסקה זו, המעניקה זכות סירוב או קדימה, אינה מהווה עסקה בנדל"ן ולא חייבת בדיווח לרשות המסים בעת כריתת ההסכם".

רו"ח גבאי מוסיפה כי "זכות קדימה היא צורה נוספת של הסכמה שבמהותה מעניקים לאדם זכות לרכוש את הנכס ראשון, לפני אחרים. גם פה, מי שמחליט בסופו של דבר אם למכור הוא בעל הזכות. המוכר אינו מוכר עדיין, כל עוד לא החליט למכור. כאשר יחליט למכור, הוא ייתן לבעל זכות הקדימה את האפשרות לקנות במחיר מוסכם או במחיר שהמוכר מבקש על הנכס. גם פה, מנהל מיסוי מקרקעין ייראה את ההסכם הזה רק אם יהיה מימוש בפועל והנכס אכן יירכש על ידי בעל זכות הקדימה".

אופציית מוכר

אחד מהסכמי הנדל"ן הנפוצים בשוק נקרא "אופציית מוכר". מדובר בהסכם הכולל תנאי המאפשר לבעל האופציה, בעל הנכס, למכור את הנכס במחיר ידוע מראש בעתיד. "הקשר המשפטי הזה אינו מהווה עסקה במקרקעין ואינו מחייב דיווח למס שבח. עד לרכישת הדירה בפועל לא צריך לדווח על זה לרשויות המס", אומר עו"ד כהן. "הסיבה לכך נעוצה בהגדרת 'מכירה' בחוק מיסוי מקרקעין, שכוללת הסכמה למכור והסכמה לקנות. במקרה של אופציית מוכר אין התחייבות למכור את הנכס, ולכן לא נכרתה עסקה".

רו"ח דורית גבאי מוסיפה כי "במקרה כזה המוכר נותן לקונה, בהסכם, את הזכות להחליט אם הוא רוצה לקנות את הקרקע, לצורך הדוגמה, במחיר הנקוב ובפרק זמן מוגדר, אם המוכר יחליט למכור. כלומר, הכוח הכלכלי נשאר אצל המוכר והוא לא העניקו לאחר. לכן, במקרה כזה, אין אירוע מס".

גבאי מוסיפה כי "בנוגע לאופציה כזו, יש חשיבות לא רק לכתוב בהסכם את הדברים, אלא להיות מסוגלים להראות שבהתנהגות מעניק האופציה הזו אכן לא נפרד מכוח כלכלי לפני מועד המימוש שלה".

מנהל מיסוי מקרקעין ידע על האופציה שהוענקה רק אם היא תמומש - כאשר המוכר יחליט למכור את הנכס. גבאי: "רק אז, בעת הדיווח על הסכם המכר, יהיה צורך להציג את ההסכם הזה שקדם להסכם מכר. מה יעשה המנהל מיסוי מקרקעין? הוא יבחן מה קרה בפרקי הזמן הללו והאם ניתן יהיה לומר שהמועד בו הוענקה האופציה הוא יום המכירה ולא מועד המימוש שלה, כי על פי תשתית ראייתית המוכר ניפרד מהנכס מהותית וכלכלית".

זיקת הנאה

זיקת הנאה מוגדרת כשיעבוד מקרקעין להנאה, שאין עמה זכות להחזיק בהם. למשל, כששכן מעניק לשכניו זכות ארוכת שנים לעבור בשביל בקרקע שלו - מדובר בזיקת הנאה. לא פעם מתעוררת השאלה מה היקף הזכות הנדל"נית המוענקת במסגרת "זיקת הנאה" ובעיקר מתעוררים סכסוכים בין בעלי נדל"ן לאלו שקיבלו טובת הנאה בנכס שלהם, סביב השאלה האם ניתן לבטל את הזכות או לרשום אותה כזכות נדל"נית.

לדברי עו"ד כהן, בעוד השאלות הללו מורכבות, ותלויות בעובדות המקרה, השאלה האם מדובר באירוע מס הרבה יותר פשוטה: "זיקת הנאה מאפשרת לאדם או למספר אנשים לעשות שימוש במקרקעין הנמצא בבעלות אדם אחר. על פי חוק המקרקעין זיקת הנאה אמנם נחשבת כעסקת נדל"ן, אבל בחוק מיסוי מקרקעין זיקת הנאה אינה נחשבת לעסקת נדל"ן שיש לדווח עליה לצרכי מיסוי".

לדברי עו"ד כהן, רשויות המס לא תופסות זיקת הנאה כעסקת נדל"ן ולכן "גם אם אדם מוכר זיקת הנאה זה לא נחשב עסקת מקרקעין לצרכי מס".

תנאי מתלה

בצד השני של המטבע נמצאים תנאים וחיובים בחוזים שכן מחייבים דיווח מיידי לרשות המסים, כבר בעת חתימת החוזה ולא רק בעת המכירה של הנכס בפועל. בין היתר, מדובר במקרים בהם יש תנאים "מתלים" להסכם מכירה - תנאים שהתקיימותם הכרחית לקיום המכירה.

"עסקה עם תנאי מתלה כן נחשבת לעסקה במקרקעין וחייבים לדווח עליה בזמן החוזה ולא בזמן הרכישה בפועל. החוק קובע כי עסקת נדל"ן מתקיימת כאשר בין שני הצדדים יש הסכמה לקנות ולמכור", מסביר עו"ד כהן. "במקרה של תנאי מתלה יש הסכמה בין הצדדים כי בהתקיים התנאי תהיה מכירה. אם אני מוכר את הדירה בתנאי שאשתי תסכים למשל או שזה תלוי באישור הדירקטוריון, אז יש הסכמה מהותית למכירה ומדובר בעסקה במקרקעין".

ואולם, קיימים חריגים לכלל. עו"ד כהן: "המקרים היחידים שבהם העסקה לא תהווה עסקה לצרכי דיווח לרשויות המס היא כאשר התנאי קובע שהעסקה תלויה באישור ביהמ"ש - במקרה של מכירת מקרקעין על ידי קטין או במקרה של אישור ביהמ"ש למכירה על ידי כונס נכסים".

הצעה בלתי חוזרת

כמו בכל נושא מיסויי משפטי, גם בשאלה מתי יש לדווח על עסקת מקרקעין עם תנאים וזכויות ייחודיים ישנם תחומים אפורים שעדיין לא הוכרעו סופית: אחד מהם הוא הנושא של "הצעה בלתי חוזרת" - הצעה למכירת נכס שהמציע־המוכר הצהיר שאינו יכול לחזור ממנה.

"זו סוגיה שעדיין לא נפתרה ואין התייחסות ברורה של רשויות המס לשאלה האם זה נחשב עסקת נדל"ן או לא לצרכי הדיווח", אומר עו"ד כהן.

הצעה בלתי חוזרת מתייחסת למקרים שבהם בעל הנכס נותן לאדם אחר זכות לרכוש את הנכס שלו מתי שהוא רוצה, בסכום שנקבע מראש. הקונה מצידו אינו חייב לחתום על הסכמה להצעה, אך הוא יכול לחייב את המוכר לפעול על פי התחייבותו.

לדברי עו"ד כהן, קיים דמיון בין הצעה בלתי חוזרת להסכם אופציה, אך בעוד שבהסכם אופציה נקבע מפורשת כי מדובר בעסקת נדל"ן, השאלה הזו נותרה ללא מענה ברור בנוגע להצעה בלתי חוזרת. "לכאורה הצעה בלתי חוזרת מאוד דומה להסכם אופציה לרכישה, שנחשב לעסקה במקרקעין וחייב בדיווח. הגבול בין הצעה בלתי חוזרת לאופציית קונה הוא גבול דק מאוד. מצד אחד, מבחינה פורמלית, 'הצעה בלתי חוזרת' היא הצעה של צד אחד ולא הסכמה של שני הצדדים ולכן לכאורה אין שני צדדים שמסכימים למכירה וקניה כנדרש בעסקת מקרקעין, אז זו לא מכירה מבחינה פורמלית. מצד שני, במהות זה דומה מאוד לאופציה, וזה לא הגיוני שיהיה הבדל בין אופציה להצעה בלתי חוזרת. כך או כך, בינתיים ה נושא נותר בלתי סגור. עדיין אין עמדה ברורה, לא של רשויות המס ולא של הפסיקה והחקיקה".

עוד כתבות

אהרון פרנקל, חיים כצמן ויאיר המבורגר / צילום: עידן חסון, אריק סולטן, גבע טלמור

חיים כצמן, אהרן פרנקל ומשפחות האצולה של שוק הביטוח: שלושת המרוויחים הגדולים של היום בת"א

הזינוק במחיר המניות בת"א הקפיץ את שווי החזקותיהם של בעלי השליטה בשורת חברות בעשרות ולעתים אף מאות מיליוני שקלים ● בין המרוויחים: חיים כצמן שחוזר לחייך אחרי תקופה ארוכה של ירידות במניה, אהרון פרנקל שגורף רווחים על ההשקעה המחודשת בתמר פטרוליום, והטייקונים של שוק הביטוח שהחגיגה במניותיהן מסרבת לגווע

פעילי חיזבאללה / צילום: ap, Hussein Malla

למה חיזבאללה הצטרפו למערכה, אבל החות'ים לא?

למרות המהלומות שספג בשנה האחרונה ומאמצי השיקום הרבים, חיזבאללה בחר להצטרף למערכה הנוכחית ● לפי פרשנים, ההחלטה לא נובעת משיקולים צבאיים אלא מעיקרון דתי שמחייב נאמנות מלאה למשטר האיראני ● ולמה החות'ים לא הצטרפו למערכה?

שרית שטיינר מנהלת תיקים בכירה פעילים / צילום: סיון פרג

מנהלת ההשקעות שמסבירה: כך תקבלו תשואה סולידית ואטרקטיבית

שרית שטיינר, מנהלת תיקים בכירה ב"פעילים", מעדיפה את הבורסה בת"א גם לאחר העליות החדות בעקבות המלחמה, בזמן שבוול סטריט "בלי AI הצמיחה מתונה בהרבה" ● מעריכה שהנדל"ן המניב והאנרגיה ייהנו אחרי המלחמה, לצד סקטור מניות הגז שהן "עוגן סולידי" בתיק

מיכלית גז נוזלי (LNG) בנמל קטאר / צילום: ap

מחיר הגז והנפט מזנק, אלו הישראליות שמרוויחות

מחירי הגז והנפט מזנקים בעקבות המתקפות האיראניות על נסיכויות המפרץ והחסימה החלקית של מיצרי הורמוז ● הזינוק במחירים הקפיץ את מניות האנרגיה הישראליות, שחלקן נהנות גם מהחוזים ארוכי הטווח על הגז המקומי

ספינות במיצרי הורמוז (ארכיון) / צילום: ap, Jon Gambrell

פתוחים או סגורים? האירוע שמבלבל את פלטפורמת פולימרקט

הימורים של כ-5 מיליון דולר הצטברו בפלטפורמת הימורים, המבוססת על חוכמת ההמונים ולעיתים גם על מידע פנים, בשאלה מתי איראן תסגור את מיצרי הורמוז ● עם זאת, התברר שלשאלה יש יותר מתשובה אפשרית אחת, והרוחות בפולימרקט סוערות

משרד האוצר בירושלים / צילום: Shutterstock

שר האוצר: מתווה פיצוי לעסקים יפורסם בימים הקרובים

בתום פגישה עם בכירי רשות המסים ונשיאות המגזר העסקי, הודיע שר האוצר בצלאל סמוטריץ' כי מתווה הפיצויים לעסקים שנפגעו במבצע "שאגת הארי" יתבסס על המודל שיושם ב"עם כלביא" ● באוצר העריכו תחילה כי לא יהיה צורך בפיצוי אם הלחימה תהיה קצרה, אך במגזר העסקי דרשו ודאות

מעבר גבול טאבה / צילום: שלומי יוסף

למה ארקיע מפעילה טיסות לטאבה - ואל על וישראייר לא?

אזהרת המסע של המל"ל מונעת מחברות ישראליות להפעיל קווים למצרים, אך חלקן מצאו דרך לעקוף זאת ● כך ארקיע מנהלת מבצע חילוץ באמצעות רכישת שירותים מחברת תעופה זרה - בזמן שאל על בוחרת להמתין בשלב זה לאפשרות לחלץ נוסעים דרך נתב"ג

קלוד / צילום: Shutterstock

יתרונות ה-AI: הציוץ שהפתיע את פירמות עורכי הדין הגדולות בעולם

עו"ד ז'אק שפירו, המנהל משרד עורכי דין אמריקאי שמעסיק שני עובדים, הדגים בציוץ ברשת X איך באמצעות בינה מלאכותית גם משרד קטן יכול להתחרות בהצלחה במשרדים גדולים ● "פירמה קטנה שבנתה את עצמה סביב AI תצליח לא רק להתחרות בפירמות ענק - אלא גם לעקוף אותן בסיבוב"

כותרות העיתונים בעולם

פרטים חדשים נחשפים: כך גילתה ארה"ב היכן נמצא חמינאי

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: ה-CIA עדכן במיקומו של חמינאי וישראל שינה תזמון ותקפה, המתקפה האיראנית על מדינות המפרץ גורמת לשיבושים באלפי טיסות והמדינה המפתיעה שהתקיימה בה עצרת תמיכה בחמינאי • כותרות העיתונים בעולם

פרידריך מרץ, קנצלר גרמניה / צילום: Reuters, Nicolas Economou

הנאום המפתיע של הקנצלר הגרמני: "לא הזמן לדבר על החוק הבינ"ל"

בניגוד לדברים הזהירים של ראש ממשלת בריטניה, הקנצלר הגרמני פרידריך מרץ התייצב באופן גורף לצידה של ישראל: "זה לא הזמן להרצות לשותפינו ולבעלי הברית שלנו" ● הוא אף שיבח את ישראל וארה"ב על "שהחליטו לפעול באופן עצמאי למרות הסיכונים" ● עם זאת, שר החוץ הגרמני הבהיר: "לא תהיה כל מעורבות צבאית גרמנית במלחמה"

פלטפורמת ''פולימרקט'' / צילום: Shutterstock

מתי תיגמר המלחמה? זה ההימור המוביל

פלטפורמת ההימורים פולימרקט, שמבוססת על חוכמת ההמונים ולעיתים גם על מידע פנים, מציירת תמונה ברורה: הפסקת אש לפני אפריל - לא סבירה ● נפילת המשטר עד יוני - 42% ● ומה לגבי חסימת מיצרי הורמוז?

חלון הראווה של חנות iBags שנופץ / צילום: אורון גנץ

המילואימניק גילה: העסק נפגע מהדף מטיל ואז נבזז

בעלי רשת חנויות iBags ראה דרך מצלמות האבטחה שחלונות הראווה של הסניף התל אביבי שלו נופצו מההדף של אחד הטילים האיראנים - ולהפתעתו גילה כי לאחר מכן שלושה אנשים נכנסו לחנות הפרוצה ובזזו אותה

רונן גינזבורג, מנכ''ל דניה / צילום: רני חכם

הדוחות שהרסו למניה הזו את החגיגה בבורסת ת"א

בעוד שמדד הנדל"ן זינק במעל 6% בתל אביב, מניית דניה סיבוס היא בין המניות הבודדות בסקטור שנסחרה היום בירידות, בעקבות דוחות כספיים מעורבים שפרסמה ● בעוד שהחברה דיווחה על שיא בצבר ההזמנות, בגובה 22 מיליארד שקל, הרווח הנקי של החברה רשם ירידה של 3%

מטוס חיל האוויר בדרך לתקיפה באיראן / צילום: דובר צה''ל

המשקיעים האופטימיים בעולם? מאחורי היום הבלתי נתפס בבורסת תל אביב

הבורסה המקומית עשתה היסטוריה ביום המסחר הראשון מאז שנפתחה המלחמה עם איראן: בניגוד לשוקי המניות כמעט בכל מדינה בעולם, תל אביב הפגינה אופוריה של ממש עם עליות חדות ושיא חדש ● מה מוביל לאופטימיות החריגה בארץ, ואיזה מניות זינקו יותר מכולן

בניין שנפגע מטיל איראני בתל אביב / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

מי זכאי לפיצויים ואילו מסלולים כבר נפתחו? עשינו סדר

בשלושת הימים הראשונים של המבצע הוגש מספר נמוך יחסית של תביעות לרשות המסים ● מי זכאי לפיצוי, מהו ה"מסלול המהיר" ומה אם הדירה השכורה נפגעה? ● גלובס עושה סדר

מיצרי הורמז / צילום: ap, Kamran Jebreili

העולם יכול להתמודד עם הצעד הזה של משמרות המהפכה ל״שבוע, שבועיים״

האיראנים הודיעו אמש על סגירת מיצרי הורמוז, צעד שנחשב קיצוני ובעל השלכות כלכליות רבות ● המשמעות, ההשלכות וממה המומחים מוטרדים? גלובס עושה סדר

צילומים: שלומי יוסף, איל יצהר, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הטבות הבנקים במלחמה: דחיית תשלומים, הלוואות ללא ריבית ותוספת גלישה לתקועים בחו"ל

הגופים הפיננסיים מציעים הקלות לאוכלוסיות השונות ● בנק לאומי מציע הקפאת משכנתא לשלושה חודשים; בנק הפועלים מציע חבילת גלישה והגדלת מסגרות בכרטיסי אשראי לשוהים בחו"ל; וישראכרט מציעה מוקד ייעודי לשוהים בחו"ל ודחיית הלוואות

עשן מיתמר מעל טהרן לאחר התקיפה הישראלית, אתמול / צילום: ap, Vahid Salemi

"עידן של זהב כלכלי": רוצים לדעת למה הבורסה קפצה? תקראו את הכתבה הזו

בעוד שקשה לחזות אם המלחמה באיראן תסמן פרק ביטחוני חדש, בשוק ההון כבר מנסים לשרטט את המפה הכלכלית של היום שאחרי ● לצד העמקת הגירעון והחשש מעיכוב בהורדת הריבית, בבתי ההשקעות מעריכים כי ישראל עשויה לצעוד לקראת "עידן זהב": עם ירידה משמעותית בפרמיית הסיכון, שער שקל־דולר שחותר לקידומת 2 והסתערות של משקיעים זרים ● גלובס צולל לתחזיות המומחים והשאלות הפתוחות

האם העליות בבורסה מוגזמות? / צילום: Shutterstock

האם העליות בבורסה מוגזמות? שאלנו את המומחים

פתיחת שבוע המסחר בעולם כשברקע המלחמה באיראן זעזעה את הבורסות ברחבי העולם, אך בתל אביב בניגוד למגמה נרשמו עליות חדות במיוחד ● מומחים מנתחים את הקפיצה הגבוהה היום בבורסה

כוחות צה''ל בדרום לבנון, ארכיון / צילום: דובר צה''ל

צה"ל נכנס קרקעית ללבנון; דיווחים על תקיפת אתר הגרעין בנתנז

צה"ל צפוי להרחיב את התקיפות נגד חיזבאללה, גם תמרון קרקעי על הפרק • דיווח: המוסד וכוחות מיוחדים של ישראל ביצעו פעולות קרקעיות באיראן • במקביל: דיווחים על פיצוצים בטהראן, באספאהן ובתבריז • בלילה - מטח נרחב מאיראן לעבר ישראל: אין נפגעים בנפש, רסיסים נפלו במרכז • עדכונים שוטפים